ברוכים הבאים לעידן הקריפטו

שוק הקריפטו הוא שוק צומח שרבים משווים את החדשנות וההשפעה העתידית שלו, להשפעה של האינטרנט בסוף המאה שעברה. מומחים בתחום, צופים כי בשנים הקרובות תיגע טכנולוגיית בלוקצ’יין בכל תחום בחיינו, החל משימוש כאמצעי תשלום, דרך מעקב אחר שינוע סחורות ועד לרישום נכסים על הבלוקצ’יין (‘קריפטו טאבו’).

הבלוקצ’יין (Blockchain) היא טכנולוגיית מחשב מתוחכמת שהומצאה על ידי מפתחי המטבע הווירטואלי הראשון – הביטקוין. מדובר בשיטה להצפנה (קריפטוגרפיה) של נתונים בצורה המאפשרת פעילות עסקית גלויה ומאובטחת באינטרנט ואימות של עסקאות ללא צורך בישות ניהול מרכזית.

הבעיה בשימוש בבלוקצ’יין היא שהוא אולי מאובטח מאוד, אבל לא פשוט ובטוח לשימוש כמו בנק. אין מאחוריו גוף ממשלתי או בנק המפקחים על ההעברות ויכולים לבוא לעזרת המשתמשים במקרה של טעות אנוש או רמייה.

אין מאחורי הבלוקצ’יין שום גוף ממשלתי או גורם אחראי אחר. ה’פנקס’ (Ledger) בו נרשמות כל העברות הנכסים, נמצא בשליטת ציבור המשתמשים ומאובטח ברמה חסרת תקדים. מצב זה חוסך בירוקרטיה, מוזיל עלויות ומזרז הליכים (העברה בין בעלי חשבון במדינות שונות בכמה שניות במקום בכמה ימים). יחד עם זאת, עם התחלת השימוש בשיטה, התגלו מספר תרחישים מדאיגים וארעו כמה מקרים מצערים. למשל, בעולם הרגיל, ניתן, בקלות יחסית, להתמודד עם מקרה של אובדן הארנק ובו כרטיסי האשראי שלך. אם אדם שוכח את מספר החשבון הבנק שלו, ניתן לפנות לבנק ולקבל שוב את המספר, לאחר תהליך זיהוי. בעולם הבלוקצ’יין במקרה דומים, אין שום גורם מרכזי-אחראי שיסייע.    

לדברי אסף נעים, מנכ”ל חברת קירובו (Kirobo), זה בדיוק המקום בו נכנסת לתמונה החברה שהקים ב-2018: “אנחנו רוצים להפוך את הפעילות בבלוקצ’יין לפשוטה ובטוחה כמו בנקאות אונליין. בבנק הלקוחות יודעים שניתן לעצור העברת כסף לחשבון שגוי במקרה של טעות. לקוח המפקיד את כל הונו בבנק, סמוך ובטוח שאחרי מאה ועשרים, נכסיו ימסרו ליורשיו החוקיים בפיקוח מערכת בתי המשפט והשלטונות. 

הגנות המערכת הבנקאית, אינן קיימות בבלוקצ’יין. כאן, אם שולחים בטעות מיליון דולר לכתובת שגויה, אין למי להתקשר, אין גורם מרכז שאפשר לפנות אליו. “בפברואר 2021, לדוגמה, נשלחו 682 אלף דולר לכתובות לא נכונות ב-128 טרנסקציות שגויות. מדובר בכסף אבוד. אין אפילו אפשרות לגלות את זהותו של בעל החשבון אליו הועבר הכסף בטעות. מדובר בחסם מטורף שמעכב את הפריסה ואימוץ השיטה”, מציין נעים. 

קירובו פיתחה טכנולוגיה המאפשרת בין היתר לעצור העברה לחשבון שגוי. כך זה עובד: במקביל להעברת המטבע הוירטואלי, מוסרים לנמען קוד אבטחה (בדומה לקוד זיהוי ב-SMS שנעשה נפוץ לאחרונה). על מנת להשלים את ההעברה, הצד המקבל, צריך להקיש את הקוד. במידה וההעברה נעשתה בטעות לאדם הלא נכון, הרי שהוא לא יוכל להשלים את ההעברה היות ואין בידו את קוד האימות. ההעברה תבוטל אחרי זמן מוגדר או ברגע שבעל החשבון יגלה את הטעות עשה ויבטל את הפעולה. 

קירובו פיתחה מוצרים נוספים של גיבוי וירושה. “אנחנו נותנים גיבוי על הנכסים ולא על הארנק עצמו”, מסביר נעים. “כלומר, גם אם אבד הארנק – הנכסים לא אבדו. יש הרבה סיפורים על אנשים שיש להם סכומי עתק בביטקוין, אבל לא יכולים לגשת אליהם. לפני כשלוש שנים נהרג מיליארדר ומטבעות וירטואליים בשווי של כ-500 מיליון דולר תקועים וליורשים אין אפשרות לגשת אליהם. אלה דברים שהטכנולוגיה שלנו נותנת להם מענה”. לחצן ה-Undo של קירובו פועל גם באטריום וגם בביטקוין וממש בקרוב הם מתכוונים להוסיף אותו לכל מטבעותERC 20. כלומר, ל-95 אחוז מכל המטבעות הקיימים. 

השיטה של קירובו יוצרת ארנק וירטואלי ש’יושב’ ישירות בתוך הבלוקצ’יין ונשלט על ידי הארנק הפיזי שיצר אותו. אם מאבדים גישה לארנק הפיזי הגישה לכל הכסף אבודה – אבל באמצעות הוספת ארנק וירטואלי ‘חכם’ הניתן לתכנות, אפשר לשנות את המצב. אפשר למשל לקבוע שאם הארנק לא נפתח במשך חצי שנה, הבעלות תעבור לבעל חשבון אחר שהלקוח הגדיר מראש. כך אפשר לגבות את הנכסים וגם להוריש אותם ב’צוואה’, שנשמרת אף היא בבלוקצ’יין. 

רשות החדשנות הצילה את החברה

“בעוד חמש שנים כולם ישתמשו במטבעות קריפטוגרפיים”, סבור נעים. “אנחנו רואים כבר המון מדינות וחברות גדולות שפועלות בתחום וכך גם כל הבנקים הגדולים. כולם מבינים שהשוק הולך לשם. 

“היום הבנק לא נותן כמעט ריבית על כסף שאנשים מחזיקים בחשבונות, כי לחוסכים אין מקום בטוח אחר לשמור בו את כספם. האלטרנטיבה של המטבע הוירטואלי על הבלוקצ’יין לצד הארנק הדיגיטלי החכם, תגרום לבנקים להעלות את הריביות במלחמתם על כל לקוח. אני חושב שזה יהיה העתיד בשנים הקרובות”, הוא טוען. 

לדעת נעים הבנקים לא ייפלו כתוצאה מכך, אבל הם יצטרכו להתייעל ולתת יותר – יותר ריבית על חסכונות ויותר אשראי. בנוסף, ניתן לרתום את טכנולוגיית הבלוקצ’יין למניעת הלבנת הון בזכות השקיפות הקיימת ב’פנקס’ הפתוח לציבור ובו נשמר המידע על כל טרנזקציה. המשמעות היא פחות שמירה על פרטיות, אבל הרגרסיה בשמירה על פרטיות אינה ייחודית לבלוקצ’יין. בשל הטכנולוגיה הכול יהיה נגיש ושקוף יותר מאשר היום. 

נעים מסביר את הייחוד של קירובו “יש חברות שמשתמשות בטכנולוגיית MPC) multi-party computation) חברות אלו נותנות פתרון לבעיה של ‘איבוד ה’מפתח הפרטי’ של החשבון אך לא לבעיות ירושה וביטול העברה שגויה (Undo). חברות MPC מהוות בעצם סוג של בנק, וזה חיסרון מאוד גדול. בנושא ה-Undo אין לנו מתחרים. קיימים פתרונות ‘טיפשים’ של גיבוי מטבעות וירטואליים בהם בעל החשבון פשוט מעביר את הכסף לחשבון של ‘נאמן’ בעוד שבפתרון שלנו, החברה לא נוגעת בשום פנים בכספים עצמם”.

קהל היעד של קירובו משתמש באופן קבוע בקריפטו וגם סוחר בביטקוין ובמטבעות אחרים. בעוד שעד לפני שנתיים מרבית האנשים החזיקו את הקריפטו באקסצ’נג’ים (חברות המרת כספים) ועשו שם את המסחר, לפני שנה בערך השתנה השוק והצ’יינג’ים נעשים מול הרשת עצמה (מה שמוכר בתור defi). כלומר, המשתמש כבר לא צריך להיכנס לאקסצ’נג’ שבו הוא מזוהה, אלא פשוט סוחר על גבי הרשת עצמה. פעם, אם היית סוחר במיליון ומחזיק באקסצ’נג’ ידעת שאם קורה משהו אתה יכול לפנות לאקסצ’נג’. היום הכול נמצא בארנק, לכן הצורך במוצר של קירובו, גובר מיום ליום. גם אצל מי שסוחר וגם אצל מי שמחזיק במטבעות. 

“בבלוקצ’יין מתקיימות כמיליארד העברות בשנה. כל טרנזקציה בבלוקצ’יין צריכה אישור מהציבור. מדובר במחשבים שבודקים את פרטי ההעברה והחוקיות שלה (כגון אם יש כיסוי). מי שמבצע טרנזקציה משלם עמלה שמתחלקת בין כל מי שמשתתף בבדיקה. הבודקים נקראים מיינרים (miners) היות והם מפעילים מחשבים המחוברים לבלוקצ’יין ומרווחים או “כורים” כסף. על מנת להיות מיינר, נדרשת השקעה בתשתית מחשוב יקרה. קירובו מתכננת לגבות עמלה קטנה על כל העברה בדומה למיינרים, אך ללא השקעה בתשתית מחשוב יקרה. “החזון שלנו הוא שהטכנולוגיה שלנו תהיה בליבת הבלוקצ’יין – כך שבכל העברה משמעותית של ‘כסף וירטואלי’, תעשה באמצעות הטכנולוגיה שלנו”, אומר נעים. 

המערכת של קירובו נגישה בממשק Web  ובקרוב תופץ גם אפלקציה. “אנחנו לא מנסים לחנך את השוק. כדי להשתמש במוצר שלנו לא צריך להעביר את הכספים לניהול בארנק של קירובו”, טוען נעים. “אפשר להתחבר למערכת שלנו עם כל ארנק”. 

“נכון להיום עברו במערכת מעל 1.6 מיליארד דולר בעשרות אלפי העברות”, מספר נעים. “טרנסקציות בכ-6.5 מיליון דולר, המהוות כ-2.2% מסך הטרנסקציות בוטלו, בשל הבנה של האנשים שהם ביצעו טעות בטרנסקציה. בהנחה שמתרחשות כ-1 מיליארד טרנסקציות בשנה בביטקוין ובאיתריום ,השימוש במערכת שלנו יכול למנוע טעויות ואבדן בכ-22 מיליון טרנסקציות שונות מסך כל הטרנזקציות בבלוקציין”. 

התמיכה של רשות החדשנות בקירובו כללה שני מענקים. “למעשה”, אומר נעים, “החברה לא הייתה מתקיימת ללא הרשות. צריך להבין שבלוקצ’יין זאת טכנולוגיה עתירת פיתוח. כדי להגיע למוצר עובד לוקח לא מעט שנים וזה דורש לא מעט משאבים – מתכנתים ברמה מאוד גבוהה והשקעות גדולות. קשה מאוד לגייס בתחחם זה. התוכנית של רשות החדשנות הצילה את החברה פעמיים מסגירה”. ואכן, בעקבות התוכנית גייסה קירובו את המימון המשלים. 

“היום אנחנו רואים שכל העולם עובר מחומרה לתוכנה. החברות הגדולות ביותר בשווי שוק, הן חברות תוכנה. הכול מבוסס אינטרנט. אנחנו נמצאים באותה נקודה עם הבלוקצ’יין: בעוד חמש שנים, כולם יצטרכו ארנקים וכולם יצטרכו הגנות מפעולות ומטעויות אנוש”, מדגיש נעים. “כחלק מהמעבר של הבלוקצ’יין למיינסטרים, חובה לתת מענה לפערים הקיימים בתחום”. 

20 שניות – והארנק הדיגיטלי פעיל

חברה ישראלית נוספת שפעילה בשוק הקריפטו בתמיכת רשות החדשנות היא זנגו (ZenGo), שהוקמה ביוני 2018 על ידי אוריאל אוחיון, טל בארי, עומר שלומוביץ וגארי בן-עטר.

“שמנו לב שכל הארנקים הדיגיטליים שיוצרו עד היום מסובכים מדי וגם לא מספיק בטוחים. יש הרבה סוגי ארנקים, אבל כולם היו בנויים על מפתח פרטי, שאם מאבדים אותו – הולך הכסף”. מסביר אוריאל אוחיון, מנכ”ל החברה. “הביטקוין, למשל, פועל ברשת אנונימית. אי אפשר לעקוב אחרי מי שמקבל ומי שנותן. המגבלה בביטקוין היא שזה רק על המחשב שלי. אם שכחתי את הקוד הסודי או זרקתי את ההארד דיסק, הלך כל הכסף לאיבוד. על אותו משקל האקרים יכולים להשתלט על המחשב. 

זנגו הצליחה ליצור קטגוריה חדשה שמאפשרת לאנשים לייצר ארנק ללא מפתח פרטי (keyless) מהטלפון. יצירת הארנק לא דורשת שום סיסמה והוא בנוי על מערכת מבוזרת שתלויה בדברים שלא צריך לזכור – כמו לדוגמה נתונים ביומטריים של אנשים שונים. 

המוצר שפיתחה החברה נקרא זנגו, והוא מאפשר לאנשים לייצר ארנק דיגיטלי תוך כמה שניות בקלות ובצורה בטוחה מהטלפון האישי שלהם. עד כה תהליך יצירת ארנק דיגיטלי הזה היה מאוד מסובך ונמשך זמן רב יותר, וברוב המקרים אף לא היה אפשרי כלל בטלפון הסלולרי. 

בארנק כזה יש מנגנונים שמאפשרים לשחזר את הכסף, כולל במקרה שבו החברה נעלמת. אחרי שאדם בונה חשבון עם הפנים שלו הוא יכול להוסיף פנים של מישהו נוסף ולכן החשבון לא ייחסם אם יקרה משהו לאותו אדם.  

בזנגו החלו לעבוד על המיזם לפני שלוש שנים: “היו לנו רק רעיון ואת הזמן שהשקענו. אחרי שנה הקמנו את החברה. היום אנחנו באוויר עם המוצר המלא ויותר מ-250 אלף לקוחות בכל העולם. עד סוף השנה נהיה ארבעים עובדים ויותר”, מספר אוחיון ומוסיף “ב-2020 עברו דרך הארנק שלנו מאה מיליון דולר במטבעות וירטואליים. בחודש וחצי האחרונים עברו כבר מאה מיליון. אלה מספרים קטנים יחסית בתעשייה זו, אבל אנחנו גדלים מאוד מהר וככל הנראה המספרים האלה יוכפלו. אנחנו תומכים היום בחמישה שירותים וביותר מארבעים המטבעות הבוקשים וזה מכסה כשבעים אחוז ממה שהתעשייה רוצה. אנחנו תומכים בכל נכס מבוסס קריפטוגרפיה.

זנגו הוא לא רק ארנק שאפשר לאחסן בו מטבעות, אלא מוצר שמאפשר לעשות גם פעילויות כמו בבנק, למשל, לקנות מטבעות, למכור אותם ולהמיר אותם. בקרוב מוציאה החברה בארצות הברית  כרטיס אשראי בשיתוף פעולה עם חברת ויזה, שיאפשר לכל אחד  לקחת את הביטקוין שלו ולהפוך אותו לכסף אמיתי בכל מקום שהכרטיס של ויזה מכובד. 

“הקמנו את כל מערכת הסקיוריטי של זנגו על משהו שנקרא multi-party computation (MPC), מספר אוחיון. MPC הוא חלק מהעולם הקריפטוגרפי שאומר שבמקום שמחשב אחד ייחשב את החישוב שלו, איזשהו סוד משלו, כמה מחשבים נפרדים שלא קשורים אחד לשני יכולים לדבר אחד עם השני ולחתום על עיקרון סודיות ביחד. 

“הקושי הגדול הוא, איך להנגיש למשתמשי הקצה את הטכנולוגיה המורכבת של ה-MPC? הייחודיות שלנו היא שידענו להפוך את ה-MPC לתוכנה יעילה במכשיר הסלולרי בתצורה של ארנק קריפטוגרפי. אצלינו, ה-MPC שקוף למשתמש שכלל לא מודע למורכבות הרבה שמאחורי הקלעים. הטכנולוגיה שפיתחנו, היא זו שמאפשרת את כל הפשטות הזו”, מדגיש אוחיון.  

“המשתמש לא צריך לזכור כלום: הוא פשוט נותן לאפליקציה אישור לגבות את החשבון שלו בענן ואז סורקים את פניו כדי לזהות אותו ולוודא שהוא אדם אמיתי. כל הדבר הזה קורה תוך עשרים שניות בלי סיסמה, והחשבון פעיל. אחר כך אפשר לחזק את האבטחה ולהוסיף עוד אדם, עוד אימייל או עוד ענן”. 

להבדיל מארנקים קריפטוגרפיים אחרים, במקרה של זנגו, הכסף נמצא בשליטה מלאה של המשתמש וזנגו לא מנהלת את הכסף שלו. “הכסף לא נמצא אצלנו, אלא ברשת”, מסביר אוחיון, “אפילו אם אנחנו רוצים לגשת אליו, אנחנו לא יכולים. אנחנו לא נחשבים לחברה שמעבירה כסף, כי ההעברה היא בשליטה של המשתמש. כלומר אנחנו באזור רגולטורי די פשוט. 

“יחד עם זאת, בכל פעם שהמשתמש עומד להשתמש בכסף האמיתי שלו כדי לעשות פעילות השקעה, מתרחשת אינטגרציה עם מסגרת רגולטורית אחרת שמבצעת בדיקת זהות ו-AML (Anti-Money Laundering – הלבנת הון). למעשה, מדובר בשני תהליכים: האחד, בניית הארנק שבו אין צורך בהליך רגולטורי. השני, בדיקה רגולטורית עבור כל פעילות הקשורה להשקעה של כסף אמיתי.

פיקדון בבנק או קריפטו בארנק?

“הגשנו מועמדות לרשות החדשנות כשהתחלנו את הפעילות כדי לקבל עזרה ותמיכה בפיתוח”, מספר אוחיון. “הם בחרו לעזור לנו במשך שנתיים רצופות. צריך להבין, שמאחורי הפשטות של זנגו כחשבון בנק קריפטוגרפי יש המון R&D (מחקר ופיתוח) שמאפשר לפשט את רמת התיווך שיש בתעשייה הזו – ויש לזה עלויות גבוהות”

לדבריו, הקורונה השפיעה על זנגו לטובה. בעקבות המשבר הכלכלי, האמון בממשלות נפגע  ואנשים התחילו לחפש אפיק השקעה שלא תלוי במה שהממשלות עושות. 

מטבעות וירטואליים היו אחד החלופות הראשונות, היות וכולם יודעים שמדובר  במטבעות שאינם תלויים באף ממשלה או גוף מרכזי. עם כל המודעות הזאת של אי אמון במוסדות ובממשלות, אי ודאות והמודעות לכך שהכסף שאמור להיות שלך הוא לא שלך – כל זה גרם לאנשים לרצות למצוא מערכת מקבילה, לא שייכת ולא תלויה בממשלות. זה מאוד עזר לנו. 

“בנוסף, הרבה ממשלות בעולם וגם בישראל הזרימו כסף לציבור ואנשים חיפשו אפיקי השקעה”, אומר אוחיון. “כל זה השפיע לטובה על התעשייה שלנו. עכשיו כל הגופים הגדולים, כולל בנקים וחברות ציבוריות, מבינים שכדאי לבנות איזושהי רזרבה לא רק בזהב ובדולרים אלא גם בביטקוין.”

“כשמדברים על קריפטו זה עולם של כסף ואפליקציות שאי אפשר לעצור. יש הזדמנות לייצר הרבה כסף כי יש אזור ספקולטיבי שחייבים להכיר בקיומו. היום פיקדון בבנק נותן ריביות  של 0.1-0.2 אחוזים ובמטבעות וירטואליים מדובר על כ-10 אחוזים. כלומר, זה  יותר אטרקטיבי מאשר להשאיר כסף בבנק”. 

עם זאת אוחיון מבקש לסייג ולהדגיש שבמטבעות הקריפטוגרפיים יש סיכון משמעותי: “אין מאחוריהם  ממשלה שנותנת אחריות על כל מה שקורה,  לכן זה  אטרקטיבי למי שמוכן להסתכן. בנוסף, מאוד קל לשלוח כסף וירטואלי ממקום למקום בעולם. היום בכל מדינה יש מערכת סגורה להעברת כספים, ואם רוצים לשלוח כסף למישהו במדינה אחרת, זה כבר סיפור. בקריפטו זה הרבה יותר פשוט ולעיתים גם הרבה יותר זול. 

“זאת מערכת שבנויה בשביל כלכלה בינלאומית, שאליה העולם מתקדם. הצעירים של היום, כולם שם. כל החיים שלהם הם דרך מסכים, הם לא רוצים ללכת לבנק. זה העתיד של העולם”, טוען אוחיון.