מי הזיז את הזהות שלי?

“בכל פעם שמישהו בעולם מעביר כסף למישהו אחר, הגורם שדרכו מבוצעת ההעברה חייב על פי חוק לבדוק את שם המשלם ואת שם הבנק המקבל ולחפש אותם ברשימות הסנקציות הבינלאומיות שקיימות כדי להילחם בהלבנת הון. כדי שההעברה תתקיים מהרגע להרגע הבדיקה חייבת להיות מהירה ומדויקת”, מספר גדעון (גידי) דרורי, שהקים יחד עם ד”ר אולג גולוברודסקי את חברת FinCom.Co. 

“אבל יש לנו בעיה: כמעט לכל שם יש כמה סוגי איות שונים. לדוגמה, השם שלי הוא גדעון וכולם מכירים אותי בשם גידי. איות השם גידי לאנגלית GIDI מוכיח טרנסליטרציה – כלומר, כששומעים שם ורוצים לכתוב אותו באנגלית כל אחד ישתמש באותיות באנגלית שתואמות לשפת האם שלו. התוצאה היא שבריטי, למשל, יאיית את השם Giddy, ואילו הולנדי יאיית את השם Gidie. אז אפילו בשם קצר יש לנו לפחות שלוש צורות איות שונות. השם הכי נפוץ בעולם הוא מוחמד וכאן יש לא פחות מ-56 צורות שונות לכתוב אותו באנגלית. 

במקרה של העברת כספים זה הופך לבעיה רצינית: אם אדם מעביר כסף ובודק באחת הרשימות השחורות, איך ידע תחת איזה שם לחפש? פתאום מתעוררות שלוש-ארבע אפשרויות, ואלה מוגדרות ‏ כתוצאות ה’אולי’.

הבעיה ב’אולי’ היא שבמקום שהכסף יעבור עכשיו – הכול נעצר כי צריך לבדוק את כל האפשרויות. אחרי שבודקים, נדרש אישור נוסף של המנהל והעברת הכסף יכולה להתעכב יום-יומיים ואפילו חודש. כל התהליך כרוך בעלויות גבוהות לבנקים והן מושתות בסופו של דבר על הצרכנים. 

המערכת שיצרו אנשי FinCom.Co מבטלת את בעיית הכתיב השונה. לטענתם, היא היחידה בעולם שיכולה לחפש שם של אדם ב-38 שפות שונות. זאת תוך הפיכת כל שם למבנה הפונטי שלו כך שמקבלים “טביעת אצבע פונטית” – מבנה מספרי שמייצג את שם האדם.

“עם אותו מבנה מספרי אנחנו גם יודעים לבחון כתובות, תאריכי לידה, כתובות מייל ועוד מידע שמביא אותנו למצב שאם יש לנו את טביעת האצבע הפונטית בנוסף  לשתי נקודות התייחסות, הדיוק הסטטיסטי הוא אחד מתוך שבעה מיליארד”, מסביר דרורי.  

“השיטה עוזרת גם בנושא של שמירה על הפרטיות כי אפשר לבסס את מערכות המידע על קודים פונטיים במקום על השמות האמיתיים של האנשים. ולמה אי אפשר להפוך? כי המערכת שלנו עובדת על 38 שפות שונות. כשאין עוד נקודות חיתוך מספר האפשרויות עצום”.   

בבדיקות שערכה החברה בחברות ביטוח, מוסדות פיננסיים ובנקים מהמובילים בעולם, נראתה הפחתה של אי-דיוקים, ביותר מ-60%, לצד פספוסים של יותר מ-10%. כלומר, הפושעים קיבלו כסף. “פה נמצא היתרון הטכנולוגי שלנו”, מבהיר דרורי. “יש לנו כבר פטנט מאושר בארצות הברית ויש עוד כמה באופק. על זה נבחרנו כאחת ממאה החברות הטכנולוגיה המובילות  בעולם (RegTech100) בתחום הרגולציה בעת שאנחנו כאלה קטנים והשאר, הן חברות ענק”.

90% פחות טעויות

“עולם הפינטק הוא לא רק איך אני מעביר לך כסף אלא גם איך אני מונע הונאות, איך אני מבקר, איך אני נותן שירות לקוחות יותר טוב, איך אני נותן לך לעשות דברים בנייד וגם איך אני מקדם תהליכים כדי שדברים יקרו יותר מהר”, לדברי דרורי. “אנחנו נחשבים פינטק עם תת הגדרה שנקראת רג-טק – כלומר טכנולוגיות התומכות ברגולציה – הרגולציה פה נוגעת לתחום הלבנת ההון. 

“לדוגמה יש עולם שלם שנקרא real time payments – כלומר, להעביר כסף מהרגע להרגע. מה הבעיה? המערכות הטכנולוגיות שמעבירות מהרגע להרגע קיימות, אבל חסרות מערכת ציות (Compliance) ולכן ההעברות לוקחות זמן. אנחנו יודעים לעשות סריקת שמות מול רשימה של מאה מיליון שמות בפחות משנייה אחת. בכל המערכות האחרות בעולם, זה לוקח לפחות 15 שניות. 

“אנחנו באמת מצליחים לעשות את הסריקה הרבה יותר מדויקת. אנחנו עכשיו בתהליכים עם חמישה מתוך עשרים הבנקים הגדולים בעולם. אנחנו לא באים להחליף להם מערכת, אלא אומרים להם ‘תשאירו את המערכת הקיימת, אנחנו נשתמש בה, אבל נפחית לכם את הטעויות ב-90% ונקטין את העלויות כך שתחסכו מיליונים בכל שנה'”, מספר דרורי.

“רגולציות חדשות נכנסות כל הזמן, מוסיף דרורי. “עכשיו כבנק, לא רק שאני צריך לבחון את השם שלך מול רשימות שחורות, אני צריך גם לקחת את השם על הנמען ולבדוק אם האדם שאני מעביר לו את הכסף הוא באמת בעל החשבון. עד עכשיו הייתם חושבים שעושים את זה אבל לא, היו מעבירים בין מספר למספר וזהו. וככה התבצעו המון הונאות. עכשיו הבנקים מחויבים לכך. היכולת לבדוק שם מול שם בצורה מדויקת ויעילה זה בדיוק מה אנחנו יודעים לעשות הכי טוב בעולם”.

רשות החדשנות נתנה לנו חמצן

FinCom.Co קמה לפני שלוש שנים: החברה החלה לעבוד כקבוצה בספטמבר 2017 ובפברואר 2018 גייסה את הסיד הראשון. היום החברה נמצאת בשלבי הגיוס הנוסף שיאפשר להתפתח קדימה, והיא פועלת במסגרת המסלול המהיר של רשות החדשנות.

“השנה הזאת הייתה שנה קשה”, טוען דרורי. “אם מדברים על ‘הקטר של ההייטק’, אז אני אישית חושב שההייטק נפגע מאוד קשה. אנחנו עדיין לא חשים בחלק גדול מהדברים: השאננות, הפערים בין ההייטק לתעשייה הם הרבה יותר גדולים ולא רגועים, יש הרבה בעיות שלא בולטות”. 

בהקשר לכך, הוא מציין לטובה את רשות החדשנות שנכנסה לדבריו לתמונה בצורה יוצאת דופן ובעלת חזון, הקשבה ורצון לתמיכה בתעשיית ההייטק הכה חשובה בישראל. “בשנה האחרונה, הרשות נתנה לנו חמצן שהציל את החברה. קיבלנו הצעת רכש, אבל זה עדיין מוקדם מדי. רשות החדשנות תומכת בתעשייה המקומית באופן משמעותי”. 

לדבריו, החברה נמצאת כעת בדרך למימוש החזון: יש חברות מאוד גדולות בשוק שאנחנו נמצאים עימן בתהליך של הטמעת המוצר שלנו במערכות שלהן, הנמצאות בשימוש בבנקים שונים בעולם. “חברות מובילות בשוק הזה של סריקת שמות – שאנחנו כביכול מתחרים שלהם – כבר פנו אלינו בהצעה להטמיע אצלם את הטכנולוגיה שלנו במטרה לקדם את כלל השוק במקום להילחם אחד בשני. בזכות שיתוף הפעולה המוצע ניתן למשקיעים שלנו את התמורה ונעבור לשווקים נוספים”, הוא מסביר.

“אחד השווקים הגדולים הוא כמובן עולם ה-CRM – עולם ניהול הלקוחות. למשל אם אני חברה בישראל, יש לי רשימת לקוחות באנגלית ורשימת לקוחות בעברית, איך אני מחבר ביניהן? או שיש לי רשימת לקוחות בפורמט ישן ועכשיו אני עובר לפורמט חדש, איך אני עושה את זה? איך מחברים בין מערכות? כאן בדיוק אנחנו יודעים להיכנס”, אומר דרורי “אנחנו רוצים לחבר בין השפות, בין צורות הכתיבה השונות, בין המבנה הלא מדויק של מערכות המידע הללו. 

“אנחנו עושים חיפוש, מיפוי וחיבור של מערכות מידע בצורה יעילה יותר מהפתרונות הקיימים. אנחנו מתעתדים להיכנס לעולם ה CRM ולהיות פתרון מובנה לתחום של ייבוא נתונים למערכות מידע”. החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מייקרוסופט, בנוסף לחברות גדולות נוספות כגון קאפ ג’מיני (Capgemini) שהם בחמישייה המובילה בעולם, וחברות ענק נוספות. 

“קשה לגנוב פנים מבן אדם”

“לאמת זהות בעולם דיגיטלי זה אתגר לא פשוט בכלל”, אומר אמיר פישמן, מנכ”ל סקנובייט (Scanovate). “ולדעת להסתמך על תהליך האימות כדי לייצר פעולה עסקית מידית זה כבר רמה אחרת. יש הבדל בין לאמת זהות ולתת לאדם הלוואה אחרי חמישה ימים, אחרי שבדקנו את הבן אדם – לבין לאמת את זהותו של אדם ולתת לו שנייה אחרי זה הלוואה”. העולם מתקדם לרמה השנייה. שם נדרשות טכנולוגיות מאוד מדויקות, זה תמיד מאבק גדול בין רמות הדיוק לבין חוויית הלקוח. 

עולם הדיגיטל הוא עולם הולך ומתפתח. אם מישהו יודע את מספר הזהות שלך, מחר הוא יכול לגנוב את הזהות שלך, כי אף אחד לא יודע מי באמת עומד מאחורי ההקלדה של מספר הזהות. “גם מספר טלפון אפשר לשכפל”, אומר פישמן “אבל תווי פנים כבר הרבה יותר קשה לגנוב. תוי פנים, מזהים אנשים באופן חד חד ערכי. ככל ששיטות גניבת הזהויות מתקדמות וככל שיכולות הסייבר הולך ומתעצמות, הדרישות בתחום האבטחה עולות.

“כשאני רוצה לפתוח חשבון ברשת, אין היכרות מוקדמת ביני לבין אותו גוף. הבנק לא יודע שאני אמיר פישמן, הוא צריך לאמת זאת”, מסביר פישמן. “פעם הייתי נוסע נכנס לבנק והפקיד היה מאמת אותי פיזית, שזה תהליך מאוד יקר. 

הרצון הוא להסתמך על טכנולוגיות, כדי לאפשר לאדם לאמת את עצמו מהכורסה בבית. “כשאין היכרות מוקדמת אני צריך לבדוק את התעודה, ולבדוק את התקינות שלה, לשייך את התעודה לבן אדם, לבדוק שמדובר באדם אמיתי – חי ולא בתמונה של מישהו אחר. לאחר מכן, יש לשייך את התמונה של האדם החי לתעודה, על ידי הצלבה בין תמונת הפנים לתמונה שקיימת בתעודה”, מסביר פישמן. “בסוף גם קורים מקרים שאדם בא ואומר ‘זה לא אני’ ואז כל התוצרים האלה צריכים לעמוד בסטנדרט של דיני ראיות. יש פה המון מורכבויות שצריך לפתור בדרך, כדי בסופו של דבר, לייצר תהליך זיהוישלוקח כמה שניות”. 

המטרה של סקנובייט היא לייצר ללקוחות תשתיות דיגיטליות מלאות מקצה לקצה  ולאפשר להם לנהל את תחום ניהול הזהויות והעמידה ברגולציה בתוך סביבה עסקית שהופכת מיום ליום יותר דיגיטלית, בוודאי בעולם שאחרי הקורונה. 

“אם נסתכל רגע אחד על הצרכים”, אומר פישמן, “יש קודם כל את הצורך של מוסדות פיננסיים או חברות מסחריות המבקשים להפוך ליותר דיגיטליות. אם אתה לא יכול לתת ממשק דיגיטלי שהלקוח יכול לתת בו אמון, אז אתה לא קיים בשוק. מצד שני יש לנו את לקוחות הקצה – בדרך כלל מדובר בפרישת גילאים רחבה, ממגזרים שונים, ואתה צריך להיות עם הבנה שיש להם אפס סובלנות לתהליכים דיגיטליים – אז הפתרונות צריכים להיות מאוד גמישים ומותאמים לאוכלוסיות יעד. בנוסף יש את הרגולציה, שמשתנה כל הזמן ונעשית הדוקה יותר”. 

מצב זה הופך את התהליכים למורכבים יותר, רמת האינטראקציה עם הלקוח עולה והמערכת מחוייבת לרגולציות. “לכאן נכנס דבר נוסף – כחברה, אתה רוצה שתהיה לך מאה אחוז שליטה על כל אותם הרכיבים שצריך לרתום לתהליכים העסקיים”, אומר פישמן. “למשל, אנו נדרשים לתמוך ביכולת לתשאל באופן מיידי את הלקוח, לבקש ממנו לאסוף מסמכים, למלא טפסים ולחתום עליהם, לזהות את הלקוח באלף ואחת טכנולוגיות ביומטריות, ולפנות ללקוח בוואטסאפ, ב-sms, באימייל, בסביבות של אנדרואיד ו ios. בכדי לעמוד בכל הדרישות הללו, אתה חייב  שתהיה לך סביבה אחת שדרכה תנהל את כל התרחישים. המערכת שלנו יודעת לעשות את זה”. 

בנינו בכוחות עצמנו

סקנובייט הוקמה בשנת 2011 ועד 2014 עסקה בעולמות אחרים של עיבוד תמונה. “ב-2014 עשינו הסבה מלאה לתחום הפינטק”, מספר פישמן. “סיימנו אקסלרטור, למדנו את העולם הפיננסי וקיבלנו הזדמנות ראשונה בבנק לאומי להתחיל עם הפקדות צ’קים, ובעצם מהרגע הזה נכנסנו לעולם של ניהול זהויות”. 

ב-2019 התחלנו לפתח פלטפורמה שנקראת B-Trust שהיא זו שמנהלת היום את כל התהליכים ומאפשרת ללקוחות שלנו לנהל את כל התוצרים של ניהול זהויות – כלומר, כל מה שקשור לסריקה ושמירת מסמכים, צ׳קים, תעודות וכד׳. 

“באתגר הזה של אימות זהויות אנחנו מאוד ייחודיים כי קודם כל, את הטכנולוגיות שלנו אנחנו מפתחים בעצמנו. אנחנו לא אינטגרטור של כל מיני פתרונות, אנחנו באמת בית ייצור לטכנולוגיות ביומטריות”. 

דבר נוסף ואתגר לא קטן, הוא העובדה שאותן פלטפורמות צריכות לדעת לקחת כל זהות ולהוסיף עליה נדבכים, שבעיקר עוסקים בעולמות של רגולציה – כל מיני תהליכים של הזדהות חוזרת, זיהוי מטופלים, כניסה לאזור אישי וכו’. “כל הדבר הזה יכול להיות מנוהל בארגון עם עשר מערכות והכל צריך לנגן ביחד”, מסביר פישמן. “לכן יש צורך בפלטפורמה שיודעת לתמוך בתהליכים האלה. עשינו את כל העבודה הזאת והחברה יודעת היום לתמוך בעשרות תרחישים ברוב התעשיות הקיימות”. 

חדשנות טכנולוגית או בשלות מוצרית?

בישראל, סקנובייט פועלת בשותפות עם אלטשולר שחם, ביחד עם רשות החדשנות והרשות לניירות ערך שמממנות ומובילות את התהליך. “העתיד הוא לייצר מצב שבו אנחנו מאפשרים לכל בית השקעות בישראל לזהות את הלקוחות שלו באופן שיחליף הזדהות פיזית”, מסביר פישמן. 

“כרגע אנחנו בונים את התהליך הזה כדי שיעמוד בכל הרגולציות ובסטנדרט של שירות הלקוחות שאליו מכוונים אלטשולר שחם, כמי שמובילים את השוק הזה. יש סוג של מאבק בין הצורך לייצר חוויית לקוח בסטנדרטים של אלטשולר לבין הרגולטור שרוצה לחזק את התהליך עד כמה שניתן. בסוף צריך למצוא איזושהי דרך ביניים שמייצרת את האיזונים הנכונים. שפר מזלנו שגילינו שותפים מאוד טובים בצד של אלטשולר שחם.

מסלול הפיילוטים, שבו סקנובייט משתתפת, הוא תוכנית שנועדה לקדם את פעילות חברות הפינטק בישראל בשיתוף פעולה של הרשות לניירות ערך ורשות החדשנות. “ההתחלה של המסלול הייתה מאוד מאתגרת”, מספר פישמן, “כי היה מתח בין רשות החדשנות, שדחפה לכמה שיותר חדשנות טכנולוגית, לבין הרשות לניירות ערך, שמאוד רצתה בשלות מוצרית מוקדמת.

“צלחנו את האתגר הזה הרבה בזכות הסבלנות של הבוחן ברשות החדשנות והיכולת שלו לגלות גמישות, וגם של הרשות לניירות ערך, שהצליחה לשכנע שצריך להיות פה איזון בין שני הדברים. אנחנו מאוד שבעי רצון מהתהליך שעברנו, כי הוא לא מביא רק חדשנות, אלא גם מוצר אמיתי שאמור לשרת קהלי יעד. המטרה של הרשות לניירות ערך היא לפתוח את התחרות בין בתי ההשקעות, ולאפשר ללקוח לפתוח חשבון דיגיטלי מלא, וחלק קריטי מזה הוא זיהוי חד-חד-ערכי של אותו לקוח.

“הקורונה עשתה שתי פעולות: מצד אחד, הרבה מהלקוחות הפיננסיים נכנסו למגננה, וזה לא טוב לאף אחד. מהצד השני, כמות ההזדמנויות גדלה דרמטית. הגישה שלנו להתבסס קודם בישראל ואז לפרוץ החוצה הוכיחה את עצמה. למרות כל מה שקרה, בישראל הלקוחות שלנו נכנסו לכל מיני אתגרים בעולמות הדיגיטל. אם פעם היינו צריכים להסביר למה בכלל צריך אותנו, אז היום הלקוח כבר רודף אחרינו. 

“אנחנו מכוונים את עצמנו לתת פתרון כולל בעולם של זהות וציות, ולהוביל את השוק הזה בעולם. אנחנו רוצים שלקוחות שלנו יקבלו פלטפורמה עם סט כלים מלא מקצה לקצה כדי לתמוך בכל תהליך עסקי שכולל בתוכו את הצורך לתקשר עם לקוחות בממד הדיגיטלי, לפתור את בעיית ההזדהות שלהם, לתמוך בכל רגולציה ולנהל ממשק אחד בתוך אותם ארגונים. אלה אתגרים של חברות ענק בעולם – ואנחנו בדרך לשם”.