פתרונות מהפכניים למניעת רעב

חברות פודטק ברחבי העולם פועלות לפתח טכנולוגיות חדשניות ולהציע פתרונות תזונה למיליארדי אנשים רעבים, בעיקר במדינות אפריקה ואסיה. גם בישראל זיהו את הצורך הזה ולצד פיתוח מזונות חדשים שוקדים גם על חידושים בתחום הביטחון התזונתי, כגון ביטוח על התנובה החקלאית מפני פגעי הטבע במדינות. סיימון שוואל, מייסד ומנכ”ל חברת OKO, שהיה בין הראשונים לזהות את הצורך הזה, פיתח פתרון טכנולוגי זמין ולא יקר למכירת ביטוח לחקלאים. “רבים מהחקלאים באפריקה עלולים לאבד את מקור פרנסתם אם הגידולים שלהם ייפגעו במקרים של בצורת או שיטפונות למשל”, הוא מסביר. 

שוואל נחשף למהפכת התשלומים בסלולר באפריקה כאשר עבד כיועץ תקשורת בפפואה גינאה החדשה עבור חברה המספקת מיקרו-ביטוח (Micro-Finance) בתחומי הבריאות וביטוחי החיים דרך ספקי שירותי סלולר. “לצד ההזדמנות העסקית, יש כאן אפשרות לשנות את חייהם של אנשים רבים שאין להם חשבון בנק ולחסוך להם זמן וסיכונים רבים”, הוא מתאר. “חיפשתי אמצעי טכנולוגי פשוט וזול שיאפשר לי למכור ביטוח לחקלאים הללו. שירותי סלולר כמו Mobile Money, תמונות לווין ונתוני מזג אוויר מספקים לנו את הפתרון הדרוש. תמונות הלוויין ונתוני מזג האוויר מסייעים לאמת את הנתונים בשטח בעת הגשת תביעה – ללא צורך בשמאי שייסע פיזית למקומות מרוחקים – כך שהתהליך הופך לאוטומטי, יעיל וזול יותר”. 

OKO נוסדה באופן רשמי באפריל 2018. “בחרנו במאלי מכמה סיבות”, מתאר שוואל. “יש בה כבר כארבעה מיליון אנשים המשתמשים בשירותי Mobile Money – אחד השיעורים הגבוהים באפריקה, וכ-80% מהאוכלוסייה עובדים בחקלאות. גם הקשר שלי עם גורמים ב-orange הפעילים במאלי סייע בבחירה, וגם העובדה שרוב הגידולים בה זולים יחסית. נתונים אלה מוזילים את עלויות הביטוח, בניגוד למדינות המגדלות וניל, למשל, שהוא הרבה יותר יקר. אמנם לישראל ולמאלי אין יחסים דיפלומטיים, אבל לשמחתי קיבלתי רק תגובות חמות ואוהדות”.

ארנק אלקטרוני וביטוח חקלאי ב-SMS

ה-Mobile Money הוא ארנק אלקטרוני בלי חשבון בנק, שאפשר להשתמש בו גם באמצעות סמס. אין צורך באינטרנט או בטלפון חכם – ה”כסף” עובר דרך חשבון וירטואלי שמנהל ספק הסלולר. מחיר הביטוח נקבע בהתאם למיקום המדויק של החקלאי, סוג הגידול, וגודל החלקה/מטע. החקלאי יכול לשלוח את הפרטים שלו ולקבל הצעת מחיר ב-SMS. “בצפון מאלי, לדוגמה, כמות הגשם הנמוכה מאוד מייקרת את הביטוח עד לכדי 30% מגובה הכיסוי”, מתאר שוואל, “ולכן מתוך רצון לספק מוצר בעלות נמוכה התמקדנו בדרום המדינה ובגידולים של תירס וכותנה – שני הגידולים העיקריים במדינה. אנחנו מוכרים ביטוח מפני פגעי בצורת, ובקרוב נתחיל גם במכירת פוליסות מפני נזקי שיטפונות. יש לנו 450 חקלאים מבוטחים בעקבות הפיילוט שהרצנו, וכעת אנחנו נמצאים לקראת השקה מסחרית בבנובמבר ברוב חלקי מאלי – לכל משתמשי אורנג’ ובלי צורך בחיבור לאינטרנט.

“מכיוון שמדובר במדינה שבה 80% מהאוכלוסייה עובדים בחקלאות, חלקם באזורים מרוחקים, גיוס 450 הלקוחות הראשונים לפיילוט היה מורכב. העסקנו והכשרנו סוכנים מקומיים, הבאנו אותם לבמקו, עיר הבירה, כדי להסביר להם על הרעיון ואז הם חזרו לכפר או לקהילה שלהם כדי להסביר אותו לאוכלוסייה המקומית. הסוכנים מתוגמלים בעמלה עבור כל לקוח שרוכש ביטוח כך שגם להם יש הזדמנות לייצר הכנסה”.

האימפקט הכפול – גם רשת ביטחון וגם תמריץ להתפתח

“הסיוע של רשות החדשנות היה משמעותי מאוד”, מספר שוואל. “עליתי לארץ מצרפת והשתתפתי בחממה לעולים חדשים שמקיימת הרשות שדרכה הגעתי לתוכנית אתגר Grand Challenges Israel – בשלב ראשוני זה לחברה קשה מאוד לקבל מימון, ולכן הסיוע והגיבוי של רשות החדשנות היו משמעותיים מאוד עבורנו ביצירת המוצר בשטח ובגיוס מימון מגורמים נוספים. כיום אני משתמש בחלק מהכסף לצורכי מו”פ בחוף השנהב בתחום הקקאו.

“אחד המדדים שלנו להצלחה הוא השינוי בשיעור החקלאים המצליחים להגדיל את התבואה שלהם וכתוצאה מכך גם את הכנסתם. אנחנו יוצרים קשר עם ספקי מיקרו-אשראי על מנת שיסכימו לתת ללקוחות שלנו הלוואות על סמך פוליסת הביטוח, המעניקה כיסוי במקרה של פגיעה קשה בגידול. אנו מספקים להם רשת ביטחון מפני אי הוודאות הנגרמת משינויי האקלים”. 

החזון של OKO הוא לשפר את איכות החיים של תושבים במדינות שבהן רוב האזרחים עובדים בחקלאות קטנה – חוות קטנות המפרנסות משפחות יחידות או כמה משפחות, ושאין להם גישה לחשבון בנק או למערכת הפיננסית בגלל חוסר אוריינות או משום שהם מתגוררים באזורים מרוחקים שבהם אין אינטרנט. “אנחנו עושים זאת באמצעות מתן רשת ביטחון זולה וזמינה והאימפקט הוא כפול – גם מתן רשת ביטחון לחקלאי ולמשפחתו במקרה של בצורת או שיטפונות וגם מתן אפשרות לחקלאי להתפתח על ידי קבלת מיקרו-אשראי ממלווים שלא מוכנים להעניק לו את המימון הזה ללא הביטוח. יש בכך גורם הממריץ לא רק את החקלאי הבודד, אלא גם את הכלכלה המקומית כולה”, מסכם שוואל. 

מיליארד בני אדם באפריקה ובאסיה סובלים ממחסור בחלבון

ביטוח התוצרת החקלאית הוא דרך טובה לספק ביטחון תזונתי לאזרחי העולם, אך מנגד – דרושים גם מקורות מזון חדשים או תחליפים למזונות שהולכים ונעלמים. כאן נכנסת לתמונה חברת חרגול פודטק הישראלית, שפיתחה שיטה לייצור המוני של חגבים למאכל, המשמשים כמקור חליפי וזמין לחלבון.

דרור תמיר, מייסד החברה, עדיין זוכר את הסיפורים של סבא וסבתא שלו על נחילי הארבה שנחתו על השדות של קיבוץ מענית שבו גדל, והריצו את בני המשק החוצה כדי לגרשם באמצעות הקשה על סירים ומחבתות. במקביל – המשפחות שהגיעו לקיבוץ מאלג’יר, ממרוקו ומתימן מיהרו לאסוף את הארבה שנחשב אצלם למזון מזין וטעים.

לימים, הפך תמיר ליזם סדרתי בתחומי המזון והתזונה, וכיום הוא מייסד ומנכ”ל חרגול פודטק, המספקת פתרונות תזונה על ידי פיתוח טכנולוגיה ייחודית לגידול תעשייתי של חגבים כמקור חלבון זול וזמין. “חגבים הם פתרון אולטימטיבי למחסור הצפוי בחלבון, שהביקוש אליו עוד יוכפל בשנים הקרובות”, מבהיר תמיר. “מקורות החלבון הקיימים מגיעים לידי מיצוי, פוגעים מאוד בסביבה או דורשים תהליך עיבוד ממושך, ואנחנו בעיצומו של מירוץ לפיתוח מקורות חלבון חדשים, בריאים וידידותיים יותר לסביבה”.

“חגבים הם מקור החלבון היעיל ביותר שהטבע מייצר ויש להם יתרונות מובהקים – הם בעלי ההרכב התזונתי הטוב ביותר בעולם החי, עם 70% חלבון במוצר וללא שום פחת, ומכילים את כל חומצות האמינו החיוניות לאדם, אומגה 3, אומגה 6, אבץ, ברזל, חומצה פולית ושומן רווי. טעמם וריחם כמעט ניטרליים ונטייתם הטבעית להתלהק לנחילים גדולים החיים בצפיפות גבוהה, הופכת אותם למתאימים לחקלאות אינטנסיבית. ואם לא די בכל אלה: החגבים אף מוגדרים כמאכל כשר (פרווה) בתנ”ך, הם כשרים גם בעיני המוסלמים ובברית החדשה נכתב שיוחנן הנביא אכל חגבים בדבש. בנוסף, מבחינה אקולוגית – גידול חגבים הוא ידידותי ויעיל פי 20 מגידול בקר. יתרון זה מתבטא בהפחתה בפליטות גזי חממה ובצריכת מים, בשימוש בשטחים חקלאיים צרים ועוד”, מציין תמיר.

שניים וחצי מיליארד אנשים כבר אוכלים חגבים 

“הביקוש העולמי לחגבים גדול”, מדגיש תמיר. שניים וחצי מיליארד בני אדם אוכלים חגבים כחלק מהתזונה שלהם – ברחבי אסיה (בעיקר ביפן, אינדונזיה וסין), באפריקה (ערב הסעודית) ובמרכז אמריקה (בעיקר במקסיקו, ששם מחירם כפול ממחיר הבקר). 

לאור היתרונות הללו, האימפקט של מקורות המזון האלה בעולם ברור יותר. “אנחנו מפתחים שיטות וטכנולוגיות לגידול תעשייתי של חגבים”, מסביר תמיר. “החווה ממוקמת ברמת הגולן והטכנולוגיה הייחודית מביאה את יכולות הייצור לרמות תעשייתיות מתקדמות. הפיתוח הראשון המשמעותי והגדול שלנו הוא יצירת סביבה מבוקרת אקלים, המאפשרת לגדל חגבים לאורך כל השנה – באיכות גבוהה מאוד ובאופן אחיד. הפיתוח הזה מאפשר שליטה על פרמטרים כמו טמפרטורה, לחות, תאורה וצפיפות, וגם על המזון שהחגבים אוכלים.

“הפיתוח השני הוא אינקובציה של הביצים. בטבע יש לחגבים מחזור חיים אחד בלבד הנמשך שישה שבועות – בשאר הזמן הם במצב של ביצים באדמה, הבוקעים רק אחרי 40 שבועות. אנחנו מבקיעים חגבים באינקובטורים בתוך שבועיים, ולכן הם עושים אצלנו עשרה מחזורים בשנה במקום מחזור אחד. הפיתוח השלישי הוא כלובים ייחודיים המאפשרים חקלאות ורטיקלית – גידול לגובה”.

הפיתוחים של חרגול פודטק מגדילים פי עשרה את הייצור בשטח. “הפכנו את גידול החגבים גם ליעיל וגם למודולרי – כזה שאפשר לשכפל ולהגדיל”, מסביר תמיר. החברה שהחלה את פעילותה ב-2014 השיקה לאחרונה ברמת הגולן מתקן פיטום גדול ראשון. לחברה ארבעה מתקנים בצפון – מתקן רבייה שכולל אינקובציה, מתקן פיטום ושני מתקנים לגידול חומרי הזנה – עשב וחיטה. הכל נעשה indoors בחלל סגור ובאופן אחיד וסדיר כל השנה. 

מה תרצו? חטיף חגבים או אבקת חלבון

לחברה שני מוצרים בסיסיים. הראשון – חגבים שלמים מיובשים, שלהם יש ביקוש במדינות שונות בעולם, גם באירופה ובארצות הברית. “באיצטדיון של קבוצת הבייסבול סיאטל מארינרס שבסיאטל, ארצות הברית, מגישים מנה של חגבים מוקפצים והיא תמיד סולד אאוט”, מספר תמיר בגאווה. 

המוצר השני הוא אבקת חלבון. “אנחנו טוחנים את החגבים השלמים לאבקה ומוכרים אותה כרכיב לתעשיית המזון”, מסביר תמיר. “יצרני מזון באירופה ובארצות הברית מכינים מזה מגוון גדול של מוצרים כגון לחמים, בירה, פסטה, חטיפים ועוד. מכיוון שהאבקה חסרת טעם אפשר להכניס אותה לכל מוצר ולהשביח אותו מבחינה תזונתית. נכון להיום, מוצר זה לא נמכר בישראל מכיוון שמשרד הבריאות לא נתן עדיין את אישורו לכך. זאת למרות שבכל העולם כבר אישרו”.

לאט לאט כולם מבינים את האימפקט הגלובלי

“האימפקט מתחיל בכך שחגבים הם מוצר יעיל מאוד לגידול כאמצעי לאספקת חלבון. הם פולטים פחות גזי חממה וצורכים פי אלף פחות מים מאשר בקר. שטח האדמה הנדרש לייצר קילו בקר הוא 200 מ”ר – לעומת 15 סמ”ר לקילו חגבים. אנחנו מנצלים 100% מהחגב – רק 50% מהפרה מנוצל”, אומר תמיר. “גידול חגבים גם מוסרי יותר מכיוון שהם יצורים עם דם קר. כשאנחנו מורידים את הטמפרטורה בכלובים הם נרדמים ומתים ללא סבל, וזו גם הסיבה שלפחות חלק מהצמחונים ומהטבעונים מרשים לעצמם לאכול חגבים”.

לאחרונה זכתה חרגול פודטק בשני מענקים מרשות החדשנות: בתחום החדשנות בחקלאות ובמסלול אתגר. “מסלול אתגר – Grand Challenges Israel”, מסבירה פטריסיה להי אנגל, מנהלת מו”פ חברתי-ציבורי ברשות החדשנות, “הוא יוזמה משותפת של רשות החדשנות עם מש”ב, המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ במסגרת Grand Challenges הבינלאומית. מטרת היוזמה היא לפתח פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הבריאות, מים וביטחון תזונתי במדינות המתפתחות. מסלול זה מעודד חדשנות טכנולוגית ישראלית בתחום וכניסה לשווקים חדשים – עם רצון כן לסייע למדינות אלה”.

אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות: “תעשיית הפודטק הישראלית נמצאת במגמת צמיחה משמחת: התעשייה הצעירה שמונה כ-250  חברות, כמעט שילשה את הגיוסים בחמש השנים האחרונות. הצמיחה המהירה, היא חלק ממגמת הגידול באוכלוסייה העולמית לצד ההזדקנות שלה, מה שמצריך פיתוח מקורות מזון ופתרונות טכנולוגיים חדשניים. לשמחתנו, ישראל נתפשת כאחת המדינות המובילות בתחום והיא מושכת אליה משקיעים וקרנות הון שמחפשים השקעות בפודטק”.

“מיליארד בני אדם באפריקה ובאסיה סובלים ממחסור בחלבון”, מדגיש תמיר, “וחגבים נחשבים אצלם למעדן. הפתרון שלנו יכול לספק להם את המזון הזה לאורך כל השנה, באיכות גבוהה יותר ובדרך יעילה יותר – וגם להפחית את המחירים. אפשר באמת להאכיל את העולם. יתרה מזאת, הרעיון שעלה עם רשות החדשנות הוא לפתח כלובים כחוות לחקלאי הבודד, כדי שיוכל להגדיל את ההכנסות שלו ולספק מזון למשפחתו”. 

“החזון שלנו הוא להיות החברה המובילה בעולם לגידול חרקים להזנת בני אדם. אנחנו מאמינים שהחגבים יכולים לתת מענה גם למדינות המתפתחות באפריקה ובאסיה, ששם אפשר לשפר את התזונה על יד אספקת יותר חלבון במחירים כדאיים, וגם במדינות המפותחות באירופה ובארצות הברית – שם אפשר להחליף את התזונה הפחות בריאה. המענקים שקיבלנו מסייעים לנו להמשיך בפעילויות מחקר ופיתוח המתחלקות לשניים: האחת שיפור היעילות – בעזרת המענק שקיבלנו מהרשות לחדשנות ומשרד החקלאות, והשנייה היערכות לפריסה גלובלית – באמצעות המענק שקיבלנו מהרשות וממשרד החוץ”, הוא מסכם.