על תבונה ונגישות

לכ-20% מאוכלוסיית העולם יש מוגבלות כלשהי. הפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו בתמיכת רשות החדשנות, מנגישים שירותים שונים עבור אוכלוסייה זו ומסייעים לה לחיות טוב יותר על אף המוגבלות: האפליקציה החכמה של STEP-HEAR עוזרת לעיוורים וכבדי ראייה להתמצא בבתי עסקים, לנסוע בתחבורה הציבורית ולפעול במקומות שונים בעזרת שלט קולי ייחודי. חברת Sesame Enable פיתחה טכנולוגיה ייחודית המסייעת לבעלי מוגבלויות להשתמש בסמארטפון או בטאבלט ולשלוט בו בעזרת תנועות ראש. חברת ReSymmetry פיתחה את HEALI – כיסא רובוטי חכם, האוסף נתונים פיזיולוגיים של היושב בו ומתאים את המנח למצבו. מטרת הכיסא היא למנוע החמרה במצב הרפואי של המוגבלים בתנועה הנזקקים לכיסא גלגלים.
“לטכנולוגיה מסייעת (Assistive Technology) יש פוטנציאל לחולל שינוי דרמטי בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובאפשרותם לנהל חיים בריאים, עצמאיים ומכובדים, כמו גם להשתלב ולתרום בכל מעגלי החיים: תעסוקה, חינוך, פנאי ועוד”, מציינת פטריסיה להי אנגל, מנהלת מו”פ חברתי-ציבורי ברשות החדשנות. “רשות החדשנות תומכת בפיתוחים טכנולוגיים אלה במסגרת מסלול עזרטק המתמקד בפיתוח טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלויות – בשיתוף עם קרנות הביטוח הלאומי”.

יוצרים מסלול קולי מונגש במרחב הציבורי

“הדרך הטובה ביותר לתת לאנשים עם מגבלת ראייה תחושת ביטחון במרחב הציבורי היא להפעיל שלט קולי”, מסבירה שירן חרמון, מנהלת שיווק גלובלית ופיתוח עסקי בחברת STEP-HEAR – חברת-בת של חברת מהלב, שהוקמה לפני כעשר שנים במטרה לספק פתרונות טכנולוגיים לעיוורים ולאנשים עם מגבלת ראייה. “פיתחנו רמקול קבוע הפועל באפליקציה או מופעל אלחוטית כשהאדם מגיע לבנק, לבית חולים, לתחנת אוטובוס וכדומה. באמצעות הקול – כבד הראייה יידע בדיוק לאן הגיע. 
“במקור החברה הוקמה כדי לתת פתרון לאנשים עם לקות או מגבלת ראייה, אך כיום היא מספקת פתרונות כוללים לבעיות שונות. חלק מההישגים הם בתחום התחבורה הציבורית. הובלנו בהצלחה פיילוט עם משרד התחבורה, וכעת היעד הוא הטמעה מלאה במרחב התחבורה הציבורית הכלל-ארצית. זכינו השנה בתעודת הוקרה מפרויקט שנקרא זירו פרוג’קט על הטכנולוגיה החכמה בתחום הנגישות. אנחנו פועלים ברוסיה, רומניה, אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית, פולין, טורקיה וצרפת, וממשיכים במאמצים גלובליים במטרה להגיע לתפוצה עולמית”, אומרת חרמון. 

מערכת STEP-HEAR מבוססת על אפליקציה המופעלת על ידי המשתמש בעל המוגבלות. התקנת השלט הקולי נעשית על ידי בית העסק המעוניין לבצע הנגשה והוא מחליט אם להוסיף לשלט הקולי אלמנטים מהמערכות הקיימות כדי ליצור מסלול מונגש. מעבר לשלט הקולי המסביר למשתמש מה נמצא מולו, כוללת האפליקציה מצפן פנימי שיכול לספק מידע מה נמצא סביב ולהקריא אותו לפי כיוון הטלפון. כך למשל, אם המשתמש מגיע לאסף הרופא, אחרי שהוא עובר בשלט הקולי למחלקה, האפליקציה תדווח לו – “מימינך דלפק האחיות”, “עשרה צעדים קדימה – חדרי האשפוז”.

“התקשורת בין השלט שנמצא בקביעות מעל הדלת, לצד הכספומט או בכל צומת דרכים לבין המשתמש נעשית בקלות באמצעות אפליקציה חינמית בסמארטפון או בשלט ייעודי לעיוורים”, מבהיר ישי חציר, מנהל פיתוח ותפעול בחברה. “הרשות המקומית או בית העסק משלמים תשלום חודשי או שנתי על רישוי. מלבד זאת, הפעלת המערכת פשוטה ולא מצריכה עבודה מיוחדת. המשתמש יכול לבחור אם לשמוע את המידע דרך האוזנייה, דרך הסמארטפון, או באמצעות רמקול המותקן בבית העסק”.

התניידות עצמאית משפרת את איכות החיים 

בתחום התחבורה הציבורית נוצרים חיבור ותקשורת בין הנהג לנוסע והנגישות משתפרת. כשהמשתמש מתקרב לתחנה הוא יכול למשל להפעיל את השלט הקולי ולשמוע הקראה של כל הקווים וזמני ההגעה, או לשלוח הודעה לנהג שהוא ממתין לאוטובוס. “הפיילוט נעשה במימון משרד התחבורה, וזכינו על כך בפרס נגישות ישראל ע”ש שמחה לוסטיג ז”ל”, מציין חציר. 

גם נהגי האוטובוס הלוקחים חלק בפרויקט מביעים שביעות רצון רבה מהמערכת. האימפקט מתבטא בכמה מישורים. המערכת מאפשרת לאנשים עם מוגבלות להיות עצמאים ולצאת מהבית , לעבוד ולבלות. . אוכלוסיות שונות שהתנסו במערכת, הגדירו אותה כאמצעי משמעותי שעשוי לשנות את חייהם. בנוסף, נושאת הטמעת הפיתוח במרחב הציבורי מסר חברתי חשוב לאזרחים ולילדים הרואים שהמדינה משקיעה מאמצים ואמצעים כדי לסייע לאוכלוסיות מוגבלות במרחב הציבורי. 

“אנחנו שמחים להיות חלק מהעתיד הטכנולוגי ושואפים להוביל מהפכה ולהיות מעין WAZE לאנשים עם מוגבלויות”, אומר חציר. “הפרויקט קם בזכות המענקים שקיבלנו מרשות החדשנות. תמיכת הרשות היא לא רק כלכלית. השם הטוב שלה עזר לנו לפתוח דלתות של גופים בינלאומיים או במשרד התחבורה. כאילו אנחנו מציגים תעודת הוקרה, או ראייה לאמינות, והודות לכך הדברים זזים הרבה יותר מהר”. 

טכנולוגיה שמתגברת על מחסום המגע 

חברת Sesame Enable הוקמה כדי לתת מענה לאנשים בעלי מוגבלות המתקשים להשתמש בטכנולוגיית מגע. “הטכנולוגיה שלנו מתגברת על מחסום המגע”, מבהיר רועי בנבנישתי, מנכ”ל החברה. “פיתחנו טכנולוגיה ייחודית העושה שימוש במצלמת המכשיר כדי לעקוב אחרי פני המשתמש, ובכך מעניקה לו שליטה מלאה על המכשיר בעזרת תנועות ראש. חזון החברה הוא להוביל טכנולוגיה מסייעת כגשר בין היכולות הפיזיות הקיימות של האנשים לבין מה שהטכנולוגיה מצריכה. במילים אחרות, המטרה שלנו היא שתהיה אלטרנטיבה לתקשורת ולצריכת מידע לכל מי שלא יכול לגעת בסמארטפון, בטאבלט או במחשב. 

“הפיתוח הטכנולוגי מתבסס על משחק שעודד בן דב, מנכ”ל החברה, פיתח בחברה קודמת. המשחק, שהופעל בעזרת תנועות ידיים וראש, והוצג בתוכנית ‘צינור לילה’. למחרת השידור התקשר לבן דב אדם בשם גיורא – מהנדס פגוע עמוד שדרה – וביקש ממנו לייצר לו טלפון נייד שהוא יוכל להשתמש בו. לאחר שנפגשו, עמדו השניים על הערך של הטכנולוגיה עבור אנשים במצבו של גיורא וניגש לאחת התוכניות של רשות החדשנות כדי להוכיח היתכנות ולהתחיל את הפיתוח הראשוני שיתבסס על הטכנולוגיה הזו”, מספר בנבנישתי. “מאז הפיתוח השתכלל והתקדם, ולפני כשנתיים פתחנו חברת-בת בארצות הברית שעוסקת בשיווק ומכירות”.

הפתרון הטכנולוגי הראשוני התבסס על מצלמה קדמית קיימת המובנית בסלולר – מצלמת הסלפי. גם היום האפליקציה משתמשת במצלמה לשם זיהוי פנים. היא עוקבת אחרי תנועות הראש ומספקת סמן על המסך, שבאמצעותו אפשר להשתמש במכשיר באופן מלא ללא הצורך במגע הישיר. “האפליקציה מותאמת למכשירים מבוססי אנדרואיד ולווינדוס, ובחברה יודעים להנגיש אותה גם בתוך טכנולוגיות אחרות, להוסיף אותה למוצר קיים או להשתמש בה באתרי אינטרנט. המשמעות היא שכיום הפתרון שלנו כבר לא מוגבל למערכת הפעלה ספציפית. זהו פתרון מלא שמאפשר גם פרטיות וגם חופש פעולה מלא של המשתמש”, מסביר בנבנישתי.

להדליק את המצלמה ולגלוש באתר ללא מגע

התאמת האפליקציה לווינדוס התאפשרה הודות לתוכנית רשות החדשנות השלישית ש-Sesame Enable נטלה בה חלק במסגרת מסלול עזרטק. “לפני כמה חודשים עברנו להציע את Sesame Enable כשירות מעקב אחרי תנועות ראש במסגרת אתרי אינטרנט”, אומר בנבנישתי. “המשתמש יכול להדליק את המצלמה ולגלוש באתר ללא מגע באופן אוטומטי. כשהמצלמה נפתחת היא מזהה פנים ומתקבל סמן על המסך. כשהמשתמש מזיז את הראש – העכבר זז לפי תנועות הראש. כשעומדים במקום עם הסמן – מתבצעת פעולה או שנפתח תפריט המאפשר לקיים פעולה ספציפית. אפשר לשלב זיהוי קולי אם יש צורך, מתגי נגישות ושירותי נגישות אחרים. אפשר להפעיל את האתר באופן מלא לחלוטין ללא מגע ובלי להתקין אף יישום על המכשיר. חברות הנמצאות בתחום ההנגשה יכולות להוסיף את הפתרון שלנו לשירותים שהן מציעות – ובמהלכים אלה אנו מתרכזים בשלב זה.
“מכיוון שמדובר באפליקציה, אפשר להוריד אותה בכל מקום בעולם. יש לנו משתמשים גם בערב הסעודית, באירן ובאוסטרליה. בארץ השוק שלנו קטן וכבר מנקודת הפתיחה הבנו שצריך לצאת מחוץ למדינת ישראל. לכן, למרות שהפיתוח נעשה בארץ, בחרנו לעשות את המכירות והפרסום מחו”ל. לצורך זה, נדרשים תקציבים גדולים שאין לחברות כמו שלנו בשלבי הפיתוח הראשונים”, אומר בנבנישתי. 

חברת Sesame Enable מקבלת תגובות מרגשות מהמשתמשים. אנשים, שכל חייהם או מאז הפציעה לא היו עצמאים חברתית, מגיעים למצב שהם בשליטה מלאה ובאינטראקציה עם הטכנולוגיה ועם המשפחה והחברים. עבורם, היכולת לעשות שיחת טלפון פרטית, בלי אף אחד אחר שמעורב בתהליך, היא לא דבר של מה בכך. “יש לנו משתמשים שהודות לאפליקציה יכלו לחזור לקרוא ספרים או לראות סרטים. חלקם גם ילדים, שפתאום יכולים להיכנס לפייסבוק או לקבל שיעורי בית כמו תלמידים אחרים בכיתה”, מתאר בנבנישתי. 

מערכת רובוטית חכמה שמשנה את מנח הישיבה

מעל עשרים שנה עבדה המרפאה בעיסוק, אפרת שנהוד-מליחי, בהתאמה של מכשירי שיקום וניידות לילדים ולאנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים בתנועה. בשנים האחרונות היא התמחתה בשיטת התערבות הנקראת Hours postural managmentו24 ובשמירה על מערכת שריר-שלד של אנשים עם מוגבלות קבועה. מניסיונה הרב, היא הבינה כי בעיות רבות במערכת השלד נגרמות כתוצאה מישיבה ממושכת – בעיות ירכיים, עקמת, קיצורי שריר ועוד. לישיבה הממושכת יש השפעה גם על מערכות פנימיות בגוף, כמו מערכת הנשימה והעיכול. “ישיבה ממושכת יוצרת בעיות גם אצל אדם רגיל, אך בעוד שהוא יכול לעשות פעילות גופנית ולשמור על בריאותו, לאנשים עם מוגבלות אין ברירה אחרת”, מסבירה שנהוד-מליחי. תובנה זו הובילה אותה לפתח מערכת ישיבה ריאקטיבית ייחודית שהופכת את הישיבה לאקטיבית יותר, מותאמת למוגבלות הפיזית של המשתמש ושומרת על בריאותו.

חברת ReSymmetry, שהוקמה ב-2016, מפתחת מערכת ישיבה רובוטית חכמה שמחדירה תנועה לתוך מנח הישיבה. המערכת הריאקטיבית משתנה בצורתה וגורמת לאדם לשבת בכל פעם בתנוחה אחרת, כך שהוא זז גם בזמן הישיבה בכיסא. במקביל, המערכת מצוידת בחיישנים המודדים את האדם היושב, למשל מידת הלחץ הקיים בזמן בישיבה בתנוחה מסוימת לאורך זמן. הכיסא הריאקטיבי מגיב ליושב ומשנה את התנוחה שלו כדי להפחית את כמות הלחץ ואת הסיכון לפתח פצעי לחץ. “ככלל, הפיתוח שלנו מתמקד באדם היושב, בארגונומיה של הגוף, ולא בכיסא עצמו”, אומרת שנהוד-מליחי. “לאחר פיתוח האב-טיפוס הראשון, עברנו לשלב הניסויים הקליניים שהיו באחריות פרופ’ אלי כרמלי, ראש החוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה והיועץ המדעי של החברה. בניסויים אלה מצאנו שחל שיפור בכל המדדים הסטנדרטיים, וגם לאחר שהניסוי הופסק – לא הייתה נסיגה לרמה ההתחלתית”. 

המערכת הרובוטית החדשנית תוטמע בתוך כיסא גלגלים ממונע רגיל, והשאיפה היא שלכל אדם עם מוגבלות, מילד ועד קשיש, תהיה מערכת ישיבה ריאקטיבית שתאפשר לו להשתתף בחיי היומיום והקהילה. כיום רובוטיקה שיקומית משמשת בעיקר למעבדות או מכוני שיקום, והיא לא מיושמת בשימוש יומיומי פונקציונלי בבית, מלבד פרוטזות. “המטרה שלנו היא להחדיר את השיקום הרובוטי גם הביתה ככלי שימושי תפקודי-טיפולי לאורך כל היום”, מסבירה שנהוד-מליחי. 

שניים וחצי מיליון ילדים בכיסאות גלגלים באירופה וארצות הברית

“בעקבות השקעת רשות החדשנות, פיתחנו חמישה אבות טיפוס משופרים עם תכונות ישיבה שונות לחלוטין מהקיים וגם מהאב טיפוס הקודם”, מדגישה שנהוד-מליחי. “כעת אנחנו בשלב של רישום פטנט וכבר התחלנו תקשורת עם מוסדות רפואיים בארץ כדי להכניס שלושה כיסאות לניסוים קליניים בישראל. זכינו בפרסים בשלוש תחרויות שהשתתפנו בהן. בשתיים מהן קיבלנו פרסים כספיים, ובאחרת זכינו במקום שישי וקיבלנו חשיפה לשוק הסיני. במקביל, קיבלנו את ההשקעה של רשות החדשנות והשקעות נוספות מאנג’לים פרטיים. 

נוסף על כך שהכיסא החכם יאפשר להרבה מאוד אנשים לחיות חיים משולבים בחברה וישפר את ה-well being שלו, מדובר גם על חיסכון רב למערכת הרפואית בניתוחים ובכוח אדם טיפולי, כולל טיפולי פיזיותרפיה. “פיתוחים רפואיים רבים פונים לכיוון הרפואה הדיגיטלית כי בחומרה האתגר מאוד גדול, אבל חזון החברה שלנו הוא להביא את המוצר לשוק כדי להשפיע על חיים של אנשים עם מוגבלות הסובלים מאשפוזים ארוכים, מפצעי לחץ ומהידרדרות במצבם. המטרה שלנו היום היא פיתוח מערכת ישיבה לאנשים עם מוגבלות, אך בעתיד נוכל לפנות לכולם כי כלל העולם המערבי סובל מישבנות יתר”, מסכמת שנהוד-מליחי. 

לדברי נעמי קריגר כרמי, ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות: “תעשיית ההייטק בישראל לא יכולה להתקיים כבועה, שאינה מחוברת למדינה עצמה. החדשנות חייבת לכלול את כל חלקי המדינה והחברה. כדאיות כלכלית של מיזם מוכרחה ללכת יחד עם המטרות החברתיות שלו, שכן ללא הצלחה כלכלית האימפקט של המיזם יישאר בגדר חלומות ותקוות. מכאן החשיבות של מסלולי חדשנות אימפקט”.

לפיתוחים אלה יש השפעה חברתית עצומה. בארצות הברית לבדה חיים כ-10 מיליון איש הזקוקים לכיסא גלגלים, ובעולם כולו יש כ-65 מיליון אנשים היושבים בכיסאות גלגלים. “בכל פיתוח שניקח את הכיסא הזה, הפיתוח הראשוני יהיה לילדים”, מבהירה שנהוד-מליחי. “באירופה ובארצות הברית יש שניים וחצי מיליון ילדים עם כיסאות גלגלים. אצל ילדים, התפתחות מערכת שלד-שריר מושפעת מאוד מישיבה ומתהליכים שקורים בגוף, ואנו מאמינים שלכיסא תהיה השפעה מיטיבה על ילדים, כולל מניעת ניתוחים בגילאים צעירים. ה-DNA של החברה שלנו הוא לפתח את מה שצריך כדי לחולל שינוי”.