יזמות מחוללת תעסוקה ושינוי

כמו בכל חברת הזנק בתחילת דרכה, גם האתגר הגדול של נשים יזמות ושל יזמים מהמגזר הערבי והחרדי הוא גיוס כספים. ליזמים אלה אין נטוורקינג עם חברים מהצבא, מבית הספר או מתנועת הנוער שנמצאים בתעשיית ההיי-טק, אשר עשוי להקל על גיוס כספים. רשות החדשנות מפעילה מסלול ייעודי למגזרים אלה. המסלול מאוגד תחת מסלול חברות מתחילות. תת-מסלול זה מציע תנאים מועדפים לנשים יזמות וליזמים ממגזר בני המיעוטים ויזמים מן המגזר החרדי, והוא מיועד לחברות הזנק המעוניינות לפתח ולקדם מיזם טכנולוגי חדשני ולחדור לשוק באמצעות גיוס השקעות מהשוק הפרטי. 

ד”ר עמי אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו”ר רשות החדשנות: ״הרחבת התמיכה ביוזמות טכנולוגיות של חרדים וערבים נותנת רוח גבית להמשך שילובם המוצלח בהייטק הישראלי, מעודדת מחקר ופיתוח ומסייעת לנו לממש את מלוא פוטנציאל החדשנות של המשק הישראלי. קיימים כבר סיפורי הצלחה מרשימים ואנחנו רוצים לראות עוד ועוד יזמים ויזמיות הנעזרים בכלי תמיכה ייעודיים אלו ומייצרים סיפורי הצלחה״.

כך היה עם חברת Rise Nano Optics של אינאס סעיד. לסעיד, היזם והמנכ”ל, יש כ-25 שנות ניסיון בעבודה עם חברות טכנולוגיה גדולות כדוגמת נוקיה, אריקסון, סימנס, סטרטוס טכנולוגיות ו-ECI בגרמניה, ארצות הברית וישראל. במהלך השנים רכש סעיד השכלה אקדמית רחבה בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, במנהל עסקים, במדעי התקשורת וברשתות תקשורת נתונים ובמנהל בינלאומי בתחום הפיננסי.

כשחזר לפני 15 שנה לישראל פנה סעיד להקמת סטארט-אפים. תחילה הקים את “גליל סופטוור” בנצרת, חברה בתחום התוכנה, שהייתה אז המיזם הראשון מסוגו בחברה הערבית לשילוב מהנדסים ואקדמאים ערבים בתעשיית ההיי-טק. בהמשך הקים סעיד כמה חברות במגזר, בהן “אמוואל שירותים פיננסיים” המתמקדת בשירותים פיננסיים לחברות ביטוח וסינסאי בתחום האינטליגנציה המלאכותית לניטור בעיות במרכזי המידע. 

מגנים על עיני חולי הסוכרת

חברת ההזנק Rise Nano Optics (שנקראה עד לאחרונה DVC Pro) הוקמה על יד סעיד בשלהי 2017 בתמיכת רשות החדשנות. החברה מפתחת מכשיר רפואי בשם Eye Guard, המצמצם את הנזק לרשתית העין אצל חולי סוכרת ומגן על העיניים מפני התפתחות קטרקט ורטינופתיה – מחלות עיניים העלולות לגרום לעיוורון. החדשנות ב-Eye Guard היא גם במכשיר עצמו וגם במתודה הרפואית: המכשיר גורם להחלשת עוצמת האור ולחסימת אורכי גל ספציפיים על ידי שימוש במסנן אופטי חכם. הדור הראשון של המוצר התבסס על פילטר פוטוכרומטי עם סנסור למדידת עוצמת אור, שפותח לאחר מחקר ראשוני בטכניון. העדשות אמנם פעלו היטב אך צבען הייחודי והבולט הרתיע את חולי הסוכרת מהשימוש בהן, כי אז זיהו אותם כחולים. “הודות לתמיכת הרשות, יכולנו להשקיע בפיתוח דור שני של המוצר, מבוסס ננו-טכנולוגיה, שאינו מתאפיין בצבע”, אומר סעיד. “השימוש בננו-טכנולוגיה אפשר פיתוח ציפוי פילטר שקוף העומד בדרישות המדעיות של החלשת עוצמת האור בצורה דינמית וחסימת אורכי גל פוגעניים בחולי סוכרת”. 

חשוב להבין שלפני הפיתוח הזה אף אחד לא הצביע על הקשר בין אורכי גל פוגעניים לבין התפתחות מחלות הקטרקט והרטינופתיה אצל חולי סוכרת. “את פריצת הדרך המדעית עשינו יחד עם הפקולטה לרפואה בטכניון בעוד שפריצת הדרך האופטית נעשתה בעבודה המשותפת עם מעבדת הננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. כעת המחקר עוסק במעבר לייצור המוני, הוספת תכונות חדשות, התחלת ניסוי קליני ורישום שני פטנטים חדשים״, אומר סעיד. “אנחנו רוצים לנסות להחדיר את החומר לזכוכית ולפלסטיק כמרכיב אינהרנטי לתהליך הייצור, כך שהזכוכית או הפלסטיק יגיעו מהיצרן כשהחלקיקים כבר מוטמעים בהם, ללא צורך בשכבת ציפוי”.
סעיד מציין בסיפוק רב את הצלחתו לרתום משקיעים מהחברה הערבית – רואי חשבון, רופאים, עורכי דין ואנשי עסקים: “המימון בא בעיקר ממשקיעים (אנגלית) בחברה הערבית”. 

טכנולוגיה בעלת אימפקט משמעותי 

אלישע כהן הוא יזם היי-טק שמגיע מהמגזר החרדי, מעולם השיווק של מוצרי טכנולוגיה. כהן הוא בן למשפחה של 14 ילדים שבה סטארט-אפים הם לא בדיוק העיסוק המרכזי. “נכנסתי בגיל צעיר לתחום ההיי-טק ולמרות הפערים מהר מאוד נשאבתי לתחום היזמות”, הוא מספר. “מה שהניע אותי ליזמות היה הרצון ליצור טכנולוגיה שתשפיע לטובה על החיים שלנו. לייצר אימפקט”. 

בתחילת הדרך לכהן לא היה רקע טכנולוגי אבל זה לא עצר אותו. “לאט ובזהירות למדתי לבד איך עולם היזמות עובד”, הוא מספר. “בשלב הראשון רכשתי ידע טכנולוגי, ובשלב השני והחשוב למדתי איך הופכים טכנולוגיה מרעיון למוצר ולכסף”.

כהן הקים חברה בתחום החתונות ואחריה עוד חברה בתחום הווידיאו שנכשלה ולימדה אותו שיעור חשוב, לדבריו, – איך לקום מכישלון. “ואז ב-2014 הקמתי את חברת RunMaxi – ראן מקסי (Door Bell לשעבר). זוהי מערכת מבוססת AI, ענן וביג דאטה ליצירת אוטומציה בעולם ניהול נדל”ן”, הוא מתאר. “הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת לנו לנהל נכסים בצורה כמעט אוטומטית ובהתאמה מלאה לכל סוג של נכס או לקוח. הרעיון הוא שאפשר לנהל אונליין את כל ענייני הבניין, כולל התשלומים, ללא כוח אדם גדול”.

המחשב הראשון בעולם שמנהל נכסים

בתוך כך גילה כהן שמדובר בשוק עצום של מיליארדי דולר בשנה ברחבי העולם. “גייסנו כסף מכמה גופים, כולל שני בנקים, ובנינו מוצר שקראנו לו Neighbor, המאפשר לנהל בניינים בצורה דיגיטלית. התחלנו עם ארבעה פיצ’רים מרכזיים וצמחנו לכמה עשרות. המיזם נועד תחילה לאנשים המנהלים נדל”ן בצורה עצמאית, ובהמשך גם לחברות המנהלות נדל”ן בסדר גודל משמעותי. אחרי שנתיים, כשכבר ניהלנו כמה מאות אלפי יחידות דיור, הבנו שללקוחות יש צורך בהתאמה אישית והתחלנו לפתח גרסה חדשה, שתאפשר לכל אחד לבחור ולהתאים את המערכת לצרכיו. השקנו אותה ב-1 בינואר 2018 ורשימת הלקוחות צמחה באופן דרמטי, אבל אז גילינו שלמרות שלכאורה כל לקוח הציג צרכים ייחודיים, כולם צמצמו את האפשרויות לבסוף לאותם פרמטרים. כלומר כולם רצו פחות או יותר את אותו כלי. החלטנו ללמד מחשב לעשות את מה שכל הלקוחות עושים ולצמצם עלויות”.

כדי להוציא את זה לפועל, פנה כהן אל רשות החדשנות שנענתה בחיוב, ובכך אפשרה לו לפתח טכנולוגיה חדשה – פרוטוטייפ של המחשב הראשון בעולם שמנהל נכסים. “רכשנו את אחת הלקוחות שלנו – חברת ניהול ישראלית – ויחד איתה הצענו את המחשב לניהול הנכסים לאלפי לקוחות בחצי מהעלות שעולה לנהל נכסים בשיטה המסורתית”, מתאר כהן. “המערכת של ראן מקסי פשוטה ונגישה בכל זמן ומכל מקום ומאפשרת שקיפות ומעקב קל ונוח אחרי כל נתוני התקציב והבניין. הייחודיות במוצר שפיתחנו היא שהלקוח לא צריך להשתמש דווקא באפליקציה שלנו כדי לקבל מאיתנו שירות. הוא יכול לעשות זאת מכל פלטפורמת תקשורת פופולארית הקיימת בשוק. למעשה, מקסי הוא בוט עם הבנה אנושית שהלקוחות יכולים לשוחח איתו באס-אמ-אס, בוואצאפ או בפייסבוק, ולבקש ממנו מגוון רחב של שירותים”.

לעצב מחדש את הקהילות המקומיות

כדי לחסוך ולפעול ביעילות החברה בנתה מודל עסקי, המאפשר לה לעבוד בצורה נכונה על פי חלוקה גיאוגרפית. “המודל הזה עושה שימוש ב-CRC (Community Running Community) כלומר בכוח של השכונה לנהל את עצמה, ובכוח העבודה של נותני השירות המתגוררים בה”, מסביר כהן. “שיטת ניהול כזו יוצרת אימפקט אדיר. הבנו שעסקית וכלכלית נכון יותר להזמין נותן שירות מהשכונה – הם ייסעו פחות, ייקח להם פחות זמן להגיע, העלות שלהם תרד דרמטית והם יורידו את המחירים בהתאם. בנוסף, מכיוון שהם חלק מהקהילה נוצר עמם גם בסיס רחב יותר לאמון. כך בעצם התחלנו לייצר ערי בועות”, מסביר כהן. “יצרנו בהתחלה שבע ערים כאלה והגדלנו את האימפקט גם לטווח הארוך – ברגע שיותר ויותר אנשים בשכונה מקבלים שירות מאנשים אחרים הגרים בשכונה, כל השכונה מתנהלת נכון יותר כלכלית. אנחנו קוראים לזה כינון / עיצוב מחדש של הקהילה המקומית. זהו מצב של win win לכולם”. 
לדברי כהן, הטכנולוגיה של ראן מקסי מגויסת לטובת העסקים המקומיים, ולא רק לחברות הענק. כשהעסקים המקומיים פורחים – הקהילה פורחת. “וכל זה לא היה יוצא לפועל ללא תוכניות התמיכה המיוחדות של רשות החדשנות”, הוא מסכם.

מענקים מוגדלים לנשים, ערבים וחרדים 

נתוני הלמ”ס מראים כי נשים מהוות כשליש מכלל היזמים ברחבי העולם – בארץ רק 14% מהעסקים בבעלות נשים ורק 4% מהם מעסיקים עובדים. לפי נתוני IVC, ב-17 השנים האחרונות רק 7% ממקימי הסטארט-אפים הטכנולוגיים בישראל היו נשים. על פי ה-OECD, סטארט-אפים שמובילות נשים מקבלים 23% פחות כסף מחברות שמנוהלות על ידי גברים ויש להם 30% פחות סיכוי לבצע אקזיט. בנוסף, יותר ממחצית הנשים היזמות בתחום הטכנולוגיה בוחרות להשפיע ולקדם מיזמים בתחומים הנחשבים קשים למימון: מנהל ציבורי, בריאות, חינוך ושירותים חברתיים. הסיבות לכך שונות, אך, בין היתר, מיזמים העונים לצרכים של נשים וקהילה מתקשים לקבל מימון מחוסר היכרות או מחוסר הבנה של הפוטנציאל.

לדברי אילה מילר, ראש תחום פיתוח הון אנושי בהייטק: ״המסלול הייעודי נועד לתת מענה לתת הייצוג של נשים באקוסיסטם ולסייע להן מול האתגרים המרכזיים העומדים בפני נשים יזמות, כגון גיוס כספים ממשקיעים בניה ומינוף רשת קשרים מקצועיים״.

הייצוג הנשי המועט, בשילוב עם גורמים נוספים, התווה את החזון – קידום נשים כהחלטה אסטרטגית של רשות החדשנות ויצירת שיח ותוכניות לרוחב הרשות לקידום אקוסיסטם מגוון ומכיל. תמיכת רשות החדשנות במסלולי נשים, ערבים וחרדים אמורה להוות קרש קפיצה לפיתוח המיזם, למסחור ולגיוס כסף נוסף מהשוק הפרטי. במסלולים אלה מציעים תנאים מועדפים לנשים, ערבים וחרדים. ההבדל הוא באחוז המענק הניתן לשנתיים. בשנה הראשונה מדובר ב-75% מהתקציב המאושר עד לסך של 2.5 מיליון שקלים, ובשנה השנייה מדובר במענק בשיעור של 70% מהתקציב המאושר עד לסך של 4.5 מיליון שקלים. היזם או היזמת חייבים להיות בעלים של 33% לפחות ממניות החברה ולהיות מועסקים בתפקיד ניהולי ובמשרה מלאה. בנוסף, היזם או היזמת צריכים להחזיק ב-100% משרה כמנכ”לים (CEO) או כמנהלי טכנולוגיות ראשיים (CTO).

פלטפורמה לייעוץ יופי חכם והדרכת איפור

מירה עוואד-ח’רייש, בעלת תואר שני במנהל עסקים, היא יזמת בעלת ניסיון של יותר משמונה שנים בתחומי האסטרטגיה והפיתוח העסקי ב-2019 החליטה לעבור לעמדת היזמית והקימה את מירורי (Mirrori) בתמיכת התוכנית לחברות מתחילות של רשות החדשנות, במסלול הייעודי לנשים. “מירורי היא פלטפורמה לייעוץ יופי חכם והדרכת איפור מותאמת אישית, המבוססת על טכנולוגיות למידה עמוקה וביג דאטה”, מסבירה עוואד-ח’רייש. “הפלטפורמה תאפשר לכל משתמשת לקבל סרטון וידיאו אישי הכולל הדרכה כיצד ליצור את המראה ההולם ביותר את פניה, באמצעות מוצרי האיפור הקיימים בתיק האיפור שלה”. לפני כחצי שנה הצטרף אליה כשותף טכנולוגי, ד״ר מתן סלע, בעל דוקטורט במדעי המחשב, מומחה לבינה מלאכותית ולראייה ממוחשבת. בית הספר לאיפור של ירין שחף שותף גם הוא בפרויקט ומספק עבורם תמיכה ברמת אספקת נתונים וידע מקצועי בעולם האיפור.

אישור המימון שהתקבל מרשות החדשנות מאפשר, לדברי עוואד-ח’רייש, את הוצאתו לפועל של המיזם. “אני נגד קטלוגים”, היא אומרת. “אני רואה בעצמי יזמת – לא ערביה ולא אישה, אבל מאמינה מאוד בכוח הנשי בכל מקום – בעבודה, בעסקים וביזמות. אני מאמינה שלסביבה תומכת יש משקל רב בהחלטה של כל אדם, ובעיקר של אישה שמעוניינת להפוך ליזמית”.

עוואד-ח’רייש מספרת כי אביה מאוד האמין ביכולות שלה ותמיד עודד אותה להגשים חלומות ולהצליח. “וכשמוסיפים לזה בעל תומך והתשוקה שלי לעולם היזמות – הבחירה בתחום הייתה טבעית בשבילי”, היא אומרת. “המוצר עצמו מאוד מדבר לנשים, ולכן בחרתי לפנות לתמיכה דווקא במסלול הנשים. בנוסף לתמיכה של רשות החדשנות, גייסתי לפרויקט תמיכה של משקיעים פרטיים ובכוונתנו לצאת עם גרסה ראשונית כבר בחודשים הקרובים. נציע שירות ייעוץ המתבסס על ראייה ממוחשבת שמנתח את מאפייני הפנים ומייעץ איך להתאפר באופן המתאים ביותר עבור אותה אישה”.