פטנט הוא זכות שמעניקה המדינה לבעל אמצאה למנוע מאחרים להשתמש בה, לייצר אותה, למכור אותה או לייבא אותה. מסמך הפטנט מתאר את האמצאה והוא מסתיים בחלק שנקרא “תביעות” (Claims). כל תביעה היא משפט קצר המגדיר את היקף ההגנה המבוקש.
לדוגמה, תביעה לעיפרון עם מחק יכולה להיראות כך:
An apparatus, comprising;
a pencil;
an eraser attached to one end of the pencil.
היקף ההגנה שהפטנט מספק נקבע על פי התביעות. מה שאינו נכלל בתביעות אינו מוגן, גם אם תואר במסמך הפטנט. אם התביעות לא ינוסחו בצורה שתגן על האמצאה בצורה טובה, לא די שהפטנט לא יספק את ההגנה
הנדרשת, אחרים יוכלו להסתמך על התיאור שבפטנט ולהשתמש באמצאה מבלי לחשוש להפרתו.
משך הפטנט
משך הפטנטהזכות לפטנט ניתנת לפרק זמן של 20 שנה מתאריך הבקשה.
זכות הפטנט
הזכות ניתנת למי שרשום בפנקס הפטנטים כבעל הפטנט, למשל: הממציא, חברה שהממציא העביר לה את זכויותיו או מעסיקו של הממציא. הזכות ניתנת רק לאחר שרשות הפטנטים בחנה את הבקשה ומצאה שהיא עומדת בתנאי החוק.
זכות טריטוריאלית
זכות הפטנט מוגבלת רק למדינה שבה הוא ניתן, ולכן יש לרשום את הפטנט בכל המדינות בהן נדרשת הגנה על האמצאה.
בעל הפטנט לא בהכרח יכול לנצל בעצמו את האמצאה, כי ייתכן שמישהו אחר מחזיק בפטנט שיכול למנוע ממנו לנצל את האמצאה בעצמו. למשל, בעל הפטנט על עיפרון עם מחק לא יכול למכור עפרונות עם מחק, אם למישהו אחר יש פטנט קודם על עיפרון.
למה כדאי לרשום פטנט?
- הסיבה המרכזית היא הגנה מפני תחרות: הפטנט מונע ממתחרים לעשות שימוש בטכנולוגיה של החברה ושומר על היתרון היחסי שלה. בכך, עולה ערך הטכנולוגיה ופוחת הסיכון בהשקעה עבור משקיעים פוטנציאליים.
- הפטנט מונע ממתחרים לרשום פטנט על הטכנולוגיה.
- ביסוס מעמד החברה כחברה טכנולוגית.
- רווחים ללא משאבי ייצור ומכירה: בעזרת פטנט, תוכלו למכור רישיונות לטכנולוגיה לצד שלישי בעל
משאבים וכך לייצר רווח. - הפחתת מוטיבציה של צדדים שלישיים לתבוע את החברה: תובעים פוטנציאליים יודעים שגם הם יכולים להיתבע בתביעה שכנגד.
- רישום פטנט מגדיל את שווי החברה ואת האטרקטיביות שלה בפני משקיעים ולקוחות.
מה הסיכונים?
- חשיפת האמצאה: כל בקשה לפטנט (למעט בקשה ארעית) מתפרסמת לציבור אחרי 18 חודשים מיום הגשת הבקשה, אלא אם המבקש פעל כדי להזניח אותה (פעולה שמהותה הפסקת תהליך הבחינה). המשמעות היא שכל אחד יכול לקרוא את בקשת הפטנט ולדעת כיצד פועלת האמצאה.
- עלויות: קבלת פטנט כרוכה בעלויות המשתנות בהתאם לגורמים שונים – הטריטוריה/המדינה בה מבוקש הפטנט, התחום הטכנולוגי ומורכבות האמצאה.
שאלות נפוצות
אילו אמצאות מבין האמצאות של החברה כדאי להגיש לרישום?
בראש ובראשונה כדאי להגן על האמצאה או האמצאות המרכזיות, המבדילות את החברה מהמתחרים ויוצרות עבורה את היתרון התחרותי. במידת האפשר מומלץ
להגן גם על כיווני הפיתוח העתידיים של החברה. שימו לב, לפעמים כדאי להגן על האמצאה באמצעות סוד מסחרי. לקריאה נוספת על תהליך זה ניתן לקרוא כאן.
מתי נכון להגיש את הבקשה לפטנט?
מוקדם ככל האפשר כדי להקדים את המתחרים. עם זאת, אל תגישו בקשה לפטנט על אמצאה שאינה “בשלה”. בקשת הפטנט צריכה לתאר את האמצאה באופן שבעל המקצוע בתחום ידע לבצעה. לא ניתן לקבל פטנט על רעיון שלא יודעים כיצד ליישמו.
חשוב: חשיפת האמצאה לצדדים שלישיים (למשל משקיעים) לפני הגשת בקשה לפטנט עלולה למנוע את ההגנה על האמצאה כפטנט. לפני חשיפת האמצאה, כדאי להתייעץ עם עורך דין או עורך פטנטים על מנת שינחה אתכם מה וכיצד ניתן לחשוף, מבלי לפגוע באפשרות לרשום פטנט על האמצאה בשלב מאוחר יותר.
את מי כדאי לערב בתהליך?
כדאי להיעזר בעורך פטנטים מורשה בעל השכלה בתחום הטכנולוגי שבו החברה עוסקת ובעל ניסיון בתחום עריכת פטנטים (ניתן להיעזר בפנקס הפטנטים). בנוסף, כדאי למנות בחברה אחראי על נושא הפטנטים ולערב את אנשי
הטכנולוגיה, הפיתוח העסקי והשיווק בחברה כדי שעורך הפטנטים יקבל את כל המידע ונקודות המבט שיאפשרו לו לנסח את הבקשה בצורה הנכונה ביותר. שימו לב, גם עורך דין רשאי לעסוק בעריכת פטנטים על פי חוק.
באיזה מדינות כדאי להגיש?
בשוקי היעד של המוצר, בשווקים שעשויים להיות אתרי ייצור של המוצר ובשווקים שבהם מצויים מתחרים פוטנציאליים – גם אם אינכם מעוניינים למכור שם. עם זאת, תהליך רישום הפטנט יקר, ולא תמיד ניתן לכסות את כל המדינות הפוטנציאליות ויש לתעדף ביניהן. קבלת פטנט על אמצאה במדינה מסוימת לא מחייבת מדינה אחרת לתת פטנט על אותה אמצאה. עם זאת, קבלת פטנט במדינה מסוימת עשויה להקל על קבלת פטנט על האמצאה במדינה אחרת.
התנאים לקבלת פטנט
חוק הפטנטים בישראל מאפשר לקבל פטנט רק על אמצאה שהיא מוצר או תהליך העונה על התנאים המצטברים הבאים:
האמצאה היא בתחום טכנולוגי
לא ניתן לרשום פטנט על רעיונות אבסטרקטיים (תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, הוראות משחק, רעיון שיווקי, שיטה עסקית). ככלל, ניתן להגן על תוכנה שיש לה תוצאה מעשית ואינה חישוב אבסטרקטי (למשל תוכנת בקרה על זרימת הדלק למנוע, אלגוריתם לעיבוד תמונה המשפר איכות של תמונה וכיוצא בזה).
בעלת “התקדמות אמצאתית”
האמצאה לא מובנת מאליה למי שעוסק בתחום על סמך הידע הקיים באותה נקודת זמן.
האמצאה חדשה
אמצאה כשירת פטנט צריכה להיות, בין היתר, חדשה. אם האמצאה פורסמה לפני הגשת הבקשה (על ידכם או על ידי מישהו אחר), לא ניתן לקבל עליה פטנט. פרסום מוגדר בצורה רחבה. לא רק פרסום של פטנט קודם, אלא גם פרסום באינטרנט, ברשתות חברתיות, במצגות, בחומרים שיווקיים, בכנסים ובהרצאות, נחשב פרסום שעלול לפגוע באפשרות להגן על האמצאה באמצעות פטנט. אם היה רק פרסום חלקי של האמצאה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע האם עדיין ניתן להגן עליה בפטנט.
האמצאה מועילה ומכוונת ליישומים ספציפיים ומוגדרים (משפרת את המצב הקיים).
גם אם פרסמתם את האמצאה ולא ניתן להגיש יותר בקשה לפטנט בישראל – יש מדינות המאפשרות תקופה בה ניתן להגיש את הבקשה לפטנט גם לאחר פרסום עצמי של האמצאה (“תקופת חסד”) ותוכלו לשקול להגיש בהן את בקשת הפטנט. לדוגמה, ארצות הברית מאפשרת תקופת חסד של 12 חודשים. תקופת החסד מתחילה החל מהמועד הראשון שבו נחשף המידע לציבור.
איך בודקים אם האמצאה חדשה?
חיפוש עצמאי. ניתן לגשת למאגרי פטנטים חינמיים כגון Google Patents, FreePatentsOnline ולערוך חיפוש עצמאי באמצעות מילות מפתח בתחום האמצאה. לרשותכם מאגרי חיפוש נוספים.
חיפוש בעזרת בינה מלאכותית. באתר רשות הפטנטים קיים מנוע חיפוש חופשי לרשות הציבור המבוסס על חיפוש ידע בטכנולוגיית של בינה מלאכותית. מנוע החיפוש זמין כאן.
חיפוש בעזרת אנשי מקצוע העוסקים בתחום. עורכי פטנטים ועורכי דין שיערכו עבורכם את החיפוש בתשלום. באתר רשות הפטנטים קיים מאגר מעודכן של פנקס עורכי הפטנטים.
הגשת הבקשה ובחינתה
האם ניתן לנסח ולהגיש את הבקשה באופן עצמאי?
אין חובה להשתמש בשירותיהם של עורכי פטנטים או עורכי דין בניסוח בקשת פטנט ובהגשתה לרשות הפטנטים. באפשרותכם, כמבקשים או כממציאים, לנסח את בקשת הפטנט בעצמכם. עם זאת, עריכת בקשה לפטנט וניסוח התביעות, בהן נקבע היקף ההגנה על האמצאה שלכם, מחייבים מומחיות מקצועית ומומלץ מאוד להיעזר באיש מקצוע. אם בכל זאת החלטתם לנסח את הפטנט בעצמכם, מומלץ מאוד לקרוא מספר רב של פטנטים בתחום האמצאה שלכם על מנת להתרשם כיצד יש לכתוב. תכלו למצוא את כל בקשות הפטנט שהוגשו לרשות הפטנטים פורסמו – באתר החיפוש הישראלי.
כמה זה עולה?
העלויות הכרוכות בהגשת בקשה לפטנט כוללות אגרות הנגבות על ידי משרדי הפטנטים של המדינות שבהן תבחרו להגיש את הבקשה שלכם ושכר טרחת עורכי הפטנטים או עורכי הדין המייצגים אתכם בתהליך. בציר הזמן, בשלב הראשון, העלויות כוללות תשלום עבור עריכת הבקשה והגשתה. השלב השני הוא כאשר מתחילה בחינת הבקשה (בדרך כלל כמה שנים לאחר הגשתה). בשלב זה העלויות יכללו גם תשלום עבור מענה לדוחות הבחינה שתקבלו ממשרדי הפטנטים השונים. תהליך זה נמשך בדרך כלל בין שנה לשלוש שנים מרגע תחילת הבחינה. בנוסף, ובהתאם לכללים בכל מדינה, ייתכן שתידרשו לשלם אגרה למשרד הפטנטים עם השלמת הבחינה וקבלת הפטנט.
העלות הכוללת של התהליך תלויה במספר המדינות שבהן תבחרו להגיש את הבקשה, במורכבות האמצאה שלכם וגם בעלויות עורכי הפטנטים שבהם תבחרו להשתמש. הטווח נע בין אלפי שקלים לעשרות רבות של אלפי שקלים בכל מדינה.
מהו תהליך ההגשה?
לרוב, הגשת בקשות לפטנט מתחילה באמצעות הגשת בקשה לאומית במדינת אחת. לאחר 12 חודשים, ניתן להגיש אותה במדינות נוספות. במועד ההגשה של הבקשות הבאות, המתייחסות לאותה האמצאה, אפשר לבקש מכל מדינה שתכיר בתאריך הבקשה הקודמת, שהוגשה במדינה הראשונה, כ“דין קדימה”. המשמעות היא שכל הידע, שהתפרסם לאחר תאריך דין הקדימה, לא יכול לשלול חידוש מההמצאה. בנוסף, אם מישהו הגיש אחריכם בקשת פטנט על אותה אמצאה, זכות הקדימה היא שלכם.
בקשות לאומיות נבחנות לפי סדר הגשתן, אך ניתן להקדים את מועד הבחינה לשלושה חודשים ממועד ההגשה – באמצעות מסלולי הזירוז הבאים:
בקשת “על-אתר”
- בקשה המציגה נימוק סביר להקדמת בחינה. נימוקים סבירים יכולים להיות:
- קיים חשש שמישהו מפר את זכויות הקניין שלכם על האמצאה
- גיל מתקדם של הממציא (גיל 70 ומעלה)
- הבקשה מקדמת את טובת הציבור
- בכוונתכם להגיש במדינה אחרת בקשה לפטנט על אותה אמצאה תוך שימוש בבקשה שלכם בישראל כבקשה קודמת. במקרה כזה הבקשה שלכם בישראל מהווה “מסמך דין קדימה” ותאריך ההגשה בישראל הוא התאריך הקובע עבור ההמצאה שלכם. משמעות הדבר היא כי אם תוגש על ידי מישהו אחר בקשה על אותה אמצאה בתאריך מאוחר יותר – אתם (ולא הם) אלו שתהיו זכאים לפטנט (במידה ויינתן, כי הגשתם אותה קודם).
- נסיבות מיוחדות נוספות
הגשת בקשה מסוג “על-אתר” כרוכה בתשלום אגרה. אם הנימוק לזירוז הבחינה הוא גיל מתקדם – הבקשה פטורה מתשלום אגרה.
היתרון בבקשת על-אתר הוא עצום: תוכלו לקבל את חוות הדעת של בוחן הפטנטים הישראלי לפני שעברו 12 חודשים מרגע הגשת הפטנט וכך לכלכל את צעדיכם בהמשך.
בקשה “ירוקה”
כחלק מהמאמץ להגן על כדור הארץ והסביבה, רשות הפטנטים מעודדת הגשתן של בקשות פטנט “ירוקות”. בקשות “ירוקות” הוא כינוי לבקשות שבהן האמצאה המתוארת מסייעת לשפר את הסביבה, בין יתר הדברים, על ידי עיכוב הסיבות להתחממות העולמית, צמצום זיהום אוויר ומקורות מים, קידום חקלאות לא-מזהמת, שימוש באנרגיה חלופית וכיו”ב.
אם תרצו שבקשת הפטנט שלכם תסווג כבקשה ירוקה – עליכם להגיש בקשה מנומקת מדוע האמצאה מסייעת לשיפור איכות הסביבה. אם הבקשה תאושר, בחינת הבקשה תוקדם בהתאם לסיווגה כבקשה “ירוקה”.
הקדמת הבחינה בהתאם למסלול בקשה “ירוקה” אינה כרוכה בתשלום אגרה נוספת.
בקשה המוגשת במסלול ה-PPH (Patent Prosecution Highway).
בקשות במסלול PPH נועדו להקדמת בחינה של בקשות שיש להן בקשות מקבילות (בקשות שהגשתם על אותה אמצאה) ברשויות אחרות בחו”ל, אשר כבר עברו בחינה ונרשמו כפטנט, או שהרשות בחו”ל הודיעה למבקש על כך שלפחות חלק מהתביעות כשירות לפטנט. אם לרשות בה הוגשה הבקשה המקבילה יש הסכם PPH עם רשות הפטנטים הישראלית – ניתן להקדים את הבחינה הישראלית. לישראל הסכמי PPH עם מרבית רשויות הפטנטים המרכזיות בעולם. רשימה ניתן למצוא כאן.
בחינת בקשה במסלול PPH תחל תוך שלושה חודשים ממועד אישור הכניסה למסלול או ממועד קבלת תשובה להודעה לפי סעיף 18, המאוחר מביניהם. הקדמת הבחינה לפי מסלול ה-PPH אינה כרוכה בתשלום אגרה נוספת.
אפשרות נוספת: מהי בקשת Provisional ?
את הבקשה הראשונה ניתן להגיש כבקשת פטנט מלאה או כבקשה ארעית בארצות הברית (Provisional). בקשה לפטנט מסוג Provisional מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי. ייחודה של בקשה זו שהיא נזנחת בתום 12 חודשים מיום ההגשה ואינה מתפרסמת לציבור – 12 חודשים אלו מכונים “שנת הבכורה”. בשל העלות הנמוכה של בקשה ארעית, רבים בוחרים להגיש אותה כבקשת פטנט ראשונה. במהלך שנת הבכורה נבחנת ההיתכנות הטכנולוגית והמסחרית של האמצאה ומגויס מימון להמשך הפיתוח. כשהמשך הפיתוח מוצדק – מוגשת בקשה מלאה לפטנט. אם לא – הבקשה נזנחת.
אם מגישים בקשה מלאה בישראל, ניתן לבקש בחינה מוקדמת שלה לפי אחד מהמסלולים שצוינו לעיל.
איך ממשיכים?
ייתכנו כמה תרחישים?
- הגשה במדינות נוספות באמצעות “אמנת פריז” – טרם חלפו 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה הארעית. ניתן להגיש את הבקשה בכל המדינות החברות באמנה שבהן שתרצו לקבל הגנה.
היתרונות: בדרך כלל, בקשת הפטנט תיבחן מהר יותר, ואם הבקשה תתקבל – הפטנט יוענק מהר יותר מאשר במסלול הבקשה הבינלאומית, מכיוון שהבקשה לא תיבחן באמצעות רשות חיפוש ובחינה בינלאומית.
החסרונות: ההוצאות הגבוהות הכרוכות ברישום מהיר, וגם חוסר האפשרות להוסיף מדינות נוספות לאחר תום השנה. הבקשה לא תיבחן באמצעות רשות חיפוש ובחינה בינלאומית.
בתום השנה הראשונה: - זניחת הבקשה – אם במהלך השנה הראשונה הגעתם למסקנה שלא ניתן לרשום פטנט על האמצאה, או שאין היתכנות מסחרית לפרויקט, אפשר להפסיק את התהליך.
- הגשת בקשה ישראלית נוספת וזניחת הבקשה הראשונה.
- הגשת בקשה ארעית נוספת על אותה האמצאה – לפעמים בוחרים להגיש בקשה ארעית שוב כדי לזכות בשנה נוספת של דין קדימה. החיסרון בכך הוא שבמקרה ובמהלך שנת הבכורה הראשונה מישהו אחר הגיע לאמצאה ופרסם אותה, או הגיש לגביה בקשה לפטנט, הדבר נחשב לידע קודם עבור הבקשה הארעית השנייה ועל כן הבקשה לא עומדת בתנאי הסף לאישור פטנט.
- בקשה בינלאומית לפטנט (PCT) – ניתן להגיש בקשת PCT המוגשת לארגון האו”ם לקניין רוחני באמצעות אחד ממשרדי הפטנטים של המדינות החברות באמנה, ובכללן באמצעות הגשת הבקשה לרשות הפטנטים. אם תגישו בקשת PCT, תוכלו לדחות את המועד להגיש את הבקשה במדינות נוספות עד 30 חודשים מתאריך ההגשה הראשונה. בזמן הזה תוכלו לראות כיצד המיזם מתקדם, להשיג מימון ולאסוף מידע נוסף שיסייע לכם להחליט באילו מדינות להגיש את הפטנט. הבקשה הבינלאומית (PCT) עוברת בחינה ואתם מקבלים חוות דעת מהבוחן לגבי כשירות הבקשה לפטנט. אם בעקבות חוות הדעת יתברר שבקשתכם אינה עומדת באחד מהתנאים לכשירות פטנט, תוכלו להחליט לא להגיש אותה באף מדינה. לחלופין, תוכלו לנסח מחדש ולהגיש אותה בצורה טובה יותר למדינות אחרות.
לפניות בנושא בקשות בינלאומיות לפטנט: ברי נוימן BaruchN@Justice.gov.il
ישנה “בקשה בינלאומית” אך אין “פטנט בינלאומי”. פטנט הוא זכות טריטוריאלית ויש לרשום אותו בכל אחת מהמדינות שבהן תרצו הגנה.
מה המסלול הכדאי לכם?
כדאי לשקול את המסלול לפי אמנת פריז – כאשר אתם בטוחים באמצאה שלכם, מעוניינים בקבלת הפטנטים באופן מהיר ורוצים להגיש את הפטנט במספר קטן של מדינות.
כדאי לשקול את מסלול ה-PCT – כאשר אתם זקוקים לזמן לחיפוש משקיעים, כאשר אינכם בטוחים בהמצאה שלכם ואתם מעוניינים בחוות דעת מקצועית של בוחן פטנטים.
למידע נוסף – קראו את המדריך להגשת פטנט באתר רשות הפטנטים.
