הגנה על פי חוק העיצובים ניתנת על מראהו של מוצר או של חלק ממוצר. מוצר יכול להיות כל חפץ – החל מסיכת משרד, רהיט, פריט לבוש, תכשיט וכלה במכשיר אלקטרוני או מכונית.


עיצוב לפי חוק העיצובים

  • עיצוב כשיר לרישום יכול להיות גם על תצוגות מסך, אייקונים, מוצרי מזון, אריזות או חלקים ממוצרים שונים.

  • ניתן לרשום כעיצוב כל מוצר בעל אלמנט עיצובי חזותי כגון קווי מתאר, צבע, טקסטורה או חומר במוצר כלשהו.
  • ההגנה על עיצוב רשום מתייחסת למאפיינים החזותיים של המוצר בלבד. העיצוב אינו מגן על הפונקציה שהמוצר ממלא או על הרעיון/שיטה העומדים מאחוריו. אלא, רק על הנראות הספציפית והייחודית שלו כפי שניתן להתרשם ממנו בתיאור החזותי המופיע בתעודת הרישום.
  • עיצוב יוכל להירשם רק אם ייבחן ויימצא כי הוא חדש ובעל אופי ייחודי. כלומר, מראהו הכולל בעיני הצרכן המיודע שונה ממראם של עיצובים אחרים הקיימים בשוק.
  • מה לא ניתן לרשום כעיצוב? מוצר שעיצובו נובע אך ורק משיקולים פונקציונליים לא יהיה כשיר לרישום. כך גם מוצרים שנועדו להתחבר ולהשתלב במוצר אחר, ולשם כך יש לייצרם בדיוק בצורה ובממדים ספציפיים.

חשוב לדעת: מכיוון שניתן להגן על עיצוב רק אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי, מומלץ לחפש ולבדוק טרם הגשת הבקשה אם העיצוב שאתם מעוניינים לרשום עומד בדרישות אלה. באתר מחלקת עיצובים קיים מאגר המרכז את כל בקשות העיצובים והמדגמים הרשומים בישראל כמו כן ניתן לערוך חיפוש במאגר האירופי ובמאגר של ארגון הקניין הרוחני. בנוסף, רצוי לחפש ברשת האינטרנט ולבחון אם קיים עיצוב, הדומה לעיצוב שאתם מעוניינים לרשום, העלול לשלול את החידוש ולמנוע את הרישום.

למה כדאי לרשום עיצוב?

בעולם בו עסקים מתחרים על מיתוג, יצירת ערך עודף ללקוח וקשר רגשי של הלקוח למוצר, חשיבותו של עיצוב המוצר רבה. עסקים וחברות משקיעים יצירתיות ומשאבים כספיים רבים ביצירת עיצובים ייחודים בעלי ערך כלכלי רב. חוק העיצובים נועד להגן על עיצובים אלו.


מהן הזכויות המתקבלות על ידי רישום עיצוב?

  • עיצוב רשום מקנה לבעליו זכות בלעדית לייצר, לייבא, למכור או להשכיר את העיצוב שבבעלותו. במקרה בו גורם אחר מפר זכויות אלו, רישום העיצוב יוכל לשמש לצורך תביעת הפרה בבית משפט ואף לצורך עיכוב סחורות מפרות במכס.
  • עיצוב רשום הוא נכס קנייני לכל דבר ועניין. ניתן להעביר, למכור, להעניק רישיונות שימוש ואף לשעבד את הזכויות בנכס.
  • הזכויות בעיצוב ניתנות לתקופה של עד 25 שנה מתאריך ההגשה, בכפוף לתשלום אגרות חידוש במועדן.


היכן מוגן העיצוב?

  • עיצוב הנרשם בישראל יהיה מוגן בישראל בלבד.
  • כדי להגן על העיצוב במדינות נוספות, יש להגיש בקשה לרישום עיצוב באותן מדינות או להגיש בקשה בינלאומית לרישום עיצוב באמצעות הסדר האג.
  • בקשות הרישום ייבחנו בהתאם לדרישות הכשירות של כל מדינה ומדינה.

מועד הגשת הבקשה לרישום העיצוב

כדאי להגיש את הבקשה לרישום עיצוב לפני פרסום המוצר. התאריך בו הוגשה לרשות הפטנטים בקשת רישום העיצוב, או לחלופין מועד דין הקדימה שעליו מסתמכת הבקשה (המוקדם יותר), ישמש לצורך בחינת החידוש והאופי הייחודי של העיצוב.

מי יכול להגיש בקשה לרישום העיצוב?

בעל העיצוב יכול להגיש בקשה לרישום העיצוב שבבעלותו. הבעלים יכול להיות המעצב עצמו או מספר מעצבים יחד. אם העיצוב נעשה כשירות עבור מזמין/ מעסיק, בעל העיצוב יהא המזמין / המעסיק, אלא אם כן נערך בין הצדדים הסכם המורה אחרת.

המבקש יכול להיות אדם, מספר אנשים, או כל ישות משפטית כגון חברה פרטית, חברה ציבורית, עמותה רשומה וכיו”ב, או שילוב של הגורמים הנ”ל. אפשר להגיש את הבקשה לרשות הפטנטים באופן עצמאי, באמצעות עורך פטנטים או עורך דין העוסקים בתחום ואשר משרדם נמצא בישראל. באתר רשות הפטנטים קיים מאגר מעודכן של פנקס עורכי הפטנטים הרשומים. אפשר ליצור קשר עם מחלקת העיצובים לסיוע בהגשת הבקשה.

איך מגישים בקשה בישראל?

בקשה לרישום עיצוב ניתן להגיש בקלות ובמהירות באתר המקוון של מחלקת עיצובים. את הבקשה ניתן להגיש לרשות הפטנטים באופן עצמאי, באמצעות עורך פטנטים או באמצעות עורך דין העוסקים בתחום ואשר משרדם נמצא בישראל.

למידע נוסף – קראו את המדריך למבקש רישום עיצוב

הגנה על עיצובים מחוץ לישראל

הגנה על עיצובים מחוץ לישראל יכולה להתבצע באמצעות הגשת בקשות ישירות באותן מדינות שבהן מתבקשת ההגנה, או הגשת בקשות לרישום בינלאומי של עיצובים באמצעות הסדר האג.

הגשת בקשות ישירות

במסלול זה יש להגיש בקשות ישירות לרישום העיצוב בנפרד בכל מדינה ומדינה שבה מתבקשת ההגנה, ולפעול על פי הדינים החלים באותה מדינה. יש מדינות שבהן יש צורך בעורך דין או בעורך פטנטים מקומי לשם כך. כל מדינה ומדינה בוחנת את בקשות העיצוב שהוגשו לה בהתאם לדיניה.

הגשת בקשות באמצעות הסדר האג

הסכם האג הוא הסכם בינלאומי המאפשר הגשת בקשות לרישום עיצובים לכלל המדינות החתומות על ההסכם, וביניהן ישראל. בחירה במסלול זה כוללת הגשת בקשה אחת ללא צורך בפנייה ישירה לכל מדינה בנפרד.

  • בקשות בינלאומיות לרישום עיצוב יש להגיש ישירות לארגון הבינלאומי לקניין רוחני – WIPO, לציין באיזה מדינות מתבקשת ההגנה ולשלם את האגרות המתאימות.
  • אין צורך בתרגום המסמכים לשפות שונות. לצורך רישום זה, אפשר להגיש הכל בשפה אחת – אנגלית, צרפתית או ספרדית.
  • לאחר שהבקשה מוגשת ל-WIPO, היא מועברת לבדיקה לכל המדינות שאליהן הבקשות יועדו.
  • היתרונות: פשטות בהגשה במספר מדינות במקביל, חיסכון בתרגומים והגשת מסמכים, והאפשרות לפעול (לפחות בשלב הגשה הבקשה) ללא עורך דין מקומי.

חשוב לדעת: בקשות בינלאומיות יש להגיש ישירות לארגון WIPO. לא ניתן להגיש בקשות בינלאומיות דרך ישראל. עם זאת ניתן לקבל סיוע והדרכה במחלקת העיצובים ברשות הפטנטים.


לפניות בנושאי רישום עיצובים: design@justice.gov.il