תעשיית ההייטק הישראלית היא חוד החנית של החדשנות הישראלית ושוברת בהישגיה שיאים מדי שנה. עם זאת, בכל הקשור לשוויון המגדרי – ההייטק הישראלי משתרך מאחור. נשים הן רק כשליש מהמועסקים בהייטק הישראלי, ושיעור זה אינו עולה לאורך שנים. בכל שלב בדרך לתעשיית ההייטק, ולאחר מכן בתוכה, נשים הן מיעוט. ככל שעולים בדרגות הבכירות, בוחנים את שיעור המייסדות של סטארטאפים או השותפות בקרנות ההון סיכון – המצב בכי רע. גם בהשוואה גלובלית, מול מוקדי חדשנות אחרים בעולם, ישראל מפגרת עם שיעור נמוך של נשים ביזמות וההון שהן מצליחות לגייס. בשנים האחרונות ישנם ניצנים לסימנים מעודדים של צמיחה בקצב ההצטרפות של סטודנטיות לתארים במקצועות ההייטק, עלייה בשיעור הניגשות לבגרויות במדעי המחשב ובמדדים אחרים, אך ההתקדמות היא איטית. כדי לצמצם את הפער המגדרי יש להאיץ את התהליכים ולפעול בכל אחד מהשלבים במאמץ משותף של תעשיית ההייטק והממשלה.
מטרת דו״ח זה, שמתפרסם לראשונה, היא להניח תשתית ידע המבוססת על עובדות ונתונים כדי להבין לעומק את תמונת המצב של נשים בהייטק הישראלי ובמסלולים המובילים אליו. כמו כן, מתוך הבנת החשיבות של תחום היזמות הטכנולוגית כחלק מהאקוסיסטם החדשני הישראלי ניתן בדו״ח דגש מיוחד על ניתוח זירת הסטארטאפים הישראלים בהיבטים המגדריים שלה, כולל התייחסות לשיעור הנשים היזמות, התחומים בהם הן מקימות חברות, ומה חלקן בגיוסי הון. דווקא על רקע השגשוג המרשים של ההייטק הישראלי והגיוסים המשמעותיים בשנים האחרונות, חשוב להאיר גם זווית זו, שהיא חולשה של ההייטק הישראלי.
מה הדרך שמובילה נשים להייטק?
דרכן של נשים לענף ההייטק מתחילה בשלב מוקדם בחייהן. בחירות של תלמידות תיכון משפיעות במידה רבה על המשך דרכן המקצועית ועל סיכויי הכניסה שלהן לתחום. על מנת שנשים יהפכו ליזמות, ימלאו תפקידים בכירים בחברות או יעברו לתפקידי השקעות בקרנות הון סיכון – עליהן לרכוש השכלה והכשרה רלוונטיות ולהתקדם בתוך התעשייה. לכן, על מנת להגדיל את ייצוג הנשים בתעשייה, חשוב להגדיל את חלקן היחסי בכל אחד מהשלבים בדרך אל ההייטק.
בראשית המסלול, בבחינות הבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד מתמטיקה, כמעט ויש שוויון מגדרי – אך הפער המגדרי מתחיל להיפתח כבר בשירות בתפקידי הפיתוח והסייבר בצה״ל, שסוללים את דרכם של המשרתים בהם לזירת החדשנות הישראלית, שם נשים מהוות 23% מהמשרתים בתפקידי פיתוח וסייבר. במקצועות ההייטק באקדמיה המצב טוב מעט יותר, אך למרות שכמות הסטודנטיות גדלה ב-64% בתוך עשור – חלקן היחסי עלה באחוזים בודדים והן עדיין פחות משליש מהסטודנטים. בהמשך הדרך וככל שרמות הבכירות עולות, חלקן של נשים בתעשייה הולך ויורד.
המצב הגרוע ביותר מבחינת השוויון המגדרי בהייטק הוא בתחום יזמות הסטארטאפים, שמהווים את ראש החץ של זירת החדשנות הישראלית. דור הסטארטאפים הנוכחי – שמפתחים פתרונות פורצי דרך, מפלסים את דרכם קדימה במהירות ומתחרים בזירה הבינלאומית – קובע כיצד ייראו פני ההייטק הישראלי בעתיד. חלקם יהפכו לחברות גדולות ובוגרות ויעסיקו עובדים רבים, חלקם יירכשו על ידי חברות רב לאומיות שיקימו על בסיסם מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. חלק מהסטארטאפים גם ייסגרו – אבל הידע הטכנולוגי, המקצועי, העסקי והניהולי שנוצר בהם יחלחל למקומות אחרים באקוסיסטם החדשנות הישראלי.
לכן, יש חשיבות להרכב האנושי של האנשים שמובילים את אותם הסטארטאפים וישפיעו על הכיוון בו יתקדם ההייטק הישראלי. בדו״ח זה אנו מתמקדים בהיבטים המגדריים של תחום היזמות הטכנולוגית בישראל מתוך הבנה שנשים יזמות המקימות סטארטאפים מגייסות יותר עובדות לשורות החברה ומקדמות יותר נשים לעמדות ניהול בכירות.1 מחקרים אף מראים כי צוותים מייסדים שיש בהם גיוון מגדרי גדול יותר הם חדשניים יותר ומגייסים יותר הון.2 לכן, להגדלת כמות הנשים היזמות תהיה השפעה על שיפור אי האיזון המגדרי המאפיין כיום את ההייטק.
השורה התחתונה עגומה: חלקן של נשים בתחום היזמות בישראל רחוק מחלקן באוכלוסייה. נשים הן מנכ״ליות של 9.4% בלבד מהסטארטאפים שהוקמו בישראל בעשור האחרון. חלקן היחסי מתוך סך ההון שזורם לסטארטאפים בישראל נמוך אף יותר: רק 4% מההון. מבין השותפים בקרנות ההון סיכון בישראל, 16.5% בלבד הם נשים ומתוכן חלק קטן יותר בתפקידי השקעה. נשים כמעט ואינן חלק מהובלת דור החברות הישראליות שצמחו בישראל ומחזיקות 22.6% בלבד מתפקידי ההנהלה במדגם חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות שנבדק וכולל חברות שהנפיקו בשנים – 2021-2020 ואת דור החברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות הוותיקות שמעסיקות מעל לאלף עובדים.
המטרה של דו״ח זה היא לשפוך אור על מצב הנשים ביזמות בישראל באמצעות נתונים עדכניים שמנותחים ומפורסמים לראשונה על ידי רשות החדשנות. בהתאם לתובנות העולות מן הנתונים, ניתן יהיה לגזור בהמשך תוכניות הנוגעות למגזר הפרטי והממשלתי. ואולם, נראה שחברות הייטק ישראליות וקרנות השקעה יכולות לפעול כבר בטווח הזמן המיידי לשיפור המצב, כל אחת בתחומה.
שיפור רמת השוויון המגדרי בפעילות היזמית-טכנולוגית בישראל יביא להגדלת הגיוון בהייטק הישראלי באמצעות הזרמת רעיונות חדשים, סגנונות ניהול מגוונים והרחבת היריעה היזמית. במציאות בה שוק ההייטק הישראלי סובל ממחסור כרוני בכוח אדם ושבה נשים הן מיעוט מכלל עובדי ההייטק בישראל ומהסטודנטים הלומדים את המקצועות הרלוונטיים באקדמיה – לצמיחה של מודלים חדשים לחיקוי של מנכ״ליות ויזמות שיובילו חברות יש חשיבות להשפעה שלהן על הסביבה ולעידוד נשים נוספות להצטרף לתחום. בנוסף, צוותים מייסדים בהם יש יותר נשים צפויים להקים סביבם חברות מגוונות יותר מבחינת ההון האנושי בהן. בטווח הארוך, יכולה להיות לכך גם השפעה חיובית על צמצום אי השוויון הכלכלי-חברתי בישראל.
תמונת מצב: בדרך אל ההייטק והסטארטאפים – איפה הנשים?
1. תיכון: 35% בלבד מהניגשים לבגרות 5 יחידות במדעי המחשב הן תלמידות
בתחילת הדרך להייטק תמונת המצב נראית מעודדת: כמעט מחצית (49.4%) מהניגשים לבגרות ברמת 5 יחידות מתמטיקה בשנת 2020 היו נשים – כ-9,000 תלמידות. הפער בין שיעור הניגשים והניגשות הצטמצם ממצב בו 6,100 מהניגשים לבגרות ב-2016 היו נשים – 47.6% מכלל הנבחנים, כך שכמות הנבחנות גדלה בתקופה זו פי 1.5 . בחברה הערבית שיעור התלמידות שניגשו לבגרות 5 יחידות מתמטיקה גבוה משמעותית בהשוואה לשיעור התלמידים שנבחנו – 64.3% מהנבחנים ב-2020 היו תלמידות. באופן כללי, במהלך התקופה שבין 2016 ל-2020 עלה שיעור הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה מכלל התלמידים באותן שנים מ-13% ל-16.9% מכלל התלמידים (יהודים וערבים).
ישנה השפעה למקצועות אותם בוחרים התלמידים בשלב זה על התחומים אותם ילמדו בהמשך חייהם. 30% מהתלמידות הזכאיות לבגרות ״ריאלית״ – כלומר בגרות מוגברת במתמטיקה ובמקצוע מדעי3 – ממשיכות לתואר במקצוע 4STEM כך לפי נתוני למ״ס.5 אצל תלמידים שיעור הזכאים לבגרות ״ריאלית״ שממשיכים לתארי STEM הוא 48% . הסיכוי של תלמידה שלא למדה לבגרות ״ריאלית״ לבחור באקדמיה במקצועות ה- STEM הוא 5% בלבד (לעומת 13% אצל תלמידים).
כלומר, נטייתן של הזכאיות לבגרות מוגברת במתמטיקה ובמקצועות המדע להמשיך ללימודי תואר ראשון במקצועות ה- STEM , גבוהה פי 6 מזו של זכאיות לבגרות במקצועות אחרים (בקרב גברים היחס הוא פי 3.7). המשמעות היא שבחירות הלימודים בתיכון של תלמידות יהיו הרות גורל בהשפעתן על בחירות הקריירה שלהן בהמשך, יותר מאשר אצל תלמידים. מי שלא לומדת מקצועות מדעיים או טכנולוגיים בתיכון ככל הנראה לא תגיע אליהם גם בהמשך. הנתונים מראים שגם כאשר תלמידות בוחרות במקצועות המתמטיקה והמדעים בתיכון, הנטייה שלהן ללמוד בהמשך את מקצועות ההייטק נמוכה מזו של תלמידים – הסיכוי של גבר שלמד לבגרות מוגברת במתמטיקה ומדעים לבחור במקצוע STEM באוניברסיטה גבוה ב- 60% מזה של תלמידה שסיימה בגרות זו.
לאור זאת, לבחירות של התלמידות יש השפעה על האיזון המגדרי של העתודה שמהווה פוטנציאל לכניסה להייטק. כאשר בוחנים את שיעור התלמידות הניגשות לבגרות ברמת 5 יחידות מדעי המחשב ישנו פער משמעותי לעומת שיעור התלמידים שבוחרים במקצוע זה: 35.5% מהנבחנים בלבד הם נשים – כ-3,500 תלמידות. השיעור עלה מ-31.7% ב-2016. לשם השוואה, 14.8% מהתלמידים במערכת החינוך היהודית ב-2020 ניגשו לבגרות ברמת 5 יחידות מדעי המחשב, לעומת 6.1% בלבד מהתלמידות.
2. שירות צבאי: 13% בלבד מהמשרתים בתפקידי סייבר הן נשים
שירות צבאי ביחידה טכנולוגית הוא מקפצת כניסה מבוקשת לתעשיית ההייטק. השירות מעניק למשרתים בו הכשרה מקצועית, ניסיון ורשת קשרים עם בוגרים נוספים של היחידה. לא ניתן להמעיט בחשיבות השירות ביחידות טכנולוגיות שכן לפי סקר שבוצע לאחרונה במכון אהרון באוניברסיטת רייכמן, 47% מהעובדים בתפקידי פיתוח בחברות הצמיחה הם בעלי רקע טכנולוגי בשירות הצבאי.6
ואולם, שיעור הנשים המשרתות בתפקידים טכנולוגיים כמעט ואינו משתנה ונותר נמוך. 31% מהמשרתים בתפקידי מחשוב ותוכנה ב-2019 הם נשים. כך על פי פרסומים בתקשורת.7 אולם, שיעור הנשים בשירות חובה בתפקידים בליבה הטכנולוגית – תפקידי פיתוח וסייבר – היה 23% בלבד מכלל המשרתים בתפקידים אלה. כך שלמעשה שיעור המשרתות בתפקידי הליבה הטכנולוגית בצה״ל נמוך משיעורן בתעשיית ההייטק (28%). בתפקידי סייבר שיעור המשרתות היה 13% ב-2019, כך לפי נתוני צה״ל.8 גם בקרב המשרתים במסלולי העתודה האקדמית המצב עגום: רק 15% מקרב הלומדים במגמות ההנדסה והמדעים המדויקים, המהווים כ-75% מכלל העתודאים בצה”ל, הן נשים.9
3. אקדמיה: כמות הסטודנטיות למקצועות ההייטק גדלה ב-64% בעשור – אבל הן מהוות עדיין פחות משליש מהסטודנטים
האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות הן תחנות חשובות בדרכן של הנשים להייטק. המגמה המעודדת בעשור האחרון היא שכמות הסטודנטיות למקצועות ההייטק המורחבים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות עלתה ב-64% – מ-8,686 סטודנטיות בשנת הלימודים 2011-2010 ל-14,211 בשנת הלימודים 2020-2019, כך לפי נתוני הלמ״ס. בוגרי התואר הראשון הם העתודה המשמעותית (מבחינת כמות) להשתלבות בתעשייה עם תום לימודיהם הגבוהים. קצב הגידול של הסטודנטים הגברים למקצועות ההייטק המורחבים איטי יותר – ומספר הסטודנטים הגברים עלה ב-20.1% באותה תקופה. למרות המגמה המעודדת, סטודנטיות היו ב-2020-2019 רק 30.7% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק המורחבים. מספר הסטודנטים הגברים באותה שנת לימודים היה 32,108.
בסגל האקדמי הבכיר – שחונך את דור העתיד של ההייטקיסטיות וגם מהווה עבורן מודל לחיקוי – בפקולטות ובבתי הספר למקצועות הרלוונטיים המצב אינו טוב. שיעור הנשים בסגל הבכיר בתחום המדעים הפיזיקליים הוא 19.3% ובתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הוא 20.4%, נכון לשנת הלימודים 10.2018-2019 במקצועות ההנדסה והאדריכלות שיעור הנשים בסגל הבכיר הוא 21.9%. ייצוגן של נשים בסגל הבכיר במקצועות שהבוגרים שלהם לרוב משתלבים בתעשיית ההייטק נמוך משמעותית בהשוואה למקצועות אחרים – בהם גם שיעורי התעסוקה של נשים גבוהים יותר. כך למשל, ברפואה השיעור הוא 31.3% , במדעי החברה 46.8%, במקצועות עזר רפואיים 61.3% ובחינוך 64.1%.
4. תעשיית הההייטק: שליש מהעובדים הם עובדות – רק 22.6% מהמנהלים הבכירים הן מנהלות
מתוך 361.5 אלף מועסקים בהייטק ב 2021- מספר הנשים הוא 120.7 אלף, בעוד כמות הגברים היא 240.8 אלף לפי נתוני הלמ״ס.11 שיעור הנשים המועסקות בהייטק כמעט ולא משתנה ונשאר יציב על כשליש מהשכירים בהייטק מזה שלושה עשורים לפחות. בשנת 2021 שיעור הנשים בתעשייה, הכולל בתוכו תפקידי ליבה טכנולוגית ותפקידים אחרים (כמו תפקידי שיווק, מכירות, משאבי אנוש וכו׳), היה 33.4%. שיעור זה משקף ירידה של 0.6% אחוז בחלקן של הנשים בתעשייה בהשוואה לשנת 2020.
קצב הגידול של גברים המועסקים בהייטק ב-2021 היה גדול ב-50% מזה של נשים – כמות הנשים בתעשייה גדלה ב-6% לעומת גידול של 9% בכמות הגברים. גם בשנת 2020, שנת פרוץ מגפת הקורונה שהייתה מרובה בסגרים ובפעילות לא סדירה של מערכת החינוך שהשפיעו בעיקר על נשים בשוק העבודה, היה פער של 80% בקצב ההצטרפות של גברים לעומת נשים להייטק (5% ו-2.8% בהתאמה). בבדיקת הממוצע הרב שנתי של השנים2021-2013 שיעור הצמיחה הממוצע של כמות הנשים והגברים בתעשייה כמעט זהה ועומד על כ-6%. עם זאת, כאשר משווים את הצמיחה בכמות הנשים והגברים בהייטק ב 2021- בהשוואה ליתר ענפי המשק, קצב הצמיחה בהייטק גבוה משמעותית. שיעור הצמיחה הכללי במשק ב-2021 היה 1.1% בקרב גברים ו-2.4% בקרב נשים.
שיעור הנשים המועסקות בתפקידי הליבה הטכנולוגית תנודתי מעט יותר, אך גם הוא שומר על רמה של 26% ועד 28% מהמועסקים בתפקידים אלה בשנים 2012 עד 2019 (הנתון האחרון הקיים בלמ״ס). שיעור המועסקות בתפקידים הטכנולוגיים מושפע במידה רבה משיעור בוגרות היחידות הטכנולוגיות ומקצועות הההייטק באקדמיה. כל עוד אלו לא יעלו במידה משמעותית, ככל הנראה שגם לא יהיה שינוי מהותי בתמהיל המגדרי בתפקידים הטכנולוגיים בתעשייה.
אחד המדדים המשמעותיים ביותר למדידת השוויון המגדרי בענף הוא שיעור הנשים הממלאות תפקידי ניהול בכירים. לכמות הנשים הבכירות יש השפעה על פוטנציאל הנשים שיתקדמו ליזמות טכנולוגית ויתקדמו לעמדות מפתח והשפעה אחרות באקוסיסטם החדשנות הישראלי. על מנת לאמוד את המצב בהייטק הישראלי, ערכנו בדיקה של כמות הנשים בהנהלות הבכירות במדגם של 53 חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות, שכולל חברות שהן מונפקות טריות יחסית וחברות הייטק ישראליות ותיקות שנסחרות בבורסה. בהמשך דו״ח זה אנו דנים בהרחבה במצב הנשים ביזמות סטארטאפים, ואילו מצב ההנהלות בקבוצה זו מייצג את החברות בשלבים המתקדמים.
באופן לא מפתיע, ההנהלות של חברות הטכנולוגיה הישראליות הבוגרות רחוקות מלהציג איזון מגדרי. אומנם רק בחברה אחת מהמדגם שנבדק לא הייתה אף אישה בהנהלה, אולם ב-23% מהחברות יש אישה אחת בלבד בתפקיד הנהלה. ב-79% מהחברות יש שלוש נשים בהנהלה לכל היותר. סך הכול, מבין 575 מנהלים בכירים בחברות הטכנולוגיה שנבדקו, 130 בלבד הן נשים – 22.6% מחברי ההנהלות הבכירות.
ישנה חשיבות גדולה לסוגי התפקידים אותן ממלאות המנהלות הבכירות. הבדיקה מעלה כי 28.5% מהמנהלות במדגם עוסקות בתפקידי ניהול משאבי אנוש – כלומר זהו התפקיד הנפוץ ביותר בקרב הבכירות בהייטק הישראלי. מבין החברות שיש בהן רק חברת הנהלה אחת – בשליש מהן עוסקת הבכירה בתפקידי ניהול משאבי אנוש. המשמעות היא שמעבר לכך שנשים נמצאות בתת ייצוג בהייטק ובפרט בתפקידי ניהול בכירים – גם כשהן ממלאות תפקידים בכירים זה בתחומים שעל פי רוב הם פחות מתגמלים.12
התחומים הבאים הנפוצים במדגם עבור נשים בהנהלות הם ייעוץ משפטי (16.2% מחברות ההנהלות) וכספים (11.5%). תחומים נוספים שהם נפוצים יחסית בקרב חברות ההנהלות הם שיווק, פיתוח עסקי ותפעול (אופרציה). 6.9% מחברות ההנהלות ממלאות תפקידי ניהול מוצר (פרודקט) שנמצאים תחת תחום הפיתוח הטכנולוגי, אך מקרב החברות שנבדקו לא נדגמה אף חברת הנהלה שתפקידה מוגדר כסמנכ״לית טכנולוגיות או מו״פ. 6.2% מהנשים שהן חברות הנהלה הן מנכ״ליות החברות או נשיאות שלהן.
הבדיקה נערכה בפברואר 2022 וכללה 53 חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות. מתוכן 24 חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות שמעסיקות מעל לאלף עובדים ו-29 חברות טכנולוגיה ציבוריות שהן מונפקות טריות יחסית שהונפקו בשנתיים האחרונות. בבדיקה נמדדה כמות הגברים והנשים הבכירים המופיעים בעמודי ההנהלות של אתרי החברות.13
1. ראו מחקר של Kauffman Foundation לפיו יותר נשים יזמות גורמות לכך שיותר נשים יהיו בתפקידים בכירים ושייפתחו בפני
נשים הזדמנויות. המחקר הראה למשל שכמעט ב 50%- מחברות השירותים הצרכניים שיש להן מייסדת הייתה אישה בדרג
ניהולי, לעומת רק 10% מהחברות בהן כל צוות המייסדים הוא גברים. לפי קאופמן פאונדיישן, צוותים בהם יש לפחות מייסדת
אחת מעסיקים פי 2.5 נשים.
2. Data Show that Gender-Inclusive Founding Teams Have Greater Success in Fundraising and Innovation, Kauffman Fellows
3. מתמטיקה ברמה של 4 או 5 יחידות לימוד ולפחות עוד אחד ממקצועות המדע והטכנולוגיה (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות).
4. מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
5. סטודנטיות לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה (STEM) תשנ”ו-תש”ף (96/1995-20/2019) – למ”ס.
6. “מהן המיומנויות המקצועיות הנדרשות מעובדי הייטק?”, ניראון חשאי, סרגיי סומקין ורונן ניר, שולחן עגול מכון אהרון, מרץ .2022
7. בצה”ל התגאו כי נשים מאיישות 50% מתפקידי הטכנולוגיה – רק שכחו לספר ששיחקו בהגדרות – TechNation TheMarker
8. צה״ל לא סיפק נתונים עדכניים לצורך כתיבת דו״ח זה לבקשת רשות החדשנות.
9. נתונים שהוצגו לוועדת ההון אנושי להייטק, דצמבר 2021.
10. השנה האחרונה לגביה פורסמו נתונים, ראו בקישור
11. שכירים בתחום ההייטק, לפי ענף כלכלי (סיווג 2011) ומין
12. למשל לפי טבלאות השכר באתר אתוסיה
13. למשל, עמודי Executive Management, Leadership, Management Team וכו׳.