חסמי התרחבות וצמיחה העומדים בפני חברות ההזנק הישראליות

חברות הזנק בתחום האקלים-טק מתמודדות עם אתגרי צמיחה ייחודיים. במרבית המקרים מדובר בחברות העוסקות בפיתוח טכנולוגיה עמוקה (Deep Tech), המצריכה ציוד ומתקנים פיזיים יקרים, לצד שימוש תובעני בהון וזמן פיתוח ארוך – החל משלב הוכחת ההיתכנות הראשוני ועד למסחור. פרקי הזמן הארוכים במהלך המעבר בין שלבי הוכחת ההתכנות, הדגמות ההרצה (פיילוטים) בקנה מידה קטן וגדול ופיתוח ישימות מסחרית, מהווים אתגר משמעותי לחברות. במקרים רבים נדרשים פתרונות מערכתיים המחייבים שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים, פרטיים וציבוריים כאחד וחשיבה רב-תחומית ובין-מגזרית. במקביל, הפתרונות לאתגרי האקלים-טק כרוכים הן בסיכוני שוק ובסיכונים טכנולוגיים, ובכך הופכים את גיוס השקעות ההון ממשקיעי הצמיחה לאתגר כפול ומכופל.

סקר שנערך בקרב 210 חברות אקלים-טק ישראליות, חשף את הקשיים העיקריים עמם מתמודדות החברות במהלך שלבי הפיתוח והצמיחה. התפלגות המשיבים לרוחב תחומי האתגרים של PLANETech, הייתה דומה מאוד להתפלגותם לרוחב מערך הנתונים המלא של החברות, ומלמדת כי המשיבים מייצגים בצורה טובה את האקוסיסטם הרחב יותר של חברות אלה. התחום היחיד הזוכה לייצוג חסר בסקר הוא חלבונים אלטרנטיביים.

המשיבים לסקר דווחו על שני קשיים עיקריים (מתוך ה 13- שהוצעו) – מימון ויכולות צמיחה ומעבר לייצור בסקאלה רחבה (scale-up), ולאחריהם, בסדר יורד על קשיי רגולציה, מרחק משווקי היעד, זמינות אתר הרצה (פיילוט) ועלויות תפעוליות שוטפות.

מעניין לראות, כי שלושת הקשיים שהוזכרו בתכיפות הגבוהה ביותר, תואמים לאלה שדווחו בשנת 2021, אף על פי שמספר החברות המושפעות מכל אחד מהם משתנה. קושי במציאת מקורות מימון עדיין מוביל את הרשימה ודווח כאתגר העיקרי על ידי 57% מהחברות, לעומת 72% בשנת 2021. יכולת הצמיחה טיפסה בדירוג, והוזכרה על ידי כמעט 40% מכלל המשיבים, בהשוואה ל-28% בשנת 2021, בעוד רגולציה דווחה על ידי 20% בלבד מהמשיבים, בהשוואה ל-30% בשנת 2021 (איור 15).

החברות שהשיבו לסקר, נעות משלב ה-pre-seed ועד לסבב הגיוס השלישי, כמו גם חברות הנסחרות בבורסות. היעדר מימון, בולט יותר במקרה של חברות הנמצאות בשלבי הגיוס המוקדמים (seed ,pre-seed ו-A), בעוד יכולות הצמיחה (scale-up) והרגולציה נזכרות בתכיפות רבה יותר, בקרב חברות הנמצאות בשלבי גיוס B ומעלה. המחסור באתרי הרצה, משפיע בעיקר על חברות בשלבי ה-pre-seed וה-seed. החסמים העיקריים מתפלגים בצורה דומה למדי בקרב החברות מכל אחד מתחומי האתגרים. למרבה העניין, מבין האתגרים השונים, התחום היחיד המתאפיין בבירור בדפוס שונה הוא ניהול פחמן, סיכונים ומימון, אשר האתגר העיקרי שצוין בהקשר אליו הנו מרחק משוק היעד.

הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה שמרבית החברות בתחום הן פלטפורמות דיגיטליות מבוססות תוכנה, המתאפיינות ביכולת צמיחה מהירה הודות למשך פיתוח קצר יחסית, ואינן נדרשות כמעט לניווט בסבך הרגולציה. לכן גיוס ההון הנדרש קל יותר. בלמעלה מ-80% מהחברות שהשתתפו בסקר, הטכנולוגיה מבוססת על חומרה. 29% מהחברות מפתחות מוצר המושתת על חומרה בלבד, 53% מפתחות מוצר המשלב תוכנה וחומרה ו-18% בלבד מהחברות עוסקות בפיתוח תוכנה בלבד. שני התחומים הבולטים המבוססים על פיתוח תוכנה הם ניהול פחמן, סיכונים ומימון ומערכות חישה סביבתיות: הראשון מביניהם ממוקד בפיתוח פלטפורמות דיגיטליות ואילו השני מתמקד בעיבוד נתונים הנאספים על ידי מכשור קיים, מבוסס חומרה, המופעל על ידי צד שלישי.

המשיבים התבקשו לפרט פערים וחסמים הקיימים בקשרים ובשירותים מקומיים. התשובות שניתנו מגוונות, ולעתים קרובות נגעו באופן ספציפי לתחום המיקוד ולחוויה הייחודית של החברה. עם זאת, התשובות הנפוצות ציינו מחסור בידע ובמומחים בתחום המיקוד של החברה (מומחי תעשייה, מדע ומחקר), מגבלות הניצבות בפני שוק קטן והיעדר אתרי פיילוט. אחד המדדים להתפתחות אקוסיסטם האקלים-טק במדינת ישראל נוגע ליכולת הגוברת של החברות לכמת את פליטות גזי החממה ולהפחתה האפשרית בעקבות השימוש במוצריהן. 54% השיבו כי הם יודעים לכמת את הפחתת גזי החממה בעקבות השימוש, בהשוואה ל-33% בלבד בשנת 2021. 24% נוספים, יכולים לספק הערכה ראשונית. רק 7% דיווחו כי אינם מסוגלים לספק הערכה.יתר החברות מתמקדות בהסתגלות אקלימית או בטכנולוגיות תומכות, שאליהן קשה יותר לשייך את התרומה להפחתת הפליטות.

התרחבות וחידושים ישראליים בתחום האקלים-טק לשווקים גלובליים

ל-80% מכלל משיבי הסקר יש מוצר קיים, הנמצא בשימוש, בשלבי הרצה או שקיימים הסכמים בנוגע לשימוש עתידי בו. מתוכם ציינו 80% בקירוב כי המוצר פעיל בשוק הישראלי. המשמעות היא שכ-20% מהחברות אינן מתמקדות כלל בשוק הישראלי. ניתן לייחס עובדה זו למגבלות הגודל של השוק המקומי, המובילות לאסטרטגיית “Go to Market” (חדירה לשוק) גלובלית מוקדמת ולהתאמתם של רבים מהחידושים לשווקי יעד ספציפיים. החדירה לשווקים מרשימה, וניתן למצוא את חידושי האקלים-טק הישראלים ברחבי העולם, בעיקר בצפון אמריקה, אירופה ואסיה ולאחריהן בדרום אמריקה, אפריקה, אוסטרל-אסיה ומרכז אמריקה. איור 16 מציג את השווקים הגאוגרפיים של החברות שהשתתפו בסקר, לפי מדינות יעד, ואת מספר חברות ההזנק הפעילות בכל מדינה. כ-45% מהחברות פעילות בארצות הברית. השווקים המובילים באירופה הם גרמניה, איטליה וספרד, ובכל אחד מהם פעילות כ-23% מהחברות. קנדה מתאפיינת בייצוג דומה של חברות ישראליות (23%), השווקים המובילים באמריקה הלטינית הם מקסיקו וברזיל (14%), בעוד הודו (15%) ודרום אפריקה (15%) מובילות באסיה ובאפריקה, בהתאמה. גם אוסטרליה היא שוק יעד עבור 15% מן המשיבים.

יותר מ-20% מן החברות פעילות ב-10 מדינות לפחות, ומחצית מן המשיבים פעילים בשווקים ב-4 מדינות לפחות.