זכויות יוצרים

מהי יצירה מוגנת?

יצירה מוגנת היא יצירה אמנותית, ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, שמקובעת בצורה כלשהי, כלומר לא נשארת כביטוי בעל פה. יצירה מקורית היא יצירה העומדת בתנאים הבאים:

1. עצמאות: היוצר הוא מקור היצירה (במילים אחרות, היצירה אינה מועתקת).
2. השקעה מינימלית ביצירה.
3. יצירתיות (מינימלית). בפועל דרישת המקוריות היא לא מחמירה במיוחד וקל לעמוד בה. תוכנת מחשב וקוד מקור נחשבים כיצירה ספרותית.

מהי יצירה לא מוגנת?

רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע, עובדות או נתונים, מושגים מתמטיים וחדשות אינם מוגדרים כ"יצירות מוגנות". יחד עם זאת, אמנם אין הגנה על יצירות אלה, אך דרך ביטוי מסוימת שלהם תהיה מוגנת. למשל, אין הגנה על נתונים עובדתיים, כמו מספר הבקשות לפטנט שהוגשו לפי תחומים בשנה כלשהי, אבל על הגרף שמציג נתונים אלה בצורה ויזואלית תהיה הגנה.

בנוסף, החוק קובע שלא תהיה חפיפה בין דיני עיצובים ודיני זכות יוצרים, כך שעיצוב שכשיר להגנה לפי דיני העיצובים – לא יהיה מוגן לפי דיני זכות יוצרים, אלא אם העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי

אגד הזכויות

החוק קובע רשימה של פעולות שרק לבעל זכות היוצרים מותר לעשות, או להרשות לאחרים לעשות. פעולות שלא מוגדרות ברשימה זו – מותרות ללא מגבלה. באגד הזכויות כלולה הזכות להעתקה, כולל באופן דיגיטלי, "העמדה לרשות הציבור" למשל דרך העלאת היצירה לאינטרנט, השכרה של עותקים פיזיים של היצירה לצורכי מסחר (תקף לתוכנות מחשב וחלק מסוגי היצירות); ועוד.

לצד אגד הזכויות, המכונות "הזכות הכלכלית", מוקנות ליוצרים שתי זכויות נוספות שהן ״הזכות המוסרית״. זכויות אלה כוללות את הזכות לקבל קרדיט בעת שימוש ביצירה, בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין ואת האיסור על פגיעה, סילוף או שינוי של יצירה שעשוי לפגוע בכבודה או בשמה של היוצרת. הזכויות המוסריות לא חלות לגבי תוכנות מחשב.

תקופת ההגנה

לרוב, הגנת זכויות יוצרים נמשכת לאורך חיי היוצר, בתוספת 70 שנה לאחר מותו. אך יש חריגים לכלל זה, למשל
יצירה שנעשתה עבור המדינה שמוגנת ל 50- שנים ממועד יצירתה.

בחוק ישנה רשימה של פעולות שמותר לעשות ביצירה ללא צורך בקבלת רשות או בתשלום תמלוגים לבעלים, למשל:

העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, תחזוקה או בדיקות אבטחה ולמי שמחזיק עותק מורשה של התוכנה.

העתקה זמנית במסגרת תהליך טכנולוגי
של העברת מידע ברשת תקשורת.

שימוש הוגן: החוק מאפשר שימוש הוגן ביצירות מוגנות למטרות כמו מחקר, ביקורת, דיווח עיתונאי או ציטוט (ועוד). סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, העוסק בשימוש הוגן, קובע ארבעה קריטריונים שיעזרו לנו להבין מהו שימוש הוגן:

מבחן חמישי שמופיע בפסיקת בתי המשפט הוא האם ניתן קרדיט. ככלל נפסק שאם לא ניתן הקרדיט הראוי, השימוש אינו הוגן. השקלול של המבחנים הללו נעשה לגבי כל מקרה בפני עצמו. בארצות הברית נקבע לדוגמה כי העתקה של חלק מממשק תכנות היישומים (API) של Java, שנעשתה על ידי חברת Google לצורך יצירת פלטפורמה לתכנות באנדרואיד, היא שימוש הוגן.

היבטים מסוימים של תוכנות מחשב יכולים להיות מוגנים כיצירה, והיבטים אחרים ניתנים לרישום כפטנט.
התהליך שמבצעת תוכנה לא מוגן בזכות יוצרים, אך ההגנה תהיה על קוד התוכנה (קוד המקור, קוד היעד ואופני ביטוי נוספים של התוכנה) כיצירה ספרותית. זכות הפטנט מגינה על התוצאה המעשית של התהליך הטכנולוגי שעושה תוכנת המחשב. היבט נוסף של תוכנת המחשב הוא עיצוב חזותי, כגון ממשק משתמש, שניתן לרישום כעיצוב.

אימון מכונה כרוך לרוב בהעתקה של טקסטים ותמונות, או בפעולות אחרות שנכללות בהגנת זכות היוצרים באותן יצירות, שדורשות את הסכמת בעל הזכויות. ברחבי העולם יש התייחסויות שונות לפעולה זו ולכן יש לבדוק את הדין הרלוונטי.

על פי חוות דעת של משרד המשפטים, ככלל, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה יהווה שימוש הוגן ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים.

לצד קביעה עקרונית זו, חוות הדעת כוללת גם סייגים: היא לא חלה על מקרים בהם מאגר המידע ללמידת המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים, אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים ומהווה תשתית למערכת בינה מלאכותית שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים בהם הם פועלים. בנוסף, חוות הדעת לא עוסקת בתוצר של מערכת הבינה המלאכותית, ויש לבחון בכל מקרה לגופו האם התוצר שיפיק המחשב מהווה בעצמו הפרה של זכויות יוצרים.

חוות הדעת פורסמה בדצמבר 2022 , ולאור הדינמיות של תחום הבינה המלאכותית מומלץ לבדוק את המצב המשפטי העדכני.