ההתמודדות עם משבר האקלים והצורך בהגבלת ההתחממות ל-1.5°C מחייבים שינוי כלל-מערכתי, לרבות פיתוח טכנולוגי, תשתיות, מנגנוני ממשל ומימון אקלים. הם יחסיים לשנת 2019 .
סקירת המאמצים הגלובליים להתמודדות עם משבר האקלים, שננקטו בשנה שחלפה מאז פרסום הדוח “אקלים-טק בישראל – תמונת מצב 2022”, חושפת מחויבות כלל עולמית עמוקה ופעולות שנעשו בכל החזיתות שנזכרו לעיל, תוך מעורבות של המגזר הפרטי והציבורי כאחד. עם זאת, ברור כי אין די בפעולות אלה וכי תהליכי השינוי – גם אם הם מתקדמים בכיוון הנכון – אינם מתבצעים במהירות מספקת. כדי שניתן יהיה להגיע למגבלת היעד של 1.5°C ללא חריגות, או עם חריגה מוגבלת בלבד, יש להשקיע מאמצים מהירים ומשמעותיים, ולהגיע להפחתת הפליטות של גזי החממה ב-43% Emission reduction (הפחתת הפליטות), הם יחסיים לשנת 2019. עד לשנת 2030 .
ה-Synthesis Report of the IPCC Sixth Assessment Reports (AR6) (דוח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים) מדגיש את הצורך במימון, בפיתוח טכנולוגיות ובשיתוף פעולה בינלאומי, כגורמים קריטיים אשר יאפשרו לקדם הפחתה משמעותית של פליטות ויצירת חוסן אקלימי. הדוח מתאר כיצד ניתן להשיג הפחתת פליטות וקובע, כי שיטות הסילוק של הפחמן הדו חמצני (CDR) הן אמצעי בלתי נמנע, להשגת אפס פליטות נטו של CO2 או של גזי חממה נוספים, וזאת כמסלול המוצע להשגת מגבלת היעד של עלייה ממוצעת של 1.5°C.
ככל שיעילותם של צעדי ההסתגלות הננקטים לצורך הפחתת הסיכון האקלימי הולכת ופוחתת נוכח ההתחממות המוגברת, כך יש לתת עדיפות מידית להפחתת פערי ההסתגלות (ההבדל בין הפעולות הננקטות לבין הפעולות הנדרשות) ולמניעת הסתגלות לא נאותה.Synthesis report of the IPCC Sixth Assessment Report (דוח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים), מרץ 2023. אחת מפריצות הדרך החשובות של ועידת COP27 הייתה הקמת “קרן אובדן ונזק” (Loss and Damage Fund), שנועדה לסייע למדינות המתפתחות להגיב להשלכות ההרסניות של שינויי האקלים ולהתאושש מהן. היקף ומימון הקרן. בדומה לכך, גם הגיבוש הסופי של מסגרת ה-Global Goal on Adaptation (יעד ההיערכות הגלובלי), המיועדת לקבוע תהליכים להערכת מידת היעילות של ההתערבויות הננקטות, צפוי להתבצע בוועידת COP28. לפי סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, כמעט מחצית מן הטכנולוגיות מופחתות הפחמן הנדרשות על מנת להגיע לאפס פליטות נטו עד לשנת 2050, טרם פותחו, או אינן זמינות באופן מסחריNet Zero by 2050, A Roadmap for the Global Energy Sector, IEA, October 2021. (אפס פליטות עד לשנת 2050 , מפת דרכים עבור מגזר האנרגיה הבינלאומי, EA , אוקטובר 2021). מימון פרטי ומימון ציבורי כאחת הינם קריטיים לפיתוח ולפריסה של פתרונות טכנולוגיים מדרגיים. בארצות הברית למשל, כל תוכניות ההוצאות הפדרליות, ובמיוחד חוק הפחתת האינפלציה האמריקאי (IRA), האיצו פרויקטים שהתנהלו בהובלת המגזר הפרטי ובתמיכה ממשלתית בתחומי האנרגיה והתעשייה. בנוסף הן סיפקו תמריצים לפיתוח ולפריסה של טכנולוגיות אקלים מתפתחות, כמו דלק מטוסים נקי ובר-קיימא, מימן נקי, ולכידת אוויר ישירה (DAC). לאחרונה הוכרז על הקמת שני מתקני DAC בקנה מידה מסחרי, כחלק מתוכנית Regional Direct Ai capture Hubs (מרכזים אזוריים ללכידת פחמן ישירה) של משרד האנרגיה האמריקאי (DOE).https://www.energy.gov/articles/biden-harris-administration-announces-12-billion-nations-first-direct-air-capture – אחזור 11 באוגוסט, 2023 תוכניות אלה מבשרות על הקצאות כספים מוגדלות לתמיכה בצמיחה מתמשכת של טכנולוגיות אקלים מתפתחות ובשלות, וצפויה להן השפעה משמעותית וארוכת טווח על הפחתת פליטות הפחמן בארצות הברית ומחוצה לה.https://rhg.com/research/taking-stock-2023/ – אחזור 13 באוגוסט, 20
האיחוד האירופי והמדינות החברות בו האיצו אף הם תוכניות מימון ציבורי ופרטי שנועדו להשגת יעדי הפחתת פליטות פחמן, לרבות חידושים בתחומי התעשייה, הבנייה והאנרגיה הנקייה. תחום האנרגיה המתחדשת זכה לתנופה עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, בתגובה לצרכי האיחוד האירופי להבטיח אי תלות במקורות אנרגיה ולהתגבר על שיבושים וחוסר ודאות בנוגע לאספקתה.
במגזר הפרטי, החדשנות בתחום טכנולוגיות האקלים זוכה לקידום בזכות הצפי להמשך צמיחה יציבה של שוק ה”אקלים- טק”,Pitchbook, Carbon & Emissions Tech Launch Report, September 2022 לצד המספר הגדל של שחקנים חדשים ומגוון מקורות המימון לענפים השונים. בשנת 2022 , אלפי משקיעים השתתפו בעסקת אקלים אחת לפחות,CTVC, Who are the climate tech VCs? May 5, 2023 והכספים שגויסו על ידי קרנות הון סיכון ממוקדות אקלים, המשיכו לגדול, למרות שהסכומים שהושקעו על ידי קרנות אלה נותרו כשהיו בשנת 2021 – 40 מיליארד דולר בקירוב.Pitchbook ו-CTVC יציבות זו ממחישה את חוסנו של שוק האקלים-טק נוכח ההאטה המאפיינת את ההשקעות הגלובליות בפתחו של המיתון המאפיין את עידן הפוסט קורונה.
לעומת זאת, במחצית הראשונה של שנת 2023 , חלה ירידה בהזרמת ההון לשוק האקלים-טק. הירידה נובעת מהאטה בהשקעות הון בשלב הצמחה ובמספרי העסקאות (אשר נשלטו באופן מסורתי על ידי חברות הזנק מתחומי האנרגיה וה-EV). הירידה מתרחשת למרות העלייה במספר ההשקעות בחברות טכנולוגיה בשלביהן הראשונים בשנת 2022 ובמחצית הראשונה של שנת 2023, בהשוואה לשנים קודמות.
מעניין יהיה לראות את נתוני המימון עבור המחצית הראשונה של שנת 2023 , ולעקוב לא רק אחר שלב המימון של חברות המצליחות בגיוס הון, אלא גם אחר האסטרטגיות הננקטות לניתוב הון הצמיחה לעבר המערך הרחב יותר, של טכנולוגיות מיתון והסתגלות (שאינן ממוקדות אנרגיה/EV) מתפתחות.
השנה האחרונה התאפיינה בתשומת לב מוגברת לא רק למשבר האקלים, אלא גם למשבר האקולוגי. ה- Kunming- Montreal Global Biodiversity Framework (GBF), שעליה הוסכם בוועידת COP15, מגדירה חבילת צעדים שהנם קריטיים להתמודדות עם אובדן המגוון הביולוגי ולשיקום המערכות הטבעיות,https://www.unep.org/news-and-stories/story/cop15-ends-landmark-biodiversity-agreement חוק שיקום הטבע עבר בפרלמנט האירופי,https://cinea.ec.europa.eu/news-events/news/new-nature-restoration-law-boosts-biodiversity-and-climate-action-across-europe-2023-07-12_en וה-Science-Based Targets Network (רשת היעדים מבוססי המדע) משיקים את גרסת הפיילוט של המסגרת הפורמלית הראשונה מסוגה, המיועדת לסיוע לחברות בהגדרת יעדים של שימור הטבע והמגוון הביולוגי.https://sciencebasedtargets.org/about-us/sbtn מסגרות אלו מצריכות גידול בהיצע של פתרונות מבוססי טבע, והצלחתן דורשת בנוסף למימון גם פיתוח טכנולוגיות חדשניות שביכולתן לאפשר, להאיץ ולהרחיב פתרונות מבוססי טבע. תחום זה נמצא עדיין בהתהוות, והשקעות קרנות הון הסיכון בו עמדו על 2 מיליארד דולר בקירוב בשנת 2022. הסכום צפוי לגדול לסך של 6 מיליארד דולר עד לשנת 2030 .The Nature Tech Market, Nov 2022, Capital for Climate and Nature4Climate
על רקע ההתפתחויות הכלל עולמיות והזדמנויות המימון הקשורות ביעדי אקלים וטבע, דוח זה ממשיך את המסורת של דוחות “אקלים- טק בישראל – תמונת מצב” לשנים 2021 ו-2022, ומספק ניתוח עדכני של ההתפתחויות שחלו בתחום טכנולוגיות האקלים במדינת ישראל. ישראל זוכה להכרה כמרכז עולמי מתפתח של תחום האקלים-טק,Scaling Climate Tech, A Global Study of Entrepreneurs and Networks, Endeavor Insight and HSBC, October 2022 ומתאפיינת באקוסיסטם שכולל גורמים ממשלתיים, חברות סטארט-אפ ומשקיעים, תוכניות האצה (אקסלרטורים), חממות ותוכניות נוספות שמיועדות לתמוך בחברות ההזנק בשלבי הצמיחה השונים.
ללא ספק, סקירת “אקלים-טק בישראל – תמונת מצב” לשנת 2023 תמלא אף היא – בדומה לדוחות הקודמים – תפקיד חשוב בקידום המודעות, הידע ותהליך קבלת ההחלטות האסטרטגיות, שיובילו להמשך הצמיחה ולהצלחות ענף טכנולוגיות האקלים בישראל.