כפי שאנו מציגים בדוח, בעלי עניין רבים ושונים שותפים לצמיחה המתמשכת של אקוסיסטם האקלים-טק הישראלי. השותפות באה לידי ביטוי במגזר הפרטי, בו פועלים יזמים, מייסדי חברות, חברות הזנק, משקיעים, ארגונים ועסקים המטמיעים את הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים. במקביל, במגזר הציבורי, ממלאת המדינה מספר תפקידים, מתוקף היותה רגולטור, לקוחה דומיננטית וגורם מממן.
ישראל טרם מיצתה את הפוטנציאל הגלום בה, בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיות חדשניות, מסחור והרחבה של פתרונות האקלים-טק. מימוש מלא של פוטנציאל זה, יוביל לגיוון של תעשיית ההייטק הישראלית, יתרום למיצוב ישראל כמרכז עולמי מוביל, ויקדם את המאמצים הגלובליים להתמודדות עם הצרכים שיוצר משבר האקלים, אשר טרם קיבלו מענה. ברמה המקומית, מיצוי הפוטנציאל יסייע בהשגת יעדי האקלים הלאומיים של ישראל, ימריץ את התעסוקה ואת הכלכלה ויעצים את החוסן וההתמודדות עם שינויי האקלים במגוון תחומים – אנרגיה, מים, ביטחון תזונתי, ועוד.
הממשלה ממלאת תפקיד פעיל, בהנעת האקוסיסטם של האקלים-טק. רשות החדשנות שנענתה לאתגר בחרה להתמקד בתחומים ספציפיים בהם ניתן ליישם כלים ממשלתיים שונים, במטרה להבטיח צמיחה וערך משמעותיים. בחירת התחומים התבססה על הפוטנציאל המקומי הקיים – במונחי בסיס ידע באקדמיה, חברות קיימות, יזמים, השקעות ונקודות חוזקה מקומיות.
התחומים שזוהו מתוך אתגרי האקלים הם:
- אנרגיה – ייצור אנרגיה נקייה ומתחדשת, ואגירה;
- חקלאות ומזון – תוך התמקדות בחקלאות מדייקת, גידול בתוך מבנים (כולל חקלאות ורטיקלית), ביו-טכנולוגיה, כמו גם חלבונים אלטרנטיביים;
- טכנולוגיות מים יעילות סביבתית להתפלה וטיהור;
- מערכות ייצור נקיות, מעגליות, ופיתוח חומרים חדשניים בעלי פליטות נמוכות של גזי חממה;
- סילוק פחמן, מימון הפחתת פליטות גזי חממה, וכן ניטור וחיזוי אקלים.
כל אלה משקפים את נקודות החוזקה של האקוסיסטם המקומי, כפי שתוארו בדוח זה (אנרגיה נקיה, חקלאות חכמה-אקלימית וחלבונים אלטרנטיביים), את התחומים שאנו מזהים כצומחים וכמתאפיינים בהתפתחות מהירה (מעגליות וחומרים חדשים, לכידת פחמן ואחסון, ניטור פחמן, סיכונים ומימון) וכן תחומים המצריכים תמיכה נוספת, כמו תשתיות מים יעילות סביבתית – תחום בשל בעיקרו, שהתאפיין בעבר בהישגים מרשימים בהקשר של התפלה וטיהור מים.
הפעולות הממשלתיות שיש לנקוט הן הקמת תשתיות, הסרת מחסומי רגולציה, קידום העברת ידע ושיתופי פעולה, תוך התאמה לתחומים השונים. כל אלה צפויים לתת מענה לחסמים שציינו חברות ההזנק בדוח הנוכחי, ולקדם את תהליכי הצמיחה וההתרחבות.
לפעילויות אלו יסייעו גם שלל היוזמות החדשות לעידוד ולמשיכת המגזר הפרטי. הפעילויות השונות כוללות משיכת הון אנושי איכותי לתחום האקלים-טק, קרנות מתמחות חדשות המתמקדות באקלים-טק, ריבוי ה- Venture Builders, החממות והאקסלרטורים החדשים, ההתמקדות המוגברת של האקדמיה בפתרונות טכנולוגיים בתחום האקלים והדיון רחב ההיקף המתנהל באקוסיסטם הכללי בנוגע ליישומי אקלים-טק.
תחרויות, האקתונים, מפגשים מקצועיים ואירועים בתחום האקלים-טק – ובעיקר יוזמות שיתופיות של בעלי העניין השונים – מושכים יותר ויותר אנשים לתחום זה ומעוררים השראה ליצירתן של חברות הזנק חדשות. הרוח השיתופית המאפיינת את כלל בעלי העניין בזירת האקלים-טק (גופים ציבוריים, פרטיים וארגונים לא ממשלתיים), והגישה המשולבת של Top-Down ו-Bottom-Up ימשיכו ללא ספק להניע את האקוסיסטם של האקלים-טק הישראלי, לקדם אותו לגבהים חדשים ולהצלחה ולהרחיב את השפעתו הבין-לאומית הצומחת.