אם ישראל מבקשת להפוך מאומת סטארטאפ (startup nation) למשק טכנולוגי חכם (smartup nation), אקוסיסטם החדשנות הישראלי חייב לפרוץ את הגבולות בתוכם הוא פועל כיום.
החדשנות הישראלית תחומה במספר מימדים. בהיבט הטכנולוגי, רוב פעילות החדשנות ממוקדת בענף ה-ICT. בהיבט הגאוגרפי, המסה הגדולה של הפעילות עדיין מתרכזת במרכז הארץ, עם פעילות נמוכה יחסית אפילו בערים גדולות כמו חיפה, ירושלים ובאר שבע. ובהיבט הדמוגרפי – כמחצית העובדים בהייטק הינם גברים, יהודים לא חרדים עד גיל 1.45 יתר על כן, החדשנות הטכנולוגית איננה פורצת את גבולות תעשיית ההייטק. כך רובם המכריע של אזרחי ישראל לא מרגישים שהם חיים במדינה “טכנולוגית” בתחומים המשפיעים על חיי היום יום שלהם כגון תחבורה, מסחר, פיננסים ונגישות של שירותים ציבוריים. התוצאה היא שהפוטנציאל הכלכלי והחברתי האדיר הטמון בחדשנות הישראלית אינו ממוצה.

ישראל זכתה בזכות בכינוי "אומת הסטארט-אפ" בעקבות הצלחתן של חברות הזנק ישראליות רבות שביססו את מעמדן בזירה הבינלאומית כפורצות דרך במספר רב של תחומים, ביניהם: תקשורת, אינטרנט, מערכות רפואיות, חקלאות, ביוטכנולוגיה, ביטחון, התפלת מים, דפוס דיגיטלי ועוד. ההון האנושי האיכותי, היכולות הטכנולוגיות, התרבות היזמית והחדשנות הנועזת לצד המחויבות הממשלתית לתמיכה בפעילות מו"פ פורצת דרך, ממצבים את ישראל בפסגת עולם היזמות הטכנולוגית.

חדשנות היא מפתח לצמיחה כלכלית בכלכלה המודרנית. אולם, חלק מהמאפיינים של פעילות מחקר ופיתוח (מו"פ) – כמו זליגה טכנולוגית ורמת סיכון גבוהה – גורמים לכך שהתועלת הכלכלית לחברה עסקית המשקיעה במחקר ופיתוח נמוכה מהתועלת המשקית. כתוצאה מכך, ההשקעה הפרטית במו"פ עלולה להיות נמוכה מההשקעה האופטימלית בראייה משקית. על מנת להתגבר על כשלי שוק אלה ולהקטין את הסיכון העומד בפני החברות, דרושה התערבות ממשלתית ש"תפצה" חברות ותעודד אותן להשקיע במו"פ במידה הרצויה

מחקרים ופרסומים של חטיבת אסטרטגיה ומדיניות ברשות החדשנות

תחום האסטרטגיה והמדיניות נועד לסייע בהתוויית המטרה והיעדים של רשות החדשנות, בתכנון האסטרטגיה הכוללת, בעיצוב תכניות עבודה של הזירות ובמתן מענה לסוגיות שוטפות העולות לסדר היום. במקביל, אנו חוקרים סוגיות בתחום מדיניות המו"פ ויוזמים את העלאתן לדיון בהנהלת הרשות.