היתרון היחסי בישראל: הון אנושי איכותי

הון אנושי – הקרב על הדור הבא

מה עושים כשיש קושי בגיוס עובדים בעלי כישורים מתאימים בתחומי ההנדסה והמחשבים? ועדת ההיגוי של משרד הכלכלה בדקה וחזרה עם המלצות מעשיות לעידוד החינוך למצוינות מדעית וטכנולוגית

הפרק נכתב בשיתוף לשכת הממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

הביטוי “ידע הוא כוח” מקבל משנה חשיבות כשמדובר במשק הישראלי. כדי לדייק, אפשר לומר כי הידע בישראל טמון בכוח האדם. מנוע הצמיחה המרכזי של התעשייה הישראלית אינו מתבסס על משאבי טבע ייחודיים או נדירים, אלא על תעשייה עתירת ידע. במילים אחרות – לכוח האדם האיכותי והמיומן שמדינת ישראל משכילה לפתח יש תרומה משמעותית לתעסוקה, לייצור וליצוא. למעשה, זהו היתרון היחסי של ישראל אל מול מדינות העולם.

כדי להמשיך להתמודד בהצלחה בשווקים העולמיים, זקוקה התעשייה הישראלית למספר רב של אקדמאים מצטיינים, בוגרי תחומי ההנדסה, המחשב והמדעים. אולם, בשנים האחרונות נשמעות טענות רבות לגבי המחסור בכוח אדם איכותי כזה. לקושי זה בגיוס עובדים עלולות להיות השלכות חריפות על המשק הישראלי.

טענות אלה נבחנו בשנת 2012 על ידי צוות בראשות פרופ’ יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. מהדוח שהוגש על ידי הצוות עולה ממצא חד-משמעי: יש מחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה עתירת הידע בישראל. כדי לגבש פתרונות למצב, מינתה הממשלה ועדת היגוי בראשות מיכל צוק, המשנה למנכ”ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, שהמליצה על דרכים שונות להגדלת היצע כוח האדם. לוועדה הייתה שותפה, בין יתר החברים, גם לשכת המדען הראשי. המלצות ועדות ההיגוי הוגשו לשר הכלכלה באוגוסט 2014.

איך מזהים את המחסור בכוח האדם המיומן?

מספר אינדיקציות מרכזיות מרמזות על מחסור בכוח אדם מיומן:

1. ריבוי משרות פנויות בשכר גבוה: הנתונים מעידים על ריבוי משרות פנויות בשכר גבוה במקצועות ההנדסה והמחשבים. לפי נתוני מנהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה משנת 2013, רוב המשרות הפנויות, במקצועות שבהם השכר גבוה מ-10,000 שקלים, הן של מהנדסי חשמל ואנשי מחשבים.
   
2. רמות שכר גבוהות: רמות השכר בתחום ההייטק הן גבוהות ועומדות על יותר מפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. כך לדוגמה, השכר הממוצע למשרה פנויה של מהנדס מחשבים בשנת 2013 עמד על 22,855 שקלים, ולאקדמאי במדעי המחשב השכר הממוצע היה 23,739 שקלים. נתונים אלה מצביעים על כך שקיים ביקוש גבוה לעובדים בתחום.
3. זרם בוגרי התיכון המתאימים אינו מספק: בשנת 2009, מתוך 118,000 בני השמונה עשרה, מספר הזכאים לבגרות במתמטיקה עמד על כ-62,000 תלמידים. מתוכם כ-11,000 תלמידים נמצאו זכאים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד. מתוך תלמידים אלה, רק כ-6,600 תלמידים סיימו בחינה זו בהצטיינות, כלומר, בציון הגבוה מ-85. מדובר על כ-5.6% בלבד מתוך שכבת הגיל בכללותה. למעשה, בוגרי תיכון מצטיינים אלו הם מאגר העובדים הפוטנציאלים העתידי בענף ההייטק. יש להביא בחשבון כי תלמידים המסיימים בהצטיינות חמש יחידות לימוד במתמטיקה פונים ללימודים אקדמיים גם במקצועות נוספים, כמו רפואה, משפטים וכלכלה, ולאו דווקא ללימודי מדע וטכנולוגיה. בפועל, מיעוט בוגרים מצטיינים אלו משפיע בהכרח על המספר הלא מספק של המהנדסים ומדעני המחשב. ואכן, מספר מקבלי התארים במקצועות הרלוונטיים – הנדסת חשמל, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה, מדעי המחשב ופיזיקה – עומד על 4,671 סטודנטים במחזור^[1]. זאת לעומת כ-7,000 משרות חדשות הנוצרות מדי שנה בענף ההייטק^[2].

איך מגדילים את היצע כוח האדם לתעשייה עתירת הידע?

ועדת ההיגוי המליצה להתמודד עם הבעיה באמצעות פעולה בשתי חזיתות עיקריות:

1. מיצוי הפוטנציאל הלא ממומש: טיפול בפער הקיים בין הביקוש להיצע העובדים המיומנים על ידי פעולות ממוקדות השמה, שעניינן מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי הלא ממומש במשק.
2. עידוד הפונים למקצועות המדע וההנדסה: טיפול בפער בין צמיחת הענף לקיפאון בזרם כוח האדם האיכותי, באמצעות הגדלה קבועה של כמות הפונים לקריירה במקצועות המדע וההנדסה בכל צומת רלוונטי לבחירת מקצוע עתידי על ידי:
   • הגדלת מספר הילדים ובני הנוער המתעניינים במדע ובטכנולוגיה.
   • הרחבת היקף הלומדים במגמות הטכנולוגיות בתיכון ומספר בוגרי התיכון המצטיינים במתמטיקה ובמדעים.
   • עידוד צעירים לבחור בלימודים אקדמיים במקצועות ההייטק, בדגש על אוכלוסיות עם נטייה טכנולוגית כמו בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה”ל או בוגרי המגמות המדעיות במערכת החינוך.

צעדים ופעולות בטווח הארוך, הבינוני והקצר

בטווח הארוך: ועדת ההיגוי המליצה על כלים העוסקים בעידוד החינוך למצוינות מדעית, ובפרט על הרחבה משמעותית של תכנית העתודה המדעית-טכנולוגית של משרד החינוך. המלצות נוספות עוסקות בהגדלת היצע כוח ההוראה במקצועות הרלוונטיים, בהמשך פיתוח השימוש בפלטפורמות דיגיטליות ובהרחבת תכניות לתלמידים מחוננים. בנוסף המליצה הוועדה על פיתוח כלים במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, כמו גם על הגברת חשיפתם של ילדים ובני נוער, מכל קבוצות האוכלוסייה, למדע ולטכנולוגיה תוך יצירת מודלים לחיקוי.

בטווח הבינוני: המליצה הוועדה, בין היתר, על תכניות המגדילות את הנגישות להשכלה הגבוהה בתחומי ההנדסה והמדע עבור אוכלוסיות שאינן עומדות כיום בתנאי הקבלה למקצועות אלה באקדמיה. כמו כן, הומלץ לבנות תכניות שונות לשילוב אוכלוסיות יעד ללימודים אקדמיים בתחומים הרלוונטיים, ביניהן: ערבים, חרדים ונשים המשרתות ביחידות טכנולוגיות.

1. המגזר הערבי: בימים אלו החלה לפעול תכנית לשילוב בני החברה הערבית בתעשייה עתירת הידע שגובשה על ידי לשכת הממונה על התעסוקה והוצגה בפני הוועדה. מטרת התכנית הינה לאתר סטודנטים ואקדמאים מקרב האוכלוסייה הערבית, המתחילים את דרכם בתעשיית ההייטק, ולהציע להם ליווי אישי, סיוע בהכשרה והשמה תוך יצירת רשת קשרים בתחילת הקריירה. 
2. האוכלוסייה החרדית: בפני הוועדה הוצגה תכנית פיילוט הנקראת “תלפיות לחרדים”, שמטרתה להכשיר קבוצה מצומצמת ואיכותית של צעירים חרדים מצטיינים. קבוצה זו תהווה קבוצת עילית שתוביל את שילוב הקהילה החרדית בענף ההייטק הישראלי ותסייע בהתנעת תהליך השתלבות רחב יותר של המגזר בעולם ההייטק. תכנית זו נמצאת כיום בשלבי פיתוח.

בטווח הקצר: הוועדה ממליצה, בין היתר, על גיבוש תכנית לרענון הידע בקרב מהנדסים מנוסים בעלי ותק תעסוקתי שאינם מועסקים ועל המשך פיתוח כלים להשבת אקדמאים ישראלים החיים בחו”ל.

כדי להתמודד עם האתגרים הללו נדרשת פעילות ממושכת וקבועה, ולכן, בנוסף להמלצות שלעיל, בכוונת הוועדה למסד צוות היגוי בראשות הממונה על התעסוקה ולשכת המדען הראשי, ובהשתתפות נציגי המשרדים והגופים הרלוונטיים. מטרת הצוות תהיה לעקוב אחר התקדמות יישום ההמלצות והטמעתן, לרכז את הפעולות וליזום תכניות נוספות, בין היתר בנושא שילוב נשים בהייטק. כל זאת לצד התייעצות שוטפת עם מעסיקים רלוונטיים. 

[1] נתוני ות”ת, 2012. מהם 44% בוגרי אוניברסיטאות ו56% בוגרי מכללות.

[2] לא כולל משרות במדעי החיים.