התבגרות תעשיית ההיי-טק הישראלית המתבטאת, בין היתר, בגל הנפקות של חברות צמיחה ישראליות, היא סממן חיובי למשק. יחד עם זאת, היא גם מציפה שורה של שאלות שהממשלה תידרש להתמודד איתן: לחברות הבוגרות שיתחילו להיסחר בבורסות יהיו צרכים חדשים שלא היו קיימים עד כה, או היו קיימים בהיקפים מצומצמים, וייתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה.
בין היתר, החברות יהיו מעוניינות להמשיך ולצמוח גם בצורה לא אורגנית - כלומר באמצעות רכישות של חברות בישראל ובעולם – כדי לקבל גישה לקניין הרוחני שלהן ולכשרון הטכנולוגי. ייתכן שהדבר יצריך מהמערכת הפיננסית והבנקאית בישראל לערוך שינויים והתאמות כדי להעמיד קווי אשראי, הלוואות ומוצרי מימון אחרים שמתאימים לחברות גלובליות, בעלות קצב צמיחה מהיר, שרמות הסיכון שלהן עדיין גבוהות ולעיתים הן לא רווחיות. בנוסף, צריך יהיה לוודא כי פעולות המיזוג והרכישה של חברות ישראליות וזרות יהיו תחת רגולציה שקופה, לרבות בכל הנוגע להיבטי מס ודיני תחרות. חלק מהצרכים של החברות - למשל, היכולת לשנע בקלות עובדים ולהעסיק בישראל מומחים זרים - כבר הוסדרו בשנים האחרונות.
שוק ההון הישראלי והשחקנים הפיננסים השונים הפועלים בו יידרשו לבצע גם הם קפיצת מדרגה ולהעמיק את המומחיות שלהם בתחום. כך למשל הגופים המוסדיים יידרשו לדאוג להתמחויות של מחלקות האנליזה שלהם כדי שידעו לבצע השקעות בחברות הטכנולוגיה הציבוריות אשר יהפכו לחלק מהתיק הפנסיוני של החוסכים הישראלים. גם הבנקים יידרשו לפתח מומחיות וללמוד להעריך את הסיכון כדי להעמיד הלוואות לחברות הישראליות. בנוסף, ככל שחברות טכנולוגיה נוספות ירשמו למסחר בתל אביב, שוק ההון הישראלי יהיה חשוף יותר לזעזועים בעולמות הטכנולוגיה - שיוכלו להפיל איתם את הבורסה המקומית אשר תמהיל החברות הנסחרות בה הולך ומשתנה. כך, גם החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל עשוי להיות חשוף יותר לתנודות האלה אם גופי הפנסיה והביטוח יגדילו את החשיפה שלהם להשקעות בתחום.
ככל שתימשך המגמה, וחברות ישראליות יהפכו להיות חברות רב-לאומיות גדולות החייבות בשקיפות למשקיעים ונדרשות להבטיח את המשכיות העסקים ומוקד פעילותן, או אשר ההנהלות שלהן נמצאות בישראל, עשויות גם לעלות שאלות הנוגעות לדיני העבודה בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות. יש משמעויות משקיות גם מבחינת העובדים בחברות אלה. לדוגמה, לישראל יש הזדמנות להפוך לחלוצה עולמית בכל הנוגע לאכיפת שקיפות מול עובדים בעלי אופציות, עובדים שכיום המעסיקים משתפים איתם מידע מינימלי. כמו כן, גל חדש של מתעשרי היי-טק עשוי להביא להגדלת רמות אי השוויון במשק. תוצאה כזו יכולה לגרום ליצירת סנטימנט שלילי כלפי עובדי ומנהלי ההיי-טק ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בקביעת מדיניות עתידית.
יחד עם זאת, בטווח הקצר השפעת המגמה של התקופה האחרונה, שעיקרה האטה בקצב פתיחת מרכזי המו”פ החדשים במקביל לעלייה בקצב ההנפקות של חברות ישראליות, על הכנסות המדינה ממס חברות אינה חד משמעית. אמנם, על פי ניתוח שביצעה חברת דלויט עבור המועצה הלאומית לכלכלה, שיעור המס שמשלמים מרכזי המו”פ בשיטת קוסט פלוס אינו שונה באופן מהותי משיעור מס החברות שמשלמות החברות הישראליות. 15 אך השפעתה של תוכנית ההאצה של ממשל ביידן, בשילוב הצהרת מדינות ה-G7 להחלת שיעור מס חברות גלובלי מינימלי, עשויה לשנות זאת.
השינוי בתמהיל החברות הישראליות, והתבססותן של חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות, ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את תמהיל כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו”פ. כיום, עיקר תוכניות התמיכה של הרשות ממוקד בחברות בשלבים מוקדמים. עם זאת, התיאוריה הכלכלית מצביעה על כך שהנפקת חברה לרוב מובילה לירידה ברמת החדשנות שלה וייתכן כי יש מקום להרחיב את תמיכת הרשות במו”פ הנחשב למסוכן ביותר בחברה.
בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים ומהמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההיי-טק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח, לשגשג - ולתרום בחזרה לצמיחת המשק. מנגד, קשיים שתערים המדינה על חברות ההיי-טק, הגלובליות מטבען, עלולים לגרום להן להעביר פעילות לחו”ל לשווקים המציעים תנאים אטרקטיביים או נוחים יותר שיאפשרו להן להמשיך ולצמוח.
