קול קורא להקמת תשתיות בפרמנטציה של מיקרואורגניזמים למתן שירותים שעיקרם בתחום המזון החדש

חטיבות

תשתיות חדשנות

צפו בוובינר המפרט את אופן ההגשה.
או בוובינר בו עזרנו עם הנחיות להגשת הבקשה.

תמצית הקול קורא

הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית מודיעה על פתיחת הליך להגשת בקשות לקבלת מענק ע”י תאגידים תעשייתיים, להקמת תשתיות בפרמנטציה של מיקרואורגניזמים עבור מתן שירותים העוסקים בעיקר בתחום המזון החדש. התשתית מתיחסת למתן שירותים בסקאלת הפיילוט ו/או בסקאלת הדמו, שתכלול העמדת ציוד ייעודי מתאים, לרבות מתקני פרמנטציה, שירותי הפרדה, ניקוי ואנליטיקה, והפעלתו על-ידי כוח אדם מיומן לשימוש התעשייה הישראלית ומוסדות המחקר בישראל. על התשתיות להכיל שירותים משלב הפיילוט ועד ייצור מפוקח בסדרות קטנות של לפחות מוצר אבקתי יבש, לפי תקן התואם סטנדרטים של ייצור מזון.
ניתן להגיש בקשה עבור סקאלות הפיילוט והדמו במשותף או עבור סקאלה אחת בלבד.
הרשות רשאית לאשר בקשה אחת או יותר, שיציגו פתרונות המתאימים לדרישות בשוק בהתאם לאמות המידה המפורטות במסלול המשנה.

 

תיאור הקול הקורא

מטרת הקול הקורא

  1. הנגשת תשתית לייצור אצוות בקנה מידה שיענה על צרכי פיתוח עסקי של החברות ו/או ייצור סדרות מסחריות קטנות לטובת חדירה ראשונית לשוק.
  2. שמירה על חוזקה היחסי של ישראל בתחום החלבון האלטרנטיבי והפרמנטציה בכלל ובתחום הפרמנטציה המדייקת בפרט, ע”י הקמת תשתית למחקרי מו”פ בתחום המזון החדש וייצור סדרות קטנות להרצה וניסיונות שיווקיים. 
  3. פתרונות גמלון לתעשיית המזון החדש ממוקד בפרמנטציה, באמצעות הקמה של תשתית תומכת להתכנות טכנולוגית ועסקית של מוצרים מבוססי תהליכי פרמנטציה.
  4. הנגשת תשתיות אשר תסייענה בהסדרת אישורים רגולטוריים למזון עבור הרכיבים המיוצרים בטכנולוגיית פרמנטציה, במטרה להקטין עבורן את הסיכונים לקראת החלטה על שלבי הייצור.

 

קהלי היעד

  • חברה יחידה המעוניינת בהקמת תשתית מו”פ ייעודית לשם מתן שירותי מו”פ חדשני לתאגידים שונים בתעשייה
  • תאגידים תעשייתיים שבאפשרותם להתאגד להקמת תשתית מו”פ ייחודית שאינה קיימת בישראל כיום.

 

גובה המענק

סך התקציב המאושר לכל הבקשות שתאושרנה במסגרת הליך זה יהא עד 50 מיליון ש”ח, אשר ימומנו בשיעור מענק של 55% או 66%, ולמשך תקופת פעילות של עד 3 שנים, בהתאם להוראות מסלול המשנה

 

תנאי סף

כמתואר בתנאי המסלול:

  • חובת רישום ודיווח הוצאות המו”פ של החברה לרשות החדשנות. 
  • יכולת להעמיד מימון משלים ל- 100% של התקציב המאושר.
  • ביצוע סקר שוק מקדים עבור ציוד המו”פ המבוקש, טרם הגשת הבקשה תוך הוכחת הצורך ותרומתו המשמעותית למו”פ התעשייה הישראלית.
  • עבור הציוד המבוקש, קיים כשל שוק או מגבלה בנגישות אשר מונעת מהתאגיד או קבוצת המשתמשים לרכוש ציוד זה ללא סיוע.

כל האמור בדף זה כולל בחינה, הגשת הבקשות, ההחלטה בדבר אישור או דחיה של בקשות, מתן הטבות והחובות והזכויות של מקבל הטבה, כגון בקשר לידע וקניין רוחני, דיווח ותשלום תמלוגים, יהיו לפי הוראות חוק החדשנות, מסלול ההטבה הרלוונטי והכללים והנהלים שנקבעו מכוחם (לרבות אלו המופיעים באזור נהלי המסלול).

 

 

אופן הגשת הבקשה

  1. ניתן להגיש בקשות עד לתאריך 16/03/2023  כ“ג באדר התשפ”ג, בשעה 14:00.
  2. ההגשה לקול הקורא תתבצע דרך דף מסלול תשתיות מו”פ לתעשייה.
  3. יש לקרוא בעיון את הוראות מסלול ההטבה ומסלול המשנה 5ב’, וכן את הנהלים הרלוונטיים, ולוודא עמידה בתנאי הסף המפורטים בנוסחם המלא.
  4. יש למלא אחר ההנחיות המפורטות בהוראות מסלול ההטבה ומסלול המשנה, הנהלים הרלוונטיים והודעה זו.
  5. יש להגיש את הבקשה באזור האישי באתר הרשות, על גבי טופס הבקשה של מסלול המשנה 5ב’.
  6. יש לעקוב אחר דף קול קורא זה, אשר בו יפורסמו עדכונים בנוגע להליך.

אין באמור כאן שום התחייבות לאישור בקשה כלשהי אשר תוגש במסגרת ההליך.

 

לשאלות ויצירת קשר

לשאלות כלליות ושאלות על אופן הגשה הבקשה באזור האישי, ניתן ליצור קשר עם מערך הלקוחות בדוא”ל: contactus@innovationisrael.org.il או בטלפון 03-7157900 בימים א’-ה’ בשעות 9:00-17:00

 

מידע נוסף

הגדרות רלוונטיות לקול הקורא:

  1. מזון חדש: כהגדרת מונח זה בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע”ו-2015.
  2. סקאלת פיילוט: שירותים שיינתנו לנפחי פרמנטציה של החל מ-10 ליטרים ועד 1,000 ליטרים. נפחי עבודה אלו יאפשרו מתן שירות עבור מבקש יחיד לנפח המבוקש על ידו בטווח הרשום בסקאלה זו.
  3. סקאלת דמו: שירותים שיינתנו לייצור בסדרות קטנות חצי חרושתיות לנפחי פרמנטציה של למעלה מ-1,000 ליטרים ועד  20,000 ליטרים. נפחי עבודה אלו יאפשרו מתן שירות עבור מבקש יחיד לנפח המבוקש על ידו בטווח הרשום בסקאלה זו. מובהר, כי אין חובה לכלול בבקשה פרמנטור בנפח המקסימאלי בסקאלה זו, אלא הכוונה היא לנפח מתן השירות שיינתן במסגרת התשתית בסקאלה זו.

רקע

מדינת ישראל סימנה את תחום הפודטק כאחד מתחומי המו”פ שיש לתת להם עדיפות, שיכול להניב 55 אלף משרות בשכר גבוה במשק עד שנת 2030, וכן להשיא תשואה עודפת למשק בשיעור של פי 15 מהסכום הראשוני שיושקע על-ידי המדינה.     
תמיכת רשות החדשנות בתחום הפודטק בעשור האחרון הייתה מעל 230 מיליון ש”ח במונחי מענק ומתוכם מעל 140 מיליון לתחום החלבון האלטרנטיבי. יצוין כי כ-90% מסך התמיכה הנ”ל נרשמה מתחילת 2020 ועד מועד זה – עדות נוספת לתאוצה של האקוסיסטם בישראל. מתחילת שנת 2020 ועד היום, התמיכה בחברות הזנק וחברות ותיקות הפועלות בטכנולוגיות פרמנטציה למזון הייתה מעל 40 מיליון ש”ח לכ-20 חברות, מתוך סך של כ-30 חברות הפועלות כרגע בתחום זה בישראל.
מדינת ישראל מעוניינת לשמר את כוחו של האקוסיסטם לפיתוח תחום החלבונים האלטרנטיביים הפועל בתחומה, ואף להגדילו. זאת באמצעות הקמת תשתיות פרמנטציה שתאפשר גמלון לנפחים מגוונים, ביצוע ניסויים להיתכנות טכנו-כלכלית, ייצור אצוות בסדר גודל המאפשר בחינת המוצרים על-ידי לקוחות פוטנציאליים, כבסיס לבניית תיק רגולציה ואף ייצור אצוות קטנות למסחור. תשתיות אלו תיתנה מענה לאפיון בו זמני של פרויקטים חדשים בשלבי פיילוט על מנת לטפח חברות חדשות ומוצרים בתחום בישראל.

​עם זאת, בישראל חסרים התשתיות וכוח האדם המתאים לתת את השירותים הנדרשים להתהוות תעשייה, ורבים מן המיזמים פונים לקבלת השירותים הנדרשים מקבלני שירות בעולם, דבר המוביל ל”בריחת” הידע בשלב מוקדם והתקדמות במסלולי רגולציה המותאמים למדינות אחרות. כל אלה מקטינים את הסבירות להתבססות תעשייה יצרנית בישראל לרכיבי מזון מבוססי פרמנטציה מדייקת.

תחום החלבון האלטרנטיבי חווה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, והוא צפוי להמשיך להציג שיעור צמיחה גבוה גם בשנים הבאות. המוטיבציות המרכזיות הדוחפות ומאיצות את הפיתוח של טכנולוגיות ומוצרים בתחום זה נובעות בעיקר מהחשש לאפקט הסביבתי-אקלימי של הדרישה ההולכת וגוברת למזון מבוסס בע”ח וחקלאות תעשייתית של בע”ח, כחלק מהגידול הצפוי באוכלוסייה ולצידה גם החשש לביטחון אספקת המזון. כמענה לצורך זה, חלה כאמור צמיחה של תחום החלבון האלטרנטיבי (ולצידו גם תחום ייצור רכיבי מזון חדשים שאינם חלבון), בשיטות של ביולוגיה סינתטית העושה שימוש במיקרואורגניזמים מותמרים כמערכות הייצור (צבעי מאכל, שומנים בעלי מבנה של שומן מן החי, אנזימים לטובת ייצור מזון, חומרי טעם וריח ועוד). ניתן לחלק את תחום החלבון האלטרנטיבי לארבע קטגוריות מרכזיות:

  • תחליפי בשר וחלב על בסיס חלבון ורכיבים מהצומח (plant based);

  • תחליפי בשר וחלב על בסיס תרביות תאים (cultured);
  • חלבונים ורכיבים שונים מן החי והצומח המיוצרים על-ידי מיקרואורגניזמים (fermentation);
  • חלבון ורכיבים המופקים מחרקים כמקור אלטרנטיבי למזון. 

מבין ארבע קטגוריות החלבון האלטרנטיבי אלה, טכנולוגיית הפרמנטציה לייצור מזון מסתמנת כבעלת פוטנציאל  שוק עם צמיחה גבוהה במיוחד.
ניתן לחלק את שיטות הייצור בפרמנטציה לשלוש תת-קטגוריות נוספות על-פי עוצמתן הטכנולוגית:

  1. פרמנטציה מסורתית: התססת מזון מן החי והצומח לשינוי טעם, מרקם או ערך תזונתי (לדוגמא בירה, יוגורט, יין, רוטב סויה וכו’).
  2. פרמנטציה של מיקרואורגניזמים לייצור ביומסה: ניצול שיעור הגידול המהיר של מיקרואורגניזמים ליצירת מסה גדולה, אשר תשמש בעצמה כרכיב מזון או חלבון.
  3. פרמנטציה מדייקת: התמרה גנטית של מיקרואורגניזמים לטובת  ביטוי וייצור של חלבונים מן החי, כך שיתקבלו תחליפים קרובים למוצרים המקבילים מן החי (חלבון ביצה, חלב ועוד), ו/או לייצור רכיבים ייעודיים אחרים לתעשיית המזון (צבעי מאכל, שומנים ממקור אנימלי, אנזימים, סוכרים ייחודיים ועוד).

* הגדרת פרמנטציה למזון חדש יכולה להיווצר הן בקטגוריה של פרמנטציה של מיקרואורגניזמים לייצור ביומסה (במידה ונבחר לבטא באורגניזם שטרם אושר לשימוש במזון) והן בקטגוריה של פרמנטציה מדייקת. הגשת הבקשות תעשה מכוח מסלול המשנה, לרבות לעניין תנאי הסף ואמות המידה.

 

תכולת הבקשה:

הבקשה, על נספחיה, תכלול התייחסות ומענה, בין היתר, להיבטים הבאים המפורטים להלן. מובהר, כי אין מדובר ברשימה סגורה והם מהווים רק חלק מהנדרש במסגרת טופס הבקשה. ניתן להרחיב ולהתייחס לסוגיות נוספות שאינן כלולות ברשימה זו.

  1. היבטים מדעיים טכנולוגיים – מענה לאמור בסעיף זה יינתן בסעיפים 4, 8, 11 ו-12 לטופס הבקשה.
    • פירוט כמויות הפרמנטורים שהתשתית תעמיד לרשות לקוחותיה לאורך שלושת שנות הקמתה והפעלתה במסגרת התוכנית המוצעת ולאילו מיקרואורגניזמים ישמש כל פרמנטור.
    • פירוט התשתיות ההיקפיות הנדרשות לתמיכה בתהליכי הפרמנטציה (upstream) וה-DSP (downstream process). בבקשה הכוללת מענה לסקאלת הדמו תידרש התייחסות גם לתשתית קיטור, מערכת קירור/מחליפי חום, מערכת טיהור מים, טיפול בשפכים וכו’.
    • פירוט שירותי ציוד של מתקני הפרמנטציה (upstream) בנפחים השונים וכן פירוט שיטות ההפרדה והניקוי ( downstream process – DSP) והאנליטיקה. מובהר כי השירותים ללקוח יכולים לכלול גם רק חלק מסוים בתהליך (לדוגמא שימוש רק לשלב downstream או שימוש רק בציוד אנליטי).
      1. שירותי פרמנטציה: מתן פירוט בהתאם לכל נפח פרמנטציה את סוג הפרמנטור ומספרם, מערכות הבקרה וממשק המשתמש וסוגי האורגניזמים להם מיועד הציוד.
      2. שירותי DSP: מתן פירוט אודות הציוד שיעמוד לרשות הלקוחות הפוטנציאלים (בנפרד עבור כל טווח נפחי פרמנטציה)
      3. שירותי ציוד אנליטי: מתן פירוט אודות המכשור וסוגי הבדיקות שתעמיד התשתית לטובת הלקוחות.
    • פירוט האם וכיצד התשתית תיתן פתרונות לתהליכי הסטריליזציה הנדרשים לעבודה בו-זמנית בתחומי המרחב של התשתית, במגוון רחב של מיקרואורגניזמים שונים הכוללים עבודה עם חיידקים, פטריות, שמרים ואצות.
       
  2. היבטים ניהוליים-תפעוליים – מענה לאמור בסעיף זה יינתן בסעיפים 5, 6, 10, 12 ו-14  לטופס הבקשה:
    • פירוט הסטנדרטים שבהם תעמוד התשתית לצורך קבלת אישורי יצרן מזון ממשרד הבריאות ולתקינת ניהול איכות ISO ובטיחות מזון רלבנטיים וכן תכנית פעולה לקבלת תקן רגולטורי הנדרש להפעלת התשתית.
    • פירוט אופן ההיערכות למתן מענה מהיר ללקוחות בעת דיווח על תקלות בתשתית.
    • פירוט השותפים האסטרטגיים של המבקש, לרבות לעניין סיוע במתן שירותי רגולציה בתחום.
    • פירוט קשרים ושותפויות נוספים עם התעשייה והאקדמיה בתחום המזון.
    • פירוט תכולת השירותים (לפי תכנון עבור ציוד, כוח אדם והכשרות) שיוכל להציע בכל אחת משנות הפעילות.
    • פירוט היקף כוח האדם הניהולי והטכנולוגי, בעל אוריינטציה תעשייתית, שיועסק בהפעלת הציוד וכן ניסיונו המקצועי בתחום זה, לרבות בהיבטים של הובלת התשתית לעצמאות כלכלית עם תום תקופת התכנית (וכן צירוף קורות החיים שלהם).
    • פירוט הציוד הנדרש לתשתית והעלויות הצפויות שלו.
    • פירוט יכולות המבקש ובכללן יכולת הניהול והיכולת להביא להשלמת התכנית ומימושה העסקי:
      1. פירוט האופן בו התשתית צפויה לעמוד בדרישות SLA של שירותים דומים הניתנים בחו”ל.
      2. פירוט מתן השירות שיינתן בהתאם לצורכי התעשייה, לרבות בהיבטים של תיעוד, כיול ואיכות אנליטית.
  • פירוט אופן מתן השירות לתאגידים תעשייתיים ולמוסדות מחקר, לרבות בהיבטים של הבעלות על הקניין הרוחני.
  • לו”ז להקמה: 
    1. פירוט הלו”ז להקמת התשתית ותחילת מתן השירות. יש לתאר את שלבי בניית היכולות הטכנולוגיות ושירותי המו”פ שתשתית זו תספק.
    2. תיאור תכנון הטווח הקצר והטווח הארוך במסגרת שלבי בניית הידע הטכנולוגי ויכולת מתן השירותים של התשתית. במסגרת הטווח הארוך יש לתאר אילו יכולות ושירותי מו”פ נוספים ניתן יהיה לספק לאחר התבססות וצבירת יכולות והתנסות בתפעול התשתית.
  1. היבטים תקציביים/כלכליים – מענה לאמור בסעיף זה יינתן בסעיף 9, 10 ו-12 לטופס הבקשה ובקובץ האקסל המהווה נספח שלו.
  1. שירות ומחירים- פירוט התהליך הצפוי לקביעת גובה התמורה שהתשתית תדרוש מהלקוחות הפוטנציאליים, בשים לב לתחרות הקיימת בעולם במתן שירותים מסוג זה.
  2. פירוט עלויות כוח האדם הניהולי והטכנולוגי, לרבות בהיבטים של הצורך בהכשרתו טרם תחילת מתן השירות על-ידי התשתית.
  3. פירוט הקריטריונים לקביעת עלויות מתן השירות על-ידי התשתית ללקוחותיה.

שאלות תשובות

  1. כיצד העובדים ממומנים? ברגע שהעובדים מבצעים פרויקטים עבור הלקוחות – הם ממומנים מהפרויקטים. בתקופת הביניים כאשר קולטים ציוד ומתפעלים “הרצה יבשה”, כדאי לראות שהציוד תקין ויודעים להפעיל אותו – זוהי חלק מהקמת התשתית וממומן ע”י הרשות.
  2. האם הסכמים בין חברות, המגישות יחד להקמת שותפות חדשה, חסויים? חסויים לגמרי. אנו לא נפרסם שום דבר על היחסים בין השותפים (אלא רק על “הקבוצה הזוכה” בקו”ק).
  3. האם מימון הרשות בק”ק כולל שכירות עבור המבנה? לא- רק כ”א עד להקמה והעמדת הציוד.
  4. מהבדיקות קדם  שהרשות ביצעה האם פרמנטורים של 5 50 500 ו- 1000 ליטר נותנים מענה לשלב הפיילוט? תחום הסקאלה שהגדרנו כפיילוט זה בין 10-1000 ליטר, אנו משאירים למציעים לבחור את גדלי הפרמנטורים הספציפיים והכמויות (לכל נפח) לתצורה שמתאימה לשרות ומספר המשתמשים שתרצו לתת מענה במקביל.
  5. האם יש הארכה לתאריך סגירת הקו”ק? אין כרגע שינו במועד סגירת הקול קורא. והינו 06.03.2022. אם תהיה הארכה בהמשך – זה יעודכן כאן.