קול קורא לתוכניות מו”פ באקדמיה למחקר מקדים בתחומים מועדפים

חטיבות

תשתיות חדשנות

תמצית הקול קורא

הרשות קוראת לחוקרי אקדמיה העובדים על פיתוחים טכנולוגיים הנמצאים בכשל שוק להגיש הצעות לקול הקורא שבמסגרתו תתאפשר הגשה הכוללת הוכחת התכנות יישומית ראשונית במסגרת ההצעה.

תוכניות האקדמיה המוגשות ע”י מוסדות המחקר בד”כ, מחוייבות להוכיח התכנות יישומית ראשונית רלוונטית כשהן מגישות את הבקשה, כדי להקטין סיכוני פיתוח אקדמיים, לעמוד באתגר המסחור, ולהציג את שלבי המימון שיראו את הדרך למסחור הפרויקט לתעשייה בפרק זמן סביר אחרי סיום הפרויקט באקדמיה. בקול הקורא הזה אנו מאפשרים להגיש הצעות למחקר אקדמי המכיל הוכחת התכנות ראשונית במסגרת הפרויקט בתחומים הספציפיים המוגדרים כאן.

תיאור הקול הקורא

קהלי יעד

המסלול מיועד לחוקרים באקדמיה הישראלית הכוללים אוניברסיטאות, מכללות, מכוני מחקר ובתי חולים, המגישים באמצעות חברות המסחור של מוסדיהם. 

גובה המענק

גובה המענק של הקול הקורא אינו מוגבל בתקציב ויקח בחשבון תקציבי המסלול והחטיבה לשנת 2023. גובה המענק לתכנית מאושרת כמפורט במסלול ההטבה 5 נספח ג’.

תחומים מועדפים

1. תחום אקלים טק:

  • התפלה מתקדמת / ניהול רכז התפלה: ישראל מובילה כיום טכנולוגיות לתחום ההתפלה בעולם, המטרה הינה שישראל תמשיך להוביל גם בשנים הבאות טכנולוגיות נוספות גם בהיבטי תרומה לבעיות האקלים. כיום התמלחת במתקן התפלה מוחזרת לים ויש אומרים שהיא פוגעת בסביבה הימית.
    • פיתוח פתרונות ושימושים לתמלחת (brine) שהינה תוצר לוואי של תהליך התפלה לדוגמא: הפקת חומרי גלם שונים מהתמלחת בעלי פוטנציאל מסחרי גבוה לשימוש במתקן התפלה או מחוצה לו.
    • פתרונות נוספים לתמלחת כמו הפקת אנרגיה, שילוב חקלאות ימית ולכידת פחמן דו חמצני.
    • התייעלות אנרגטית בפליטת גזי חממה במתקני התפלה.

 

  • סוללות:
    • טכנולוגיות תומכות לבטריות נתרן יון כפתרונות חדשניים לאגירה תשתיתית.
    • טכנולוגיות תומכות לסוללות יותר אנרגטיות לשימוש בעיקר לתעופה מאוישת ולא מאוישת.  לדוגמא סוללות ליתיום מתכת. אין הכוונה לטכנולוגיות לשימוש תעופתי מבוססות תאי דלק או מימן
    • טכנולוגיות לחידוש ו/או פירוק למרכיביהם הכימיים של בטריות רכב (ליתיום יון) משומשות.

 

  • חקלאות בתנאים מבוקרים (INDOOR) כולל חקלאות ורטיקלית: פיתוח פתרונות מולטי דיסציפלינריים לחקלאות ורטיקלית להגדלת התפוקות והורדת העלויות
    • פיתוח סוגי יבול חדשים שניתן לגדל INDOOR, בדגש על יבול של פירותיים
    • שיטות גידול, תהליכי גידול מבוקרים: מצע גידול, חישה ובקרה (אור, מים, טמפ’, אוורור, דישון וכד’)
    • רובוטיקה ומכשור תומכים, אוטומציה, עיבוד תמונה, AI …

       

  • משק החי: פיתוח פתרונות מולטי דיסציפלינריים המטפלים בעיקר בפליטות מתאן של משק החי – בדגש על פרות הפולטות שמהוות את הגורם העיקרי לפליטת מתאן. כל מולקולה של מתאן גורמת להתחממות x80 יותר מ-CO2:
    • פתרונות המשפיעים על המיקרוביום של בעל החיים.
    • פתרונות לפיתוח מרכיבי מזון המשפיעים על עיכול המזון על ידי בעל החיים.
    • מחקר ופיתוח של אמצעים לניטור, נטרול ותפיסת מתאן הנפלט על ידי בעלי החיים – Enteric methane.
    • טיפול בפסולת של בעלי החיים – שיטות תהליכים לניצול הפסולת לשימושים אחרים ומניעת יצירת מתאן.

 

  • פסולת לאנרגיה: קיימת בעיה כלל עולמית בנושא של הצטברות פסולת שגורמת לזיהום קרקע ומים, פליטות מזהמים וגזי חממה. בישראל, הבעיה חמורה אף יותר כאשר רק כ 20% מהפסולת כיום ממוחזרת או מושבת כאנרגיה וכ-80% מהפסולת מועברת להטמנה. בנוסף, בתהליכי טיהור שפכים נפלטים גזי חממה פחמן דו חמצני ומתאן מפירוק אירובי של שפכים ועיכול אנארובי של בוצה (תוצא לוואי של תהליך טיהור).
    • מערכות של כלכלה מעגלית לדוגמא פיתוח פתרונות להפיכת פסולת לאנרגיה.
    • פיתוח טכנולוגיות אנארוביות לטיפול בשפכים.
    • פיתוח פתרונות לזרם נוזלי הנוצר בתהליך עיכול אנארובי שעשיר בתרכובות אורגניות, זרחן, חנקן ולעיתים אף מלחים.

 

  • חומרים אלטרנטיביים וחדשניים לבקרת מזיקים ודישון לטובת שימוש אשר יחליף בהדרגה את התכשירים הכימיים הקיימים היום

 

  • חקלאות רגנרטיבית (שיקום קרקעות, סחף שיטפונות, פתרונות לשיקום אוכלוסיית הדבורים ועוד)

 

  • יצירת מקורות אנרגיה נקייה: לדוגמא Solar-PV ופיתוח התקנים פוטווולטאים מסוגים שונים, מקורות אנרגיה נוספים כדוגמת רוח, משאב גלי הים, אנרגיה גאוטרמי, מימן ועוד.

 

2. תחום ביוקונברג’נס (BC):

בשנת 2022 אישרה וועדת תל”ם את התכנית הלאומית לביוקונברג’נס וזיהתה תחומים בעלי חשיבות לפיתוח תעשיית BC בדגש על רב- ובין תחומיות של ביולוגיה עם הנדסה ותוכנה ונסמכים על חוזקות קיימות של האקוסיסטם בישראל.

ק”ק למחקר מקדים לאקדמיה לתחום BC בשנת 2023 יתמקד: 

  • התקנים ביו-הנדסיים (Bio-devices & systems): DNA-Chips, Lab on a chip, Protein chips, Tissue arrays, Cell Arrays
  • הדפסות ביולוגיות והנדסת רקמות (Tissue and Bio-Engineering)
  • טרנוסטיקה ורפואה מדייקת (Theranostics & precision medicine)

 

3. תחום מוכנות ישראל למגיפה הבאה:

  • טיפולים פוטנציאליים למגפות:
    • פלטפורמות חיסון חדשניות
    • תרופות העשויות להתאים למגוון פתוגנים (למשל: חיידקים, וירוסים, פטריות).
    • טכנולוגיות אחרות רלוונטיות לתחום
       
  • מערכות מודיעין רפואי ובלבד שהפיתוח הטכנולוגי עשוי לשמש למטרות אזרחיות ולא רק צבאיות:
    • טכנולוגיות לזיהוי מוקדם של  התפרצות מגפה (למשל על ידי ניטור פעילות רפואית או מסחרית)
    • טכנולוגיות חדשניות לבדיקות סקר (בביוב, מים, אוויר)

 

4. תחום פסיכיאטריה:

  • אבחון כמותי ומדיד של הפרעות פסיכיאטריות
  • אבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות
  • אבחנה מבדלת בין אבחנות פסיכיאטריות
  • זיהוי וחיזוי מצבי קיצון – התקפים, אלימות עצמית, אלימות כלפי אחרים
  • זיהוי וחיזוי תגובה לטיפול תרופתי/ טיפול תרופתי מותאם אישית
  • מדידה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים ואחרים
  • מדידה ללא מגע של מדדים פיזיולוגיים ואחרים
  • טיפול שאינו תרופתי בהפרעות פסיכיאטריות

תנאי סף

  • מיקוד התוכנית בנושאי הקול קורא:
  • התכנית חייבת לעמוד בלוחות הזמנים של עד שנתיים כמפורט בנהלי המסלול
  • תוכנית הפיתוח המוגשת לרשות מושתתת על מחקר בסיסי שהתקיים במעבדת החוקר/ים ומכילה בתכנית העבודה שלב של התכנות יישומית רלוונטית כאבן דרך ראשונה במשימות התוכנית עם יעדים מדידים להשגתה. פרט לאבן דרך ראשונה זו, על התכנית להשלים את האתגרים הטכנולוגים באקדמיה שבסיום הפרויקט יהוו בסיס להמשך מסחור לתעשיה ישראלית או לחילופין לבנייה של חברה חדשה בארץ.
  • תכנית בנושאי הקול קורא שהחוקרים כבר הוכיחו הוכחת התכנות יישומית במועד הגשתה תדחה לקול קורא זה ותועבר להגשות שוטפות

קריטריונים להערכת בקשה

  • רמת החדשנות הטכנולוגית ומידת הייחודיות של התכנית
  • רמת האתגרים במימוש התכנית
  • יכולות המבקש וצוותו להשלמת התכנית ומימושה העסקי
  • פוטנציאל המסחור או הקמת חברה עקב הצלחת התכנית

אופן הגשת הבקשה

  1. ניתן להגיש בקשות עד לתאריך 16/5/2023 בשעה 14:00 בצהריים.
  2. יש לקרוא בעיון את הוראות מסלול ההטבה ומסלול המשנה,  וכן את הנהלים הרלוונטיים, ולוודא עמידה בתנאי הסף המפורטים בנוסחם המלא.
  3. יש למלא אחר ההנחיות המפורטות בהוראות מסלול ההטבה ומסלול המשנה, הנהלים הרלוונטיים והודעה זו.
  4. יש להגיש את הבקשה  באזור האישי באתר האינטרנט של רשות החדשנות, על גבי טופס הבקשה של מסלול המשנה.
  5. יש לעקוב אחר דף קול קורא זה, אשר בו יפורסמו עדכונים בנוגע להליך, אם יהיו.
  6. אין באמור בהודעה זו משום התחייבות לאישור בקשה כלשהי אשר תוגש במסגרת ההליך.

* אופן הגשת הבקשה נעשית באזור האישי של אתר רשות החדשנות.
* מידע אודות אופן הגשת הבקשה והטפסים שיש לצרף אליה ההגשה מופיעים בפירוט בדף מסלול מחקר יישומי באקדמיה לישום בתעשייה

 

לפרטים ויצירת קשר

לשאלות כלליות ושאלות על אופן הגשה הבקשה באזור האישי, ניתן ליצור קשר עם מערך הלקוחות בדוא”ל: contactus@innovationisrael.org.il או בטלפון 03-7157900 בימים א’-ה’ בשעות 9:00-17:00

לפניות בנוגע למסלול ניתן ליצור קשר עם חטיבת תשתית טכנולוגית בדוא”ל: technological.infrastructure@innovationisrael.org.il


*למען הסר ספק, מובהר כי במקרה של סתירה או אי התאמה בין נוסח קול קורא זה לבין הוראות מסלול ההטבה והנהלים, האמור בהוראות מסלול ההטבה ובנהלים יגבר.
*אין בפרסום זה משום התחייבות למתן אישור כלשהו למי מהפונים.