כשכותבים את המילה אקוסיסטם במנוע החיפוש של גוגל מתקבלות 58,900 תוצאות תוך 0.44 שניות. וזה רק בחיפוש בשפה העברית…
אז מה מתארת הבאז וורד הזו שהפכה לשחוקה ושגורה בפינו ולמה היא עדיין צריכה להישאר ‘ביג טיים’ בכותרות?
אז מהו בכלל אקוסיסטם?
אקוסיסטם הוא מונח השאול מתחום הביולוגיה, הבא לתאר מערכת אקולוגית בעלת מרחב פיזי בו יש מגוון יצורים חיים המקיימים תהליכים אקולוגיים בינם לבין עצמם ועם סביבתם הפיזית והכימית. התהליך האקולוגי של הייצור הראשוני מהווה את הבסיס לתפקודו של המרחב כולו וכך מתעצבת המערכת על ידי יחסי הגומלין של כל המרכיבים שחיים בה. המערכת האקולוגית יכולה להיות גדולה כמו מדבר הסהרה או קטנה כמו השטח שמתחת לאבן אחת.
ניקח לדוגמא את האקוסיסטם של היערות. ביערות ישנם אורגניזמים רבים וחשובים; עצים מסוגים שונים, פרחים, חיות וחרקים. חיידקים ופטריות. מים ושמש – כולם כולם מהווים חלק מהאקוסיסטם של היער ותפקודם מוביל לתפקודו של האחר. זוהי שרשרת חיים שלמה, המזינה אחת את השניה ומייצרת הפריה הדדית. אם חוליה אחת בשרשרת תיפגע – כל המערכת תיפגע.
(דוגמא, האקוסיסטם של העשב; אוכלי עשב צורכים דשא, אך גם מאכילים את האדמה בצואה שלהם, מה שמאפשר לדשא לצמוח בחזרה ומאפשר איזון של המערכת)
איך זה קשור לחדשנות?
בעבר שלטה תפיסת המודל הליניארי של חדשנות, בה כל שחקן היה פועל נקודתית ומפתח חדשנות באופן מבודד, עץ בודד ביער, ללא מים וללא אור. פעולות אלו השפיעו בצורה מינורית ולא התפתחו לכדי פייפליין של יזמות ברת קיימא. כיום ,אנו כבר יודעים, כי השגה של פיתוח חדשנות תלויה ביכולת של גורמים ושחקנים רבים ושונים במערכת – ממשלה, אקדמיה, תעשייה, הון אנושי, יזמים ומשקיעים- לעבוד ביחד בצורה סינרגטית תוך אינטראקציה ותלות בסביבתן.
כך התפתחה גישת האקוסיסטם כגישה הוליסטית רחבה, השמה דגש על תלות הדדית בין כל השחקנים, בשלביו השונים של תהליך החדשנות. היא מייצרת אינטראקציה ויחסי גומלין בין הגורמים השונים, המפרים ומצמיחים אחד את השני, ובכך מייצרים אקוסיסטם חי ובועט, מצמיח שורשים ומגדל פרחים. מכיוון שקיים קשר של תלות והשפעה הדדית בין כל שחקני האקוסיסטם, כל פעולה משפיעה על הסביבה כולה, בדיוק כמו בטבע. קשירת כל השחקנים לרשת אחת יכולה להפוך תלות זו מאתגר – לגורם הצלחה.
האקוסיסטם מתפתח וצומח כל הזמן והוא מייצר סקטור של חדשנות לפי ורטיקל מסויים או אזור מסויים.
ניקח לדוגמא את האקוסיסטם של הקלינטק.
עד לשנת 2010 המונח הרווח היה קלינטק (טכנולוגיה נקייה) שהיווה הגדרה כללית לציון מוצרים או שירותים שנועדו לשפר את הביצועים התפעוליים, היעילות או היצרנות תוך הפחתת עלויות, תשומות, צריכת אנרגיה, ייצור פסולת וזיהום הסביבה.
חסמים וחסרים שונים במערך ההוליסטי מנעו מהאקוסיסטם להיווצר ולגדול; אחד מהם למשל, הוא המחסור בחברות גדולות בעלות תשתיות מתאימות, שביכולתן להטמיע טכנולוגיות חדשות, והיעדר תמריצים ומוטיבציה לאלו שכן קיימות. כתוצאה מכך, ידע המתפתח באקדמיה לא הסתנכרן עם התעשייה בישראל ונשאר בין כותלי המעבדה. אם לא יוצא ידע, לא מגיעות חברות רב לאומיות לישראל, אם לא קמות חברות רב לאומיות בישראל, לא מתפתח הון אנושי מקצועי ומנוסה שיוכל לבסוף להקים חברות חדשות, וחוזר חלילה, מעגל הביצה והתרנגולת של האקוסיסטם נגדע באיבו.
כך קרס גם גל ההשקעות בקלינטק שהיווה מפלה גדולה למשקיעים בתחום והותיר כוויות. מתוך 12.5 מיליארד דולר שהושקעו בתחום כ-50% נרשמו כהפסד. המשקיעים ברחו, סטארטאפים חדשים לא הומצאו, חברות חדשות לא שגשגו והאקוסיסטם נבל.
אבל הצורך לא פחת. ההתחממות הגלובלית, הנובעת מפליטות פחמן וגזי חממה, תביא למשבר אקלים עולמי, ההופך מאיום מרוחק לסכנה מיידית. הוא מסכן את האנושות באסונות טבע, היכחדות של מינים חיים חשובים, נזקים אקולוגיים ומחסור במזון.
היום, העולם כולו מתגייס למען מניעת הקטסטרופה וכבר הכריזו, כ-120 מדינות, על יעד מוסכם של הפחתת פליטות גזי חממה ומעבר לכלכלה ירוקה עד שנת 2050. הממשלה אינה שחקן יחיד במערכה. גם התעשייה, התאגידים הרב לאומיים והמגזר הפרטי – כולם – התחייבו לקדם את האקוסיסטם ולהשקיע בתחום על מנת לפתור את המשבר.
ישראל לקחה על עצמה מחויבות ויעדים שאפתניים להתמודדות עם משבר האקלים והבסיס להצלחה תלוי בפעילות הוליסטית לפיתוח האקוסיסטם, בו כל השחקנים יעבדו ביחד, יפרו ויצמיחו האחד את השני. המחקר היישומי באקדמיה, היצע חברות ההזנק, ביחד עם הגדלת הביקוש בתעשייה הישראלית לקליטת הטכנולוגיות וקידום השקעות בתחום הקיימות ובטכנולוגיות האקלים-טק, יביאו למימוש הפוטנציאל למובילות עולמית מחד ולהאצת העמידה ביעדי הממשלה לקיום משק וכלכלה ירוקה מאידך.
ישראל לקחה על עצמה מחויבות ויעדים שאפתניים להתמודדות עם משבר האקלים והבסיס להצלחה תלוי בפעילות הוליסטית לפיתוח האקוסיסטם, בו כל השחקנים יעבדו ביחד, יפרו ויצמיחו האחד את השני.
