הנדסת מזון

הנדסת מזון ותעשיית הפודטק הישראלית נמצאות בשנים האחרונות בצמיחה אקספוננציאלית, עם הקמתן של מעל ל-320 חברות חדשניות ופעילות מאז שנת 2010. תחום זה מתאפיין בשילוב של טכנולוגיות מדיסציפלינות מגוונות, כגון הנדסה, ביולוגיה (ביוקונברג'נס), ביג דאטה, בינה מלאכותית, רובוטיקה ואינטרנט של הדברים (IoT). מטרת הפיתוחים והחיבורים הללו היא יצירת חלבונים אלטרנטיביים ומזון שהוא בריא יותר לבני האדם, טוב יותר לבעלי החיים, וידידותי יותר לסביבה.

החדשנות בתחום נשענת על מספר מגמות מרכזיות:

• חלבונים אלטרנטיביים ובשר מתורבת: שימוש בטכנולוגיות של הנדסה גנטית ופרמנטציה (התססה) כדי לייצר תחליפי בשר ומוצרי חלב ללא רכיבים מן החי. בין הפיתוחים קיימות טכנולוגיות של מיקרו-אצות לייצור שומנים המחקים את הרכב חומצות השומן של חלב, טכנולוגיות המגבירות את ביטוי חלבוני החלב במיקרואורגניזמים, ופיתוח חלבונים פונקציונליים המחליפים מייצבים וביצים בתעשיית המזון.
• שיפור הערך התזונתי: התמודדות עם נזקי הסוכר והמלח. הדבר נעשה באמצעות פיתוח ממתיקים חלבוניים המבוססים על תסיסה מיקרוביאלית, שהם בעלי מתיקות של פי 3,000 מסוכר ומאפשרים הפחתה של כ-40-70% מכמות הסוכר במזון. בנוסף, קיימות טכנולוגיות של טחינה מיקרונית להפחתת סוכר ונתרן, וכן הפקת צבעי מאכל טבעיים באמצעות התססת שמרים במקום שימוש בצבעים סינתטיים.
• קיימות וכלכלה מעגלית: לנוכח העובדה שיותר מ-30% מהתוצרת החקלאית בעולם נזרקת לפח, חברות מפתחות ציפויים טבעיים ואכילים לפירות וירקות שמאריכים את חיי המדף שלהם ומפחיתים את הצורך באריזות פלסטיק. גישות של כלכלה מעגלית הופכות בנוסף תוצרי לוואי של תעשיית המזון לחומרי גלם איכותיים לאכילה.

רשות החדשנות מעורבת בתחום על ידי תמיכה בסטארט-אפים, סיוע לחברות בקבלת אישורים רגולטוריים של "מזון חדש" (כפי שניתן לחברות כמו חברת הבשר המתורבת אלף פארמס), וקידום מענקים ותוכניות מחקר משותפות באקדמיה (למשל עם ארה"ב) לשיפור התזונה ומניעת מחלות כרוניות.