מבוא
במהלך 2024 נמשכה בעולם ובישראל מגמת הירידה בהשקעות בתחום הפודטק, תהליך שהחל ב-2022, לאחר שיאי הגיוסים בשנת 2021. המידע לגבי היקף ההשקעות הגלובליות עדיין חלקי, אך התחזיות מצביעות על שנה קשה בתחום. על פי אתר DigitalFoodLab הסתכמו ההשקעות בתחום בכ-8 מיליארד דולר בחציון הראשון של 2024. אולם פילוח אותן ההשקעות לפי קטגוריות מלמד כי תחת המינוח “FoodTech” נכללים גם תחומים כמו ConsumerTech, Foodservice ו-AgTech, שאינם עוסקים בפיתוח מזון וברכיבי מזון. לעומת זאת, התחום הרלוונטי יותר – Food Science, שכולל בתוכו גם את קטגוריית החלבון האלטרנטיבי, מהווה רק כרבע או כ-2 מיליארד דולר מתוך סך ההשקעות בתחומים שנכללים בקטגורייה. אותו המקור חוזה שסכום ההשקעות ל-2024 כולה יהיה דומה לזה של שנת 2023.
ההשקעות ב-Science Food לא היה החלק הארי לאורך העשור האחרון במסגרת התחום שמוגדר על ידי חברות המחקר כ-Foodtech. קטגוריית “Delivery” הייתה בדרך כלל החלק העיקרי בהשקעות, והיא כוללת ברובה אפליקציות Online grocery-delivery. כמו כן, במרבית הדוחות של חברות המחקר מופיע תחום ה-AgTech כחלק מתחום הפודטק, אך מדובר למעשה בתחום בפני עצמו; פעילותן של חברות AgTech מתרכזת במוצרים וטכנולוגיות pre-harvest ולכן הרלוונטיות שלהן לטכנולוגיות פודטק, שהן ברובן post-harvest, נמוכה.
הירידה בהשקעות בפודטק, גם לתוך 2024, מסוכמת בכתבה שפורסמה באתר Foodnavigator.com ונשענת על סיכומים של מספר נציגי קרנות הון סיכון. להלן עיקריה: הירידה בהשקעות בתחום צפויה להחמיר לתוך 2024 – קרנות הון סיכון מתקשות לגייס בעצמן הון ולכן הן סלקטיביות בבחירת השקעה בחברות הזנק. כבר כיום ניתן למנות לא מעט חברות פודטק שהולכות ודועכות בהיעדר יכולת גיוס מזומנים ולדעת המחברים תהליך זה צפוי להימשך גם בשנים הקרובות. חלה ירידה משמעותית גם בהשקעות בחברות פודטק הפועלות בזיקה לתחום האקלים-טק (חלבונים אלטרנטיביים למשל). משקיעים כלליים רבים, שהשקיעו בתחום בגלל ה-“Hype”, מבלי להבין את התמונה המלאה, עזבו כעת את התחום. משקיעים מתמחים עדיין משקיעים באופן פעיל, אך בצורה מובחנת יותר.
על פי הכתבה הנטייה של המשקיעים בתחום הפודטק בשנתיים האחרונות היא להשקיע בחברות המפתחות רכיבי מזון חדשניים B2B (בניגוד לחברות המפתחות מוצרי מזון סופיים) ובטכנולוגיות שיובילו לצמיחה בתחום (enablers – חברות המתמקדות בפתרון היבטי טעם, מרקם, תזונה של תחליפי בשר וחלב וכן אלו המפתחות פתרונות גמלון לייצור ביוטכנולוגי של מזון). בנוסף, נוטים המשקיעים לבחור השקעות בחברות בעלות מבנה רזה יותר, שיאפשר הישענות פחותה על הזרמת הון מקרנות הון סיכון.
הכתבה נחתמת באופק אופטימי לתחום הפודטק – התאוששות הדרגתית וצמיחה מחודשת בהיקף ההשקעות, שצפויות להגיע לכ-6 מיליארד דולר ב-2025 וקרוב ל-8 מיליארד דולר ב-2026. עם זאת, כעת נדרש לתחום סבלנות ו”כסף חכם” – המשקיעים לא יכולים לצפות לאותה תשואה או ללוחות זמנים לאקזיט כפי שנהוג בתחומי הפינטק או התוכנה.
מצב ההשקעות בפודטק הישראלי
תמונת המצב בגיוסי ההון בתחום הפודטק בישראל ממשיכה להצביע על ירידה משמעותית של כ-60% בהשוואה ל-2023, אשר הייתה שנה מאתגרת לענף גם כך. סך הגיוסים בתחום עמד על כ-66 מיליון דולר, כאשר כ-40 מיליון דולר מתוכם הופנו לפיתוח חלבון אלטרנטיבי (ראו איור 1). על פי הדוח הסופי של Startup Nation Central וניתוחים נוספים, הגיוסים בפודטק הישראלי ב-2024 הסתכמו בכ-88 מיליון דולר. אולם, סכום זה כולל גיוסים של חברות שאינן רלוונטיות לסקירה זו, ולכן נתונים אלה אינם מוצגים בגרפים. בסקירה זו לא נכללו גיוסים של חברות המפתחות אפליקציות דיגיטליות וכן מוצרים או טכנולוגיות בתחום ה-AgTech.
איור 1: כלל ההשקעות והגיוסים בפודטק הישראלי.
מקור: עיבוד לנתוני Startup Nation Central ונתוני רשות החדשנות.
בהשוואה למגמת הגיוסים העולמית בפודטק ב-2024, הירידה בהיקף ההשקעות בישראל חדה בהרבה. על פי דיווחים מחברות הזנק ישראליות, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המצב הגיאופוליטי בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אשר הוביל לביטול או להשהיית סבבי גיוס מתוכננים – בעיקר מצד משקיעים זרים, שנמנעו מכניסה להשקעות חדשות. אמנם ההשפעה אינה ייחודית לתחום הפודטק, אך בשילוב עם הסלקטיביות הגבוהה יותר של משקיעים בתחום זה בעולם, ההשלכות על הענף בישראל היו חמורות במיוחד.
היקף תמיכת רשות החדשנות בתחום הפודטק בשנת 2024
היקף תמיכת רשות החדשנות בתחום הפודטק בשנת 2024בשנת 2024 תמכה הרשות ב-50 חברות ויזמים מהתחום. סכום זה נמוך מעט מהתמיכה שניתנה ב-2023, אך עדיין משקף היקף משמעותי בשנה מאתגרת עבור הענף (איור 2). במסגרת התמיכה בפודטק, תמכה הרשות במידה ניכרת בתחום החלבון האלטרניטיבי: יותר מ-43% מהתמיכה בחלבון אלטרנטיבי הייתה בחלבון מהצומח, כ-38% לתוכניות בתחום הפרמנטציה וכ-19% לתוכניות בתחום הבשר המתורבת.
איור 2: היקפי תמיכת רשות החדשנות באקוסיסטם הישראלי בפודטק לאורך השנים.
מקור: עיבוד נתוני רשות החדשנות.
במקביל, נמשכת מגמת העלייה במספר חברות הפודטק אשר מגישות במסלולי ייצור מתקדם – מופ”ת ומעבר מפיתוח לייצור (איור 3). המגמה היא חיובית ואנו תקווה שתביא לפחות חלק מהחברות למסחור וייצור בישראל.
מספר חברות ההזנק בפודטק שנתמכות במסלולי הייצור המתקדם
איור 3: מספר חברות הפודטק הנתמכות במסלולי ייצור מתקדם בשבע השנים האחרונות.
מקור: עיבוד נתוני רשות החדשנות.
בהמשך למגמת העלייה בתמיכה בפודטק, מובאת כאן תמונת מצב עדכנית של חברות פודטק ישראליות ותחום העיסוק שלהן (טבלה 1): מדובר בסה”כ 32 חברות, רובן נתמכו בידי רשות החדשנות.
טבלה 1: חברות פודטק בשלבי פיילוט ומכירות
| חברה | שנת הקמה | תחום עיסוק |
|---|---|---|
| BioHarvest | 2007 | פלטפורמה ביוטכנולוגית לייצור תוספי תזונה ומזון פונקציונלי מתאי צמחים מוצר הדגל של החברה: VINIA – אבקת תאי ענבים אדומים המיועדת לשילוב במוצרי מזון ומשקאות |
| Innovopro | 2013 | פלטפורמה להפקת חלבוני חומוס מוצר הדגל הוא תרכיז חלבון חומוס, לא אלרגני, ובעל פוטנציאל לשימוש נרחב בתעשיית המזון |
| Incredo (DouxMatok) | 2014 | פתרון להפחתת סוכר (על בסיס סוכר) הפתרון של החברה נועד להגביר את תפיסת המתיקות ללא טעם לוואי ומאפשר הפחתת סוכר משמעותית בשוקולדים, עוגות, ביסקוויטים, קרמל, ממרח, גומי ועוד |
| Simpliigood (Algeacore) | 2015 | גידול ופיתוח מוצרים על בסיס ספירולינה החברה מתמחה בפיתוח תחליפי דגים ובשר העשויים אך ורק מספירולינה. שימוש בטכנולוגיה קניינית של החברה להפגת צבע הצבע הירוק ויצירת מרקם סיבי. |
| Panda Chocolate | 2015 | ייצור ופיתוח מוצרי שוקולד טבעוני המחקה איכות של שוקולד חלב |
| Supermeat | 2015 | פיתוח בשר עוף מתורבת עוסקת בפיתוח וייצור מוצרי עוף על בסיס גידול תאים בתהליך בר-קיימא |
| Solato | 2015 | מכונה וקפסולות להכנה מהירה של גלידה, סורבה ופרוזן יוגורט ייצור בנקודת המכירה במקום מוצרים מוכנים מראש. החברה חוסכת 85% מהאנרגיה שללא המוצר נחוצה לייצור, הובלה ואחסון במוצרים תעשייתיים |
| Bravel | 2016 | חלבון מבוסס מיקרו אצות לתחליפי חלב, בשר וביצים הטכנולוגיה משלבת תסיסה על בסיס סוכר בשילוב אור בעוצמה גבוהה לייצור מיקרו אצות במחיר סביר |
| Amai Proteins | 2016 | פיתוח ממתיק חלבוני בעצימות גבוהה, שמאפשר הפחתה של כ-40-70% מהסוכר במזון ובמשקאות הפיתוח מבוסס על פלטפורמה של עיצוב חלבונים, המקנה לממתיק יציבות גבוהה לתהליכי עיבוד מזון ומתיקות, פי 3,000 מסוכר. החלבון מיוצר בתהליך תסיסה מיקרוביאלית |
| Vgarden | 2017 | החברה מפתחת, מייצרת ומוכרת תחליפים למוצרי בשר וחלב על בסיס חלבון צמחי |
| Better Juice | 2017 | הפחתת סוכרים במיץ פירות על ידי הפיכתם לסיבים תזונתיים, מבלי לשנות את הטעם או הריח הטבעיים הטכנולוגיה מבוססת על פעילות מיקרואורגניזמים שאינם GMO ועל ההמרה ביולוגית רציפה כדי לעבד כמויות גדולות של מיץ עם השפעה מועטה על העלות הכוללת |
| Redefine Meat | 2018 | פיתוח וייצור תחליפי בשר על בסיס טכנולוגיית ייצור מתווסף (הדפסה 3D) הטכנולוגיה, התוכנה והפורמולציות הקנייניות של החברה מאפשרות ייצור תחליפי בשר עם מראה, מרקם, טעם ותכונות המתקרבות לבשר מן החי |
| Savoreat | 2018 | רובוט “שף” המייצר וצולה תחליפי בשר בהתאם להעדפות המשתמש/הצרכן המוצרים בעלי מראה, מרקם וטעם המתקרבים למוצרי המקור מן החי |
| Gavan Technologies | 2018 | תחליף רב תכליתי לשומן מן החי ושומן בכלל, המבוסס על בסיס חלבון צמחי (ללא שומן)) טכנולוגיית החברה מבוססת על פלטפורמה למיצוי ייחודי של חלבונים צמחיים בצורתם הטבעית |
| Sufresca | 2018 | ציפוי אכיל וטבעי לפירות ולירקות – להארכת חיי המדף ולהפחתת בזבוז המזון והשימוש באריזות פסלטיק |
| Remilk | 2019 | מוצרי חלב ללא רכיבים מן החי רימילק משתמשת בפרמנטציה של מיקרואורגניזמים לייצור ושחזור חלבוני חלב על מנת להביא תחליפים למוצרי חלב בעלי אותו הטעם, מרקם וערכים תזונתיים של מקביליהם מן החי |
| Torr Foodtech | 2019 | חטיפים מבוססי 100% רכיבים טבעיים ללא צורך בתוספי מזון להדבקה ולשימור פתרון החברה מייתר שימוש בסוכרים המשמשים להדבקת וייצוב מבנה החטיפים. החטיפים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים |
| Kinoko Tech | 2019 | מוצרי מזון טבעיים מבוססי פטריות קינוקו פיתחה תהליך תסיסה ביולוגי-טבעי לייצור מוצרי מזון טעימים, עתירי חלבון וערכים תזונתיים גבוהים על בסיס התססת קטניות ודגנים עם פטריות |
| Anina Culinary Art | 2020 | מנות המעוצבות כקפסולות שעשויות מירקות ורכיבים טבעיים להכנה מהירה המנות מיוצרות מתוצרת חקלאית טרייה ומשלבות עיצוב מרהיב, טעימות, ערכים תזונתיים גבוהים ומהירות הכנה |
| Chunk Foods | 2020 | תחליפי בשר על בסיס רכיבים וחלבון מהצומח בסגנון “נתחים שלמים” הטכנולוגיה של החברה מאפשרת ייצור בקנה מידה גבוה, מראה ריאליסטי של נתח בשר וערכים תזונתיים גבוהים |
| Yo! Egg | 2020 | תחליף לביצה על בסיס צמחי מוצרי החברה מעוצבים כ”ביצת עין” על בסיס רכיבים צמחיים המיועדים לצרכנים המבקשים להימנע מפגיעה בבעלי חיים ובסביבה, אך ללא התפשרות על המראה, טעם, מרקם וערכים תזונתיים של ביצת עין/ביצה עלומה |
| Blue Tree | 2020 | פלטפורמה טכנולוגית להפחתת סוכר במיצים ובמשקאות טבעיים הטכנולוגיה של החברה מאפשרת הפחתה סלקטיבית של סוכר מהמיץ/משקה ללא הוספה של תוספי מזון או רכיבים שלא הגיעו מהמשקה הטבעי וללא שינוי בהרכב המשקה מלבד גריעת חלק מהסוכר |
| Vanilla Vida | 2020 | פיתוח המחולל מהפכה בחקלאות ובשרשרת האספקה של צמחי ותרמילי הווניל פיתוח טכנולוגי לגידול מבוקר של סחלבי הונילה והבשלה מבוקרת ומהירה של תרמילי הווניל באיכות מסחרית גבוהה |
| Imagindairy | 2020 | מוצרי חלב ללא רכיבים מן החי טכנולוגיית פרמנטציה מדייקת. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על ביולוגיה חישובית ומולקולרית המגבירה את ביטוי חלבוני החלב במיקרואורגניזמים |
| Maolac | 2021 | ייצור ופיתוח חלבונים פונקציונליים להעשרת מזון, תוספי תזונה ותכשירים קוסמטיים הטכנולוגיה מבוססת על פלטפורמה חישובית פרוטאומית שפותחה על ידי החברה ומשמשת אותה לאיתור החלבונים הפונקציונליים |
| Oshi | 2021 | דגים ופירות ים על בסיס חלבון צמחי פיתוח וייצור תחליפי דגים ופירות ים כנתחים שלמים ופילה דג בטכנולוגיית ייצור מתווסף המאפשרת עלויות ייצור נמוכות ותפוקות תעשייתיות |
| Alfred’s Food-Tech | 2021 | תחליפי בשר וחלב על בסיס חלבון צמחי פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת למזער טעמי לוואי אופייניים לחלבון צמחי, שילוב תכולה גבוהה של חלבון וייצור בתפוקות גבוהות |
| Egg-n-Up | 2021 | תחליפי ביצה על בסיס חלבון צמחי תחליף ביצה בתווית נקייה המיועד כחומר גלם לתעשיית המזון, בעל תכונות פונקציונליות מגוונות ובעלויות ייצור נמוכות ותחרותיות |
| Phytolon | 2021 | ייצור צבעי מאכל טבעיים טכנולוגיה מבוססת פרמנטציה של שמרים כיצרני צבעי מאכל צמחיים. הפלטפורמה מאפשרת לייצר מגוון צבעים טבעיים בעלויות נמוכות ויציבות גבוהה לתהליכי עיבוד מזון. המוצרים מיועדים לתעשיית המזון ולהחלפת צבעי מאכל סינטטיים |
| ProLeafEra | 2021 | פלטפורמה תהליכית נקייה לבידוד חלבון צמחי החלבון מופק מעלי צמחים בתהליך שאינו משאיר צבע ירוק, טעם מר וריחות לוואי. החברה מכוונת לבסיס חקלאות נקייה, ברת-קיימא אשר מפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית ומשפרת את בטחון המזון והסביבה |
| Exosomm | 2021 | פתרונות תזונתיים מבוססי אקסוזומים מחלב פיתוח תוספי תזונה ורכיבים פטנטיים מבוססי אקסוזומים מחלב, בעלי פעילות חיסונית אפקטיבית למגוון מצבים רפואיים. הפיתוח מבוסס על פלטפורמה פרוטאומית חישובית המהווה קניין רוחני של החברה |
| O’Taste | 2022 | מוצרים להפחתת סוכר ונתרן (מלח) במזון טכנולוגיה מבוססת טחינה מיקרונית של סוכר ומלח. התהליך מביא להפחתת גודל משמעותית של חלקיקי סוכר/מלח המגבירה את חישת המתיקות/מליחות, ובכך מאפשרת הפחתה ניכרת שלהם במזון וללא צורך בשימוש בממתיקים מלאכותיים או מגבירי טעם ותוספי מזון |
המקור: תיאור החברות מתוך אתר Startup Nation Central וממידע גלוי על החברות
התפתחויות ברגולציה ובטחון מזון
רגולציה:
נמשכת מגמת העלייה במספר החברות המגישות בקשות בתחום גידול תאי צמחים בביוריאקטורים לצורך ייצור רכיבי מזון, כגון קקאו, קפה, נוגדי חמצון, פיגמנטים וחומרים טבעיים נוספים. כמו כן, ישנה עלייה במספר החברות המפתחות ביוריאקטורים ייעודיים לטכנולוגיה זו. התחום מתחיל למשוך תשומת לב גוברת מצד משקיעים בינלאומיים, בהם ענקית השוקולד Mondelez, שהשקיעה בפעם השנייה בסטארט-אפ הישראלי Bio Celleste, וכן משרד הביטחון האמריקאי, התומך בפיתוח טכנולוגיות אלו לצד טכנולוגיות פרמנטציה מדייקת.
בדצמבר 2024 פרסם שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מדריך ייעודי עבור חברות פודטק המבקשות אישור לשיווק עבור מוצרים כגון בשר מתורבת, רכיבי ותוספי מזון המיוצרים בפרמנטציה מדייקת ועוד. המדריך היה מטרת העל של הפיילוט המשותף של רשות החדשנות ומשרד הבריאות, שנועד להנגיש את הכללים, הדרישות ומבנה התהליך להגשת בקשות בתחום החלבון האלטרנטיבי והמזון המיוצר בשיטות ביוטכנולוגיות.
הפיילוט כלל ארבע חברות מתחום החלבון האלטרנטיבי ושימש כ”ארגז חול” לתהליך הלמידה של משרד הבריאות להתמודדות עם בקשות אישור “מזון חדש” עבור מוצרים חדשניים בתחום הבשר המתורבת והפרמנטציה המדייקת – תחומים שנחשבו מורכבים מבחינה רגולטורית, הן בישראל והן בעולם. שתיים מתוך ארבע החברות קיבלו אישור “מזון חדש” למוצריהן כחלק מהפיילוט: אלף פארמס (בשר מתורבת) ורימילק (חלבוני חלב בפרמנטציה מדייקת).
בהקשר זה, ראוי לציין כי משרד הבריאות אישר לשיווק בנובמבר 2024 גם את חלבוני החלב שמפתחת חברת הפרמנטציה המדייקת Imaigndairy.
בטחון מזון:
סוגיית ביטחון המזון תופסת מקום מרכזי יותר בראייה האסטרטגית של מדינת ישראל. חשיבות זו התעצמה בעקבות בעיות בשרשראות האספקה במהלך מגיפת הקורונה וכן בשל המצב הגיאופוליטי שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אשר חשפו את התלות המשמעותית של ישראל בייבוא מזון ותוצרת חקלאית. כמענה לאתגרים אלו, משרד החקלאות שינה את שמו ל”משרד החקלאות וביטחון המזון”, תוך הרחבת ההתמקדות לכל אורך שרשרת ה-AgriFood בישראל. במסגרת זו גובשה “התכנית הלאומית לביטחון המזון 2050” ופורסמו תוצרי הביניים שלה: שש קבוצות עבודה עסקו בהיבטים שונים של ביטחון המזון, ביניהן: הרכב סל המזון של תושבי המדינה והרגלי הצריכה, תוצרת חקלאות מקומית, סחר ושיתופי פעולה בינלאומיים, תעשיות המזון, פיתוח וחדשנות ואובדן מזון. בקבוצות אלו הוצגו האתגרים והחסמים המרכזיים ונבחנו פתרונות אפשריים לטובת גיבוש תוכנית לאומית לביטחון המזון בישראל ואספקת מזון טרי ובריא ברציפות, בעת שגרה ובעת חירום.
בין האתגרים והמיקוד:
קבוצת תעשיות המזון בחנה כיצד ניתן לחזק את הייצור המקומי של מזון בריא ובר-השגה, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. האתגרים המרכזיים שעלו כוללים תלות בייבוא חומרי גלם, עלויות ייצור גבוהות, וצמיחה נמוכה במספר מפעלי המזון החדשים. הקבוצה הציעה כיווני פעולה הכוללים שינוי תמהיל המוצרים לכיוון בריא יותר ומקיים, עידוד פיתוח תעשיית הפוד-טק בישראל ושיפור שרשראות האספקה להפחתת עלויות ולהגברת יעילות הייצור.
קבוצת מו”פ וחדשנות עסקה בדרכים לחדשנות טכנולוגית בחקלאות ובתעשייה, בדגש על פיתוח אקו-סיסטם מחקרי מתקדם כמענה להתמודדות עם האתגרים והסיכונים. הכיוונים המתגבשים כוללים חיזוק הקשר בין מחקר לאקדמיה ולתעשייה, לצד עידוד יזמות של אגרו-טק, פוד-טק וחקלאות מים, הקמת מפעלי מזון חדשניים, פיתוח תשתיות מחקר וידע, זיהוי תתי ענפי ייצור עם פערי פריון, פיתוח כלים לתיעדוף תמיכות ממשלתיות שייתמכו בסל המזון הלאומי, דגש על מעבר ממו”פ לייצור ותמיכה ופיתוח חקלאות מתקדמת.
קבוצת אובדן מזון הציגה נתונים מדאיגים על היקף אובדן המזון בישראל – 37% מהמזון המיוצר, בערך של למעלה מ-23 מיליארד ש”ח. הצוות הציב כמטרה לצמצם את בזבוז ואובדן המזון במקור ובמקטעים השונים של שרשרת הערך, ולטפל בעודפים ובפחתים (מניעת הטמנה).
סיכום
שנת 2024 סימנה שפל של חמש שנים בגיוסים לפודטק, הן בעולם והן בישראל, כאשר האקוסיסטם הישראלי ספג ירידה חדה הרבה יותר בהשוואה לשאר העולם, בעיקר על רקע המצב הגיאופוליטי עקב מלחמת חרבות ברזל. את עיקר הגיוסים מושך עדיין תחום החלבון האלטרנטיבי, אם כי בישראל היווה רק קצת יותר ממחצית הגיוסים. זאת בניגוד לשנים 2021 ו-2022, בהן הוא היווה 90% ו-66% בהתאמה. תחום הבשר המתורבת נאבק עם ספקות לגבי התאמתו ועתידו כתחליף לבשר מן החי כפי שעולה מנתוני הגיוסים ורצף כתבות ביקורתיות שפורסמו בשנה החולפת. עיקר ההשקעות לתחום זה כעת הינה סלקטיבית בחברות אשר מציגות מענה לפחות לאחד מהחסמים הטכנו-כלכליים של התחום (קצב חלוקת תאים, צפיפות תאים, הפחתת עלויות מדיום גידול, טכנולוגיות ביוריאקטור חדשניות וכדומה).
הצורך בהפחתת צריכת מזון מן החי נותר אתגר גלובלי, בעיקר בשל השפעות סביבתיות ועלייה בצריכת המזון בעולם. עם זאת, החסמים לתחלופה משמעותית נותרו טכנולוגיים. “התוכנית הלאומית לביטחון מזון 2050” שפורסמה על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון מתכתבת עם צורך זה ועם הפיתוח של שיטות חדשניות לייצור מזון ותוצרת חקלאית, תוך צמצום התלות בייבוא.
בניגוד למגמת הגיוסים, תמיכת רשות החדשנות באקוסיסטם הפודטק הישראלי נותרה יציבה ועמדה על רמות דומות ל-2023, שבה היקף המענקים היה הגבוה ביותר עד כה. ישנה אופטימיות זהירה לגבי התחדשות ההשקעות ב-2025, אם כי אין צפי לחזרה להיקפי הגיוסים של 2021 ו-2022.
- המידע המופיע באתרים חיצוניים שמופיעים בסקירה הוא באחריות האתרים והרשות אינה אחראית לו.
- הפרטים, המידע ואו הנתונים שבמאמר זה התקבלו, בחלקם, מצדדים שלישיים ועל כן אין הרשות מתחייבת על מידת דיוקם.
- המאמר מכיל קישורים לאתרים חיצוניים. אין לרשות כל שליטה על המידע, הפרטים והנתונים שבאתרים אלו ואין לפרש הפנייה אליהם כמתן המלצה, קישור או העדפה באשר למידע, לתוכן או לשירותים המפורסמים בו והרשות לא תשא באחריות לתוכן המופיע באתרים אלו או הסתמכות על המידע שבהם.