בינה מלאכותית

רשות החדשנות מגדירה את הבינה המלאכותית כ"טכנולוגיה רב-תכליתית" (General Purpose Technology) המשבשת ומשנה מן היסוד את כלל תחומי המשק, התעשייה והחיים. בעיני הרשות, שמירה על ההובלה של ישראל בתחום זה היא משימה לאומית קריטית להבטחת התחרותיות של הכלכלה ושל תעשיית ההייטק הישראלית בעולם. הפעילות אינה מתמקדת רק בפיתוח אלגוריתמים, אלא גם בהטמעת טכנולוגיות AI מתקדמות בתעשיות מסורתיות, במגזר הציבורי ובאקדמיה.

מוקדי הפעילות והחדשנות המרכזיים:

• בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) ועיבוד שפה (NLP): הרשות מובילה מיזמים לאומיים לפיתוח תשתיות עיבוד שפה טבעית לשפות עברית וערבית. המטרה היא לאפשר הקמה של מודלי שפה גדולים ומערכות בינה מלאכותית המותאמות במדויק לשפות, לתרבות ולצרכים המקומיים (כדוגמת המגזר הפיננסי, המשפטי והרפואי בישראל).

• ביוקונברג'נס ורפואה מותאמת אישית: שילוב של יכולות חישוב מתקדמות ולמידת מכונה (Machine Learning) עם מדעי החיים. הבינה המלאכותית משמשת לפענוח מאגרי עתק של נתונים ביולוגיים, האצת פיתוח תרופות חדשות (Drug Discovery) ברמות דיוק גבוהות, והתאמת טיפולים רפואיים אישיים.

• תשתיות מחשוב ודאטה (Supercomputing): אימון של מודלי בינה מלאכותית מתקדמים דורש משאבי מחשוב עצומים ויקרים. כחלק מהתוכנית הלאומית (במסגרת פורום תל"ם), הרשות פועלת להקמת תשתיות מחשוב-על לאומיות (HPC) הנגישות לחוקרים ולסטארט-אפים, כדי למנוע חסמי כניסה לחברות צעירות ולשמור על אקו-סיסטם מחקרי תוסס.

• מעטפת הרשות – מימון ורגולציה מאפשרת: כדי לקדם את התחום, רשות החדשנות מציעה מסלולי תמיכה מגוונים, החל ממימון הוכחת היתכנות (POC) של פתרונות AI בתעשייה, ועד למאגדי מחקר (קונסורציום) המחברים בין האקדמיה לחברות הטכנולוגיה. בנוסף, הרשות מעורבת בעיצוב מדיניות של "בינה מלאכותית אחראית" (Responsible AI) ברמה הלאומית. הגישה הישראלית דוגלת ב"רגולציה מאפשרת" – יצירת כללי אתיקה ובטיחות שיגנו על הציבור מפני הטיות ופגיעה בפרטיות, אך ייושמו בצורה גמישה שאינה חונקת את החדשנות ומאפשרת לחברות המקומיות להמשיך להוביל בשוק העולמי.