בינה מלאכותית
טכנולוגיה רב-תכליתית (General Purpose Technology) המאפשרת למערכות ממוחשבות לבצע משימות המצריכות אינטליגנציה אנושית, במטרה לשבש ולייעל את כלל תחומי המשק, התעשייה והחיים.
רשות החדשנות מגדירה את הבינה המלאכותית כטכנולוגיה קריטית להבטחת התחרותיות של ישראל בעולם. הפעילות הלאומית מתמקדת בפיתוח תשתיות עיבוד שפה (NLP) בעברית וערבית, שילוב AI ברפואה מותאמת אישית, הקמת תשתיות מחשוב-על (Supercomputing), וקידום מדיניות של "רגולציה מאפשרת" לבינה מלאכותית אחראית.
בשר מתורבת
בשר מן החי המיוצר באמצעות גידול תאים במעבדה בתוך ביו-ריאקטורים, ללא צורך בשחיטה או פגיעה בבעלי חיים, תוך שמירה על טעמו, מרקמו והרכבו התזונתי של הבשר המסורתי.
טכנולוגיית הבשר המתורבת מאפשרת ייצור בשר אמיתי מתאים בסביבה מבוקרת, תוך חיסכון במשאבי טבע וצמצום זיהום סביבתי. התחום מתמודד עם אתגרי הפחתת עלויות ייצור (Scale-up) ונתמך בישראל על ידי רשות החדשנות ומאגד הבשר המתורבת, במטרה להבטיח קיימות וביטחון תזונתי ברמה הלאומית והעולמית.
הנדסת מזון
שילוב של תחומי הנדסה, מדעי החיים וטכנולוגיה לפיתוח, עיבוד וייצור של פתרונות מזון בריאים, בטוחים ובני-קיימא, תוך מתן מענה לאתגרי האקלים וביטחון המזון ברחבי העולם.
תחום הנדסת המזון בישראל עושה שימוש בטכנולוגיות חזיתיות כגון ביוקונברג'נס, בינה מלאכותית ורובוטיקה כדי להתמודד עם אתגרי אקלים וביטחון מזון עולמי. המיקודים המרכזיים של התחום כוללים פיתוח חלבונים אלטרנטיביים, שיפורים תזונתיים וקידום קיימות באמצעות צמצום בזבוז מזון.
פודטק
תעשייה טכנולוגית העוסקת בפיתוח חלופות מזון, ייעול ושיבוש שרשרת האספקה הגלובלית, ושיפור הביטחון התזונתי, תוך שימוש בטכנולוגיות עמוקות כדי להתמודד עם אתגרי משבר האקלים וגידול האוכלוסייה בעולם.
תעשיית הפודטק הישראלית נחשבת למעצמה עולמית, ושנייה רק לארה"ב בהיקף ההשקעות בחלבונים חלופיים. התחום משלב טכנולוגיות עמוקות כמו פרמנטציה, חקלאות תאית וביוקונברג'נס במטרה לייצר חלופות בשר וחלב, לייעל את הייצור החקלאי, למנוע בזבוז מזון ולספק ביטחון תזונתי בקנה מידה גלובלי.