ככה עושים את זה בסינגפור

מה המשותף לחברה המפתחת מערכת תקשורת המדווחת על אירועים מהשטח בזמן אמת ולחברה המפתחת מוצרים לטיפול בהשמנת יתר? שתיהן זכו לעבוד בשיתוף עם חברה/מכון מחקר סינגפורים, באמצעות הקרן הדו-לאומית סינגפור – ישראל (SIIRD), שהוקמה בשיתוף לשכת המדען הראשי וה-EDB מסינגפור

בעתיד הקרוב יוכל כל אזרח שנתקל באירוע פשיעה לצלם אותו בווידאו ולשלוח את הסרטון ישירות למשטרה. המשטרה, מצידה, תוכל לנתח את הנתונים המגיעים מהאזרחים ואת המידע הכתוב ברשתות החברתיות ולשלוח במהירות לאירוע את אנשי המקצוע המתאימים. זהו פיתוח חדשני של חברת LiveU, המייצרת מערכות שידור וידאו ישירות מהשטח, שנעשה בשיתוף עם חברה מסינגפור. האחראית, המקשרת והמממנת שיתופי פעולה דומים לאלה היא קרן סינגפור – ישראל (SIIRD), שהוקמה בחסות המדען הראשי ומסייעת לחברות ישראליות וסינגפוריות לפתח ביחד מוצרים שיניבו הצלחה מסחרית בארץ ובחו”ל.

LiveU היא חברה העוסקת בהעברת שידורי וידאו מכל מקום ובכל זמן באיכות HD, ללא תלות בלוויין. “ערוצי השידור בטלוויזיה והפורטלים החדשותיים הם הלקוחות המרכזיים של מוצר הדגל שלנו”, מפרט נועם עמרם – מנהל המו”פ ושיתופי הפעולה של LiveU. “למעשה, כל כתב חדשות מקבל יחידת שידור קטנה, המתחברת למצלמה שלו. הווידאו מהמצלמה מועבר ליחידת השידור, נדחס ומקודד בתוכה ולאחר מכן מועבר במקביל, דרך מספר ערוצים סלולריים, אל האינטרנט ומשם לשרת היעד. על השרת, משוחזרת התמונה המקורית וכך ניתן להעביר את הווידאו לטלוויזיה, לאינטרנט או לטלפונים סלולריים בהתאם ליישום הספציפי. הודות למנגנוני תיקון השגיאות ומנגנוני האיזון בזמן אמת – הצלם יכול לשדר מכל מקום, כולל ממקומות סגורים, תוך כדי תנועה ובעלות נמוכה יחסית. מערכת LiveU ניתנת לרכישה או להשכרה, והשדרוג הקרוב יכלול גם אפליקציה למובייל בשיתוף פעולה עם פנסוניק.

בתמונה: חברת LiveU העוסקת בהעברת שידורי וידאו מכל מקום ובכל זמן באיכות HD

“המדען הראשי שותף מלא להצלחת המיזם שלנו מיום הקמתו. שיתוף הפעולה שלנו עם סינגפור, המתאפשר בזכות קרן SIIRD, מגשים חזון נוסף בתחום האבטחה שגם בו יש ערך רב לשידור וידאו חי מהשטח. הציבור מגיע בדרך כלל ראשון לכל אירוע פשיעה ומעלה סרטונים לפייסבוק במקום לפנות למשטרה. החברה הסינגפורית השותפה שלנו פיתחה כלים לניתוח של התקשורת ברשת החברתית לצרכים משטרתיים. למשל, אם מישהו יכתוב ‘יש פצצה בתל אביב’ – המשטרה תמצא בטוויטר ובפייסבוק קישורים, סרטונים ומידע על האירוע הזה, ותוכל לטפל בו לפני שמתחילה התקהלות. לנו ולחברה הסינגפורית יש תכנית עבודה, משימות משותפות, הגדרת ארכיטקטורה, ממשק משתמש, תוכנת אינטגרציה ועוד – וכולנו מתנהלים ביחד. הפיתוח הזה מתאפשר בזכות תמיכת קרן SIIRD”, מדגיש עמרם.

החומרים שמהם עשויה ההצלחה

LiveU היא רק אחת הדוגמאות לסיפורי ההצלחה שמניב שיתוף הפעולה הפורה המתקיים בתמיכת הקרן הדו-לאומית סינגפור-ישראל, הנקראת גם SIIRD   (Singapore-Israel Industrial R&D Foundation). הקרן פועלת מאז שנת 1997 ומטרתם של מנהלת הקרן בישראל עו”ד שירלי רפואה-חסון מטעם לשכת המדען הראשי, ושל מנכ”ל הקרן מר Chan Eng Chye מטעם המועצה לפיתוח כלכלי של סינגפור (EDB), היא לגרום לשיתופי פעולה מהסוג הזה לקרות. מטרת העבודה המשותפת היא לקדם את הקשרים המסחריים והתעשייתיים בין שתי המדינות ולתמוך בפרויקטי מו”פ משותפים בין חברות היי-טק ישראליות לבין חברות ומכוני מחקר סינגפוריים.

ברשימה המכובדת של סיפורי ההצלחה, אפשר למנות יוזמות ישראליות-סינגפוריות שיצאו לפועל הודות לתמיכת הקרן, ביניהן: ג’ינג’ר – מערכת הוראה אינטראקטיבית ללימוד עצמי של אנגלית; שיתוף פעולה לפיתוח אצות מסוימות המחסנות דגים נגד וירוס התוקף דגים מסוימים באסיה; חברה ישראלית וחברה סינגפורית המפתחות קרם הלבנה קוסמטי על בסיס חומרים המצויים בזן מסוים של פטריות; חברה ישראלית וחברה סינגפורית שפיתחו קרם המרפא כוויות הנגרמות מהקרנות של חולי סרטן; ועוד.

“הבסיס להצלחה הוא שיתוף הפעולה המלא של שני הצדדים”, מבהירה רפואה-חסון, “והוא כולל דיווחים, העברת מידע וקבלת החלטות משותפות על בסיס יומיומי. אנו עובדים יחד כבר עשר שנים, ודואגים כל הזמן לשפר, לשנות ולהתאים את דרכי העבודה שלנו למשתנים השונים תוך כבוד והתחשבות באינטרסים של שתי התרבויות. ככלל, קל מאוד לעבוד עם עמיתינו בסינגפור. הם דוברי אנגלית, חרוצים, יסודיים ואינטליגנטיים. גם היכולת שלהם לנתח נתונים ולעבד אותם לידע מעשי מעוררת כבוד”.

אבי חסון, המדען הראשי: “למעשה, הקרן מסייעת לחברות במציאת שותפים טכנולוגים בישראל ובסינגפור, ביצירת הקשר הראשוני ביניהן ומלווה את החברות בתהליך הגשת הבקשות. המימון מגיע משתי הממשלות לצורך התמיכה הכספית בפרויקטים המשותפים, שנבחרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן המתקיימת פעמיים בשנה – פעם בסינגפור ופעם בישראל.

הקרן מאשרת פרויקטים המיועדים לפיתוח מוצר או תהליך, המבוססים על חדשנות טכנולוגית, ושיש להם סיכויים גבוהים להצליח מבחינה מסחרית ולהגיע לשווקים נרחבים. כל החלטה לאשר או לדחות פרויקט מתקבלת לאחר סיכום של חוות דעת ישראלית וסינגפורית. בהחלטות מובאים בחשבון שיקולים שונים: החדשנות הטכנולוגית של הפרויקט, הערך המוסף של שיתוף הפעולה, התרומה לשתי החברות, יכולת החברות המגישות את ההצעה לבצע את הפרויקט, יכולתן לממן את חלקן בפרויקט ועוד”.

כספי הקרן מהווים מימון משלים להשקעתן של החברות בפרויקט עד לשיעור תמיכה של 50 אחוזים מהוצאות המחקר והפיתוח בכל פרויקט. עד כה אישרה הקרן כ-135 פרויקטים משותפים בין חברות ישראליות וסינגפוריות, שעלותם הכוללת היא מעל ל-150 מיליון דולרים.

בתמונה: עו”ד שירלי רפואה-חסון מנהלת הקרן בישראל ומנכ”ל הקרן מר צ’אן אנג צ’אי

מקום שישי בכלכלה העולמית

“סינגפור היא פנינה באסיה”, מתארת רפואה-חסון. “בדומה לישראל, גם היא מדינה קטנה ללא משאבים שבנתה את עצמה בזמן קצר והפכה לשחקן משמעותי בעולם. מאז שנות השישים יש לישראל נציג בסינגפור, והיחסים בין המדינות טובים ומבוססים על ערכים דומים.
קצב הצמיחה הכלכלית בסינגפור הוא בלתי נתפס במונחים מערביים. בהיותה מדינה קטנה וחכמה השואפת להגיע לחזית הטכנולוגיה בכל התחומים, סינגפור היא מקום מצוין להטמיע טכנולוגיה חדשה והיא מהווה מאגר הזדמנויות נרחב לחדשנות וליזמות הישראלית”.

ממשלת סינגפור פועלת בשיטתיות כדי להפוך את המדינה למרכז אזורי לארצות דרום-מזרח אסיה. לפי דירוג הבנק העולמי, סינגפור מדורגת כמקום הטוב ביותר בעולם לעשות בו עסקים והיא ממוקמת במקום השישי בכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי מקנה לחברות הפועלות מתוכה גשר לשווקים הגדולים בעולם – סין, הודו, יפן, אינדונזיה ואוסטרליה, הנמצאים כולם במרחק של פחות משבע שעות טיסה מסינגפור.
בעשורים האחרונים סינגפור הפכה למרכז טכנולוגיה, קידמה ומודרניות מהמתקדמים בעולם. היא מאופיינת בתחרותיות ובפריון גבוה, ויש לה תשתיות מהמובילות בעולם – נמלי תעופה, תקשורת בפס רחב בכל בית, תחבורה, בנקאות וביטוח – מה שמקל על מימוש שיתופי הפעולה הבינלאומיים. בנוסף, המדיניות הממשלתית בסינגפור מעניקה תמיכה כספית לחברות רב-לאומיות המעוניינות להקים בה את המטות האזוריים שלהן וסביבה עם איכות חיים גבוהה מאוד לעובדים ולמנהלים הזרים של חברות אלו. והראיה לכך: כיום פועלות בסינגפור 37,000 חברות רב-לאומיות, המשווקות ממנה את מוצריהן.

התאגידים הרב-לאומיים הרבים שנכנסו לפעול בסינגפור בשנים האחרונות זיהו את הפוטנציאל הכלכלי האדיר שלה. הם הבינו כי הכלכלה הסינגפורית מהווה קרש קפיצה גם עבור חברות אסיאתיות, המוצאות בסינגפור מקום המשלב תרבות מערב ומזרח במדינה קטנה, שגם משקיעה ביזמות וחושבת לטווח ארוך.
“הסינגפורים שואפים להיות בחזית הטכנולוגיה בעולם”, מסכמת רפואה-חסון. “בזכות השקעה במחקר ופיתוח, שמירה על יציבות שלטונית, תכנון כלכלי של עשר שנים קדימה, כלכלה הנסמכת על ייצור ושירותים, והימצאותם של מפעלים לאלקטרוניקה, הנדסה, ביו-מדיקל ורפואה – מדובר במדינה שכדאי להשקיע בה. התחומים שבהם הממשלה הסינגפורית שואפת למקם את עצמה בחזית הטכנולוגיה בשנים הקרובות הם: איכות סביבה, אנרגיה ירוקה, מדיה דיגיטלית, ביו-טכנולוגיה ושירותים רפואיים”.

לנו יש ידע, להם יש פטנטים

אחת הדוגמאות הבולטות לשיתוף פעולה עם חברות סינגפוריות בתחום הציוד הרפואי היא סיפור הצלחתה של אליום מדיקל סולושנס בע”מ בפיתוח קו מוצרים לטיפול בסוכרת מסוג 2 ובהשמנת יתר. אליום היא חברת מכשור רפואי המתמחה בטכנולוגיות זעיר פולשניות. לחברה יש ארבעה קווים של מוצרים בתחומי האורולוגיה, אורו-גינקולוגיה, כלי דם וגסטרו-אנטרולוגיה, והמשותף לכולם הוא שימוש בטכנולוגיה זעיר פולשנית חדשנית. 

“לאחרונה חתמנו על הסכם לפיתוח ומסחור מוצר רפואי, זעיר פולשני, לטיפול בסוכרת מסוג 2 (Type II diabetes) והשמנת יתר (obesity) עם האוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS)”, מספר אסף אלפרוביץ, מנכ”ל החברה. “הפרויקט יבוצע בשיתוף פעולה טכנולוגי, קליני, רגולטורי ומסחרי על ידי שני הצדדים שישתתפו במימון הפרויקט באופן שווה, מעבר לתמיכת הקרן הדו-לאומית סינגפור-ישראל. המוצר יקטין באופן משמעותי את ספיגת הסוכרים בדם על ידי בידוד המזון המעוכל בעזרת שרוול ייחודי (GDS) – כך שהמזון לא יבוא במגע עם דפנות המעי (החלק העליון של המעי הדק) ועם מיצי העיכול המאפשרים ספיגה של סוכרים בגוף. השרוול מוצמד לדופן המעי הדק ומעוגן בקיבה באמצעות מנגנון עיגון חדשני (DAS), המוגן על ידי פטנט בתהליכי רישום. המוצר הזה משלב שני מנגנונים עיקריים לטיפול בהשמנת יתר ובסוכרת מסוג 2: הקטנת ספיגת הסוכרים בדם (malabsorptive) על ידי ה-GDS, ומרכיב מונע (restrictive) כי לעוגן יש נפח היוצר תחושת שובע כבר לאחר אכילת ארוחה קטנה.

“לשירלי ולצוות בסינגפור מגיעים שבחים רבים. העבודה מולם התנהלה בסטנדרטים הכי גבוהים בכל השלבים, בניהול התהליכים, וגם במשא ומתן המורכב עם האוניברסיטה ועם חוקרים מובילים מטעמה שיפתחו וימסחרו ביחד איתנו את המוצר הייחודי הזה. אנשי הקרן סייעו מאוד ביצירת המתווה ומסגרת ההתנהלות לקידום הדברים, תוך בניית סביבה עסקית פתוחה ונעימה של אמון הדדי.

לנו יש ידע והתמחות בעבודה עם פולימרים בסביבות קשות וחומציות עם אנזימים מעכלים ובפיתוח מערכות הובלה, ולסינגפורים יש ידע, פטנטים וניסיון במערכת העיגון. למעשה, הפיתוח הוא משותף לחלוטין, והחלטנו שגם נשווק בעולם את המוצרים ביחד במסגרת Joint Venture, שיוחזק באופן שווה על ידי הצדדים ויהיה אחראי על מכירות ושיווק בכל העולם. כך ייצרנו מתווה של שיתוף פעולה עסקי עם אינטרסים זהים להצלחה של שני הצדדים. אנו מעריכים שבעוד כ-18 חודשים נקבל את אישור CE לשיווק המוצר באירופה, ונתחיל באירופה כשוק ראשוני ובמקביל בתהליכי רישום בשווקים נוספים כולל אלה של המזרח הרחוק”, מדגיש אלפרוביץ. 

השותף הנכסף

איך מחפשים (ומוצאים) שותף בסינגפור?

הצעד הראשון בדרך לשיתוף פעולה עם חברה סינגפורית הוא חיפוש שותף אידיאלי למחקר ופיתוח לפי תחומי מומחיותו בעזרת נציגי הקרן בסינגפור. חברה המעוניינת בכך צריכה למלא את “טופס חיפוש השותף“, שבו יש לתאר את החברה, את המוצר הייעודי לפיתוח ואת השותף האידיאלי עבורה מבחינת יכולות המחקר והפיתוח שלו.

מי יכול לקבל את תמיכת הקרן? פרויקטי מו”פ ששותפים להם חברה סינגפורית או מכון מחקר סינגפורי וחברה ישראלית (הרשומות ועובדות בסינגפור או ישראל, בהתאמה); פרויקטים שבסיומם עומד מוצר מוכן למסחור, לפחות 30 אחוזים מהוצאות המו”פ בפועל של הפרויקט יוצאו או בסינגפור או בישראל; לחברה יהיה מימון פרטי להשלמת מימון הפרויקט.

איך מחזירים את המענק? מקבלי התמיכה נדרשים להחזיר את המענק שקיבלו מהקרן בצורת תמלוגים, כאשר יש מכירות כתוצאה מהפרויקט המשותף. מדובר במענק המותנה בהצלחת מסחור הפרויקט. אם הפרויקט נכשל, אין דרישה להחזרים כספיים מהחברות.

שלושה מודלים אפשריים של פרויקטים במסגרת הקרן:

1. פרויקט היתכנות ( :(FEASIBILTY PROJECTהפרויקט נמשך עד שלושה חודשים, בתקציב של עד 60,000 דולר למו”פ, כולל לפרויקט לבדיקת היתכנות טכנולוגית. תמיכת הקרן – עד 30,000 דולר.
2. פרויקט קטן :(MINI PROJECT) הפרויקט נמשך עד שנה, בתקציב של עד 400,000 דולר למו”פ כולל לפרויקט. תמיכת הקרן – עד 200,000 דולר.
3. פרויקט מו”פ מלא(FULL SCALE PROJECT) : הפרויקט נמשך עד שלוש שנים. המענק הוא עד 50% מהוצאות הפרויקט המאושרות עד לתמיכה של 1,000,000 דולר.