לשכת המדען הראשי מעודדת בני נוער ליזמות עסקית, בין היתר באמצעות תכנית start up now של עמותת יוניסטרים, המציעה לצעירים עם ברק בעיניים התנסות מעשית ביזמות טכנולוגית על כל שלביה. יזמות צעירה
קופסת אוכל המאפשרת חימום אוכל ביתי בכל מקום, ללא תלות בחשמל ובגז, היא פיתוח של אור אסולין, תלמידת תיכון מעכו ושל חבריה לסטארט-אפ חדשני של בני נוער. הסטראט-אפ הוקם במסגרת פעילותה המכשירה ומעודדת תלמידי תיכון ברחבי הארץ ליזמות ולהשתלבות בזירה העסקית. אסולין שפיתחה עם חבריה-שותפיה את ה-Hotbox, אף הדליקה משואה בהר הרצל ביום העצמאות האחרון בזכות היותה “דוגמה לדור הצעיר של מדעני ישראל”, כפי שנכתב בנימוקי ועדת מדליקי המשואות.
לאחרונה, זכתה עמותת יוניסטרים במכרז להפעלת תכנית ליזמות צעירה של לשכת המדען הראשי, שהחלה את פעילותה בשנת 2009 ונקראת Startup Now. מטרת התכנית היא להטמיע בנוער הישראלי את הסקרנות ורוח היזמות לחדשנות טכנולוגית ולהכין את דור ההמשך לפיתוחה של התעשייה ולשימור מקומה של ישראל בחדשנות הגלובלית. התכנית מעודדת בני נוער ליזמות עסקית, מתוך התנסות מעשית ביזמות טכנולוגית חדשנית בכל שלביה: החל מגיבוש הרעיון, פיתוח, בניית תכנית עסקית ושיווק המוצר המפותח.
אבי חסון, המדען הראשי: “ההון האנושי ויצירת אקו-סיסטם של חדשנות נמנים עם האתגרים החשובים ביותר בהיי-טק הישראלי. חינוך טכנולוגי ותכניות המעודדות חדשנות וחשיבה יזמית של בני נוער תורמים להתמודדות עם אתגרים אלו”.
התנסות מעשית במעגל היזמי כולו
“ביוניסטרים לומדים הכל מאפס”, אומרת אסולין. “הגעתי לתכנית כשהייתי בכיתה ט’, וכבר מההתחלה היה לי חשוב להוכיח את עצמי. למדתי הרבה בשנים האלה. לא רק על עסקים ויזמות, אלא גם על עצמי ועל מה שאני מסוגלת לעשות. אין ספק שאור שנכנסה לתכנית הייתה אור אחרת, לא ידעתי עד כמה אני מסוגלת לקדם דברים או לעמוד מול קהל ולדבר.
“הרעיון הראשוני למיזם ה-Hotbox נולד כמענה לצורך שלנו כתלמידים בכיתה ט’ שלומדים עד שעות הצהריים המאוחרות ולא רוצים לאכול סנדוויצ’ים וג’אנק פוד. כשהתחלנו לחשוב על הנושא גילינו שמדובר בצורך של אנשים רבים – נהגי מוניות, חיילים וסטודנטים. לקח לנו זמן עד שגיבשנו את הפתרון הנוכחי – קופסה בתוך קופסה. הקופסה הפנימית מוליכה חום והקופסה החיצונית מבודדת. צריך רק להכניס קפסולה לקופסה כדי שהאוכל יתחמם. התכנית שלנו היא לשווק את הקופסה כמו שמשווקים מכונת קפה – במחיר מוזל עם התחייבות של הקונה לרכוש קפסולות לתקופות שונות. כבר יש לנו אב טיפוס ואנחנו מחפשים מפעל ואיש עסקים שישקיעו בנו כסף כדי שנוכל לייצר ולהתחיל למכור. אמנם שלוש השנים שלנו בתכנית כבר מאחורינו, אך יש לנו קשרים עם אנשי עסקים בכירים רבים והרבה תכניות להמשך הדרך”, מסכמת אסולין.
סיפורם של אסולין וחבריה לסטארט-אפ הוא דוגמה לחדשנות וליצירתיות שמביאים בני נוער לעולם העסקי. ערכי ליבה אלה מוטמעים גם ב-StartUp Now – תכנית בת שנה לקידום יזמות צעירה, שזכתה במכרז של לשכת המדען הראשי ובתמיכתה. התכנית החדשה מציעה לצעירים מכיתה ז’ עד י”ב מפגש שבועי במשך כעשרה חודשים, כאשר הדגש הוא על התנסות מעשית בתהליך הקמת חברת סטארט-אפ והמעגל היזמי כולו. התכנית תופעל בכשמונים רשויות ברחבי הארץ.
דור ההמשך של החדשנות הטכנולוגית
יוניסטרים היא עמותה המפעילה תכנית יזמות לבני נוער בכיתות ט’ עד י”ב בעיקר בפריפריה. במסגרת התכנית התלת-שנתית מקבלים החניכים ליווי, הדרכה והכוונה למסלול חיים של מימוש עצמי והצלחה הכולל שירות צבאי/ לאומי משמעותי, לימודים באקדמיה וכלים להשתלבות במגזר העסקי ולפיתוח קריירה. העמותה הוקמה בשנת 2001 על ידי רוני צארום – יזם בנשמתו אשר התחיל בצעירותו ברמלה ולאחרי שעשה אקזיט בתחום ההיי-טק החליט לפנות לכיוון החברתי ולייצר נקודת פתיחה טובה יותר לבני נוער בדמותו באמצעות עולם היזמות והעסקים.
“מניסיוני”, אומר צארום, “התנסות בגיל צעיר עשויה להשפיע רבות על נערים ונערות, בעיקר באזורים מעוטי הזדמנויות ביחס למרכז הארץ ובקרב בני נוער שאין להם אמצעים להצליח כמו במקומות אחרים. האפשרות להקים סטארט-אפים באזורי פיתוח היא מצוינת בעיניי, לא רק ברמה העסקית אלא גם מבחינה חברתית. כאשר בוגרי התכניות ישתלבו כמובילים בקהילה העסקית הם ישפיעו על המעגלים שסביבם ויתרמו למקום שממנו הם באו.
.png)
“החזון שלי הוא שכל תלמיד במדינת ישראל יקבל הזדמנות לחווֹת הקמת סטארט-אפ. יש כאן תהליך אישי מדהים ומעצים – להקים משהו מאפס, משלב סיעור המוחות ועד שלב הביצוע וההוצאה אל הפועל. לא הרבה חווים את זה ובטח לא בגיל העשרה. זו פריבילגיה מעצימה באופן שקשה לתאר”
תכנית Startup Now, שמופעלת בתמיכת המדען הראשי, מזקקת את התכנים היזמיים והעסקיים ומתנקזת לפעילות קצרה הנמשכת כשנה. “זוהי תכנית תובענית, הדורשת מבני הנוער לא מעט. הם מנהלים חברה על כל המשתמע מכך, וזה לא מתאים לכל נער או נערה בגיל שש עשרה”, מדגישה בת שבע משה, מנכ”לית העמותה. “תהליך ההכשרה ארוך ומורכב, והוא כולל הכרת מושגים מעולם העסקים, הכלכלה והיזמות, הקמת חברת סטארט-אפ והתנסות מעשית בתהליך היזמות, החל משלב הרעיון ועד לייצורו ומכירתו.
“התכנית כוללת כ-80 קבוצות יזמות נוער ברחבי הארץ, ותהליך העבודה מלווה על ידי עשרות אנשי עסקים בכירים מתחומים שונים, המסייעים לבני הנוער בפיתוח המיזם העסקי. כיום התכנית שלנו פועלת ברשויות מקומיות שונות ומכוונת יותר ליישובים בעדיפות לאומית ולמגזרי מיעוטים, אך הזכייה במכרז של המדען הראשי מאפשרת לנו להרחיב את הפעילות לקהלים נוספים כמו חרדים בירושלים, ילדי עובדים זרים בתל אביב, בני נוער מקהילת העבריים בדימונה ועוד”.
אניה אלדן, מנהלת זירת הזנק במדען הראשי מוסיפה: “התכנית מיועדת לאוכלוסיות מגוונות ולקהלים שונים אשר עד כה לא נחשפו כלל לעולם היזמות. פתיחת הצוהר לעולם היזמות בפני בני נוער בקהלים שונים תאפשר את העצמתם ואת תחושת המסוגלות שלהם, וכמו כן, חשיפה לתכנים מגוונים שתאפשר להם בעתיד לקחת חלק בקהילת היזמות בישראל.”
אזעקה שקטה לחרשים ומאגר סיכומים לתלמידים
הסטארט-אפ שמובילה שיראל שושתרי, בת שש עשרה וחצי, הלומדת בכיתה י”א בבר אילן בנות בנתניה עוסק בעולם התוכן של הצעירים. מדובר על אפליקציה בשם Schoolin שמסייעת לתלמידים בחטיבת ביניים ובתיכון לשתף חומר לימודי בזמן אמת. האפליקציה מחולקת לשתי קטגוריות – סיכומים ושאלות-תשובות, וחיפוש החומרים בה מתבצע לפי מילות מפתח ותיוגים.
“נכון לעכשיו יש לנו עיצוב ראשוני שטחי ולא מקצועי, ואנחנו מחפשים מתכנת שבעזרתו נוכל להתקדם”, מציינת שושתרי. “חלק מיוחד באפליקציה הוא התמריצים. כדי לעודד את בני הנוער שיעזרו אחד לשני החלטנו לתת תמריצים, כמו משלוח פיצה הביתה או תגמול אחר. מי שיעלה הרבה סיכומים טובים יקבל ניקוד גבוה יותר. אין מישהו שבודק אם המידע נכון, אנחנו משאירים את זה בידי חוכמת ההמונים. ככל שיותר תלמידים אוהבים את הסיכום – כך נדע שהוא טוב יותר.
“התחלתי את התהליך כשהייתי בכיתה ט’. כיום יש לנו קבוצה של כעשרה חברים מבתי ספר שונים, וכולנו לומדים ביחד איך ליצור מוצר מאפס, לחשוב עליו ולבנות אותו בתהליך ארוך ומורכב. כמו רוב האפליקציות בהתחלה נרוויח רק ממכירת פרסומות על האפליקציה, אך הרווחים המשמעותיים יגיעו בהמשך. בהמשך גם נוכל להוציא גרסתpro כך שתלמידים יוכלו לשלם באמצעות הנקודות שצברו כדי לקבל מידע”, היא מסבירה.
יישום נוסף הנמצא בחיתוליו נקרא Silent Alarm. “זהו צמיד בעל הבזקי אור המאפשר לחרשים לשמוע אזעקה עם רטט”, מסבירה מוריה מקרקש, תלמידת כיתה י”א מאילת שעובדת עם קבוצתה על הפרויקט הזה בשנתיים האחרונות. “נכנסתי לתכנית בכיתה ט’ כי ידעתי שאני מעוניינת ביזמות עסקית הכוללת הרבה חשיבה, תכנון וארגון. כשהגעתי לא ידעתי לדבר מול קהל ולא לעבוד כחלק מקבוצה. אבל עכשיו כבר בחרו אותי לסמנכ”לית ואני מגיעה לימי הסברה בבתי הספר ומדברת עם ילדים אחרים על הפוטנציאל שלהם.
“אחד הדברים הנוספים שלמדתי קשור דווקא לתרומה לקהילה. נפגשנו עם מנהלת עמותת נגישות לישראל באילת, דנו איתה בבעיות ובצרכים וכך חשבנו על הצמיד הזה. ככל הנראה, הצמיד יהיה עשוי מסיליקון או חומר אחר עמיד במים ויהיה נוח לישון אתו. אנחנו עדיין עובדים על הטכנולוגיה מכיוון שמדובר בפיתוח מאוד מורכב, אם כי כבר יש לנו צמיד לדוגמה.
“שלחנו לאחד ממפתחי אפליקציית ‘צבע אדום’ שאמר שאם יצליח לפרוץ את הצמיד, הוא יוסיף עדכון לאפליקציה שלו. התחלנו את זה בלי ידע או ניסיון, קיבלנו עצות והמלצות מגורמים שונים אך אנחנו עובדים על פרויקט שלנו ביחד. בלי משחקי אגו”, מבהירה מקרקש.