אם אתם יזמים ערביים, דרוזים, בדואים או צ’רקסים בתחילת הדרך – כדאי לכם לעלות על מסלול המיעוטים, המופעל על ידי זירת הזנק בלשכת המדען הראשי. מסלול מואץ זה מציע תנאים מועדפים לחברות צעירות ממגזר המיעוטים ומימון של 85 אחוזים למיזמים שלהן

“בזכות המימון שקיבלנו במסגרת המסלול המיוחד לאוכלוסייה הערבית, אני מאמינה שנוכל לעבור לשלב הבא – ייצור החומר בסטנדרטים הנדרשים על מנת שיוזרק לחולי הסרטן ויסייע לרופאים לדייק בטיפולי ההקרנות”, אומרת אמאל איוב, ד”ר להנדסה ביו-רפואית, יזמת ומנכ”לית מטאלו תרפי בע”מ מנצרת, שסיימה פוסט-דוקטורט בהנדסה ביו רפואית ועוסקת בפיזיקה גרעינית ובשימושי קרינה ברפואה.

חברת מטאלו תרפי הוקמה ב-2010 בחממת NGT  של תכנית החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי בנצרת. החברה החלה בפיתוח המוצר שלה בחממה ובסיום תקופת הפעילות בחממה, לפני כחצי שנה, נכנסה לתכנית חברות מתחילות של לשכת המדען הראשי במסלול המיעוטים. “החברה מפתחת ננו-חלקיקים של זהב, שהם יציבים ובטוחים לשימוש בני אדם החולים בסרטן”, מסבירה איוב. “בזמן ביצוע סריקות CT ננו-חלקיקי הזהב משפרים משמעותית את הדמית הגידול ומאפשרים לצוות הרפואי לתכנן בצורה מדויקת יותר את מיקום טיפולי ההקרנות ואת המעקב אחרי הגידול. הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת להחדיר את ננו-חלקיקי הזהב בצורה מבוקרת וסלקטיבית לתאים הסרטניים על ידי שימוש בחומצות אמינו הנקשרות על פני השטח של החלקיק. החלקיקים מגיעים ישירות אל התאים סרטניים הרעבים לחומצות אמינו יותר מאשר תאים בריאים. 

מימין: המחשה להזרקת ננו חלקיקי זהב והצטברותם בתוך רקמה ממאירה. משמאל: אמאל איוב, מטאלו תרפי בע”מ

“אנחנו נמצאים כעת בשלב הפרה-קליני. אחרי סדרת הוכחת היתכנות בתרביות ובחיות, קיבלנו תוצאות מעודדות ואנחנו ממשיכים בפיתוח ומקווים לעבור בקרוב לייצור בתנאי GMP – תנאים מבוקרים של ייצור החומר. כל חומר שמוחדר לגוף חייב להיות מיוצר בסטנדרטים מאוד גבוהים, הנדרשים להזרקה לבני אדם – זה היעד הבא שלנו. חברות רבות מתקשות בגיוסי המשך לאחר סיום תקופת החממה, אך בזכות כניסתנו לתכנית יכולנו לקבל את המימון המיוחד של 85 אחוזים, ואני מאמינה שנוכל גם להשיג את המימון מקרנות ההון-סיכון בקלות רבה יותר”, היא מסכמת.

לדברי המדען הראשי, אבי חסון: “האוכלוסייה הערבית בישראל היא אוכלוסייה צעירה – 78 אחוזים מתחת לגיל 38. זוהי אוכלוסייה שרמת ההשכלה שלה גדלה משנה לשנה בצורה דרמטית. בשנתיים האחרונות לשכת המדען הראשי משקיעה מאמצים ותקציבים בפיתוח ההיי-טק בחברה הערבית. המטרה המרכזית שלנו היא לייצר מודעות לשירותים ולמענקים שלשכת המדען הראשי נותנת כדי לייצר את קפיצת מדרגה משמעותית לתחום ההיי-טק הערבי, משלושה אחוזים שעוסקים בהיי-טק היום לאחוז הדומה ליתר האוכלוסייה״.

יחס מיוחד ליזמים בתחילת הדרך

חברת מטאלו תרפי בע”מ היא אחת מ-20 החברות שהגישו בקשות להצטרף למסלול המיעוטים של תכנית חברות מתחילות, המופעלת על ידי זירת ההזנק בלשכת המדען הראשי, מאז שהכריזו על תחילת פעילותו. “זירת ההזנק מאגדת את כל התכניות הפונות ליזמים צעירים ולחברות מתחילות תחת מינהלת אחת”, מציינת אניה אלדן, מנהלת זירת ההזנק בלשכת המדען הראשי. “מבנה זה מאפשר לנו לספק ליזמים את הכלים הנדרשים ולהקצות עבורם משאבים בצורה נכונה יותר בין התכניות השונות: תכנית החממות הטכנולוגיות ותכנית חברות מתחילות. תכנית חברות מתחילות קיימת רק שלוש שנים, וכשמה כן היא. היא נותנת יחס מיוחד לחברות מתחילות וליזמים בתחילת הדרך, שיש להם פחות ניסיון ואין להם תקציבים גדולים או מנגנון ניהול משומן. הפרמטר העיקרי הוא לא גיל החברה ולא הסכומים שהצליחה לגייס – אלא האם החברה מפתחת את המוצר הראשון שלה. בלשכת המדען הראשי הוחלט שצריך לתת ליזמות החדשה הזו יחס אישי יותר, ולכן אנחנו נותנים להן 50 אחוזים מהתקציבים והם צריכים לגייס את החצי השני כשהם עצמאים בשטח.

“לעומת החברות שאושרו בתכנית זו, החברות בחממות הטכנולוגיות מקבלות את מלוא התקציב, התמיכה והערך המוסף שיש לחממה להציע, כמו קרנות הון סיכון, חברות תעשייתיות או חברות בינלאומיות. אבל יש יזמים שלא מעוניינים בשותפות כזו, אלא מעדיפים להיות עצמאים. הבדל נוסף הוא ביזמים עצמם. לחממה טכנולוגית יכולה להגיע חברה לא מגובשת, שעדיין מחפשת אנשי צוות או שהיזמים שבראשה הם חסרי ניסיון ניהולי, אך לתכנית לחברות מתחילות צריך להגיע מלכתחילה עם צוות מגובש ועצמאי.

“חברות מתחילות מקבלות את אישור המדען עוד לפני שיש להן את המימון המשלים. עם האישור של המדען הן יכולות לגייס את המימון המשלים לתקופה של עד חצי שנה, כש-50 האחוזים הראשונים כבר מובטחים להם. בנוסף אנחנו גם מאשרים ש-15 אחוזים מההוצאות יהיו הוצאות שיווק”, מדגישה אלדן.

איכות המיזמים היא הקובעת

בתכנית חברות מתחילות יש מסלולים נוספים המציעים תנאים מועדפים למגזרים שיש להם ייצוג מועט בעולם היזמות. “בנוסף למסלול הרגיל, יזמנו גם שני מסלולים נפרדים ליזמים מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית, הבדואית והצ’רקסית וליזמים חרדים, כשהמטרה היא לעודד יזמות בשני הסקטורים הללו”, מבהירה אלדן. “לכן, ההשתתפות הראשונית של המדען הראשי בפרויקטים המאושרים בתכניות מיעוטים אלו עומדת על 85 אחוזים, במקום 50 אחוזים. מדובר רק על התקציב הראשוני, שגובהו יכול להגיע עד שני מיליון שקלים בלבד.

הקריטריונים לחברות מתחילות – מסלול מיעוטים

  1. החברה התאגדה בישראל.
  2. לא חלפו ארבע שנים מיום התאגדות החברה.
  3. סך הכנסות החברה מיום התאגדותה אינו עולה על מיליון וחצי שקלים.
  4. סך ההכנסות ב-12 החודשים הקודמים להגשת הבקשה אינו עולה על 750 אלף שקלים.
  5. החברה לא קיבלה בעבר תמיכה מהמדען הראשי (לא כולל תכניות המפורטות בהוראת המנכ”ל 8.23).
  6. סך הוצאות התאגיד ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו עולה על שני מיליון שקלים (ארבעה מיליון שקלים לחברה בתחום הביוטכנולוגיה).
  7. החברה היא תאגיד אשר לפחות 33 אחוזים מהון מניותיה מוחזק על ידי יזם מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית, הבדואית והצ’רקסית.
  8. יזם שיכול לפנות למסלול מיעוטים הינו יחיד שהוא בעל הרעיון הנמנה על צוות פרויקט חברה מתחילה ומועסק במשרה מלאה, מהאוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ’רקסים.

“מי שקיבל אישור במסגרת מסלול המיעוטים יכול להגיש, בתום תקופת התמיכה, בקשה לקבלת תמיכה נוספת במסגרת המסלול הרגיל. סכום המימון הממשלתי המצטבר בשני המסלולים לא יעלה על חמישה מיליון שקלים לתקופה של עד שנתיים, בכפוף לתנאי המסלול הרגיל. חשוב לציין שהקבלה למסלול הזה היא תחרותית והחברות מתקבלות על בסיס איכות המיזמים”, היא מציינת.

אחד המיזמים האלה הוא של חברת אימג’רי, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי ולסיווג אובייקטים בתמונות, בצורה מדויקת ומהירה. בעזרת הטלפון הסלולרי, כל אחד יכול לצלם, לשמור תמונות, לעבד או לשתף אותן. אך מה לגבי המיון והתיוק? חברת אימג’רי מפתחת מערכת אוטומטית המאפשרת זיהוי של מאות אלפי קטגוריות בתמונות בדיוק של 90 אחוזים ומעלה. בזכות הטכנולוגיה הזו אפשר יהיה להמשיך לצלם עוד ועוד תמונות, והמערכת האוטומטית של אימג’רי תוכל לסווג אותן לקטגוריות שרמת הדיוק שלהן תותאם לצורכי המשתמש. 

המוצר של אימג’רי מיועד לשוק משתמשי הסלולר והאינטרנט, אך גם יכול להתאים לשווקים נוספים -רפואה, שיווק, ביטחון, מחקר, לקויות ראייה ועוד. המימון המשלים לחברה ניתן על ידי