סנסורים לזיהוי עצבי הברך, שתל לשחרור מבוקר של תרופה לחולי גלאוקומה ואפליקציה לתיאום פגישות מרובות משתתפים – הם רק חלק מהמוצרים שפותחו בחממת VLX, ובתמיכת המדען הראשי, יזכו להפוך מרעיון למציאות בעלת תרומה אמיתית לחיים של אנשים
מי שיש בסביבתו הקרובה חולה גלאוקומה יודע זאת היטב: לא מספיק לעבור את הבדיקות הנחוצות אצל רופא מומחה, לאבחן את המחלה מבעוד מועד ולקבל את טיפות העיניים המתאימות. האתגר האמיתי של חולי גלאוקומה הוא, למעשה, לזכור להשתמש בטיפות האלה מדי יום ולטפטף אותן לעיניים בהצלחה כדי שייספגו כראוי בעין ויפעלו את פעולתן.
מימין לשמאל: ישי אתר מנכ”ל Eximore, אייל שטרית CTO.
גלאוקומה, המכונה גם “העיוורון השקט”, היא מחלה הקשורה בלחץ תוך-עיני בלתי מורגש וללא כאבים, אך ללא טיפול – חולי גלאוקומה עלולים לאבד את הראייה. מכיוון שהכאב לא מורגש, המטופלים מגיעים לרופא רק כאשר הם חשים בירידה באיכות הראייה, מה שקורה לרוב אחרי שנים של לחץ תוך-עיני גבוה. הטיפול הרפואי המוצע כיום הוא באמצעות טיפות עיניים, לפעמים גם מכמה סוגים, שצריך לטפטף לעיניים פעם ביום.
“מחקרים מגלים כי רק שלושים אחוזים מחולי הגלאוקומה המקבלים תרופות מקפידים להשתמש בטיפות שלהם”, מסביר ישי אתר, מהנדס רפואי בתחום הביו-טכנולוגיה ומנכ”ל חברת אקסימור (Eximore), הפועלת בחממת VLX בירושלים. “בחלק מהמקרים מדובר במבוגרים שלא זוכרים כל כך טוב, ואילו אחרים – פשוט שוכחים או מזניחים. הנתונים מלמדים כי כשמונים אחוזים מבין המטופלים שלא נוטלים את התרופות נגד גלאוקומה כסדרן – יגיעו למצב של עיוורון.
“כדי לעזור לחולים אלה, Eximore מפתחת התקן לשחרור מבוקר וקבוע של טיפות עיניים למשך שלושה חודשים. קיימים מוצרים דומים בשוק, אך ייחודו של ההתקן שלנו הוא בכך שאינו פולשני”, מסביר אתר. “פיתחנו שתל רך וגמיש הנכנס לתוך תעלת הדמעות, שהינה פתח קיים בעין. רופא העיניים בקליניקה, ירחיב מעט את תעלת הדמעות ללא הרדמה או הליך כירורגי, ויכניס לתוכה את השתל הזה, שיחסוך למטופל לחלוטין את הצורך לטפטף לעצמו את טיפות העיניים”.
“השתל משחרר קמצוץ מהתרופה בכל עת, בכמות של טיפה אחת ביממה. כלומר, השתל פועל גם בשנת הלילה, בשעות שבהן אצל חלק מהמטופלים הלחץ התוך-עיני עולה. בנוסף, השתל יכול לשאת יותר מתרופה אחת ובכך למקסם את תוצאות הטיפול. המטופל יצטרך להגיע אל הרופא בכל שלושה חודשים כדי להחליף את השתל ולבצע מעקב לחץ וניטור גלאוקומה”, הוא מפרט.
“הרעיון נולד במקור במרכז הרפואי שיבא תל השומר – על ידי רופא העיניים פרופ’ גיא בן סימון והכימאי יזהר הלחמי“, מסביר אתר. “בשלב זה סיימנו את פיתוח האב-טיפוס והוכחנו שהוא משחרר תרופה במשך שלושה חודשים. עכשיו אנחנו מתחילים את הניסוי בדיפוזיה. אפשר לומר בפה מלא כי לא מעט חולים חייבים תודות רבות ללשכת המדען הראשי שהשקיעה וסייעה לנו לממש את הפוטנציאל של ההתקן שפיתחנו”.
“אחרי שנסיים את הניסוי הבא, נעבור לשלב גיוס הכספים מבחוץ, בנוסף להשקעה הקיימת של המדען. מבחינת הפיתוח, בשלב זה הטיפול מיועד רק לחולי גלאוקומה, אך טכנולוגיה זו יכולה לשאת תרופות שונות ולתת מענה לבעיות רפואיות נוספות”, מסכם אתר.
המגמה: שילוב המכשור הרפואי עם עולם המובייל
חברת Eximore היא אחת משש החברות הפועלות בחממת VLX (Van Leer Xenia) בגבעת רם בירושלים ומפתחות מוצרים חדשניים, והיא מהווה דוגמה מוצלחת לשילוב בין מכשור רפואי לבין טכנולוגיה מתקדמת. החממה הטכנולוגית נמצאת בבעלות משותפת של Van Leer Ventures ו-Xenia VC. “זכינו במכרז של לשכת המדען הראשי לפני כשנתיים”, מסביר אורי חושן, מנהל החממה. “מלכתחילה, ניגשנו למכרז כמיזוג של שני גופים מנוסים ומובילים: חממת Xenia VC וחממת Van Leer Ventures שהחליטו לאחד כוחות לשמונה שנות חממה משותפות”.
אניה אלדן, ראש מנהלת חברות מתחילות וחממות בלשכת המדען הראשי, מציינת את התרומה הגדולה שיש לשני הגופים המנוסים שחברו יחדיו ופועלים כחממה משותפת: “הסיוע למיזמים הפועלים בחממה מתבטא בנגישות לשוק ההון ובתמיכה עסקית וטכנולוגית. המיזוג של שתי החממות יחד מאחד שנים רבות של ניסיון עשיר בעבודה עם חברות בתחילת דרכן ומאפשר להן סביבה תומכת. בכך גדלים הסיכויים של החברות הצעירות להצלחה בחממה ובגיוסי ההמשך”
“כדי להבין את גודל התרומה לכלכלה הישראלית, חשוב לציין כי המדען הראשי השקיע במיזמים שקמו בשתי החממות הללו, לאורך השנים, כשמונים וחמישה מיליון שקלים, ואילו בעלי המניות של הגופים האלה השקיעו במיזמים אלו עוד כשלושים וחמישה מיליון שקלים, ובהמשך גייסו מיזמים אלו עוד כמאה וחמישים מיליון שקלים, בעיקר מחו”ל. המדינה יוצאת נשכרת מההשקעה הזו מכיוון שמדובר על יצירת כלכלת היי-טק ומדיקל המוערכת בכמאתיים מיליון שקלים, שלא הייתה נוצרת ללא ההשקעה הראשונית. בשיטת פעולה זו גם נוצרו ידע וניסיון מקצועי משמעותיים, שנשארו בישראל בין אם במיזמים שמצליחים, ובין אם במעבר אנשים ממיזמים שכשלו למיזמים אחרים בארץ. זה סיפור הצלחה גם לבעלי המניות וגם למדינה”, הוא מסביר.
“היתרון הגדול של החממה שלנו הוא בניסיון של הצוות שכבר הוכיח את עצמו”, ממשיך חושן. “מעל שמונים אחוזים מהחברות שקיבלו תמיכה בחממות Xenia ו- Van Leerהצליחו בשלב הגיוס השני, בנוסף להשקעה הראשונה שהגיעה מהמדען הראשי ומבעלי המניות בחממות. זה לא מובן מאליו. מלבד רקורד מקצועי מוכח, שמה הטוב של חממתVLX הולך לפניה בכל הקשור לתחום יחסי האנוש והעבודה הנעימה. יש לכך חשיבות רבה כי מדובר בעבודה צמודה ואינטנסיבית של מאות שעות ביחד עם החברות המפתחות. בעלי המניות שלנו – דוקור וקסניה – הם יתרון נוסף. אנחנו ממנפים את הניסיון, היכולות והקשרים הבינלאומיים שלהם ושל בעלי מניותיהם לטובת המיזמים, והם גם יודעים להשקיע השקעות המשך במיזמים שלנו. בחירת החברות שיקבלו תמיכה מהחממה שלנו נעשית בהתייעצות ושיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר”, מתאר חושן.
“התמיכה הרחבה הניתנת במסגרת החממה מסייעת ליזם לאתר לקוחות ומשקיעים פוטנציאליים בעזרת ליווי והדרכה של אנשי מקצוע”, מדגיש המדען הראשי, אבי חסון. “תקופת הפעילות בחממה מגדילה באופן ניכר את סיכוייה של החברה שהוקמה לגייס השקעה פיננסית, להתחבר לשותף אסטרטגי ולצאת מן החממה כעסק עצמאי”.
“לחממה שלנו שתי זרועות מרכזיות – ICT ומכשור רפואי”, מפרט חושן. “בנוסף, אנו משקיעים בתחום נוסף הממזג ביניהן, הנקרא גם Digital Health או Mobile Health. מדובר בשילוב עולם המכשור הרפואי עם עולם הטכנולוגיה והמובייל. מדובר בפיתוחים התורמים לאיכות חייו של החולה וגם חוסכים כסף למערכת הבריאות”.
“לאחרונה חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הטלקום הבינלאומית טלפוניקה, שיש לה מעל לשלוש מאות מיליון משתמשים בעשרים וארבע מדינות. טלפוניקה, המחפשת להביא לשווקי היעד שלה שירותים ופיתוחים חדשים, סימנה את ישראל כיעד טבעי למציאת חדשנות בתחומי המובייל והדיגיטל. מדובר במהלך אסטרטגי חשוב עבור סטארט-אפים ישראלים שעובדים איתנו: באמצעות שיתוף הפעולה הזה אנו יכולים להציע לחברות ‘חבילה’ ייחודית של תמיכה מקצועית צמודה, השקעת Seed ושותפות עם חברה גלובלית מובילה”, הוא מדגיש.
תחום המדיקל: סיכון גדול שרק המדען הראשי יכול לקחת
מלבד Eximore, פועלות כיום בחממת VLX שתי חברות נוספות בתחום המדיקל. אחת מהן היא אומניקס (Omnix) – שהצטרפה לחממה ממש לאחרונה והיא מפתחת אנטיביוטיקה חדשה המבוססת על הנדסה גנטית. למעשה, החברה ‘מחקה’ את הדרך שבה חרקים בטבע מתמודדים עם חיידקים שונים והורגים אותם. “הסיכון בתחום הזה הוא גדול מאוד”, מבהיר חושן. “מדובר ברעיון ראשוני שהדרך למוצר הסופי שלו מאוד ארוכה. מצד שני, אם נצליח, מדובר בצעד דרמטי בעולם הרפואה. כמו כן, חשוב להדגיש כי כדי להוציא את הרעיון אל הפועל דרושים סכומי כסף עצומים. מכיוון שאנחנו גוף קטן יחסית, המשימה שלנו היא להביא את הרעיון מאפס עד לשלבים הראשוניים של הוכחת התכנות וישימות, ולא לשלב היציאה לשוק”.
TPM Medical היא חברה צעירה נוספת בתחום המדיקל, שהחלה לפעול בינואר האחרון בחממת VLX. החברה מפתחת סנסור לזיהוי של עצב התחושה בברך, המאפשר צריבה מדויקת של העצב במטרה להקל על הכאבים ולשפר את איכות החיים של המטופל. אילן קרימקה, מנכ”ל ויזם של TPM, מציין כי כאב הברכיים שהם מטפלים בו נובע מאוסטאוארטריטיס – דלקת מפרקים ניוונית, המוכרת גם כ”שחיקת הסחוס”. “הגעתי לנושא הזה ביחד עם ד”ר אסף דקל מאסף הרופא, שהוא אורתופד ורופא מנתח, העוסק בהחלפת ברכיים ובכתפיים. זוהי בעיה שחמישים אחוזים מהאנשים מעל גיל חמישים סובלים ממנה, וכעשרים אחוזים מהם סובלים מכאבים ברמות קושי שונות. הטיפול הרפואי הסטנדרטי הניתן כיום מתאים לחולים הסובלים מכאב ברמה נמוכה – תרופות, פיזיותרפיה וזריקות, או לחולים הסובלים מכאב ברמה הגבוהה – ניתוח להחלפת הברך שההתאוששות ממנו ארוכה. בשלבי האמצע אין כיום טיפול יעיל, ואיכות החיים נפגעת”, הוא מסביר.
“כדי לסייע לחולים יש צורך לזהות את מקור הכאב ולטפל בו”, מבהיר קרימקה. “אזור הכאב מעוצבב בעצבים סנסוריים המגיעים לברך ואנחנו רוצים לזהות ולצרוב אותם. הטיפול שלנו לא מרפא את המחלה אך עשוי להחזיר את איכות החיים למי שרוצה לדחות את שלב הניתוח או אפילו להימנע ממנו. איך זה עובד? הסנסור מבוסס על טכנולוגיות RF, שבדומה למכ”ם, סורק את הברך ומזהה את רקמת העצב כדי לכוון למיקום המדויק של העצב. הטיפול מתבצע בפולשנות מינימלית במרפאת כאב. החידוש שלנו אינו בצריבת העצב – יש כבר טכנולוגיות שעושות את זה ואנחנו נאמץ אחת מהן בהמשך – אלא בפיתוח של טכנולוגיית הזיהוי. אנחנו עדיין בתחילת הדרך. ערכנו כבר ניסויים ראשונים במסגרת החממה וקיבלנו תוצאות טובות. אנחנו ממשיכים לשפר את הטכנולוגיה כל הזמן.
מימין לשמאל: אילן קרימקה מנכ”ל TPM, דן רפפורט PhD
“במקרה שלנו, שמונים וחמישה אחוזים מההשקעה הגיעו מלשכת המדען הראשי, והיתרה מבעלי מניות החממה. יש כאן סיכון גדול מדי עבור משקיעים פרטיים ללא תמיכה של המדען הראשי שתאפשר את גידור הסיכון. מלבד ההשקעה הגבוהה והסיכון העצום, יש לנו כמה אתגרים נוספים: אתגר טכנולוגי, אתגר רגולטורי ואתגר שיווקי מול הקהילה הרפואית. מבחינתנו, לפחות את הסיכון הראשון של האתגר הטכנולוגי לשכת המדען הראשי מוכנה לקחת (יחד עם בעלי מניות החממה), ולכן הוא ציר מרכזי בסיפור הזה”, הוא מסכם.
גם בטכנולוגיה: סיוע בשלבים השונים של תהליך פיתוח המוצר
נוסף על כך, בחממת VLX פועלות גם שלוש חברות בתחום ה-ICT, שלכל אחת מהן החממה מסייעת בתחום אחר של פיתוח המוצר. חברת I am Real עוסקת בפיתוח אלגוריתם לאימות זהויות באינטרנט וברשתות החברתיות. אחרי פעילות של כחצי שנה בחממה, החברה יוצאת לשוק עם המוצר. במקביל, החממה השקיעה גם בחברת Neragon, ומסייעת לה בבניית האסטרטגיה ובמיקסום ערך המוצר שהיא מפתחת – מרכזיית דור שלישי חכמה וקומפקטית שמיועדת לשימוש יומיומי בערים חכמות. לנרגון כבר יש שותף משמעותי גדול ביפן על אף שהיא החלה את פעילותה בחממה רק לפני כשבעה חודשים.
החברה הטכנולוגית השלישית הפועלת בחממה היא מיטר (Meeter), שלפני מספר חודשים השיקה בארץ פלטפורמה בגרסת BETA, ולאחרונה גם ערכה השקה רשמית בארצות הברית. החברה פיתחה מערכת חכמה לניהול תיאום ועדכון מועדי פגישות מרובות משתתפים, המבוססת על אלגוריתם שידע לסרוק את היומנים הדיגיטליים שאנו מתנהלים לפיהם, ילמד את העדפות המשתמשים ויציע מועדים פנויים לכל פגישה, כדי שיאושרו מידית. המוצר מיועד לשוק הפרטי והעסקי.
ניב כגן, מנכ”ל ויזם משותף של חברת Meeter, מספר כי הרעיון לפיתוח הגיע מהצורך האישי שלו בייעול האופן שבו נקבעות פגישות העבודה שלו. הוא פיתח אפליקציית דמי פשוטה לאנדרואיד ולאייפון, אך עדיין הרגיש שזה לא מספיק טוב. “כשנכנסנו לעולם הפגישות, הבנו שזה יותר גדול ממה שחשבנו. גילינו שמערכת חכמה באמת נחוצה לשוק גדול – עובדים, אנשי מכירות וקבוצות. כולם צריכים לתאם פגישות גם עבור מספר גדול של משתתפים.
“נכון לעכשיו יש לנו אפליקציה שזמינה ברשת ובטלפון, אבל אנחנו חושבים על פונקציות נוספות שהמערכת שלנו יכולה לעשות: יצירת עמודי נחיתה לבעלי עסקים שיוכלו לקבוע פגישות עם לקוחות פוטנציאליים בהתאם ליומן שלהם, אפיון של פגישות מסוגים שונים, סטטיסטיקות ועוד. כמובן שיש אבטחה למידע ואין לנו נגישות לאנשי הקשר ולמיילים עצמם. המשתמש יכול גם לחסום זמנים מסוימים ביומן מבלי שאף אחד ידע מה הוא עושה בשעות האלה. בסופו של דבר זה יתפתח למערכת חברתית שבאמצעותה אפשר לראות מתי כולם פנויים. אנחנו רוצים לתת פתרון דומה לעולם האמיתי, אך כזה שלא מצריך הרבה שיחות ומיילים”, הוא מבהיר.
דוגמאות אלה מלמדות כי התמזגות היא מילת המפתח בחממה VLX – גם מכיוון שמדובר בחממה משותפת שבה שני גופים מנוסים מתמזגים ומשתפים פעולה למען המיזמים החדשניים, וגם מכיוון שהחממה בעצמה תרה אחר פיתוחים טכנולוגיים שמשלבים בין שני תחומי העיסוק שלה – מכשור רפואי ו-ICT.
חממת VLX – קסניה ון ליר ונצ’רס
בעלי מניות: בעלות משותפת של Van Leer Ventures ו- Xenia VC
תחומי ההשקעה: ICT (כולל תוכנה, מובייל, תקשורת כו’), מכשור רפואי, ומה שביניהם – Digital health
מנהל החממה: אורי חושן
כתובת: כפר ההייטק, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית, ירושלים
טלפון: 972-2-6553333
דוא”ל: admin@vlx.co.il
אתר אינטרנט: www.vlx.co.il