הפיכת אתגרים להזדמנויות
תחום האקלימטק מצוי כעת בצומת דרכים קריטית ביחס לכלכלה הישראלית. בזמן שהעולם כולו מתמודד עם האתגרים השונים הניצבים בפניו בתחום האקלים, רשות החדשנות מובילה בימינו יוזמה אסטרטגית שמטרתה להפוך את ישראל למובילה בתחום האקלימטק הגלובלי. מאמץ זה נועד לייצר הזדמנויות כלכליות משמעותיות תוך מתן מענה לאתגרים סביבתיים דחופים. עבור ישראל, שינויי האקלים אינם מהווים רק משבר, אלא הזדמנות לפתח ענף תעשייתי משגשג אשר בכוחו לתרום תרומה משמעותית לצמיחתה הכלכלית של המדינה. על ידי מינוף יכולותיה הטכנולוגיות המוכחות, ישראל שואפת למשוך כ-10% מהיקף ההשקעות העולמי, תוך שהיא מדגישה את הפוטנציאל העצום של עולם האקלימטק להוות כוח מניע בנוף הכלכלי והסביבתי של ישראל.
האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלימטק: קרקע פורייה לחדשנות
האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלימטק הינו מערכת דינמית וצומחת המורכבת מ-946 חברות הזנק המפתחות פתרונות פורצי-דרך בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות, המזון, לכידת הפחמן והבנייה הירוקה. לאור החשיבות האסטרטגית של התחום, רשות החדשנות השקיעה כ-257 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות במטרה לתמוך בחברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות פורצות-דרך והמתחרות בשווקים הגלובליים.
תוכניות מפתח לחדשנות
1. תוכניות בחטיבת תשתיות טכנולוגיות
- מעבדות מחקר ופיתוח:
הקמת תשתיות מו״פ מתקדמות, לדוגמה:
2. תוכניות בחטיבת הזנק
- מרכזי חדשנות: במטרה לקדם את ענף היזמות באזור הפריפריה אושרה תוכנית שתקציבה עומד על 27.6 מיליון דולר במטרה להקים תשעה מרכזי חדשנות ברחבי המדינה, כאשר שבעה מהם עוסקים בנושאי אקלים. מרכזים אלו ישמשו לקידום פתרונות טכנולוגיים מתקדמים במגוון תחומים, כגון טכנולוגיית מזון, אנרגיה מתחדשת, סביבה בנויה, חקלאות ועוד.
- חממות טכנולוגיות: תמיכה בחברות צעירות באמצעות מימון וליווי טכנולוגי ועסקי. חממות מובילות בענף האקלימטק:
- תוכניות לפיתוח הון אנושי: חיזוק ענף ההיי-טק הישראלי על ידי יצירת תוכניות הכשרה לבעלי כישורים טכנולוגיים באקלימטק ובעזרת תוכניות ממוקדות, כגון:
> האקדמיה למנכ״ליות: יוזמת דיפ-טק למנכ״ליות המתמקדת בפיתוח ״מנכ״לית העתיד״ בתחומי המוביליטי, האנרגיה וייצור מתקדם.
> תוכנית ״FoodTechies״ מטעם חברת Elevation, בשיתוף פעולה עם החברות ״Israel Agri-Foodtech״ ומכללת תל חי: תוכנית חדשנית לפיתוח הון אנושי התומכת בכישרונות בתחום ההיי-טק בענף טכנולוגיות המזון.
> פיתוח כישורים בנושא טכנולוגיות אקלים דרך המכללה האקדמית כנרת: תוכנית ייחודית לפיתוח הון אנושי ומסלולי חממה טכנולוגית בתחומים: בינה מלאכותית, סייבר, אגריטק וטכנולוגיות מים, בדגש על ״כישורים רכים״, קשרים בתעשייה, חונכות ושיבוץ בענפים טכנולוגיים מבוקשים.
3. תוכניות בחטיבת צמיחה וייצור מתקדם
- השקעות בחברות הזנק צעירות דרך ״קרן ההזנק״, המסלול המהיר וקרן המו״פ: למעלה מ-50 מיליון דולר הושקעו במיזמים טכנולוגיים פורצי-דרך בתחומי אקלימטק.
- מסלולי מופ״ת ומעבר מפיתוח לייצור: למעלה מ- 20 מיליון דולר הושקעו בפיתוח מוצרים חדשים בתעשיית הייצור או בפיתוח תהליכי ייצור המקדמים חברות משלב הפיתוח לשלב הייצור במטרה להקים מתקני ייצור חדשים בישראל. כאשר כ– 50% מהפרוייקטים המאושרים במסלולים אלו הם באקלימטק.
- פיילוטים: תמיכה בהרצה והדגמה של פתרונות אקלימטק חדשים. בשנת 2024 הושקעו 15 מיליון דולר בתוכנית הפיילוטים בשיתוף פעולה מול משרדים ממשלתיים וגופים שונים, כדוגמת המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד החקלאות ומשרד התחבורה, וזאת במטרה לתמוך בהדגמה והוכחת היתכנות של טכנולוגיות אקלים מתקדמות.
4. שיתופי פעולה בינלאומיים
הרשות, באמצעות החטיבה הבינלאומית, השיקה את ״תוכנית האקלימטק הבינלאומית״ [International Climate Tech Program] שמטרתה לקדם שיתופי פעולה בין חברות הזנק ישראליות ותאגידים עולמיים בתחום האקלים באמצעות פיילוטים. התוכנית נועדה לסייע לחברות הזנק בתחום האקלימטק לתקף את הפתרונות שלהן בשווקי היעד ולהאיץ את הצמיחה וההשפעה הגלובלית שלהן.
בשנת 2024 השיקה רשות החדשנות שותפות גלובלית באקלימטק [EARTH Global Climate Tech Alliance (E5)] – יוזמה ראשונה מסוגה לקידום חדשנות בתחום האקלים באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים. שותפות זו, הוקמה בשיתוף עם Vinnova Enterprise Singapore, Business Finland , ו-FFG – רשויות החדשנות הפועלות בהאבים העולמיים המובילים בעולמות החדשנות והאקלימטק שבדיה, פינלנד, ישראל, סינגפור ואוסטריה. בעזרת שיתוף ידע ומשאבים, השותפות שואפת להאיץ את קצב הפיתוח וההשפעה של טכנולוגיות אקלים משנות-מציאות.
השותפות המשמעותית בין רשות החדשנות הישראלית, משרד האנרגיה ומחלקת האנרגיה של ארצות הברית (DOE) במסגרת ״קרן BIRD ״ ממשיכה להיות כוח מניע לפיתוחים חדשניים בתחום האנרגיה הירוקה. כל אחת מן הממשלות תורמת למיזם 6 מיליון דולר בשנה. המיזם תומך בפרויקטים משותפים בתחום המחקר והפיתוח ובמרכזי מצוינות אנרגטית, ואלו משמשים לקידום פריצות דרך טכנולוגיות, חיזוק שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לישראל ולהעצמת היקף הצמיחה הכלכלית.
בנוסף, רשות החדשנות הובילה מספר משלחות של חברות טכנולוגיה ישראליות לאירועים בינלאומיים בולטים בתחום האקלים, לרבות כנס COP29 בבאקו ושבוע האקלים בניו יורק, יחד עם שותפים נוספים. ביוזמות אלו מוצגות טכנולוגיות אקלים ישראליות פורצות-דרך ופתרונות חדשניים, והן משמשות כדי לתמוך בהתרחבות העולמית של חברות ההזנק הישראליות בענף האקלימטק.
ISERD .5 ו-Horizon Europe
השתתפותה של ישראל ביוזמת Horizon Europe – היוזמה העולמית הגדולה ביותר בתחום המימון והמו״פ – משקפת את מעורבותה של ישראל בפתרון אתגרים גלובליים משמעותיים בתחום האקלים. תוכנית זו מספקת במה לקידום פתרונות מתקדמים בתחומים כגון אנרגיה מתחדשת, חקלאות בת-קימה וכושר עמידה אורבני (urban resilience), וזאת תוך ניצול המומחיות הישראלית בתחום המחקר והפיתוח.
הנתונים הבאים נלקחו מ-Horizon Dashboard ב״פורטל המימון והמכרזים של הנציבות האירופית״ [European Commission’s Funding and Tenders Portal]. הניתוח מתמקד באשכולות 5 ו-6 ב Pillar2, שכותרתם: ״אקלים, אנרגיה וניידות״ ו״מזון, ביו-כלכלה, משאבי טבע, חקלאות וסביבה״ (בהתאמה). היא עוסקת גם בנושאי אקלים הנוגעים לאשכולות אלו, לרבות ״קרקע״, ״אוקיינוס״, ״אקלים״ ו״ערים חכמות״ [בהתאמה: Soils, Ocean, Climate, Smart Cities].
תמונת מצב של מגמות עדכניות: תוכניות מאושרות לחברות ישראליות בענף האקלימטק עמדו על 105 מיליון יורו בשנים 2021-2023, 40% מתוכן אושרו תחת Pillar2 למאגדים בתחומי אקלים. בין השנים 2021 ו-2022, ישראל הכפילה את מספר ההגשות ל-Horizon Europe, וזאת הודות ליוזמות חדשות ושותפויות במסגרת ״Clean Hydrogen״, ״CBE JU״, ו-״PRIMA״, תוך שימת דגש מוגבר על תחומי אקלים כדוגמת ״ערים חכמות״ ו״בריאות האוקיינוס״ (תרשים 11). עם זאת, האתגרים הגיאופוליטיים של שנת 2023, לרבות מלחמת חרבות ברזל, גרמו לירידה של 20% בהיקף ההגשות ולירידה חדה בחלק של ישראל בסה״כ ההגשות באיחוד האירופי – מ-1.05% בשנת 2022 ל-0.57% בשנת 2023.
ניתן למצוא אינדיקטורים מעודדים מתחילת שנת 2024 המלמדים על מגמת התאוששות והמשקפים את המחויבות המתמשכת של חוקרים, חברות הזנק וגופים ציבוריים ישראלים לשיתופי פעולה גלובליים.
אף על פי ששיעור ההצלחה בקרב מגישי הבקשות הישראלים ירד מ-29% בשנת 2022 ל-18% בשנת 2023, תופעה זו משקפת מגמות רחבות יותר שחלו בתחום האיחוד האירופי כתוצאה מהתעצמות התחרות. יש לציין שמגישי בקשות ישראלים הצליחו לקבל סכומים גבוהים מהממוצע עבור פרויקט, מה שמלמד על יכולתם למנף את המשאבים הזמינים להם ולמקסם את השפעתם.
גופי ציבור, לרבות עיריות, היוו 16% מן המוטבים; חוקרים באקדמיה או ממכוני מחקר היוו 40% מן המוטבים; ומוסדות למטרות רווח היוו 39%. תמהיל זה מדגיש את הגישה השיתופית הנדרשת להתמודדות עם אתגרים אקלימיים מורכבים.
האתגרים שניצבו בפנינו בשנת 2023 משמשים כתזכורת לחשיבות הרבה המיוחסת לחוסן והסתגלות. על אף הירידה הזמנית בהיקף ההשתתפות ושיעורי ההצלחה, ישראל נותרה שחקנית משמעותית ב-Horizon Europe. מעורבותה של מדינת ישראל מדגישה את החשיבות הרבה שבטיפוח שיתופי פעולה ואת הערך הרב הגלום בתוכנית לצורך קידום חדשנות אקלימית.
המשך ההשתתפות ב-Horizon Europe מאפשרת לישראל לתרום למאמץ הקולקטיבי למיגור האתגרים האקלימיים החשובים ביותר. חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים ושמירת המומנטום יאפשרו לישראל להמשיך ולהשתתף בתוכנית חשובה זו.
צמיחה אסטרטגית ותוכניות עתידיות
המטרה המרכזית של תוכנית האקלימטק הינה למצב את ישראל כמוקד עולמי לחדשנות בתחום האקלימטק, המספק פתרונות פורצי דרך למשבר האקלים תוך האצת הצמיחה הכלכלית של ענף ההייטק בישראל. רשות החדשנות רואה בפיתוח ענף האקלימטק כמשימה לאומית בעלת חשיבות עליונה. מעבר לכך שהענף מציע יתרונות כלכליים רבים, קיימת כאן הזדמנות למקם את ישראל בקדמת הבמה העולמית במאבק נגד שינויי האקלים ובתרומה לעתיד בר-קימה לכלל האנושות.
במטרה להבטיח את היקף הצמיחה העתידי, רשות החדשנות מתמקדת במספר יוזמות אסטרטגיות:
- יצירת מיזמים חדשים: תמיכה בחברות הזנק חדשות באמצעות חממות טכנולוגיות ייעודיות, מרכזי חדשנות וקרן ההזנק למינוף ידע וטכנולוגיות פורצות-דרך.
- הסרת חסמים: התייעלות רגולטורית ומסלולים טכנולוגיים להאצת היקף המסחור ואימוץ טכנולוגיות בשוק.
- שילוב בינה מלאכותית ו-Bio-Convergence – שימוש בבינה מלאכותית לצורך פתרונות אקלים המאפשרים ניטור וחיזוי אמין, מיטוב תהליכי פריסה של אנרגיה מתחדשת והתייעלות בתחום לכידת הפחמן. תחום ה-Bio-convergence צפוי לשחק תפקיד מפתח במהפכות שיתחוללו בעולם הביולוגיה הסינתטית, החומרים בני-קימה ובייצור כימיקלים “מאופסי פליטות” (carbon-neutral).
- העמקת שיתופי פעולה בינלאומיים: הגדלת היקף ההשקעות הגלובליות באקלימטק הישראלי, טיפוח שותפויות טכנולוגיות בינלאומיות והרחבת החדירה לשווקי יעד.
מחויבותה האיתנה של רשות החדשנות לתחום האקלימטק מלמדת על גישתה הפעילה והעתידנית של מדינת ישראל. ההשקעה בחדשנות, טיפוח הון אנושי וקידומן של שותפויות אסטרטגיות מאפשרים לישראל למצב את עצמה כמובילה בתחום האקלימטק העולמי.