פתיחה

הרבה השתנה מאז שנת 2021, שבמהלכה PLANETech, קהילת חדשנות ללא מטרות רווח, והרשות לחדשנות טכנולוגית בישראל פרסמו יחדיו את הדוח הראשון בנושא ״מצב האקלימטק בישראל״, ומאז אותה שנה חלו תמורות משמעותיות בענף. הדוח סיפק לא רק את תמונת המצב של האקוסיסטם הקיים, אלא גם אישר את יצירתה של ״זהות אקלימטק״ ליזמים ישראלים וסיפק תמריץ לבעלי העניין לשיתוף פעולה במאמצים לקידום החדשנות בתחום האקלימטק הישראלי.

השפעתו של הדוח הורגשה גם בשנים 2022 ו-2023, בדגש על העיקרון הבא: ״לא ניתן לנהל את מה שלא ניתן למדוד״. מאז שנת 2021 הצטרפו לאקוסיסטם אלפי שחקנים חדשים – יזמים, משקיעים, תאגידים, קובעי מדיניות וחוקרים. האקוסיסטם הישראלי המתפתח משקף תחום צומח המתאפיין בשיתופי פעולה פוריים וחוצי-מגזרים.

מאז הדוח המשותף של שנת 2023, מצב המלחמה בישראל הביא להתמודדות עם אתגרים שונים באקוסיסטם המקומי, החל מעובדים שנעדרו מעבודתם וכלה במגבלות משמעותיות על תנועה בין ישראל למדינות אחרות. חרף זאת, האקוסיסטם הישראלי גילה חוסן משמעותי. היזמים המשיכו להקים ולפתח חברות הזנק בתחום האקלימטק ולקדם מיזמים חדשניים, על אף אי-הוודאות הגוברת. ברמת האקוסיסטם, מתגבשות יוזמות חדשות לחיזוק של יזמים והבטחת המומנטום הקיים, דבר המשקף את כושר ההסתגלות של הענף.

סביבת האקלימטק העולמית אף היא השתנתה. בשנת 2024, ההשקעות הכוללות בתחום האקלימטק עלו על השיעורים שנרשמו בשנת 2023, אך נותרו נמוכים משיעורי השיא שנרשמו בעבר. הדבר מלמד על מידה מסוימת של התאוששות מהשפעותיהן של שערי הריבית הגבוהים והסתגלות ל״נורמל החדש״¹Sightline Climate. (2024). Climate tech investment trends: 2024. [Report].. בעוד שחל קיטון במספר העסקאות הכולל, עדיין נצפים ״גיוסי ענק״ רבים, שבמסגרתם החברות מגייסות מיליוני דולרים לתמיכה בצמיחה שלהן. התפקיד שאותו משחק תחום ״המימון הבלתי-מדלל״ (Non-dilutive financing) הופך אף הוא למשמעותי יותר, מה שמאפשר את קידומם של פרויקטים חדשים בתחום האקלימטק ומלמד על כך שתחומים רבים בענף הפכו כעת לסקטורים המהווים חלק מההשקעות במיינסטרים.²Net Zero Insights. (2024). State of climate tech 2024. [Report].

תנאי האקלים משתנים שנה אחרי שנה. כל שנה בעשורים האחרונים הייתה חמה יותר מקודמתה, והגענו לנקודת שיא בשנת 2024 – כאשר הטמפרטורה הממוצעת העולמית עלתה על העלייה בטמפרטורה שנקבעה בהסכם פריז (1.5 מעלות צלזיוס מעל לטמפרטורות שאפיינו את כדור הארץ לפני המהפכה התעשייתית)³Copernicus Climate Change Service. (2024). The 2024 annual climate summary: Global climate highlights 2024.. הצורך הדחוף בצמצום רמות הפליטה של גזי חממה והמודעות הגוברת לעלויות הכרוכות בהתחממות גלובלית, הגבירו את הצורך באיסוף נתונים ובניית תובנות לחיוני יותר מתמיד.

חוסר הוודאות הטמון בסביבה הגיאופוליטית העולמית ממשיך להשפיע על הפעילות בתחום האקלים. יציאתו של הממשל הנוכחי בארצות הברית מהסכם פריז והשיח על מחסור בהקצאות תקציביות ב-COP29 העלו חששות בדבר יכולת העולם לעמוד ביעדי האקלים. על אף תמורות אלו, האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלימטק ממשיך לשגשג ולמשוך כוח אדם איכותי, השקעות ושותפויות מהשורה הראשונה. החוסן של האקוסיסטם אל מול הקשיים הרבים הניצבים בפניו מלמד על איתנות היסודות העמוקים שלו ועל התפקיד החיוני שהוא מספק בעיצוב העתיד של עולם החדשנות האקלימית. אנו נשמח להמשיך ולספק לענף את הנתונים הדרושים לשם צמיחתו ופיתוחו בעתיד. בדומה לדוחות קודמים, כללנו בדוח שיטות מחקר חדשות שמטרתן לספק תמונה מדויקת יותר של האקוסיסטם בישראל, ואשר מבטיחות שדוח זה ישמש כלי יעיל בידיהם של כל בעלי העניין הרלוונטיים.

השותפים:

PLANETech היא קהילת חדשנות ללא מטרות רווח, המקדמת טכנולוגיות אקלים – כמיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת ההשקעות “קונצנזוס” (Group Business Consensus).
PLANETech שמה לה למטרה להוביל את האקוסיסטם של האקלים-טק בישראל ובעולם, ולהתמודד עם שינויי האקלים באמצעות שילוב גישות. הפעילות מתבצעת על ידי הסטת המיקוד של עסקים וטכנולוגיות אל עבר האתגרים הטמונים בשינויי האקלים; תמיכה בפריסה וביישום של טכנולוגיות אקלים חדשניות, ובניית רשת גלובלית עבור הגורמים המחדשים בתחום האקלים-טק. כל זאת, תוך קידום מעמדה של ישראל כמרכז עולמי לטכנולוגיות של שינויי אקלים.

רשות החדשנות היא רשות סטטוטורית עצמאית המופקדת על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכילה ובת קיימא בישראל. משימות הרשות הן שימור וחיזוק המובילות הטכנולוגית והתרבות היזמית בישראל והגדלת הערך הכלכלי שאלו מניבים למשק הישראלי, תוך שימור מקומה של מדינת ישראל בחזית החדשנות העולמית. הרשות יוצרת שיתופי פעולה עם רשויות מוסמכות אחרות ברחבי העולם על מנת לסייע בקידום החדשנות הטכנולוגית בישראל ומקדמת חדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק, לרבות תעשיית היצור.

במקביל יוזמת הרשות פעילויות מחקר ופיתוח ומעניקה סיוע במימון לקהלי יעד רחבים הכוללים: יזמים בשלבים מוקדמים, חברות בוגרות המפתחות מוצרים או תהליכי ייצור חדשים, קבוצות אקדמיות השואפות למסחר ולייצא את הידע מהאקדמיה, ארגונים בין-לאומיים וחברות ישראליות המעוניינות בשווקים חדשים מחוץ לגבולות המדינה.

דו”ח זה נכתב בידי
נועם סוננברג ודר’ ירוסלב אפימוב מ PLANETech ; רונית אשל ואביב ברקוביץ’ מרשות החדשנות.
תודה מיוחדת לתרומה הנכבדת של אגף כלכלה ומחקר, אגף מחקר טכנולוגי, החטיבה הבינ”ל ומינהלת איסרד ברשות החדשנות.

לשאלות המשך יש ליצור קשר עם PLANETech בכתובת: [email protected]
ועם רשות החדשנות בכתובת: [email protected]