מערכת למניעת מעבר תסחיפים למוח בעת ניתוחי לב, צנתר ייחודי לניתוחי גב, מערכת התאמת מחירים לקמעונאים וסימולציה מואצת לבדיקת שבבים – חממת אינסנטיב (incentive) משלבת בהצלחה בין ליווי וטיפוח חברות צעירות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות בתחום המכשור הרפואי והתוכנה לבין מציאת משקיעים ושותפים להמשך הדרך
מנכ”לים וצוות אינסנטיב – מימין לשמאל: אנה הראל , דפנה חן, ענבל רחמים, אבינועם גמר, ליאור שחורי , דני הדר , אלעד גזית
כ-450 אלף ניתוחי לב מתבצעים בארצות הברית מדי שנה. בעולם כולו מתבצעים כ-1.2 מיליון ניתוחי לב בשנה, ומבצעים בהם פעולת שונות כמו החלפת מסתם או ניתוח מעקפים. בכל הניתוחים עוצרים את הלב ומספקים דם לגוף באמצעות מכונת לב-ריאה, המתפקדת כמו הלב. המכונה מתחברת לגוף בשני צינורות (קנולות): הקנולה האורטית – המספקת דם ממכונת לב-ריאה אל הגוף, והקנולה הוורידית – הלוקחת את הדם ומחזירה אותו למכונת לב-ריאה שבה מתבצעים החמצון והסינון. מקום החיבור של הקנולה האורטית קרוב מאוד לעורקים המגיעים אל המוח, ולכן אחד הסיכונים בניתוחים אלו קשור לשחרור של חלקיקי סידן ושומן העלולים להגיע עם הדם אל המוח ולגרום לשבץ. זה קורה אצל כחמישה אחוזים מהמנותחים בשנה.
“הפתרון שלנו מפחית את הסיכון הזה”, מסבירה אורית רונן, מנהלת הפיתוח בחברת קרדיוגארד (Cardiogard). “למעשה, הוספנו עוד צינור לקנולה הקיימת, ששואב דם וחלקיקים מהאזור, כך ששבעים-שמונים אחוזים מהחלקיקים מוחזרים למכונת הלב-ריאה ולא מגיעים אל המוח. הפיתוח שלנו מיועד לניתוחים למבוגרים בלבד.
“אחרי שנתיים של מחקר ופיתוח בחממת אינסנטיב, התחלנו בניסוי קליני והצטרף אלינו ד”ר וואליד חדד, שהוא בעל ידע נרחב בתחום. כיום הוא המנכ”ל והוא מוביל את הניסויים הקליניים. כבר רשמנו על כך פטנט בארצות הברית, אוסטרליה, ביפן, בסין ובהודו, ועברנו את כל אישורי הרגולציה באירופה”, היא מציינת. “תוצאות השלב הראשון של הניסויים הקליניים שערכנו בארץ ובחו”ל היו טובות מבחינת החולים. גם הרופאים דיווחו שהיה להם קל להשתמש במכשיר ולחבר את הקנולה”.
“השלב הנוכחי של הניסויים הקליניים מתבצע בכעשרים בתי חולים מובילים בארצות הברית, עם קבוצת מנתחים בעלי שם”, מסביר ד”ר חדד, מנכ”ל החברה, “ואפילו יש לנו תמיכה חלקית של NIH – קרן המחקר הלאומית האמריקאית. הניסוי כולל מעל שלוש מאות חולים, ואנו מאמינים שפרסום התוצאות יהפוך את המכשיר שלנו למוצר שכולם מכירים ורוצים להשתמש בו כי הוא יכול למנוע סיבוכים מוכרים. הניסוי כבר החל והוא יארך כשנתיים וחצי.
“אנחנו נמצאים עכשיו בשנה הרביעית שלנו, אך כל זה לא היה קורה ללא תמיכת המדען הראשי, שהבודקים מטעמו תמכו בנו כבר בשלבים הראשונים של הפיתוח. זה היה מאוד קריטי להמשך קיומה של החברה”, מדגיש ד”ר חדד.
תמיכת לשכת המדען הראשי לא מסתכמת רק בשלבי הפיתוח הראשוניים במסגרת החממה הטכנולוגית, אלא זוהי תכנית אחת מיני רבות שמפעילה הלשכה. “קיים קשר הדוק בין התכניות השונות”, מציין המדען הראשי אבי חסון. “יזם יכול לבוא עם רעיון ולקבל תמיכה במסגרת חממה טכנולוגית, ולאחר מכן להמשיך ולקבל תמיכה כחלק מתכניות נוספות של לשכת המדען הראשי כמו המסלול לחברות מתחילות, קרן המו”פ ואפילו להגיע לשיתופי פעולה בינלאומיים עם חברות זרות. אפשר לדמות את לשכת המדען הראשי כשרשרת מזון התומכת בכל שלבי המו”פ של חברה ישראלית בתחילת דרכה – מצד אחד נכנס יזם עם רעיון חדשני ומצד שני יוצאת חברה גדולה ומבוססת בתעשייה הישראלית”.
לוקחים סיכונים גדולים בחיפוש אחר האתגר הבא
לא רק חברת Cardiogard נזקקה לתמיכה ולמימון בשלבים הראשונים של פיתוח המכשיר שלה. חברות רבות המפתחות מוצרים וטכנולוגיות חדשניות עוברות את הדרך המפותלת מהרעיון המוצלח למוצר המצליח בזכות חממות טכנולוגיות ותמיכה תקציבית מלשכת המדען הראשי. כך הדבר גם בחממת אינסנטיב (Incentive) הנמצאת בקמפוס באוניברסיטת אריאל.
“בחממת אינסנטיב פועלות בין שבע לשמונה חברות בכל עת”, מסביר ליאור שחורי, מנכ”ל החממה. “פרגרין ונצ’רס (Peregrine Ventures) היא בעלת המניות העיקרית בחממה, אך במהלך הדרך הצטרפו שותפים נוספים שהשקיעו בנו בעבר בשלבים מתקדמים יותר. כיום, הודות לניסיון העבודה המוצלח, אותם שותפים החלו את השקעתם בשלבים מוקדמים יותר. אלה הן קרנות הון סיכון מובילות למכשור רפואי קבוצה סינגפורית, אירופאית ואמריקאית. זהו מרכיב חשוב מכיוון שבמקרים רבים חברות הזנק מתקשות לגייס כספים בתקופה שאחרי החממה, ואילו השותפים שאנחנו עובדים איתם בשלבים המוקדמים משקיעים בחברות שלנו גם בהמשך הפיתוח”.
“בצד הרפואי אנחנו משקיעים בפיתוחים התערבותיים כמו שתלים וקטטרים טיפוליים -Interventional single patient use devices – אנחנו משקיעים בעיקר בטכנולוגיות הקשורות למכשור רפואי ומתמקדים במכשירים לחולים בסיכון גבוה”, מפרט שחורי, “כמו תיקון מסתמים, סוגים שונים וייחודיים של סטנטים, שחזור של סחוס, טיפול בעמוד שדרה עם שתלים מורכבים וכיוצ”ב. בתחום התוכנה אנו מחפשים פתרונות לעסקים חדשניים וסקלבלים (scalable) ברמת השיווק וברמת התשתית הטכנולוגית לרוב מדובר בתוכנות SaaS חדשניות לארגונים”.
“אנחנו הולכים רחוק עם החלומות והפיתוחים שלנו”, מדגיש שחורי. “כדי להצליח אנחנו עובדים עם התאגידים הגדולים, נפגשים איתם בכנסים, מדברים איתם על בסיס רבעוני, מבינים מה יהיו הצרכים שלהם בעוד חמש-עשר שנים ומחפשים טכנולוגיות שיוכלו לקדם את המגמה. אנחנו מחפשים את האתגר הבא ומוכנים לקחת סיכונים טכנולוגיים גדולים. לשכת המדען הראשי נכנסת לתמונה בשלב ההתחלתי של הסיכונים הגדולים והרעיונות הבוסריים.
“אנחנו ממוקמים באוניברסיטת אריאל, ולא במרכז, ויש מיזמים שהפסדנו בשל כך. אך מצד שני – לחממה שלנו יש מוניטין טוב כך שיזמים, הרוצים ליהנות מהערך המוסף של הסביבה העסקית שנוצרה סביבנו, מגיעים אלינו למרות המיקום. מחממת אינסנטיב יצאו עד כה כשלושים וחמש חברות. כלל החברות שסיימו את החממה גייסו הון המוערך בכמיליארד שקלים. וכל זה לא היה קורה ללא תמיכת המדינה בחברות בשלבים המוקדמים”, מציין שחורי.
“המודל של חממת אינסנטיב”, מדגישה אניה אלדן, ראש מנהלת חברות מתחילות וחממות בלשכת המדען הראשי, “לפיו פרגרין ונצ’רס מצרפת אליה שותפים חזקים נוספים כבעלי מניות בחממה, מעניק לחברות ערך מוסף משמעותי בעיקר בשלב הראשוני בחיי החברה. פעמים רבות, המשקיעים האלה מבצעים גם את השקעות ההמשך בחברה ובכך מגדילים את סיכויי ההצלחה שלה לאחר היציאה מהחממה. כאשר השותפים מלווים את החברה לאורך כל הדרך יש להם מחויבות אמיתית להמשיך ולתמוך בחברה לאורך זמן. ליווי זה הוא קריטי ומאפשר לחברה קשר עם השוק כבר בתחילת הדרך”.
מכשור רפואי מבטיח ברמה העולמית
המיקום האוניברסיטאי תורם להצלחת החברות בחממה. “אנחנו עובדים צמוד עם המעבדות, נמצאים בקשר עם החוקרים וכאשר יש משהו שאנו מזהים כמעניין, אנו בודקים אפשרות ובונים צוות”, מסביר שחורי. “יש לנו גם לא מעט חברות שמעסיקות סטודנטים מהאוניברסיטה שממשיכים עם החברות אחרי תקופת החממה, בנוסף יש לנו את MEmic – חברת בת צעירה ומבטיחה המפתחת רובוט לניתוחים לפרוסקופיים. החברה הקומה על בסיס פיתוח שיצא ממעבדת הרובוטיקה וממשיך לקבל תמיכה חשובה מהחוקרים”.
מימין לשמאל: דביר כהן מנכ”ל memic, אלי שפירא
בתחום המכשור הרפואי בגרו בחממת אינסנטיב חברות מגוונות ופורצות דרך: Neovasc – חברה המורכבת משתי חברות בוגרות שלנו שהתמזגו עם חברה קנדית. “כיום שווי החברה מוערך במעל ל-500 מיליון דולר”, מציין שחורי. “הטכנולוגיות שפיתחה Neovasc פורצת דרך מכל בחינה. היא פיתחה שתל, מעין סטנט הממוקם במערכת הוורידית במקום במערכת העורקית, שנועד לשפר את זרימת הדם בעורקים שסביב הלב לאנשים שניתוח מעקפים או סטנטים לא נותנים להם מענה. החברה הישראלית השנייה B-Balloon, פיתחה ביחד עם החברה הקנדית דרך למקם מסתם חדש במסתם המיטרלי בלב ולהגיע אליו דרך הצלעות, או לתקן מסתם בתפירה מיוחדת בעזרת הידע שפיתחה החברה הקנדית. המסתם שהם פיתחו נחשב לאחד המבטיחים בתחום הזה.
“Valtech היא חברה נוספת שצמחה גם היא בחממה שלנו. הפיתוח שלה מתקן את המסתם המיטרלי בצנתור דרך המערכת הוורידית. הפיתוח הזה יכול להיות רלוונטי לכשמונים ושבעה אחוזים מחולי כשל הלב – הרחבת המסתם כתוצאה מלב מורחב (CHF עם Dilated cardio myopathy). אולם, הדרך עדיין ארוכה. נכון לעכשיו יש לחברה את אישור ה-CE על אחד המוצרים, אך היא עדיין לא קיבלה את אישור ה-FDA. החברה הזו התחילה בחממה ב-2006 ושוויה גבוה מאוד בגיוסים הנוכחיים. זו אחת החברות המבטיחות ברמה העולמית.
“חברה נוספת שסיימה אצלנו את החממה היא CartiHeal, שפיתחה שתלים המופקים מאלמוגים, המאפשרים לשחזר את הסחוס. בזכות הדמיון הרב בין מבנה האלמוג למבנה הפנימי של העצם, תוך כחצי שנה מאז הכנסת השתל – הסחוס נבנה מחדש והשתל נעלם. השתלים הללו הושתלו בהצלחה בקרב מעל למאה חולים”, הוא מפרט. “יש אצלנו גם חברה בשם OticPharma שפיתחה דרך לטיפול בדלקות אוזניים אצל ילדים באמצעות קצף. לטיפול זה יש יתרונות רבים גם בהחדרה למיקום הכאב וגם ביכולתו לשחרר את החומר הפעיל לאט יותר. החברה עומדת להתחיל את השלב השלישי בפיתוח, והיא בין התרופות הבודדות שהצליחו להגיע לכך ולעשות את כל הפעילות בארץ”.
מערכת שתלים חדשנית לאיחוי חוליות בגב
מיזם נוסף בתחום המכשור הרפואי, שאף זוכה להערכה רבה בעולם, הוא של חברת NLT SPINE. בחברה פיתחו מערכת לניתוחי איחוי חוליות בגב באופן זעיר-פולשני, המאפשרת למנתחי גב להפוך את הניתוחים לפשוטים, בטוחים ופחות פולשניים. הניתוח נעשה דרך “תעלה”, המהווה מעין צנתר ובאמצעותה אפשר להגיע לאזור היעד (בין חוליות הגב) באופן מדויק וללא התערבות פולשנית. דרך התעלה ניתן להעביר את השתל לאזור הטיפול ולהשתיל אותו בין שתי חוליות, באופן בטוח וללא גרימת נזק לאיברים שמסביב. ניתוח גב באופן זעיר פולשני מאפשר טיפול יעיל והחלמה מהירה יותר לפציינט.
“ניתוחי הגב הם אחד התחומים הכי פחות מפותחים ברפואה”, מדגיש מנכ”ל החברה, דידייה טוביה. “החברה הוקמה על ידי אורתופד הגב ד”ר צוני סיגל. פיתחנו טכנולוגיה עם אפליקציות שונות המיועדת לניתוחי איחוי חוליות ולמצבי מחלות ניווניות, אך היא יכולה להתאים גם לטיפול במצבים שונים.
“כיום ניתוחים לאיחוי חוליות נדרשים בעיקר כאשר נשחק הדיסק המחבר בין החוליות בעמוד השדרה ועמוד השדרה מאבד יציבות. הפיתוח שלנו נועד לשחזר את היציבות. הוא מאפשר לחבר שתי חוליות באופן מלאכותי ולמנוע תנועה. אמנם מדובר בשתל, אבל פיתחנו מערכת שלמה של כלים ואביזרים נלווים.
“ביצענו כבר כמה עשרות ניתוחים. מיעוטם בישראל, רובם באירופה וכעשרה בארצות הברית. בינתיים התוצאות מאוד טובות, והמוצר שפיתחנו קיבל בארצות הברית את האישורים הדרושים. החברה קיבלה פעמיים פרס יוקרתי על חדשנות בתחום ניתוחי עמוד השדרה על ידי ‘אורתופדיק דיס וויק’ – שבועון רפואי אמריקאי, ובעבר נבחרנו לאחד הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ונכנסנו לרשימת מאה החברות הטובות ביותר באירופה של מגזין ‘רד הרינג'”, מוסיף טוביה.
“כיום החברה נתמכת על ידי פרגרין וקרן Accelmed, אך המדען הראשי תמך במיזם שלנו לא רק במהלך שהותנו בחממת אינסנטיב, אלא גם בשלב זה, כשהמטרה שלנו היא למנף את הפלטפורמה הטכנולוגית למגוון מוצרים ולשתף פעולה עם חברות גדולות כדי להגיע לשוק”, הוא מציין. “בנוסף, לפני כשנה, אחת החברות הרב לאומיות הגדולות בתחום עמוד השדרה נכנסה כשותפה שלנו. אנו רואים זאת כצעד של אמון במיזם”.
להגשים את החלום במסגרת מסודרת ומאורגנת
גם בתחום התוכנה בגרו בחממה חברות מבטיחות,כמו Zuznow – המתמחה בהתאמות אפקטיביות של תכנים למובייל גם כשמדובר באתרים מורכבים, באמצעות אלגוריתם אוטומטי עם לקוחות ענק בארץ ובעולם כמו בנקים, חברות ביטוח חברות תקשורת וחברות מדיה. חברה נוספת היא Evolero – שפיתחה פלטפורמה ייחודית לתחום הכנסים. החברה סיימה לא מזמן את תקופת החממה, וכיום חלק נכבד מהלקוחות שלהם הם מחו”ל.
אחת החברות הבוגרות, שיצאה אף היא מחממת אינסנטיב, עוסקת בתחום אתרי המסחר האלקטרוני (e-commerce). “עולם הקמעונאות עובר מהפכה והשוואת המחירים לא מצריכה כיתות רגליים בין כמה חנויות”, מסביר און מנלזון, מנכ”ל חברת מרקטייז (MARKETYZE), שהוקמה ב-2011 על ידי מנלזון ושותפו נוה רונן, האמון על הצד הטכנולוגי. “בזכות האינטרנט כל אחד יכול להשוות מחירים אפילו בלי לצאת מהבית. מאחורי הקלעים נמצאים אלגוריתמים שיכולים לבצע את השוואת המחירים בתוך שניות, אבל איך הקמעונאי יכול לוודא שהמחיר שהוא מציע ללקוח הוא המשתלם ביותר? MARKETYZE פיתחה מערכת מיוחדת לקמעונאים המסייעת להם לתמחר את המוצרים בצורה יעילה.
“למעשה, MARKETYZE מבקשת לעזור לקמעונאים להבין בצורה טובה יותר את הסביבה התחרותית ולקבל החלטות טובות ומושכלות שיתבטאו בעלייה ברווחים ובמכירות. בדומה ל’ריגול תעשייתי’ שעושות חברות השולחות סוקרי מחירים למתחרים שלהן, MARKETYZE ניגשת לאתרים אחרים ודולה מהם באופן אוטומטי את המידע שממנו המערכת מבצעת את ההתאמות. באמצעות איסוף המידע אנו עוזרים לקמעונאים לדעת יותר על המתחרים שלהם, על מדיניות התמחור שלהם, על המבצעים שלהם, על מדיניות ניהול המלאי ופרמטרים נוספים”, הוא מסביר.
הרעיון של MARKETYZEמציע שקיפות לקמעונאים, כמו זו שיש לצרכנים המשתמשים באינטרנט ובמדיה החברתית כדי לבדוק את המחירים ולקנות במחיר הזול ביותר. “זה חשוב ביותר לקמעונאי שמחזיק עשרות אלפי מוצרים”, מבהיר מנלזון. “בעזרת המערכת שלנו, אופיס דיפו לדוגמה, שהיא גם לקוח שלנו, מנסה להבין איפה מוצרי החברה ממוצבים בסביבה התחרותית – ברמת מחיר, מבצעים, עדכון מלאי ועוד. על סמך המידע הזה ההנהלה מקבלת החלטות עסקיות”.
נוסף על אופיס דיפו, החברה עובדת היום עם קמעונאים גדולים בעולם ביניהם בסט ביי וסירס. “לפני כחצי שנה סיימנו את החממה ועברנו לרעננה”, הוא ממשיך. “כיום, בנוסף למדען הראשי יש משקיעים פרטיים שהשקיעו בנו ואנו בתהליך בדיקה של תכנית ההמשך של המדען. המדען הראשי אפשר לנו להגשים את החזון שלנו במסגרת מסודרת. כשמקימים חברות הזנק יש לא מעט הסחות דעת מהפיתוח עצמו, אך המסגרת של החממה מציעה סדר וארגון של מתודולוגיית העבודה וחוסכת את הטיפול בנושאים הפיננסיים והמשפטיים של השלבים הראשונים. כך אפשר לצאת לדרך ולהתמקד בפיתוח התוכנה בראש שקט”.
להמציא את השבבים מחדש
גם תומר בן דוד, המנכ”ל ואחד היזמים של חברת רוקטיק (Rocketick), מציין את החשיבות הגדולה של השקט בזמן פיתוח המוצר, שלשכת המדען הראשי וחממת אינסנטיב מאפשרות, הרחק מהברנז’ה ומאור הזרקורים. החברה, שהוקמה על ידי שלושה שותפים, מפתחת תוכנת סימולציה מבוססת GPU עבור אימות שבבים. “RocketSim, המוצר הראשי שלנו, מייעל את תהליך הפיתוח בחברות שבבים. בזכות הפיתוח שלנו, זמן סימולציית בדיקת השבבים הואץ פי עשרה וצריכת הזיכרון בשרתים המריצים את סימולציית הבדיקה קטנה בשמונים אחוזים”, מסביר בן דוד.
“מהיכרותנו רבת השנים עם עולם תכנון השבבים, לא היינו מרוצים מהזמן הדרוש להרצת הסימולציות שלהם, שנמשך לפעמים גם כמה ימים לפני האישור והייצור”, הוא ממשיך. “הרעיון שלנו היה להאיץ את הקצב באמצעות כרטיסים גרפיים כמו של גיימרים באקס-בוקס. כשהתחלנו את הסטארט-אפ שלנו, בשנת 2008, הייתה קריסה גדולה בהיי-טק והתקשינו למצוא משקיעים, שהיו עסוקים בלקק את הפצעים וחיפשו את ה’גוגל’ הבא ואת הכסף המהיר. לכן פנינו לפרויקט חממה טכנולוגית, שבשיתוף עם המדען הראשי, הבינו את החדשנות שברעיון שלנו ואת הפוטנציאל שלו ביצירת מקומות עבודה ובהבאת ידע חדש לתחום. לגורם ממשלתי יש חשיבה אסטרטגית והסתכלות רחבה יותר על התעשייה, וזה התאים לנו מאוד.
“המסגרת הזו נתנה לנו אפשרות לפתח את התוכנה בלי לחץ של משקיעים שרוצים לראות את הכסף שלהם בחזרה. עברנו למשרד קטן בחממה באריאל ובמשך שנה וחצי פיתחנו את המוצר שלנו. אחרי שקיבלנו את המימון – קיבלנו גם את השקט לעבוד קשה ולהגיע לתוצאות שרצינו. ב-2010 גם קיבלנו תעודת הצטיינות של החממה. בהמשך, עשינו פיילוט עם שתי חברות בצורן, ואני גאה לומר שהיינו ההשקעה הראשונה בישראל של Nvidia – חברה עולמית משמעותית בתחום. בשלב הזה, קרן פרגרין השקיעה בנו, שלא במסגרת החממה, ומהלך זה אפשר לנו להמשיך לגדול ולהתפתח.
“אחת מאבני הדרך החשובות שלנו קשורה לאינטל. לפני שנה וחצי היא נכנסה כמשקיעה וכיום היא גם עובדת איתנו לקראת הטמעה של המוצר בתוך אינטל. ביחד עם ההשקעה של אינטל התרחש שינוי טכנולוגי נוסף ועברנו לעבוד גם על פלטפורמות סטנדרטיות, כך שכיום המוצר שלנו מתאים לכל סוגי החומרה. אנחנו עובדים היום כמו כל סימולטור אחר בתעשייה, רק שאנחנו עובדים מהר יותר. נכון לעכשיו אנחנו מוכרים רישיון תוכנה לסימולטור רק בחו”ל לכל יצרניות הטלפונים, הטלוויזיות והמחשבים”, הוא מציין.
“כדי להיות יזם אמיתי אתה צריך ליהנות מה’להיות'”, מגלה בן דוד. “יש רגעי שיא טובים, וקשה ליהנות מהנפילות אבל גם אותן צריך לקחת ברוח טובה. זו רכבת הרים מטורפת. יום אחד אתה כמעט סוגר עסקה ענקית, ולמחרת העסקה מתפרקת. יש בזה תחושת חיוּת. הבחירה שלנו לעבוד עם המדען הראשי הייתה מוצלחת, וכיום מיוזמתנו – אנחנו מגישים את הבקשות לשלב ב’ וג’. ניתנה לנו הזדמנות טובה להצליח, ואשמח מאוד אם כולנו נרוויח מזה גם כסף. בעיניי הכסף הוא אינדיקטור להצלחה, ואנחנו לגמרי מונעים להצלחה ולא לכסף. אני מרגיש שאנחנו עושים מהפכה”.
חממת אינסנטיב 2 מנג’מנט בע”מ
בעלי מניות: קרן הון סיכון פרגרין ומשקיעים נוספים
תחומי ההשקעה: מכשור רפואי, תוכנות לעסקים
מנהל החממה: ליאור שחורי
כתובת: קמפוס אוניברסיטת אריאל
טלפון: 972-3-908500
דוא”ל: admin@incentive-il.com
אתר אינטרנט: www.incentive-il.com