77 מיליארד אירו! זה הסכום שיוקצב למחקר לתעשייה ולאקדמיה במסגרת Horizon 2020 – תכנית המו”פ של האיחוד האירופי. המיזמים הישראליים שכבר נכנסו לתכנית האירופית הם ההוכחה לכך שהחדשנות הישראלית ממריאה להישגים ולשיאים חדשים
הבעות הפנים ותנועות הגוף שלנו מראות את מה שאנחנו מרגישים או חושבים, אבל בעוד כמה שנים – הן יוכלו להשפיע גם על המכשירים הדיגיטליים שסביבנו. במכונית, לדוגמה, יהיה מעבד משוכלל קטן שיזהה את עייפות הנהג ויתריע על כך לפני שהוא יירדם. אותו מעבד יזהה גם את מחוות הידיים שנעשה לכיוון הרדיו ויידע אם אנחנו מעוניינים להחליף תחנה או להנמיך את הווליום. גם כשנשתמש בטלפון הסלולרי, המעבד הזה יוכל לזהות את פניו של בעל הטלפון ולשחרר את נעילת המסך לכבודו וגם לקרוא את מבע העיניים של המתבונן כדי לדעת מה מצב הרוח שלו.
השימושים שיכולים להיות למעבד כזה הם רבים ומגוונים. חלק מהטכנולוגיות האלה כבר קיים בצורות שונות, המעבד החדש ממשפחת ה-CEVA MM3000, שמפתחת חברת CEVA-DSP הישראלית, מאחד טכנולוגיות אלה ואחרות לפלטפורמה אחת שתעשה הכל – גם תזהה פרצופים, גם תקרא את מצב הרוח, וגם תבין את כוונת המשתמש לפי הבעות הפנים, תנועות העיניים או הגוף.
“פיתוח הפרויקט החדשני הזה מתאפשר הודות לשיתוף פעולה עם חברות אירופאיות שונות באמצעות תכנית הורייזן 2020”, מסביר שי אדר, מנהל שיתופי הפעולה של CEVA ואחראי לקשרי החברה עם האקדמיה. “הרעיון הוא שיתוף פעולה מלא בין גורמים באקדמיה לבין חברות המפתחות טכנולוגיות שונות, שמתמחות בממשק אדם-מכונה ומנסות להבין מה המשתמש רוצה לעשות כדי לעזור לו בכך. באופן הזה, המעבד שלנו יעשה אינטגרציה של כמה טכנולוגיות ויציע פלטפורמה אחת שצורכת אנרגיה נמוכה ועלותה לצרכן תהיה נמוכה ביותר. למעשה, אנחנו לא מייצרים את המעבדים בעצמנו, CEVA מפתחת את הטכנולוגיה ומעניקה רישיונות לשימוש בטכנולוגיה שפיתחנו לחברות שעושות איתה מוצרי קצה מעניינים שישרתו את הצרכן הסופי”.
“במסגרת הקונסורציום הזה, כל החברות האירופאיות השותפות שלנו מביאות איתן טכנולוגיות ייחודיות”, מפרט יאיר סיגל, מנהל המוצר ב-CEVA, “חברת Tobii השוודית מובילה בעולם במעקב מבט העיניים, nViso השוויצרית שפיתחה מודל לזיהוי רגשות, KeyLemon השוויצרית המתמחה בזיהוי פרצופים, Softkinetic הבלגית שפיתחה מצלמת תלת מימד וטכנולוגיה לזיהוי מחוות, Harman – חברה אמריקאית שיש לה חברת בת בגרמניה – בונה מערכות שלמות הכוללות חומרה ותוכנות ייעודיות לכלי רכב ואוניברסיטת סיינה האיטלקית שמסייעת לנו בתחום הממשק. העבודה המשותפת עם חברות הקונסורציום תתבצע באמצעות מיילים, שיחות ועידה ושימוש בפלטפורמת פיתוח משותפת. כמו כן, ייערכו מפגשים מדי שלושה-ארבעה חודשים אצל אחת החברות השותפות. תהליך הפיתוח אמור להסתיים עד סוף 2016”.
בתמונה מימין: מרסל שטאון העומד בראש ISERD, משמאל: Tobii Glasses 2
שער להשתלבות במסגרות המו”פ באירופה
לאחרונה, המעבד המשוכלל של CEVA זכה להכרה ולתקצוב במסגרת הורייזן 2020 (Horizon 2020) – תכנית המסגרת למחקר ולפיתוח של האיחוד האירופי שהושקה בישראל בפברואר 2014. תכניות המסגרת למחקר ולפיתוח של האיחוד האירופי הן הגדולות ביותר מבין התכניות הבינלאומיות לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי והן מהוות גורם המימון המרכזי של ה-ERA (European Research Area) – המרחב האירופי למחקר.
התכנית הנוכחית – הורייזן 2020 – היא השמינית במספר, והיא נקראת כך משום שתסתיים בשנת 2020. לרשות התכנית עומד סכום כולל של כ-77 מיליארד אירו, שיוקצב בשבע השנים הקרובות למענקי מחקר לתעשייה ולאקדמיה. ישראל משקיעה בקופה המשותפת הזו כמיליארד אירו.
המדען הראשי, אבי חסון: “תכנית זו פותחת, למעשה, בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה ומאפשרת להם להרחיב את תחומי הפעילות העולמית שלהם”. לצורך כך, התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציומים (מאגדים), בני שלושה שותפים לפחות, החוברים יחדיו לפעילויות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים – מהארץ ומאירופה. ההשתתפות בתכנית רלוונטית לכל גוף שיפיק תועלת משיתוף פעולה בתהליכי מחקר ופיתוח בינלאומיים – יזמים פרטיים, חברות מבוססות, מוסדות מחקר, מלכ”רים, חברות הזנק ותאגידים.
בזכות המחקר המשותף והצמוד בין החברים בקבוצות המחקר המשתתפות בתכנית, כולם נהנים מחשיפה ומיצירה של ידע טכנולוגי, ומעבודה משותפת עם מכוני מחקר, תעשייה, אוניברסיטאות, ספקים, משתמשי קצה ולקוחות אירופיים. בנוסף, חברות הנבחרות לקחת חלק באחד מהמסלולים האלה זוכות למענק כספי משמעותי ללא תמורה וללא שיתוף ברווחים או בהצלחות עתידיות (וללא ויתור על זכויות יוצרים), לשימוש במתקני מחקר מתקדמים ולנגישות לשווקים חדשים באירופה.
לדברי המדען הראשי, אבי חסון, קיימת חשיבות רבה לשיתוף הפעולה המחקרי בין ישראל ואירופה באמצעות תכנית הורייזן 2020. “שיתוף הפעולה הזה מביא לישראל מימון למינוף המחקר והפיתוח ומאפשר לנו להיות חלק מהזירה הבינלאומית של המדע והטכנולוגיה הנוכחית והעתידית. תקציבי האיחוד האירופי, הניתנים כמענקים בישראל, מאפשרים לנו לקחת חלק במחקרים בינלאומיים, לשתף פעולה עם מגוון חוקרים באירופה ולקדם חדשנות בעלת השלכות יישומיות. הסכם זה מעודד שיתוף פעולה מדעי ותורם במידה ניכרת לשמה של ישראל בעולם כמדינת חדשנות, מחקר ופיתוח”, מציין חסון.
ההשקעה הישראלית מחזירה את עצמה
השתתפות מדינת ישראל בתכנית הורייזן 2020 מנוהלת על ידי ISERD – המינהלת הישראלית למו”פ האירופי, הפועלת מלשכת המדען הראשי ומהווה את הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל במרחב האירופי למחקר (ERA). המדען הראשי הוא יושב ראש ועדת ההיגוי של ISERD, אשר שותפים לה גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, משרד החוץ ומשרד האוצר. מרסל שטאון, עומד בראש ISERD, והוא שניהל את המשא ומתן הארוך והרגיש על הסכם הצטרפותה של ישראל לתכנית. “כיום ישראל היא המדינה היחידה, מבין 40 מדינות, שנמצאת מחוץ לאירופה ובכל זאת משתתפת בתכנית המסגרת המדעית כחברה נלווית ושוות זכויות וחובות”, מציין שטאון, “הגענו לזה בזכות ולא בחסד. התרומה המשמעותית של תעשיית המו”פ החדשנית של ישראל שוב הוכיחה את עצמה, ובתכנית הקודמת זכינו להצלחה רבה. דמי ההשתתפות ששילמה ישראל בתכנית הקודמת – השביעית – הסתכמו ב-535 מיליון אירו, אך מבחינתנו, ההשקעה הישראלית בהחלט החזירה את עצמה: 2,110 משתתפים ישראלים קיבלו מענקי מחקר בסך של 840 מיליון אירו, כאשר הידע שקיבלה התעשייה הישראלית בשבע שנות התכנית מוערך בכשני מיליארד אירו. נערכים שם מחקרים שיכולים להביא לישראל פרס נובל בעוד עשרים שנה”.
“זו התכנית הגדולה בעולם המשתפת אקדמיה ותעשייה ביחד”, מדגיש שטאון, “אך שמביאה בחשבון גם את הצרכן הסופי. לדוגמה, אם אחד הפרויקטים עובד על פיתוח בתחום ביטחון פנים, אפשר לחבר אותו עם המשטרה ולהציע לה מענק עבור עזרתה בפיתוח הרעיון והתאמתו לצרכים המשטרתיים. בתכנית השביעית, לדוגמה, גופים ישראלים רבים שהם משתתפי-קצה נטלו חלק בפרויקטים שונים, וביניהם: מגן דוד אדום, עיריית חולון ועיריית תל אביב. התפקיד שלנו הוא לחבר בין החברות והגופים השונים ולהסביר איך הדברים עובדים, אבל לא לעשות את זה עבורם.
“האתגר שלנו בהורייזן 2020 הוא להגדיל את מעגל ההשתתפות הישראלית בתכנית המו”פ ולפעול עוד יותר למען השילוב בין האקדמיה לתעשייה. התכנית הזו מכוונת יותר לשוק מאשר בעבר. היא בחלקיה ישימה יותר, ובאחרים מפתחת את המחקר האקדמי. ישראל אמנם הצליחה להוכיח את עצמה בתכניות הקודמות ולתרום באופן משמעותי למו”פ עם אירופה, אך אני משוכנע שהורייזן 2020 תהיה אפילו יותר חדשנית. המודל הפיננסי של הורייזן 2020 מבוסס הפעם על מתן החזר מלא של עלויות המו”פ ותקורה של 25 אחוזים”, מסביר שטאון.
במסגרת הורייזן 2020 מוצעים שלושה מסלולים עיקריים. הראשון הוא מצוינות במדע, שמטרתו היא גיוס, עידוד וטיפוח של החוקרים והמדענים הבולטים ביותר באקדמיה לתמיכה מימונית: מענקי ERC למחקר בסיסי טהור (Blue Sky) למצטיינים לרעיונות פורצי דרך, תכנית מארי סקלודובסקה קירי (MSCA) התומכת בניידות חוקרים ותכניות לתמיכה בתשתיות מחקר. המסלול השני הוא מנהיגות תעשייתית, שמטרתו לפתח טכנולוגיות בתחומים הבאים: טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), ננו-טכנולוגיה, חומרים מתקדמים לתעשייה, ביו-טכנולוגיה, תעשיית החלל וחדשנות בחברות קטנות ובינוניות (SMEs). המסלול השלישי מכונה “אתגרי החברה”, ומטרתו היא לעודד חוקרים ומדענים להגיע לפריצות דרך יישומיות בתחומי: בריאות, מזון, תחבורה, אקלים, ביטחון פנים, קלינטק ומדעי החברה והרוח.
למידע נוסף על התכנית והמסלולים שהיא מציעה –
http://www.iserd.org.il/?CategoryID=179
מעבירים נתונים לצרכן מהר ובזול
אחת הדוגמאות לפיתוח חדשני שמיועד לספקי התקשורת ומשרת את הצרכן הסופי, שזכה לתמיכה מימונית במסגרת הורייזן 2020, היא טכנולוגיית גלי הרדיו לרשתות הסלולריות של העתיד – מהדור החמישי – של חברת Siklu Communication. “אנחנו מפתחים התקנים לתמסורת אלחוטית לאחור (Backhaul) ברשתות סלולריות”, מבהיר שחר פלג, מנהל המוצר מחברת Siklu. “כל אתר סלולר צריך להיות מחובר למרכז הרשת הסלולרית, אך עם הגידול בכמות האתרים הקטנים ברשתות, גדלה גם המורכבות של התקשורת לאחור וההגעה לכל נקודה ברשת. לכן אנו מפתחים כלים אוטומטים לחלוטין, המאפשרים התקנה קלה ומהירה בכל מקום, ובכך חוסכים בעלויות ההתקנה והתחזוקה. התקנת האנטנה יכולה, למעשה, להתבצע בידי כל אדם, גם ללא ידע טכני, ובתוך פרק זמן קצר במיוחד של 15 דקות.
“למעשה, אנחנו מציעים פתרון מתקדם למגוון ספקי התקשורת הנדרשים להעביר מידע במהירות גבוהה מנקודה אחת לנקודה אחרת, למשל מתחנת הבסיס הסלולרית לרשת או ספק אינטרנט הנדרש לספק שירות לבניין עסקי. כדי להשיג מטרה זו, התמקדנו בגלים מילימטריים בתחום תדרים גבוה יחסית של 60-70-80 ג’יגה הרץ. המוצרים שלנו מתאימים גם לרשתות עירוניות שדרכן מספקים שירותים כגון WiFi עירוני, תמסורת למצלמות אבטחה וכדומה”, מדגיש פלג.
“מוצרינו מבוססים על מגוון טכנולוגיות שפיתחנו, שבראשן RFIC (Radio Frequency Integrated Circuit) הראשון בעולם שעובד בתחומו”, מדגיש יגאל לייבה, הטכנולוג הראשי של Siklu. “ההשקעה הגדולה של המערכת שלנו הייתה האינטגרציה לצ’יפים מסיליקון. בזכותה הרווחנו מוצר זול יותר, ביחס למוצרים האחרים הקיימים בשוק, וגם אמין יותר כי יש בו פחות רכיבים שעלולים להתקלקל. יתרון נוסף של המוצר שלנו הוא הכיווניות של הקרינה. הציוד של Siklu עובד באלומה צרה, המקטינה מאוד את האפשרות של שידור לכיוונים לא רצויים. במילים פשוטות, הפרויקט שלנו מנסה לשפר את קצב התקשורת הסלולרית ולבסס אותה על גלים מילימטריים בשילוב של אנטנות סורקות ותשתית של פוטוניקה.
“הפרויקט שלנו במסגרת הורייזן 2020 הוא שיתוף פעולה בין יפן לאירופה. אנחנו עובדים ביחד על תקשורת סלולרית מהדור החמישי. יש כאן סינרגיה פורייה של אוניברסיטאות, חברות פרטיות ומפעילים סלולריים מכל יבשת, כשכל אחד מהמשתתפים בקונסורציום מהווה חוליה בשרשרת הזו מספקי הציוד, עבור ספקי התשתית וכלה במשתמש הסופי. Siklu מביאה לפרויקט ניסיון בגלים מילימטריים ובאנטנות סורקות, והאירופאים והיפנים משלימים את הפן הטכנולוגי של הפוטוניקה, סיבים אופטיים, ידע מחקרי תיאורטי מהאקדמיה וצד תפעולי”, מפרט לייבה.
“המיזם נמצא בשלב ההתחלתי”, מסכם פלג, “אך בזכות התמיכה שאנו מקבלים מתכנית הורייזן 2020, אנו מאמינים שנוכל להתקדם ושהמפעילים הסלולריים יבינו את הערך הכלכלי של מה שאנחנו מציעים”.