מציאת גז טבעי בשטחי ישראל עוררה את המודעות להזדמנויות ולאפשרויות הרבות שצופן בחובו עולם הגז והנפט העולמי לתעשייה הטכנולוגית הישראלית. לשכת המדען הראשי פועלת למנף את החדשנות הטבועה בחברות הישראליות ולהפיכת הזדמנויות אלו למנוע צמיחה כלכלי חדש

“תגליות הגז הטבעי האחרונות בים התיכון יכולות להוות עוגן מקומי לפיתוח תעשייה עתירת ידע בישראל בתחום הגז והנפט, עם פוטנציאל בלתי נדלה לשילוב התעשייה הטכנולוגית הישראלית בתחומים אלו בשוק העולמי”, אומר גיל שאקי, מנהל תחום אנרגיה וקלינטק בלשכת המדען הראשי.”בעקבות התגליות התעוררה כאן מוּדעוּת שאולי יש בישראל פתרונות טכנולוגיים ייחודיים להציע לעולם בתחום זה, כפי שעשינו בתחומים אחרים”.
הבנת הצרכים בתחום הגז הטבעי מהווה הזדמנות יוצאת מהכלל לפתח מנוע צמיחה חדש לתעשייה מבוססת הידע הישראלית. חברות ישראליות ממגוון עולמות טכנולוגיים יכולות לפתח מוצרים חדשניים ליישומים בעולם הגז והנפט, למנף את הטכנולוגיות הקיימות ולפתח אותן ליישומים בעולם עתיר צרכים טכנולוגיים ומשאבים כספיים. במילים אחרות, בעולם הגז והנפט יש צרכים רבים בלתי פתורים ויש משאבים רבים המשוועים למי שיבוא עם פתרונות לאתגרים הקיימים. זיהוי הזדמנות זו והתפתחות תחום הטכנולוגיה בשירות הגז והנפט, מתוך הבנה שמדובר בתחום עתיר ממון ופוטנציאל כלכלי, קיבלו תאוצה בלשכת המדען הראשי בשנתיים האחרונות.
כפי שלמדנו לאחרונה ממה שקורה בעולמות הגז הטבעי והנפט בארץ ובעולם, יש מגוון רחב ביותר של טכנולוגיות נדרשות: חברות בתחום התוכנה, אבטחת מידע, טיפול במים, ביג דטה, כימיה, תקשורת, רובוטיקה, ביוטק, ננוטק, טלקום, חומרים ועוד. אחד הצרכים המרכזיים של עולם הגז הטבעי בארה”ב, למשל, הוא אי זיהום מאגרי מים וטיפול במים הנוצרים בתהליך הפקת הגז, יכולות נדרשות שלתעשייה הישראלית יש פתרונות רבים וייחודיים הדורשים הסבה והתאמה לתחום חדש זה. זו רק דוגמה אחת מני רבות לכך שהבנת הצרכים הייחודיים של עולם הגז והנפט יכולה לפתוח הזדמנות לחברות ישראליות שונות לנצל את יכולותיהן הטכנולוגיות ולמנף אותן בהתאמה לתעשיית הנפט בקנדה או בתעשיית ה-Fracking בארה”ב.
דוגמה נוספת להזדמנות: בתהליך זיהוי וגילוי מאגרי גז ונפט יש צורך בניתוח מורכב של כמות מידע עצומה ממספר מקורות רב העוסקים בסריקה של הקרקע בעומק. כאן יש צורך באלגוריתמים מתוחכמים ובמקורות מידע רבים כדי לעבד את כל הנתונים ולהבין איפה בדיוק לקדוח, באיזה עומק, באיזו זווית ומה ההסתברות להצלחה. המידע הזה וניתוחו לא יסולא בפז והוא הבסיס לכל תגליות הגז. הוא בעל ערך כלכלי עצום הן לחברות הגז הבינלאומיות והן למדינות. להרבה חברות ישראליות יש היום יכולות ניתוח של תמונות ונתונים תלת-ממדיים בתחומים אחרים. הכניסה לתחום חיפושי גז ונפט יכולה להיות עבורן קפיצה לשטח שבו תרומתם תהיה חדשנית ונחוצה. בשטח זה אנו כבר מוצאים חברות ישראליות כדוגמת חברת פאראדיים, שפיתחה תוכנה לתעשיית הגז והנפט ונמכרה לפני כשנה וחצי במיליארד דולר לאייפקס.
שאקי: “דוגמאות נוספות להשתלבות מוצלחת של חברות ישראליות בתחום הגז הן שתי חברות המתמקדות בהצלחה בפיתוח מוצרים בתחום המים – חברת IDE,המפתחת מוצר הממנף את היכולות שלה בהתפלת מים וטיפול במים לפתרונות בתחום ה-oil sands בקנדה, וחברת נירוסופט, שהפתרונות שלה לטיפול במים בתהליך הפקת הנפט מיושמים כעת בפרויקט מרשים בקולומביה. שתי חברות אלו פועלות בתמיכת לשכת המדען הראשי”.
 
מה יש לישראלים להציע
“המאמצים שלנו מתמקדים בשאלה איך למנף את גילויי הגז הטבעי כדי לייצר בישראל מוקד ידע ומומחיות טכנולוגית סביב צורכי הגז והנפט ולייצר סביב זה אימפקט כלכלי נוסף מעבר לקיים”, אומר אבי חסון, המדען הראשי. שאקי מוסיף: “כשחברת התקשורת הישראלית סרגון, למשל, פועלת בנורבגיה והטכנולוגיה שהיא מפתחת מאפשרת פתרונות תקשורת ייעודיים לאסדות מרוחקות, יש לזה השלכה כלכלית לא רק על מחפשי הנפט הנורבגים ועל החברה הישראלית, אלא גם על כל המשק הישראלי. כל חברה ישראלית המפתחת טכנולוגיות ייעודיות לעולם הגז והנפט על בסיס יכולותיה הקיימות תורמת לתעשייה הישראלית ולמו”פ ומהווה מנוע צמיחה נוסף לייצוא הישראלי, ליצירת מקומות תעסוקה ולכלכלת ישראל”.
מרכיב המו”פ קריטי בפרויקטים אלו ולמדען הראשי כלי תמיכה רבים ומגוונים שעומדים לרשות היזמים והחברות במאמץ מרוכז לקדם את הנושא. בין השאר, שיתופי הפעולה שהמדען יוצר עם מוקדי ידע עולמיים בתחום זה מאפשרים הבנה טובה יותר של הצרכים ויצירת חיבורים ממנפים בין תאגידים וחברות ענק העוסקים בתחום לבין חברות ישראליות המתאפיינות בחדשנות וביכולת להביא פתרונות טכנולוגיים תעשייתיים.
“בסוף השנה שעברה קיימנו כנס שנועד לקדם את שיתופי הפעולה הללו”, מספר שאקי. “בכנס, שנעשה בשיתוף פעולה עם נובל אנרג’י ודלק קידוחים, לקחו חלק חברות ענק בינלאומיות המהוות שחקניות מרכזיות בתחום הגז והנפט שדיברו על התהליכים, הצרכים והאתגרים הטכנולוגיים, ובמקביל 27 חברות ישראליות שהציגו יישומים שפיתחו לעולם הגז והנפט. הכנס העלה את המודעות לאפשרויות ולמה שיש לחברות הישראליות להציע, וגם יצר את הבסיס לקשרים שחלקם התפתחו מאז לכלל פרויקטים”.
שאקי: “המודל שעומד לנגד עינינו הוא הנורבגים שמינפו את הגז והנפט שישלהם בצורה מדהימה ובאמצעות מדיניות ממשלתית מושכלת פיתחו תעשייה המספקת שירותים ומוצרים לענף הגז והנפט העולמי. ב-2009 מכירות הגז והנפט של נורבגיה היו כמאה מיליארד דולר, כאשר תעשיית הספקים הנורבגית סיפקה מוצרים ושירותים לתעשייה זאת בעולם בהיקף של כחמישים מיליארד דולר.
“כלומר, הנורבגים הצליחו ליצור מדיניות ממשלתית מאוד ברורה ופרו-אקטיבית בכל מה שקשור לפיתוח מומחיות וידע של תעשייה נורבגית. באמצעות שיתוף פעולה עם שחקניות בינלאומיות גם אנחנו צריכים להבין מהם הצרכים ולנצל את היכולות הטכנולוגיות שקיימות בארץ. ברגע שהתעשייה כאן תבין את האתגרים והצרכים היא תוכל לפתח פתרונות”.
עם החברות הישראליות שכבר פועלות בתחום זה נמנות למשל חברת אלתא, שפיתחה מערכות לשליטה ובקרה על תשתיות גז ונפט, חברת פלואו, המפתחת טכנולוגיות לשיפור ולייעול היכולת להפקת גז ונפט, חברת EcoBasalt, שפיתחה שיטה ייחודית לטיפול בדליפות נפט בים, חברת נורטק, הפועלת בשיתוף עם חברה אמריקאית לתיוג תשתיות גז תת קרקעיות למטרות בקרה ותחזוקה, חברת אופגל, שפיתחה בהצלחה טכנולוגיה אלקטרו-אופטית מתקדמת לזיהוי דליפות גז בצנרת וחברת WindWard, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת זיהוי אנומליות בתנועת אוניות.
 
רחוק יותר, עמוק יותר
אחד האתגרים הבינלאומיים בתחום הנפט והגז קשור בעובדה שגז הינו מאגר פוסילי שנמצא מתחת לפני הקרקע בים או ביבשה וכלוא בתור מאגרים תת קרקעיים המכילים לעתים גז ולעתים סוגים שונים של נפט. בנוסף לסוג הקונבנציונלי של נפט, קיים נפט המהווה חלק מהמרקם הסלעי, וכדי להפיק אותו צריך להפריד אותו מהמרקם הסלעי בתהליכים מיוחדים. יש גם נפט שמופיע כגושים מוצקים שצריכים קודם להפוך למשהו נוזלי כדי שניתן יהיה לשנע אותם. הליך הטיפול בשני המקרים האחרונים מאוד מזהם סביבתית ולתעשייה הישראלית יש בהחלט מה לתרום כאן, בעיקר בכל מה שקשור בטיפול במים.
“דוגמה נוספת לאתגרים הבינלאומיים הקיימים”, אומר גיל שאקי. “רוב המאגרים הקונבנציונליים הקרובים יחסית לפני הקרקע כבר מוצו. לכן החיפושים כיום נערכים במים עמוקים או בתנאים פיזיים קשים, למשל באזורים ארקטיים. חלק מהמאגרים הקיימים הינם קטנים או מרוחקים מכדי שתהיה כדאיות כלכלית לקדוח בהם. טכנולוגיות תקשורת ותוכנה המאפשרות שליטה, בקרה והפעלה מרחוק מאפשרות ניצול והפקה ממקורות כאלו ולפעמים מטות את הכף לטובת כדאיות ורווחיות הפרויקט. כאן אפשר לזהות צורך בטכנולוגיות המאפשרות גישה מרחוק למומחים, במרכזי בקרה ושליטה מרחוק, במערכות רובוטיות אוטונומיות ועוד; כל אלו מאפשרים למקם באתר הקידוח רק צוות מינימלי, וכך להפוך מאגרי גז ונפט בלתי נגישים לכדאיים מבחינה כלכלית.
“אנחנו מזהים כאן הזדמנות לייצר מנוע צמיחה חדש ומשמעותי לתעשייה הטכנולוגית הישראלית בכללותה ולחבר את היכולות הקיימות כאן עם הצרכים של תעשיית הגז והנפט העולמית. זוהי תעשייה של מולטי ביליונים המחפשת פתרונות שיאפשרו לה למצות את הפוטנציאל האגור בקרקע או מתחת לים, והיא נכונה להשקעות עצומות למי שמביא חדשנות וטכנולוגיה שעונה על צרכים אמיתיים. חברה ישראלית שתצליח לייצר פתרונות איכותיים תוכל לפעול בצורה מרשימה ביותר, עם ערך מוסף גבוה מאוד לכלכלה הישראלית בכללה.
“הפוקוס שלנו בלשכת המדען הראשי בנושא הגז והנפט ממוקד בהזדמנות שנוצרה לפתח מנוע צמיחה לתעשייה הטכנולוגית הישראלית. זה עולם ומלואו שהתגלה לנו יחד עם תגליות הגז בחופי הארץ, ואולי יאפשר לחברות ישראליות לקחת חלק ב’משחק של גדולים’. אנחנו פועלים על מנת לחזק את המודעות ליכולות הישראליות בפיתוח יישומים חדשניים ובעלי ערך בעולם הגז והנפט, כפי שנתנו ערך בתחומים אחרים שבגללם דבקו בנו הכינוי ‘Startup Nation’ ונעשה מאמץ לנתב את היכולת ההמצאתית הזאת גם ליישומים ופתרונות בתחום הנפט והגז”.