על האירוע
רשות החדשנות בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון, מזמינים אתכם.ן; תאגידים תעשייתיים או קבוצות חברות – להקים את תשתית הפוטוניקה הבאה של ישראל. הצטרפו לוובינר חשיפה ב-23.7.26 בו נפרט על הקול הקורא החדש בנושא, נרחיב על המסלול, הנושאים הייחודיים לקול הקורא הנוכחי ותנאי ההגשה אליו.
בתחילת אוגוסט נקיים אירוע ב"מרכז פרס לשלום וחדשנות", שיאפשר לכם, המתעניינים בהקמת התשתית, להיפגש, לאחד כוחות ולהתאגד להגשה. ההרשמה לאירוע זה תיפתח בהמשך.
רקע:
רשות החדשנות, בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון, מפרסמת קול קורא להקמת או הנגשת תשתית מחקר ופיתוח בתחום הפוטוניקה המשולבת, במטרה להאיץ את פיתוח הדור הבא של שבבים פוטוניים בישראל ולהרחיב את הנגישות של התעשייה והאקדמיה לתשתיות מחקר ופיתוח מתקדמות.
פוטוניקה משולבת (אינטגרטיבית) היא טכנולוגיה המאפשרת לשלב רכיבים אופטיים שונים, בהם לייזרים, מוליכי גל, מאפננים וגלאים, על גבי שבב יחיד. שילוב זה מאפשר פיתוח מערכות מהירות, קומפקטיות, חסכוניות באנרגיה ואמינות, עם פוטנציאל יישומי רחב בתחומי התקשורת המתקדמת, מרכזי הנתונים, החישה, עיבוד המידע, מערכות ביטחוניות ומכונות ייצור בתעשיית השבבים.
הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים או לקבוצות חברות וכולל התייחסות להיבטים מדעיים, טכנולוגיים, ניהוליים ועסקיים. בין היתר יידרשו המבקשים להציג תוכנית טכנולוגית, תוכנית עסקית, מבנה שיתופי פעולה, מודל הפעלה בר קיימא ותוכנית להנגשת התשתית למשתמשים שונים בתעשייה ובאקדמיה.
התשתית שתוקם תידרש לעמוד בסטנדרטים תעשייתיים גבוהים, לרבות זמני סבב מהירים, תדירות ריצות קבועה, זמינות שירותים ותמיכה באינטגרציה של חומרים והתקנים שונים. תקופת ההקמה לא תעלה על 18 חודשים, ובתוך 12 חודשים ממועד האישור תידרש התשתית להתחיל לספק חלק משירותי המו"פ גם בטרם השלמתה המלאה.
המהלך יבוצע במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות, התשתית שתיבחר תספק מעטפת מלאה הכוללת תכנון, סימולציה, פיתוח אבטיפוס, אפיון, בדיקות, אריזה ותמיכה במעבר לייצור סדרתי בישראל או בעולם. התשתית תהנה ממענק עבור תכנון הקמה והנגשה, עד 150 מיליון ש"ח לתקופת התוכנית המאושרת, כמפורט במסלול ההטבה, בשיעור של 55% או 66% מסך התקציב ולמשך שלוש שנים. בסיום התקופה, תתופעל התשתית כחברת שירותי מו"פ לכוונת רווח.
המהלך נועד לתת מענה לאחד האתגרים המרכזיים של תעשיית הדיפטק בישראל, הפער שבין יכולות מחקר ותכנון מתקדמות לבין נגישות מוגבלת לתשתיות ייצור, אינטגרציה, בדיקה ואימות בשלבים המתקדמים של הפיתוח. ההנחה היא כי תשתית לאומית נגישה בתחום תאפשר לחברות הזנק, לחברות צמיחה, לתאגידים תעשייתיים ולמוסדות מחקר לקצר זמני פיתוח, להפחית סיכונים טכנולוגיים ולהאיץ את המעבר מהוכחת היתכנות למוצר בר מסחור.
מדובר במהלך חשוב בחיזוק תשתיות החדשנות של ישראל ובביסוס יתרונה היחסי בתחומים עתירי ידע ותשתית. במסגרת זו, תשתיות מו"פ פתוחות ונגישות לתעשייה ולאקדמיה מהוות כלי מרכזי להאצת חדשנות, לצמצום חסמי כניסה ולהרחבת בסיס הידע והיכולות המקומי.
להרשמה לאירוע בזום גללו מטה
סדר יום
ניפגש בזום