לתאגיד ענק דרוש סטארט-אפ

“עולם המזון הוא עולם מסעיר”, מכריזה אילנית קבסה-כהן, מנהלת מטה חדשנות ועסקים דיגיטליים של נסטלה-אוסם, “והוא נושק כיום לתחומים רבים: לביולוגיה, לפיזיולוגיה, לסביבה, לחקלאות, לאורח החיים, לסיפוק רגשי ולקשר בינינו לבין המשפחה והחברים. יש המון לאן לצמוח בתחום זה ואין מנוס מלצמוח בו דרך חדשנות. החזון שלנו בנסטלה כולל ראייה שלנו כשותפים משמעותיים בפרויקטים גלובליים שיובילו מפה, מישראל, את החדשנות בחברה.

בשנה האחרונה הצטרפה חברת נסטלה לתכנית שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח עם תאגידים רב-לאומיים של רשות החדשנות. במסגרת זו מסייעת רשות החדשנות לחברות רב-לאומיות באיתור טכנולוגיות ישראליות העונות לצורכי התאגידים ומעניקה תמיכה כספית למימון המו”פ הנדרש להשלמת הפיתוח. השאיפה – להציג מוצרים חדשים ומשופרים לשוק העולמי ובמקביל לקדם את עולם הסטארט אפים הישראלי ואת החדשנות המקומית.

נעם בר-גל, הממונה על פעילות התאגידים הרב-לאומיים של רשות החדשנות, מסביר: “לרשות החדשנות יש נכונות לממן פרויקטים חדשניים מהסוג שנסטלה עשויה להוציא לפועל עם חברות היי-טק וחברות ותיקות יותר שיש להן היבטים טכנולוגיים חדשניים.

“בתחומים אחרים – למשל בתקשורת, מחשבים ותוכנה – יצאו לדרך לא מעט פרויקטים. בתחום המזון, למרות שאנחנו עובדים גם עם קוקה קולה, אבוט (יצרני סימילאק – מזון לתינוקות) ויוניליוור, בינתיים לא יצא לפועל במסגרת הזאת אף שת”פ. נושאים ורעיונות נבחנו, אבל הפוד-טק הוא תחום מורכב יותר כנראה מבחינה זאת.

“הפעילות שרשות החדשנות מעודדת היא שת”פים בין החברות הגדולות והקטנות. הצלחה היא חבירה של סטארט-אפ א’ לתאגיד רב לאומי ב’. מבחינתי, עצם הזיווג בין השניים – שהוא מאוד לא מובן מאליו – מספיק, כי אז אנחנו יוצרים פתח לדיאלוג בין שני הגופים. מדובר בפלטפורמה של דיאלוג שאנחנו לוקחים בו חלק ב-matching ומשם אנחנו מאפשרים לשני הצדדים לדבר ולהמשיך לבד, כהבנתם. אם מהדיבורים ביניהם תתפתח הסכמה לפרויקט משותף איכותי – אנחנו פה עם נכונות לבדוק אפשרות לממן אותו”.

קבסה-כהן מספרת על המאמצים שהושקעו ביצירת דיאלוגים וחיבורים בין התאגיד לבין סטארט-אפים שונים: “זה חיבור לא פשוט. קריעת ים סוף בלשון המעטה. ובכל זאת אני יכולה לומר שיש מגעים שהגיעו לידי פיילוטים מוצלחים ואנחנו בוחנים את המשכם. שניים מהם בתהליך חתימה לשיתוף פעולה מתמשך. יש גם כאלה שהגיעו לתהליכים של בדיקת נאותות, שבסופו של דבר נתקעו בדרך, משום שרמת המדע שנסטלה מחויבת אליה מאוד גבוהה. ובכל זאת יש לנו כמה פרויקטים שעומדים לצאת לפועל השנה”.

איך שת”פ נולד

קבסה-כהן מספרת על תחילת התהליך: “התחלנו במסע הזה בזכות האנשים החיים בסטארט-אפ ניישן. המסע החל כיוזמה מקומית שלנו, במטרה להביא את נסטלה להתבוננות מקרוב ולמעורבות, תוך לקיחת חלק בסצנת הסטארט-אפים ויצירת קשר בין נסטלה כתאגיד בינלאומי לבין סטארט-אפים בישראל. אנחנו בעיצומו של מסע זה ויש לנו כבר מסקנות להמשך הדרך. אנחנו לומדים תוך כדי עשייה, כי המהלך של הובלת שינוי בתוך ארגון בינלאומי ליצירה וקיום של חיבור בין תאגיד גלובלי וסטארט-אפים מאוד מורכב. זה מסע שיש בו עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות והוא בעצמו משמעו הקמת מיזם – מיזם פנים-ארגוני.

“במקביל חתמנו על שיתוף הפעולה התאגידי עם רשות החדשנות. עדיין לא הפעלנו את התוכנית. עם זאת כבר בחנו כמה כיוונים להתקדמות במסגרתה. רשות החדשנות היא גוף שכבר הוכיח את עצמו בהרבה תחומים, ולכן כשהם בוחרים תחום חדש ואני זוכה לקחת בו חלק, התחושה המיידית היא שיש ליוזמות שלנו ‘אבא’ בדמות קבוצת מקצוענים עם אוזן קשבת, ייעוץ מקצועי, רשת חיבורים מקצועיים בלתי נגמרת ונכונות להיות שותפים אמיתיים לעבודה”, אומרת קבסה-כהן.

“לסבלנות הזאת של גוף כמו רשות החדשנות, שעשה את זה ויש לו את הניסיון ויודע לכוון ויש לו כלים לתמיכה בין היתר באמצעות מפגשים ומשלחות, יש חלק חשוב בסיכויי ההצלחה שלנו. כשאני כוללת בסיורים פגישות עם המדען הראשי, יש הערכה רבה בקרב האורחים המקצועיים שלנו לעובדה שקיים גוף שעוסק בלעדית בנושאים האלו ורתום אליהם”.

“כרגע אנחנו בחיתולי התהליך”, מספר בר-גל על החיבור של הרשות ונסטלה. “זה קשה כי תעשיית המזון בארץ אינה בקודקוד החדשנות וגם בשל התפיסה התאגידית בתחום הפוד-טק. את תעשיית המזון בישראל צריך לחנך לחדשנות טכנולוגית. ברגע שנזרעים הזרעים לתרבות חדשנית בתעשיית המזון צריך לייצר שת”פים. שלב ראשון הוא הנחת התשתית, שעדיין אינה גדולה, שלב שני – לייצר את האינטראקציות בינן לבין התעשייה, ושלב שלישי – לממן את הפרויקטים האלו כדי לתת להם סיכוי טוב יותר להצליח בשוק.

“המימון שלנו הוא סוג של פילטר למצוינות ואיכות הפרויקט. זו גם אינדיקציה לתאגיד אם זה שווה. חותמת הכשר. השיפוט שלנו הוא חסר פניות. אנחנו שופטים טכנולוגיה ואת הפוטנציאל המסחרי שלה.

“לנו חשוב לתמרץ את ענף הפוד-טק, שהחדשנות תהיה חלק ממנו בצורה יותר שיטתית. בהיי-טק הדברים האלו מובנים מאליהם. בפוד-טק עדיין לא. אין מסה קריטית של בעלי עניין ואינטרסים עסקיים וכלכליים כמו המדינה, למשל. הידע קיים, אבל הוא מאוד טכני. בכל תחום, כולל הפוד-טק, צריך משוגעים מהשטח, שבאים מהתעשייה.

“ההשקעה שלנו נובעת מהצורך לתת לחברה את הכסף שהיא זקוקה לו כמו חמצן. ברור שלחברות הקטנות אין מה לתת חוץ ממניות. אחר כך המשקיע יכול לממש את ההשקעה במכירת אחזקות בחברה. מבחינת החברה הגדולה, אם השקיעה בחברה קטנה שפיתוחיה הם בקנה אחד עם האסטרטגיה של עצמה – היא עשתה עסק טוב. כך גם אם החברה הקטנה סיפקה לה אסטרטגיה חדשה שלא היתה קיימת קודם”.

ישראל כמעצמה קולינרית

“מערך המו”פ של נסטלה מתמקד בפיתוח מוצרים חדשים ומשופרים לשוק העולמי וביישום חידושים טכנולוגיים בתהליכי הייצור של מוצרי מזון”, מספרת קבסה-כהן. “במקביל, עוסקת החברה גם במחקר מדעי בסיסי, המתמקד בין השאר בבחינת הקשר בין הרגלי האכילה ובין משתנים סביבתיים אחרים, ובין היבטי בריאות ותהליכים גסטרונומיים. בנסטלה מעריכים כי השילוב בין מחקר מדעי ובין פיתוח טכנולוגי יוליד הבנה טובה יותר של השפעות התזונה על אופן הביטוי של גנים שונים, יאפשר לשפר את בריאות הדורות העתידיים, ויתרום לאיכות חייהם.

“לחדשנות יש תפקיד קריטי בענף המזון, שהיא תעשייה עם קצב השקות מסחרר. החדשנות בישראל היא אחת מהגבוהות בעולם מבחינת מזון. אומנם יש כאן מתח רווחים נמוך שמקשה על הקצאת משאבים לפיתוח טכנולוגי ארוך טווח, אבל יש חשיבות עצומה להשקעה במיזמים בתחום זה, שיוכלו  לתת בעתיד מענה תזונתי מדויק ואישי מתוך הבנת הקשר בין תזונה, בריאות ואיכות חיים.

“לפי התרחיש העתידי, דרך טכנולוגיות של מיפוי דנ”א, מיקרובים וסנסורים נדע איך המזון שאנחנו צורכים משפיע על הבריאות שלנו. המידע הזה יכוון אותנו לצרוך מזון באופן מוקפד ובקשר הדוק עם ההשפעה על הגוף שלנו. המידע יחזור לתעשייה, והיא תייצר מגוון חדש של מזון המכיל רכיבים בריאותיים וטיפוליים אקטיביים לפי הצרכים האישיים של כל אחד מאיתנו. כמו כן, אם נבחן את נושא הבית החכם ו-IOT אפשר לראות גם כאן פוטנציאל התפתחות של התעשייה. יהיה לנו בית חכם ובתוכו מטבח, שהוא אחד החדרים היותר מעניינים ובעלי פוטנציאל חדשנות.

“ברגע שנכנסים לדיסציפלינות הבונות את משוואת הפוד-טק, לישראל יש פוטנציאל להוביל את עולם המזון – זאת מכיוון שישראל לצד ההובלה הטכנולוגית מובילה גם בתחומי תעשיית הבריאות וגם בנושא הקולינרי, וקנתה לעצמה בשנים האחרונות שם עולמי בתחום. הכוח נמצא בשילוב שבין התחומים.

“בתחום הפוד-טק ראינו כמה מיזמים מעניינים”, אומרת קבסה-כהן, “זה תחום שהוא בתחילת הדרך בישראל, אבל יש פה מנהיגות קטנה ומלאת תשוקה ולא פחות חשוב – מחויבת. לכולנו, וגם לאנשים הרלוונטיים שאנחנו עובדים מולם ברשות החדשנות, יש תשוקה ותחושת חובה ושליחות לבנות את התחום הזה בישראל. לכולנו יש תחושה שאנחנו לוקחים חלק בבניית אקו-סיסטם חדש ותקווה שאנחנו בונים יחד מנוע צמיחה כלכלי ואיכותי  לתעשייה ולכולנו.

“בינתיים אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון של הקהילה שצריך לטפח ושל היזמים. מדובר בתחום שמעטים בו היזמים בכלל, והיזמים הסדרתיים בפרט. צריך לבנות וליצור קהילה מולטי דיסציפלינרית שכוללת ביולוגים ושפים, כימאים, מהנדסים ומעצבים, אנשי דאטה ואנשי תזונה, אנשי מחקר תרבות ואנשי עסקים. זה אפשרי בזכות המקום והחיבור של מזון בחיינו.

לחפש את התשובות כאן

איך הופכים את שיתוף הפעולה הזה למציאות? קבסה-כהן מתארת: “בניית הקשר בין נסטלה ישראל לבין התעשייה המקומית נעשית במספר ערוצים. הבסיס היה יצירת מודעות לחדשנות ישראלית ולהדגשת הרלוונטיות שלה לנסטלה. המאמץ הראשוני התמקד בהשגת ההכרה של בכירי נסטלה בישראל כמקום רלוונטי לעשייה חדשנית, לצד העשייה הענפה בסיליקון ואלי. יצירת הבסיס למודעות ולהכרה נעשתה דרך ביקורי בכירים וסיורים אישיים של האנשים הרלוונטיים בחברה העולמית.

“השלב הבא בבניית הקשר נעשה דרך דוחות וסקירות בנושאי סטארט-אפים שנכתבו והופצו ברחבי הארגון, לטובת חשיפת מיזמים טכנולוגיים וכבסיס ורקע ליצירת שיחה. שלב נוסף בקידום הקשר התבצע השנה, והנו השלב המתפתח של איתור יחידות עסקיות שיש להן אתגר או צורך שהן מתקשות לספק אותו ואשר עשוי להיפתר דרך שילוב טכנולוגיות.

“גם בנסטלה-אסם ישראל אנחנו מקפידים לעשות עבודה ארגונית-חינוכית, שתכליתה לפתוח את הארגון לשיתופי פעולה, מתוך כוונה להפוך את ישראל למובילה לא רק באיתור טכנולוגיות אלא גם ביישום. כאן ההישגים שלנו יפים למדי, עם סטארט-אפים המיושמים בעיקר בחדשנות שיווקית ותוך נכונות של האנשים מכל קצוות הארגון לתת יד וכתף לפיילוטים טכנולוגיים, לחוות דעת מקצועיות וכדומה. פיתוח מנהיגות פנים-ארגונית שמקדמת שיתופי פעולה עם סטארט-אפים הוא אחד האתגרים המרכזיים שלנו, אחד היסודות להנעת הפוד-טק ואני מאד גאה על השינוי התרבותי הפנים-ארגוני”.

בפברואר תחנוך נסטלה-אסם בישראל פלטפורמת Open innovation שנקראת “הנרי”, על שם הנרי נסטלה, שהקים את חברת נסטלה לפני 150 שנה.

בר-גל מסביר כיצד רואים ברשות החדשנות את הפלטפורמה: “איך חברה גדולה עושה חדשנות ונהנית מהמשאבים שיש בשוק? היא פותחת עצמה לשוק, משתפת פעולה עם יזמים ועם כל האקו-סיסטם. היא מופיעה בדרך כלל כמשקיע, אבל יכולה להיות גם מאמץ או משתמש. כל הנושא הזה הוא פילוסופיה שלמה שהתפתחה בעשור האחרון לייצוג גישת ביצוע חדשנות ולא בהכרח מאמצעי המו”פ והפיתוח הקיימים בארגון.

“פלטפורמת החדשנות של הנרי שנסטלה הקימה היא סוג של זרז למגעים עם התעשייה. הרעיון הוא לייצר כלי שיאפשר אינטראקציה קצת יותר מסודרת בין הסטארט-אפיסטים לבין התעשייה. הנרי, פלטפורמה שכבר קיימת בחו”ל, תושק בארץ באירוע לסטארט-אפים על ידי גררדו מצאו , מי שמוביל את הפלטפורמה העולמית. אירוע דומה התקיים בלונדון לפני כחודש ובסיליקון ואלי בתחילת השנה ובכך תל אביב מצטרפת לרשימת הערים החשובות על המפה העולמית של נסטלה.