פרשת הדרכים של ההייטק הישראלי
הדוח השנתי של רשות החדשנות לשנת 2024 משקף את פרשת הדרכים בה נמצא ההייטק הישראלי בעת זו. בעשור האחרון, ובפרט מאז 2018, התרחשה גאות בהשקעות בסטארטאפים ובהצטרפות עובדים בקצב גבוה לענף ההייטק.
בתקופה זו התבסס ההייטק כמחולל הצמיחה של המשק הישראלי – הגורם שמסביר בממוצע 40% מהצמיחה בתוצר של כלכלת ישראל מאז 2018 – וכבולם הזעזועים שלו. בנוסף, הוא דחף את צמיחת התוצר גם בשנות משבר בהן הכלכלה הישראלית דשדשה. התרומה העיקרית של ההייטק לכלכלה הישראלית נובעת בעיקרה מהגידול בתעסוקה בענף המאופיין בשכר גבוה – דבר שתורם לתשלומי המיסים למדינה, לגידול בתוצר הענף, לשיפור במאזן התשלומים הלאומי דרך הגדלת הייצוא ועוד.
ואולם, על רקע מגמות מאקרו-כלכליות עולמיות, מאז 2022 החלה האטה בצמיחת ההייטק. בעוד המגמות העולמיות השפיעו על האבים (hubs) נוספים של חדשנות בעולם, ב-2023 הצטרפו לכך גם נסיבות מקומיות בישראל שמשפיעות על ענף ההייטק עד היום. פרשת הדרכים של ההייטק הישראלי נוגעת לתוואי בו יתקדם הענף החל מנקודה זו: האם במבט קדימה ההייטק יחזור למתווה של צמיחה, ייכנס לקיפאון (כפי שקרה בעשור שלאחר פיצוץ בועת הדוט.קום) או שיעבור לתוואי של צמצום?
במדדים מאקרו-כלכליים מרכזיים, ובראשם גודל תוצר ההייטק וייצוא הענף, המשיכה העלייה גם ב-2023. מצד שני, נרשמה ירידה בשורה של מדדים משמעותיים: ראשית, הצמיחה בתעסוקה בהייטק התמתנה ועמדה ב-2023 על 2.6% – כלומר, קצב גבוה מעט יותר מקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל. מדד זה הוא משמעותי, שכן לתעסוקה בענף יש השפעה משמעותית על הכנסות המדינה ממיסים, תוצר המדינה וכו’. מדדים רבים הקשורים לפעילות העסקית בהייטק חזרו לרמות שאיפיינו אותם ב-2018 או לפני כן, כולל גיוסי ההון לסטארטאפים ולקרנות הון סיכון ישראליות. גיוסי ההון של סטארטאפים ב-2023 ירדו ב-55% – ירידה חדה יותר מזו שנצפתה בהאבים בארה”ב ובחלק מההאבים האירופאיים.
סדרת סקרים בקרב חברות הייטק וקרנות הון סיכון שערכה רשות החדשנות בחודשים האחרונים משקפת את החששות בתעשיית ההייטק מאז אירועי ה-7.10 ועד היום. בין היתר, מעל לשליש מהסטארטאפים שנמצאים בתהליכי גיוס הון, מעריכים שהם יגייסו לפי שווי נמוך יותר משמעותית משוויים הנוכחי (Down Round).
בנוסף להשפעת המצב בישראל על הלכי הרוח בתעשייה, יש לו גם השפעה על הפעילות העסקית של החברות. לפי דיווחי חלק מהחברות, ההשפעות המרכזיות עליהן מאז ה- 7.10 הן האטה בפעילות העסקית שלהן, עיכובים בפיתוח המוצר או אי-עמידה ביעדים. בנוסף, במהלך חודשי המלחמה סטארטאפים ישראלים דיווחו שצמצמו את תוכניות גיוס כוח האדם שלהם לשנה הקרובה, כאשר עיקר הצמצום צפוי בגיוס עובדים ועובדות בישראל.
המרכזיות של ההייטק בכלכלה הישראלית חריגה בהשוואה בין-לאומית. חלקו של הענף בכלכלת ישראל דומה לחלקם של משאבי טבע במדינות בהן הכלכלות נשענות על מחצבים כמו נפט או גז. לכן, ההון האנושי בענף ההייטק מהווה את “משאב הטבע של ישראל”. מבחינה זו, התעסוקה בהייטק משפיעה באופן ישיר על הפעילות הכלכלית והצמיחה של הענף ושל המשק הישראלי בכלל. כל עוד הגידול בתעסוקה בהייטק ימשיך לצמוח בקצב הגבוה מקצב גידול האוכלוסייה, תמשיך ההשפעה החיובית של הענף על המשק.
חשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית מתעצמת במיוחד בתקופה בה גדלים צורכי המימון של המדינה – ביטחוניים ואזרחיים גם יחד. בתקופה זו יש חשיבות לזרם תקבולי המס מענף ההייטק לקופת המדינה, ולכן יש חשיבות בשמירת ממדי הפעילות הכלכלית המשמעותיים של הענף. בהקשר זה, בהמשך השנה רשות החדשנות ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר צפויים להוציא לאור פרסום בנוגע לתרומת ההייטק להכנסות המדינה ממיסים. בפרסום תוצג תרומת עובדי ועובדות הענף והחברות העסקיות להכנסות המדינה.
לצד חשיבות ההייטק לכלכלה בתקופה זו, מתעצמים גם האתגרים. ההייטק הישראלי מאופיין בתלות גבוהה בגורמים רב-לאומיים ששגשוג הענף מושפע מהם: משקיעים בסטארטאפים, חברות רב-לאומיות שהן מעסיקות משמעותיות ורוכשות של סטארטאפים, לקוחות של החברות הישראליות, קשרי מחקר אקדמיים ותעשייתיים בין-לאומיים, שרשראות אספקה של חומרי גלם, לרבות עבור התעשייה הביטחונית ועוד. לכן, הפגיעה במוניטין הישראלי על רקע המצב, שעלולה להתבטא בירידה במגוון מדדי פעילות שצוינו לעיל, מציבה בסיכון את עתיד ההייטק הישראלי בטווח הקצר, ואף מעבר לכך. הורדת דירוג האשראי של ישראל בחודשים האחרונים כבר מבטאת את הפגיעה האמורה ואת חששות המשקיעים הזרים בנוגע לעתיד הכלכלה הישראלית.
נוכח מרכזיות ההייטק ואתגרי התקופה, לצד התחרות הגלובלית הגוברת בתחומי החדשנות, עולה הצורך במדיניות ממשלתית שתבטיח שהענף לא יעבור לתוואי של צמצום ויגרור מטה את הכלכלה הישראלית כולה, כפי שקרה בתחילת שנות האלפיים. הצלחת הענף בעבר אינה ערובה להצלחתו בעתיד. המאגרים עליהם הוא מתבסס, בהם הון ומוניטין, עלולים להידלדל.
כיום, על אף מרכזיות ההייטק בכלכלה הישראלית, ההשקעה הממשלתית בענף נמוכה מההשקעה בהאבים המרכזיים בעולם כמו ארה”ב, בריטניה וקוריאה. בהינתן השקעה ממשלתית מוגבלת והסתמכות גבוהה מאוד בהשוואה בין-לאומית על השקעות זרות, ללא כרית ביטחון מקומית משמעותית, הענף עלול להתקשות לצלוח תקופות משבר.
בטווח הקצר, תפקיד המדיניות הכלכלית הוא לנהל את ציפיות השוק ולייצר ודאות כדי לשקם את המוניטין של ישראל כיעד אטרקטיבי למשקיעי הייטק. כמו כן, למען הצמיחה ארוכת הטווח של ההייטק, חשוב להשקיע בחינוך איכותי לכלל קבוצות האוכלוסייה, בכל רחבי הארץ, ובשלבים שונים לאורך המסלול החינוכי והמקצועי.
במטרה לתת מענה לחלק מהאתגרים, רשות החדשנות הציגה בשנה האחרונה מספר תוכניות לתמיכה בענף. העיקריות שבהן הן הערוץ המהיר לחברות עם Runway קצר והשקת קרן ההזנק וקרן יוזמה. רשות החדשנות פועלת באופן תדיר למען הצגת פתרונות נוספים לצורכי ההייטק הישראלי. בשורה התחתונה, לאור חשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית – ובייחוד בתקופה זו בה הוא נמצא בפרשת דרכים – יש מקום לתת לענף משקל רב יותר בסדר העדיפויות הממשלתי, לרבות גיבוש חזון ומדיניות ארוכי טווח.
פרסום זה מחולק לשני חלקים עיקריים. בחלקו הראשון של הדוח אנחנו מציגים את תמונת המצב הנוכחית של ההייטק הישראלי. להלן עיקרי הממצאים:
בחלקו השני של הדוח, אנחנו מציגים דיון בארבע סוגיות ליבה הנוגעות לעתיד ההייטק הישראלי:
ההייטק בישראלי במספרים
תודות: רשות החדשנות מודה לד”ר סרגיי סומקין ממכון אהרן על הסיוע הנרחב בעיבוד וניתוח נתוני התעסוקה והחשיבה המשותפת. כמו כן, רשות החדשנות מודה לאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) על העבודה המשותפת בהפצת סקר קרנות הון הסיכון. לבסוף, רשות החדשנות מודה ליאיר בן נתנאל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שסייע באיתור נתונים עבור דוח זה.
כתיבה ועריכה: אגף כלכלה ומחקר – רשות החדשנות, ענבל אורפז – יועצת ועורכת תוכן
עריכה לשונית וגרפית: כל טקסט