ערבים בהיי-טק – יש עוד דרך ארוכה
שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסייה אך ניצניה של מגמה חדשה מתחילים להופיע: יותר צעירים ערבים פונים ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים ומשתלבים בתעשייה . חובה עלינו לפעול לחיזוק מגמה זו שתתרום הן לצמצום פערים כלכליים והן להקטנת המחסור בכוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק.
אנו מודים ליעל מזוז-הרפז ואלה אייל בר-דוד ממטה הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה והתעשייה, לזהר גנדלר מנכ”ל חממת NGT, לסמדר נהב מייסדת צופן, לדרור גונן מנכ”ל גליל סופטוור ולאיציק פריד מנכ”ל טקווין על תרומתם לפרק זה.
שיעור הערבים המועסקים בהיי-טק עומד על 5.7% ושיעור הערבים המועסקים במו”פ עומד רק על 2% – שיעורים אלה נמוכים משמעותית משיעורם של מגזרי המיעוטים באוכלוסייה שהינו 21% אך הם מייצגים עלייה מ-2008 בה עמדו שיעורים אלה על 4.9% ו-0.5% בהתאמה[1]. כיום בערים כמו נצרת כבר אפשר לראות את ניצני השינוי: בעיר פועלות למעלה מעשרים חברות היי-טק – החל מחברות גדולות כמו אמדוקס וברודקום ועד סטארטאפים בראשית דרכם. לצידן פועלת מאז 2002, חממת NGT, התורמת אף היא לצמיחת האקוסיסטם המקומי ותמכה כבר ב-34 חברות, מהן 15 ביוזמת מייסד ערבי. להשלמת התמונה התוססת מתווספים האקסלרטור NazTech או כנסים וארועים הנערכים בנצרת כמו מפגשי Mobile Monday, פלטפורמה בינלאומית במסגרתה נפגשים מפתחי מובייל ומתעדכנים בטרנדים החמים ביותר בתחום. “כשהתחלנו ב-2008 נושא ההיי-טק היה זר לערבים, ברמת מילה גסה”, אומרת סמדר נהב, ממייסדי עמותת “צופן”, “אבל מאז חל שינוי עצום בנצרת ובחברה הערבית. כיום, בסוף 2015, כבר יש כאן בנצרת כ-700 ערבים שעובדים בהיי-טק”.
ניצנים אלה מעוררים תקווה כי המגזר הערבי עולה על מסלול ההשתלבות באחד מענפי המשק הדינמיים והמתגמלים ביותר. אולם, נקודת הפתיחה של צעיר ערבי היא בדרך כלל נמוכה יותר בהשוואה לעמיתו היהודי וצעירים ממגזרי המיעוטים נדרשים להתמודד עם מספר אתגרים מורכבים עד להשתלבות מלאה וחלקה בשוק התעסוקה של ההיי-טק הישראלי.
דרך רצופה מהמורות
המספרים היבשים הנוגעים לעצם ההיצע של כוח אדם מתאים, אשר יהווה את הפוטנציאל להעסקת ערבים בהיי-טק, מעידים כבר על נקודת פתיחה נמוכה יותר של המגזר. במגזרי המיעוטים אנו עדים לירידה בשיעור התלמידים בוגרי ארבע וחמש יחידות לימוד במתימטיקה. בשנת 2013, שיעור בוגרי חמש יחידות לימוד במתימטיקה בחינוך הערבי ירד לכ-7% מכלל התלמידים במגזר, ירידה של כשתי נקודות אחוז בשלוש שנים.[2] תלמידים אלה לומדים בדרך כלל מקצוע מדעי מוגבר נוסף והם מהווים את הפוטנציאל העיקרי לצעירים הפונים ללימודים גבוהים בתחומי המדע וההנדסה ויוכלו להשתלב בתפקידי מחקר ופיתוח בהמשך התפתחותם המקצועית. מדובר במגמה מדאיגה אשר השלכותיה ילכו ויגברו ככל ששיעורם של הערבים בקרב כלל האוכלוסייה יגדל. בד בבד, יצויין כי מגמת ירידה בלימודי המתימטיקה המוגברים קיימת גם בחינוך היהודי.
בהמשך הדרך אנו נתקלים במספר נמוך של סטודנטים במקצועות ההנדסה והמחשבים. אמנם כאן מדובר במגמה הפוכה ומספר הסטודנטים במקצועות ההנדסיים ומדעי המחשב נמצא במגמת עלייה רצופה מאז שנות ה-2000, אולם עדיין מדובר על מאות בודדות של סטודנטים. בשנת 2014 מספר בוגרי תואר ראשון ממגזרי המיעוטים במקצועות אלו עמד על קרוב ל-430, יותר מכפליים ממספר הבוגרים בשנת 2000 שעמד על כמאתיים[3]. כלומר, הם היוו בשנת 2014 כחמישה אחוזים מסך הבוגרים במקצועות אלה. עם זאת, ניתן לראות כי מגמת הגידול ממשיכה ושיעור הסטודנטים שהתחילו ללמוד ב-2014 את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב עלה לתשעה אחוזים[4].
אלו שעמדו בכל האתגרים האקדמיים מצפים להשתלב במהירות במקצוע מבוקש באחת מחברות ההיי-טק. אך בשלב זה בולטים הפערים בין המועמדים ממגזרי המיעוטים לעמיתיהם היהודים. באופן כללי ניתן לומר כי למועמד יהודי יש סיכוי גדול יותר להיחשף לתעשיית ההיי-טק עוד בצעירותו, להיפגש עם מודלים לחיקוי ולכוון עצמו מגיל צעיר לעיסוק בתחום. רבים מאלה המהווים את כוח האדם הפוטנציאלי לתעשיית ההיי-טק כבר ייחשפו בפועל לתחום במהלך שירותם הצבאי, ישרתו ביחידות טכנולוגיות, יקבלו הכשרה איכותית ויעסקו בפועל בפיתוח טכנולוגי מוכוון לקוח תחת לחץ זמן ותוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות. כך, במהלך השירות הצבאי הם יקנו ניסיון תעסוקתי וטכנולוגי מעשי רלוונטי וירקמו רשת קשרים שערכה לא יסולא בפז, במיוחד בתעשייה שגיוס כוח האדם בה מבוסס במידה רבה על שיטת “חבר מביא חבר”.
יתרונות מוקדמים אלה בדרך כלל אינם עומדים לרשות המועמד ממגזרי המיעוטים. בנוסף, גילו הצעיר יחסית בנקודת הכניסה לשוק העבודה, הריחוק הגיאוגרפי ממרכזי ההיי-טק המובילים ופערים תרבותיים עלולים אף הם לעמוד לו לרועץ. ברקע לתופעה של מיעוט ערבים בהיי-טק עומדת גם שנאת-הסיכון המאפיינת לרוב אוכלוסיות חלשות ושכתוצאה ממנה מעודדים את הילדים לבחור בנתיב קריירה המבטיח עבודה קבועה ומסודרת לאורך שנים. זאת, בעוד עבודה בתחום ההיי-טק עלולה להביא עימה חוסר יציבות תעסוקתית. שינוי הגישה הזו, יכול להיעשות דרך התנסויות של צעירים וצעירות ערבים במסגרות של יזמות ומנהיגות, כמו תנועות הנוער או מרכזי יזמות החל משלב התיכון ולאחריו. בנוסף, הצלחתם של אנשים בודדים ממגזרי המיעוטים עשויה להוות דוגמה והשראה עבור צעירים אחרים וכך לחולל שינוי.
שיעור אוכלוסיית המיעוטים בקבוצות השונות[5]
כתוצאה מהבדלים אלה ואחרים, חלק מהבוגרים בעלי הפוטנציאל להשתלבות בהיי-טק לא מצליחים למצוא משרה ההולמת את הכשרתם. בעבר, רק כ-20% מהאקדמאים ממגזרי המיעוטים בוגרי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים הצליחו להשתלב בתעסוקה במקצוע אותו למדו, כ-45% מהם עבדו בהוראה והיתר במקצועות שונים[6]. תופעה זו היוותה בזבוז פוטנציאל רלוונטי לתעשיית ההיי-טק, בייחוד על רקע המחסור בכוח אדם מיומן הדרוש לתעשייה זו. כיום, ההערכה של עמותת “צופן”, עמותה העוסקת בשילוב ערבים אזרחי ישראל בהיי-טק, היא כי בתעשיית ההיי-טק מועסקים כ-2700 ערבים בתחומי המחקר והפיתוח, המהווים כשני אחוזים בלבד מעובדי המו”פ בתעשייה. מצד אחד, זהו ייצוג מספרי קטן מאוד, בפרט לאור העובדה שהערבים מהווים קרוב ל-21 אחוזים מכלל האוכלוסייה. מצד שני, המספר מייצג התקדמות משמעותית לאור העובדה שב-2008 מספר אנשי המו”פ הערבים בתעשייה הוערך ב-350 עובדים בלבד שהיוו כ-0.5% מעובדי המו”פ. כלומר תוך שבע שנים מספר העובדים הערבים בהיי-טק זינק ביותר מפי שבע ושיעורם עלה פי ארבע.
תכניות ממשלתיות: לנפץ את “תקרת הזכוכית”
הממשלה מפעילה היום מספר תכניות שנועדו לסייע לערבים אזרחי ישראל להשתלב בשוק העבודה מתוקף החלטת ממשלה 4193 משנת 2012 שקבעה כי יש לשפר את פוטנציאל הצמיחה של המשק ולצמצם את רמת אי השוויון בין היתר באמצעות העלאת שיעור התעסוקה בקרב מגזרי המיעוטים. בפרט, הממשלה מפעילה תכניות ייעודיות לשילוב מגזרי המיעוטים בתעשיית ההיי-טק על בסיס ההכרה באתגרים הייחודיים העומדים בפני אוכלוסיית המיעוטים ומהרצון לפעול לצמצום הפערים בינם לבין יתר אוכלוסיית ישראל מצד אחד, ומתוך הצורך להרחיב את מאגר המועמדים הפוטנציאליים הנחוצים כל כך לתעשיית ההיי-טק מצד שני.
רשות החדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי) מפעילה שני כלים מרכזיים שנועדו לתמוך במטרה הממשלתית – שניהם מוכוונים ליזמים ומופעלים על ידי זירת ההזנק ברשות: הכלי הראשון הוא מסלול המיעוטים בתכנית חברות מתחילות אשר נועד לסייע ליזמים ממגזרי המיעוטים להתגבר על הקושי לגייס הון בשוק הפרטי. המסלול הייחודי מעניק לחברות צעירות ממגזר המיעוטים תנאים מועדפים בדמות מימון של 85% למיזמים שלהן (לעומת מימון של 50% לחברות במסלול הרגיל). הכלי השני הוא החממה הטכנולוגית בנצרת. חממת NGT היא חממת פריפריה[7] שהוקמה מתוך החזון להנגיש את ההיי-טק למגזר המיעוטים. החממה, שנוסדה על ידי משקיעים פרטיים מארצות הברית, ספרד וישראל, פועלת לטיפוח חברות צעירות בתחומי מדעי החיים מתוקף זיכיון של תכנית החממות. רשות החדשנות מממנת 85% מעלות פרויקטי המו”פ של חברות החממה והחממה משקיעה 15% ומעניקה לכל חברה תמיכה מקצועית ועסקית. מאז הקמתה ב-2002, תמכה החממה ב-34 חברות, מהן 15 הוקמו על ידי יזם ממגזר המיעוטים וארבע חברות הוקמו על בסיס שותפות של יזמים ערבים ויהודים.
מטה הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה והתעשייה מפעיל אף הוא שתי תכניות מרכזיות בהובלת המטה לקידום תעסוקת החברה הערבית. תכנית אימתיאז פועלת להפניית צעירים ממגזרי המיעוטים ללימודים גבוהים בתחומים להם יש ביקוש גבוה בשוק העבודה הישראלי, בין היתר בתחומי ההנדסה והמחשבים. מאז תחילת פעילותה, לפני כשנה וחצי, כיוונה התכנית כ-1000 צעירים למקצועות נדרשים. התכנית השנייה – התכנית לשילוב אקדמאים מהמגזר הערבי בעבודה בתעשייה עתירת הידע – פונה לקהל ההנדסאים ובוגרי תארים אקדמים במקצועות טכנולוגיים ממגזרי המיעוטים. התכנית שמה לה למטרה לשלב תוך שלוש שנים אלף בוגרים כאלה בתפקידים איכותיים בתעשייה עתירת הידע. התכנית, המופעלת על ידי הזכיינים צופן ו IT works בכל רחבי הארץ, החלה לפעול בתחילת 2015 ובמסגרתה מועברים קורסי הכשרה טכנולוגית והכשרות “רכות” כהכנה לעולם התעסוקה. בנוסף, ניתן למשתתפים סיוע במציאת עבודה בחברות היי-טק מובילות דוגמת: אינטל, גליל סופטוואר, אמדוקס, מלנוקס, צ’קפוינט ואחרות. במהלך השנה הראשונה לפעילותה, סייעה התכנית בהשמתם של מעל 260 אקדמאים ערבים במשרות איכותיות בתעשיית ההיי-טק.
מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה פועל ליצירת משרות איכותיות באזורי עדיפות לאומית. לצורך כך הוא מפעיל מספר מסלולים המעניקים סיוע לחברות המקימות פעילות חדשה או מעתיקות את פעילותן לאזורים אלו ומעסיקות עובדים בשכר גבוה פי שתיים ויותר מהשכר הממוצע במשק. בפרט מסייעת הוראת מנכ”ל 4.18 להקמת חברות סייבר. למסלולי סיוע אלה תרומה לחיזוק ריכוזי התעסוקה בפריפריה ככלל ובפרט לאוכלוסייה הערבית המרוכזת בה. זאת ועוד, בימים אלו משיק מרכז ההשקעות מסלול תמיכה שמטרתו להרחיב את פוטנציאל המועמדים ממגזרי המיעוטים לתעסוקה בהיי-טק על ידי השתתפות במימון העסקתם של סטודנטים ובוגרי תארים ערבים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים כמתמחים בחברות היי-טק (הוראת מנכ”ל 4.20).
פעילות נמרצת – לא רק בממשלה…
לצד התכניות הממשלתיות, קיימת פעילות נמרצת גם במגזר הפרטי. בשנת 2011 הושק מיזם “מענטק” על ידי הנשיא לשעבר שמעון פרס וחברת סיסקו, ובשיתוף עמותות קו-משווה, צופן ותפוח. במסגרת המיזם התחייבו למעלה מ-25 חברות היי-טק לגוון את פרופיל המועסקים שלהם והחלו לקלוט יותר עובדים ממגזר המיעוטים. בנוסף, כאמור, חברות היי-טק מתחילות להגיע לנצרת ופותחות מרכזים סמוך לריכוזי אוכלוסייה ממגזר המיעוטים. עצם ההנגשה הגיאוגרפית מאפשרת להתגבר על חסמים של ריחוק והעדר נגישות תחבורתית ברמה הולמת למרכזי ההיי-טק הגדולים. חברות אלו נהנות לא רק מהזמינות של כוח אדם איכותי ובעל מוטיבציה גבוהה אלא כאמור גם מהטבות שהמדינה נותנת לחברות המעסיקות בני מיעוטים ולחברות הממוקמות בפריפריה.
אחת מהחברות האלה היא גליל סופטוור. החברה שהוקמה בנצרת בשנת 2008 בתמיכה ראשונית של מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, היא חברת מיקור חוץ, הנותנת שירותי פיתוח תוכנה ובדיקות איכות. החברה ממקסמת את היתרונות שמציע השילוב בין כוח אדם משכיל ואיכותי לבין עלות תפעולית נמוכה יחסית על מנת להוות תחליף אטרקטיבי ונגיש עבור חברות ההיי-טק הישראליות למיקור חוץ במקומות אחרים בעולם. היא מעניקה שירותים לחברות המובילות בתעשיית ההיי-טק, ובכך מסייעת לעובדיה לרכוש ניסיון מעשי ולהשתלב בשוק העבודה. ולראייה בכל שנה 30-20 עובדים של גליל סופטוור עוזבים את החברה ועוברים לעבוד בחברות דוגמת גוגל, סיסקו, HP, אינטל ומלנוקס. החברה נהנית בנוסף מהגיוון התרבותי שנוצר בקרב עובדיה – יהודים דרוזים וערבים, מוסלמים ונוצרים, תושבי כפרים ועירוניים – אשר להערכת מנכ”ל גליל סופטוור, דרור גונן, מעודד פתיחות מחשבתית שחיונית לעבודה בהיי-טק.
במקביל פועלים מיזמים פרטיים נוספים להאצת התפתחות ההיי-טק במגזר הערבי. אחד מהם הוא החממה הטכנולוגית טקווין בחיפה. חממת טקווין נוסדה על ידי חמי פרס, עימאד תלחמי וח”כ אראל מרגלית והיא מיועדת אך ורק למיזמים של יזמים ממגזרי המיעוטים. לדברי מנכ”ל החממה, איציק פריד, מטרתה לאתר את היזמים הטובים ביותר, לתת להם את התנאים והכלים המתאימים ולהעצים אותם על מנת שיוכלו להגיע להצלחות בינלאומיות ולקחת חלק ב”סטארט-אפ ניישן”.
גם החברה האזרחית לוקחת חלק פעיל בהובלת השתלבות בני המיעוטים בתעשיית ההיי-טק. שתי עמותות בולטות העוסקות בתחום זה הן צופן ו-IT Works אשר שתיהן מפעילות, בין יתר עיסוקיהן, תכניות עבור משרד הכלכלה והתעשייה. עמותות אלה מתמחות בהכשרה ובהשמה של אקדמאים ממגזרי המיעוטים כשכירים בתעשיית ההיי-טק. הן מסייעות למועמדים לקנות ניסיון מעשי ולרכוש ביטחון בכישורים המקצועיים ומכינות אותם לראיונות עבודה תוך גישור על פערים בין-תרבותיים. לצד קורסי ההכשרה הניתנים באזורים שונים בארץ, מקיימת “צופן” כנסים לעידוד גיוס ערבים לתעשייה, יריד תעסוקה לסטודנטים ועוד אשר מהווים הזדמנות ראשונה לרישות מקצועי. התוצאות לא איחרו לבוא ומאז הקמתה השימה “צופן” כ-600 עובדים ממגזרי המיעוטים בחברות היי-טק. גם עמותת בוגרי יחידת 8200 השיקה לאחרונה מיזם חדש לתמיכה ביזמי היי-טק מתחילים ממגזר המיעוטים בשיתוף החממה העסקית בנצרת.
להתניע את השינוי
המטרה העיקרית של שלל פעילויות אלה היא לתמוך במגמה שעדיין בחיתוליה, להתגבר על חוסר האמון והייאוש מהיכולת להשתלב שנוצרו לאורך שנים, וליצור מסה קריטית של שינוי. למעשה, מדובר בשילוב נדיר של שתי משימות לאומיות: פתרון המחסור בכוח אדם מיומן בהתבסס על הפוטנציאל הבלתי ממומש של מגזרי המיעוטים שחלקם באוכלוסייה הולך וגדל מצד אחד וצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים בין האוכלוסיות והרחבת ההזדמנויות לרווחה כלכלית ומוביליות חברתית עבור מגזרי המיעוטים מצד שני.
העת בשלה להאצת המגמה – בקרב מגזרי המיעוטים מחלחלת ההכרה כי זהו נתיב להצלחה כלכלית ומספר הסטודנטים למקצועות מדעיים וטכנולוגיים נמצא בעלייה, התעשייה רעבה לעובדים מצויינים והממשלה תומכת ומפתחת כלים ייעודיים לתמיכה ולהאצת תהליכים אלו. שיתוף הפעולה הממשלתי פרטי ואזרחי מאפשר להתגבר בכוחות משותפים על האתגרים שבדרך ומתחיל להניב פירות מהם לכולם יש רק מה להרוויח.
[1] שיעור המועסקים בהיי-טק בכלל: נתוני למ”ס (טרם פורסמו); שיעורי המועסקים במו”פ: הערכות צופן.
[2] נתונים של משרד החינוך. לפי פרסום הלמ”ס, זכאים לבגרות וסטודנטים בתחומי המדע והטכנולוגיה בישראל, תש”ע (2009/10)-תשע”ה (2014/15), שיעור הזכאים בחינוך הערבי ל-5 יח”ל מתימטיקה ירד ל-14%. הסיבה לפער בין הנתונים נעוצה בעובדה שמשרד החינוך מחשב את שיעור בוגרי חמש יחידות לימוד במתימטיקה מקרב התלמידים במגזר ואילו הלמ”ס מחשב את שיעורם בקרב הזכאים לבגרות במגזר.
[3] רשות החדשנות, עיבוד נתוני למ”ס, בעלי תארים אקדמיים 1985-2014, הנתון כולל בעלי תואר בוגר (תואר ראשון) במקצועות ההנדסה ואדריכלות, מתימטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.
[4] בטכניון שיעור הסטודנטים הערבים שמתחילים את לימודיהם בפקולטה למדעי המחשב עמד ב-2014 על 25% – שיעור גבוה משיעורם היחסי של הערבים באוכלוסייה. אולם, שיעור הנשירה מקרב הסטודנטים הערבים הינו גבוה בדרך כלל משיעור הנשירה הכללי.
[5] המספרים מעוגלים. מקורות לתרשים:
אוכלוסיית ישראל: למ”ס;
זכאי בגרות: עיבוד נתוני משרד החינוך, זכאים לבגרות 5 יח”ל מתימטיקה בשנת 2013;
שיעור הסטודנטים: עיבוד של חטיבת האסטרטגיה ברשות החדשנות לנתוני למ”ס, סטודנטים חדשים בשנת תשע”ג בני 40 ומטה לפי תחום לימודים, דת ומין;
בוגרי תארים אקדמיים: עיבוד של חטיבת האסטרטגיה ברשות החדשנות לנתוני למ”ס, בוגרי תארים אקדמיים בשנים 1985-2014;
שיעור מעובדי המו”פ: הערכה של עמותת צופן.
[6]משרד התמ”ת, מינהל מחקר וכלכלה, תעסוקתם של האקדמאים הערבים בישראל, 2011.
[7] חממת פריפריה מקבלת תנאים מועדפים בדמות השתתפות בתקציב התפעולי של החממה ותקציב בסיס גדול יותר לפרויקט הבודד.