ההייטק הישראלי נמצא בפרשת דרכים אשר בה נבחנים בין השאר גם חוסנו ועמידתו. אל שנת 2023 נכנסה תעשיית ההייטק לאחר שחוותה ירידה משמעותית בהשקעות כחלק מהמגמות בעולם והחברות והיזמים נאלצו לבצע התאמות למצב החדש. אולם, איש לא יכול היה לנבא את שני האירועים המשבריים שטלטלו את ישראל ואת תעשיית ההייטק – הרפורמה המשפטית ומלחמת “חרבות ברזל”. כל זה מתרחש בהקשר רחב עוד יותר של מרוץ חימוש טכנולוגי בין העולם המערבי לבין ציר המדינות הלא דמוקרטיות, מרוץ אשר מוביל להשקעות עתק בתעשיית הטכנולוגיה העולמית ולתחרות עזה בין מרכזי הטכנולוגיה בעולם.
הדוח שלפניכם משקף את תמונת המצב של ההייטק הישראלי לשנת 2024 . משקלול הנתונים עולה תמונה מורכבת – מצד אחד, הנתונים המאקרו-כלכליים המשקפים את תרומת ענף ההייטק לכלכלה הישראלית המשיכו לעלות גם בשנת 2023, ומצד שני בשורה של מדדים נצפתה ירידה.
מקריאת הדוח לא ניתן לפספס את חשיבותו הרבה של ההייטק לכלכלה הישראלית. על פי הניתוח שביצענו, בשנים 2023-2018 ההייטק היה אחראי במצטבר ליותר מ-40% מהצמיחה בתוצר הישראלי – נתון בלתי נתפס שמלמד עד כמה הצמיחה של כלכלת ישראל תלויה בהצלחת ההייטק ובחוזקו.
בחינה של יתר נתוני המאקרו המרכזיים מעידה גם היא על חוסנו של ההייטק – כ-9,000 חברות הייטק פועלות בישראל ומהן למעלה מ-500 מרכזים של חברות רב-לאומיות; כמעט 400 אלף עובדים בתעשייה; ההייטק מהווה כ-53% מהייצוא של ישראל וכחמישית מהתוצר.
עד כאן הנקודות המעודדות, אך מניתוח כלל מדדי המאקרו עולה שחלקם חזרו לרמות של שנת 2018 או אף לפני כן. בין המדדים האלה ניתן למנות את סך גיוסי ההון לסטארטאפים ולקרנות הון סיכון ישראליות, מספר המשרות הפנויות בענף ההייטק, מספר ההנפקות בשנה וכן מספר מרכזי הפיתוח החדשים של חברות רב-לאומיות שנפתחו בישראל. המשך מגמה זו עלול להשתקף בשנים הקרובות בירידה בתרומה של הענף לכלכלה.
אתגר נוסף הדורש טיפול הוא הגיוון הדמוגרפי המועט בקרב מועסקי הייטק, שכן אוכלוסיות רבות בישראל כמעט ולא שותפות בו. ההייטק עודנו מורכב ברובו מגברים יהודים עם פער מגדרי משמעותי, כשגברים ונשים חרדים וערבים מהווים ביחד פחות מ-5% מהעובדים בהייטק. גם מבחינה תמטית ההשקעות בהייטק עדיין לא מספיק מגוונות, כש-60% מהן מתרכזים בתחומי התוכנה הארגונית, הסייבר והפינטק.
אז מה צופן העתיד להייטק הישראלי? מהסקרים שערכנו בקרב סטארטאפים וקרנות הון סיכון, עולה כי המלחמה השפיעה על עמידה ביעדים ויצרה עיכובים בפיתוח, שינתה תוכניות ובמקרים מסוימים אף הביאה לפיטורים ולצמצום עלויות. באופן כללי, נראה כי הלך הרוח העולה מהסקרים לגבי העתיד אינו חיובי – בין אם מדובר בחשש מקשיים בגיוסים עתידיים ובין אם אלה התחזיות של המשיבים הנוגעות להאטה בפעילות העסקית.
מול אתגרים אלה ולאור חשיבותו של ההייטק לכלכלה הישראלית חשוב לוודא שמתווה הצמיחה שלו יישמר. בטווח הזמן הקצר תפקיד המדיניות הכלכלית הוא לנהל את ציפיות השוק ולייצר ודאות, בייחוד נוכח הישענות הענף על השקעות זרות. דרך אפשרית אחת להגדלת הוודאות היא יצירת תוכנית השקעה ממשלתית רב-שנתית בהייטק שתצמצם את אי-הוודאות ותהווה עוגן לתעשייה ולמשקיעים. יתר על כן, כדי להמשיך בצמיחה ארוכת טווח בהייטק, חשוב להשקיע בחינוך איכותי לכלל קבוצות האוכלוסייה בכל רחבי הארץ ובשלבים שונים לאורך המסלול החינוכי והמקצועי.
במהלך השנה האחרונה הגיבה הרשות בטווחי זמן קצרים מאוד למציאות המשתנה, והוציאה לפועל מספר תוכניות לתמיכה בענף, ביניהן הערוץ המהיר לחברות עם Runway קצר, השקת קרן ההזנק להשקעות Early Stage בעולמות הדיפטק וקרן יוזמה 2.0 לתמרוץ מוסדיים ישראליים להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות.
מייד לאחר ה- 7.10 לקחנו חלק בקמפיין שהמסר המרכזי שלו היה !Israeli Tech Delivers no matter what, ברוח מסר זה, כולנו – הממשלה והתעשייה כאחת – חייבים לדאוג שההייטק יישאר חזק וימשיך לצמוח גם בשנים הבאות, כמנוע מרכזי של הכלכלה הישראלית.
ד”ר אלון סטופל
יו”ר רשות החדשנות
דרור בין
מנכ”ל רשות החדשנות