דו"ח רשות החדשנות השנתי 2023:

השר אופיר אקוניס: ״הממשלה תמשיך לדאוג ולתמוך בהייטק הישראלי״. שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אמר בהתייחסות לדו״ח כי ״למעלה משנה ניכרת האטה בשווקים הבינלאומיים ובתוכם בהייטק. תפקידנו כממשלה הוא להבטיח שמנוע הצמיחה העיקרי של ישראל בשני העשורים האחרונים ימשיך לנוע קדימה, להתעצם ולהמשיך להוביל ולעורר פליאה בכל העולם. אנחנו בעיצומו של הליך החקיקה, לקראת השלמתו, של החוק לעידוד השקעות הון בוועדת הכספים של הכנסת. בשבועות הקרובים נפרסם הודעה על החלטות נוספות שיתמכו בחדשנות הישראלית. אני קורא למשקיעים מכל העולם להמשיך ולהשקיע בהייטק הישראלי, במדע ובטכנולוגיה״.

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “התלות של המשק הישראלי בהייטק גדלה מאוד בעשור האחרון – ולכן עלינו לעשות כל הנדרש כדי לשמור על הענף ולהמשיך לטפח את התחרותיות שלו בשוק העולמי. 91% מההשקעות בהייטק הישראלי מומנו על ידי המגזר הפרטי – אין לזה אח ורע בעולם, וכ-80% מהכסף בהשקעות ההון סיכון בהייטק מבוססות על כסף זר. ההייטק הישראלי הוא שונה ואחר, מודל כזה לא מתקיים בשוק מקום בעולם: המשק ישראלי נסמך על התוצר ויצוא הייטק ועל מיסי ההייטק – יחד עם זאת הענף תלוי במגזר הפרטי ובמשקיעים זרים ולא מקומיים. מדובר במצב חריג בכלכלה העולמית – הכלכלה הישראלית כולה תלויה במידה רבה בשגשוג הענף הזה ובשימור וטיפוח אמון המשקיעים הזרים בו”.

עוד מוסיף בין: “אנו רואים ירידה חדה בהשקעות ברבעונים האחרונים ואף ירידה בתעסוקה בענף ההייטק. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד הנאסד״ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי. לאור העלייה בנאסד״ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי הקיץ ואני מקווה שאכן כך יהיה”.

ד”ר עמי אפלבום, יו”ר רשות החדשנות: “החשש למבנה התאגידי בישראל ואזהרות חברות דירוג העולמיות, הצטרפו לתקופה כלכלית גלובלית מורכבת שהתחילה כבר בשנת 2022 בגין עצירת ההון הרב שהוזרם בשנת 2021 על ידי ממשלות העולם לעידוד השווקים בתקופת הקורונה, ונמשכה במלחמת רוסיה-אוקראינה, קשיים בשרשרות האספקה העולמיות ועליית ראש של האינפלציה והריבית העולמיות. כל אלה גורמים לקשיים רבים לתעשיית ההייטק הישראלית ולירידה של 70% בגיוסי ההון בישראל. במקביל החדשנות מתעצמת בקצב אקספוננציאלי, והיא שתקבע מי הן המדינות המובילות בחוסנן הלאומי והכלכלי. אנחנו בפתחה של תקופה בה שלשה תחומי חדשנות עומדים לשנות את העולם אותו ידענו. הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), המחשוב והתקשורת הקוואנטית והחדשנות בתחומי האקלים. הצורך בשמירת החוסן הלאומי של מדינת ישראל אינו מאפשר למדינה להאט את קצב החדשנות באף אחד מהתחומים הללו ולהישאר מאחור. זו תקופה של משבר כלכלי וחברתי עמוק אבל גם תקופה של הזדמנויות באם נדע לכלכל את צעדינו בתבונה”.

עוד עולה מדו”ח רשות החדשנות:

• ההיי-טק הפך בעשור האחרון לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.
• בתוך עשור, ההיי-טק התבסס כענף הצומח ביותר במשק במונחי מועסקים ולאחד הגדולים שבהם. בשנים 2012 ועד תחילת 2023 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההיי-טק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההיי-טק צמח בקצב מהיר פי שלושה בהשוואה למספר המועסקים במשק.
• בשנת 2022 ההיי-טק היווה 18.1% מהתמ”ג של ישראל – נתון הממצב אותו כענף עם התוצר הגדול ביותר במשק. תוצר ענף ההיי-טק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור והגיע ל-290 מיליארד שקלים ב-2022.
• רוב הצמיחה במספר העובדים בהיי-טק בשנים האחרונות נבעה מצמיחה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים לא-טכנולוגיים.
• פערי השכר בישראל ממשיכים להעמיק כשהשכר הממוצע בהיי-טק בשנת 2022 עמד על 28,385 שקלים – גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). מאז שנת 2012 עלה שכר עובדי ועובדות ההיי-טק ב-9,465 שקלים בהשוואה לעלייה של 2,290 שקלים בשכר עובדים בשאר ענפי המשק.
• פריון העבודה בהיי-טק, שחושב כתוצר שעתי לעובד או לעובדת בענף, עמד ב-2022 על 337 שקלים לשעה – כמעט פי שניים מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 שקלים). יחד עם זאת, בענפי השירותים הפיננסים והביטוח ובשירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב פריון העובדים גבוה מזה שבהייטק.
• 91% מהמו״פ בישראל מבוצע על ידי המגזר הפרטי – השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של החלק של הממשלה במימון מו״פ מבין מדינות ה-OECD – רק 9% מההוצאה הלאומית למו״פ ממומנים על ידי הממשלה.
• לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמו״פ שמבוצע במגזר הפרטי. בפרט, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-75%-80%.
• ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים צמחו מ-2013 ועד תחילת 2023 פי יותר מחמישה, ובסך הכול גויסו במהלך שנים אלה כ-95 מיליארד דולר. נתון זה ממקם את האב החדשנות הישראלי במקום השישי בעולם במונחי גיוס הון לסטארט-אפים בתקופה שנבדקה.
• החל מהמחצית השנייה של 2022 החלה ירידה בהיקף ההשקעות בישראל. בסך הכול, בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארט-אפים בישראל כמעט במחצית (45%), בהשוואה לשנה שקדמה לה והסתכמו ב-15.9 מיליארד דולר. עיקר הירידה בגיוסי ההון בשנת 2022 נבעה מירידה בגיוסים גדולים – של מעל ל-50 מיליון דולר – שנועדו לתמוך בהמשך הצמיחה של סטארט-אפים בוגרים בישראל.
• לפי נתונים ראשוניים בנוגע לגיוסי סטארט-אפים בשנת 2023, נראה כי ברבעון הראשון והשני של השנה נמשכת מגמת הירידה בהשקעות (הנתונים עוד צפויים להתעדכן). אלא אם יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן כי בשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה.
• בהשוואה עולמית להאבים אחרים, ההשקעות בסטארטאפים בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו.
• מתחילת השנה חברות טכנולוגיה ישראליות מציגות תשואת חסר בהשוואה לחברות טכנולוגיה הנסחרות בנאסד״ק, כאשר חברות הנסחרות בישראל “נענשות” על ידי השוק בתשואות נמוכות במיוחד. ברבעון הראשון של 2023 תשואת מדד מאה חברות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בנאסד״ק הייתה קרוב ל-24%, לעומת זאת, מדד תל אביב טכנולוגיה ירד באותה תקופה באחוז אחד. כלומר, בעוד בנאסד״ק כבר החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה התחילו לעלות, בתל אביב אין מגמה דומה. בנוסף, תשואת המניות של החברות הישראליות בנאסד״ק ברבעון הראשון הייתה 10.8% – תשואה גבוהה מזו של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בתל אביב, אך נמוכה מזו של מדד נאסד״ק (טכנולוגיה 100).
• מתחילת השנה נצפה שינוי מגמה בגיוסי עובדים לחברות ההיי-טק בישראל המתבטא בפיטורי עובדים, שעשוי להשפיע על המשק הישראלי כולו – אחרי שנים של צמיחה במספר העובדים והעובדות בענף. עם תחילת 2023 העמיק המשבר בהייטק: לא רק שנפתחו פחות משרות שהחברות מגייסות אליהן, כפי שהיה במחצית השנייה של 2022 – אלא גם שגל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם. כלומר קודם נעצרו הגיוסים החדשים לענף, ואז החלו הצמצומים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההיי-טק ירד ב-2,250 ובחודש אפריל ירד בעוד כ-3,400 איש.
• החודשים הקרובים יהיו קריטיים להיי-טק הישראלי. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד נאסד״ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי. לאור העלייה בנאסד״ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההיי-טק הישראלי למגמות העולמיות.
• נכון לאפריל 2023, פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה שגייסו במהלך חייהן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההאב הישראלי כשלישי בעולם במדד זה וממצב את ישראל כהאב סטארט-אפים בולט ברמה עולמית.
• התבגרות התעשייה והתבססות החברות השלמות בעשור האחרון בישראל באה לידי ביטוי בצמיחה פי חמישה בגודל סבב גיוס ההון הממוצע מ-3.3 מיליון דולר ב-2013 ל-16.7 מיליון דולר ב-2022. התרומה העיקרית לצמיחה המשמעותית בהיקפי סבבי גיוס ההון הגיעה מסבבי גיוס גדולים במיוחד – של 50 מיליון דולר ואף 100 מיליון דולר.     
• השנה מוקדש חלק מיוחד בדו״ח לתחום האקלים-טק: בישראל פועלות כ-516 חברות טכנולוגיה בתחום האקלים-טק. כ-24% מחברות האקלים-טק בישראל פועלות בתחום האנרגיה וכ-37% עוסקות בתחומי החקלאות, מזון ומים. קצב הגיוסים של חברות אקלים טק גדל פי שלושה מרמה של פחות מחצי מיליארד דולר ב-2019-2018, לרמה של מעל ל-2.5 מיליארד דולר ב-2021. בסך הכל גוייסו בתקופה זו כ-7.2 מיליארד דולר ל-344 חברות בתחומי האקלים. בתוך עשור הוכפל מספרן של חברות אקלים הקמות כל שנה.
• מבדיקה שנערכה ברשות החדשנות עולה כי השקעות הרשות ממוקדות בתחומים בעלי הסיכון הגבוה בהם הסקטור הפרטי ממעט להשקיע. כך, קרוב ל-30% מהשקעות הרשות בשנת 2022 הופנו לתחומי מדעי החיים, הכוללים בתוכם את תחומי הפארמה, מכשור רפואי וביוטכנולוגיה, לעומת 7.5% בלבד מההשקעות בשוק הפרטי המופנות לתחומים אלה.

נתונים חשובים נוספים העולים מהדו”ח:

• אנחנו מדינת תוכנה!
  • תחומי התוכנה הארגונית, הפינטק והסייבר, מהווים יתרון יחסי משמעותי לישראל: למעלה מ-40% מהסטארט-אפים החדשים הקמים בכל שנה פועלים בתחומים אלה, למעלה ממחצית ההשקעות זורמות לתחומים אלה, ומרבית הקרנות המתמחות, שביצעו מעל לעשר השקעות בתחום ספציפי, פועלות בתחומים אלה.
  • 65% מהחברות שקמו בעשור האחרון היו בתחומים מוטי תוכנה.
  • 70% מסך ההשקעות ב-2022 היה בתחומי תוכנה, לעומת 48% לפני כעשור (בשנת 2013).
  • מעל ל-80% מהקרנות המתמחות (שביצעו לפחות 10 השקעות בתחום טכנולוגי מסוים ב-5 שנים) הן בתחומי תוכנה ורובן המוחלט מתמחות בתוכנה ארגונית, פינטק וסייבר (73% מתוך 82%). בבדיקה זיהינו 384 התמחויות של קרנות (לקרן יכולה להיות יותר מהתמחות אחת).
     
• תרומת ההייטק לכלכלה הישראלית – נתוני מאקרו:
  • בשנת 2022, ענף ההיי-טק הישראלי היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא מישראל, והסתכם ב-71 מיליארד דולרים. לאורך העשור האחרון, ייצוא ההיי-טק מישראל גדל יותר מפי שניים. הצמיחה נבעה, כמעט כולה מהגידול בשירותי תוכנה (ענף שירותי ההייטק).
  •  בשנת 2021 שיעור ההוצאה הלאומית למו״פ כאחוז מהתמ״ג עמד על 5.6% – 88 מיליארד שקלים. זהו שיעור ההוצאה הלאומית למו״פ הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
     
• ניתוח נתוני הון אנושי – אנחנו עדיין האב מבוסס אנשי פיתוח
  למרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בתחום הגיוון, ועל אף הצמיחה המואצת בתעסוקה בהיי-טק – בהסתכלות רב שנתית נשמרים הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בהיי-טק. על פני תקופה קרובה לעשור חלו תנודות מזעריות מבחינת הרכב האוכלוסייה בהיי-טק.
  • לראשונה הדו”ח שמתפרסם כולל את ניתוח השכירים במשק לפי המלצות וועדת פרלמוטר בנוגע למשרות טק – אותם אימצה הממשלה הנוכחית לפיהן: בשנת 2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהיי-טק ובתפקידי טק במשק – סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. בשנת 2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר עלה בקצב משמעותי של 32%.
  • 14% מהשכירים במשק הם במשרות טק – כ-400 א’ בענף ההייטק (במשרות טכנולוגיות ולא טכנולוגיות) ועוד כ-100 א’ שכירים במשרות טכנולוגיות מחוץ להייטק.
  • מנוע הצמיחה העיקרי הוא העובדים הטכנולוגיים בהייטק, שמספרם הוכפל תוך עשור לעומת גידול של פחות-30% באותה תקופה בשכירים בתפקידים לא טכנולוגיים בהייטק ובתפקידים טכנולוגיים מחוץ להייטק.
  • עם זאת, קיימת הטרוגניות גדולה בהעדפות התפקידים של נשים – נשים חרדיות וערביות בוחרות בשיעורים קטנים מאד משרות לא-טכנולוגיות בהייטק – 8% לחרדיות ו-4% לערביות מכלל הנשים הללו במשרות טק.
  • שיעור הנשים שעוסקות בתפקידים לא טכנולוגיים כמעט כפול מזה של גברים (בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית – 41% לנשים לעומת 23% לגברים).
  • ברבעון הראשון של 2023, לראשונה מאז הקרונה נצפתה ירידה במספר המועסקים בשירותי ההייטק. הירידה הזו מצטרפת לירידה עקבית במספר המשרות הפנויות מתחילת 2022. נתוני אפריל מצביעים על ירידה נוספת, אך אלו נתונים לא סופיים.
     
• השוואה בינלאומית  –  ההייטק הישראלי מול התחרות המתחזקת בעולם
  • האב החדשנות הישראלי הציג תוצאות טובות בעשר האחרון – גיוס של 95 מיליארד דולר לסטארטאפים. מאחורי ארה”ב (בוסטון – 140, ניו-יורק – 205, סן פרנסיסקו – 476), אך יותר מהאבים אירופאים (כמו לונדון – 85, פריז – 40 וברלין – 36).
  • מספר הסטארטאפים הפעילים בישראל שלישי רק לסן פרנסיסקו וניו-יורק (כ-9000, לעומת כ-14,500 ו-12,500).
  • שיעור סבבי הגיוס הגדולים (מעל 50 מיליון דולר) גבוה בישראל גם בהשוואה בינלאומית ומעיד על בשלות (8.7% מהסבבים. להשוואה, באקוסיסטמים המפותחים בארה”ב כמו סן פרנסיסקו, סן דייגו ובוסטון הנתון הוא 10%-11%).
  • עם זאת, הירידה במספר הסטארטאפים נמשכת – ההערכה לשנת 2022 היא של 600-700 סטארטאפים, לעומת למעלה מ-700 ב-2021 ולמעלה מ-1000 ב-2019.
  • התחרות מההאבים האירופאים, בעיקר לונדון ופריז גוברת. ב-2013, הגיוסים בישראל היו כפולים מלונדון ופי 5 מפריז. ב-2022 לונדון עקפה את ישראל בסך הגיוסים ופריז צמצמה את הפער כך שישראל גדולה ממנה רק פי 1.5.
  • במדד החדשנות הגלובלי (Global Innovation Index) ישראל ירדה בשנת 2022 מקום נוסף למקום ה-16.