דו"ח החדשנות 2018: האתגר המשמעותי של ישראל הוא השקעה בטכנולוגיות עתידיות

1. השנים 2017-2018 היו שנים מצוינות בהייטק הישראלי. שהתבטאו במספר תחומים:

• גידול מהיר בגיוסי הון – בעיקר בשלבי צמיחה.
• התפתחות תחומים חדשים (בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, פינטק ותחבורה חכמה שבהן ניכרת הצמיחה המרבית), וצמיחה בפרמטרים הכלכליים ובראשם ייצוא ההייטק. 
• מגמה של הסטת המימון הפרטי משלבי מוקדמים לשלבי צמיחה – מגמה עולמית שמשקפת שינוי בהעדפות המשקיעים. 

2. שינויים גלובליים – ביניהם: רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר סין-ארה”ב והידוק הרגולציה על חברות טכנולוגיה באירופה. שינויים אלה מטילים צל של אי-ודאות גם על תעשיית ההייטק בישראל.
3. החשיבות של בינה מלאכותית למשק הישראלי – התחרות העולמית על הובלה בטכנולוגיות עתידיות – ובפרט בבינה מלאכותית מתעצמת. ההובלה בבינה מלאכותית תהיה מנוף להתרחבות אקוסיסטם החדשנות בישראל לתחומים נוספים – כדוגמת רפואה מותאמת אישית. 
4. רפואה מותאמת אישית – כהזדמנות לפיתוח אקוסיסטם של ביופארמה בישראל:גישת הרפואה המותאמת אישית הולכת ומתבססת בתעשיית הביופארמה העולמית, כאשר השילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית וביג דאטה (Big Data) משנה את כל תהליך פיתוח התרופות. מגמה זו מטשטשת את הגבולות בין תחום הביופארמה ה”קלאסי” ובין תחום טכנולוגיות המידע, והיא מייצרת הזדמנות לפריצה המיוחלת של תעשיית הביופארמה המקומית. התעשייה הישראלית נמצאת בעמדת זינוק מצוינת להובלה בתחום זה שכן היא נהנית מיתרונות גדולים במידע קליני וגנומי ייחודי ובמדע בסיסי מפותח. ההובלה בבינה מלאכותית היא חיונית למיצוי ההזדמנות לפיתוח התחום.
5. חדירת חדשנות לכל תחומי המשק (From Startup Nation to Smart-up Nation)  – כדי להבטיח שהצלחת ההייטק תתורגם לצמיחה כלכלית כללית, לא די בפיתוח טכנולוגיות חדשניות – יש לחתור להטמעתן בכל ענפי המשק ובכל תחומי החיים. לשם כך ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן. יש לסגור את הפער בין תעשיית ההייטק ובין חיי היום-יום בישראל כדי שכל אזרחי המדינה ירוויחו מההשקעה בחדשנות. לשם כך יש צורך בקידום רגולציה שמעודדת חדשנות במטרה להגביר את הממשקים בין תעשיית ההייטק ובין ענפים אחרים במשק. שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות ובין יתר זרועות הממשלה הוא קריטי להשגת מטרות אלה – והוא אכן מצוי במוקד פעילותה של הרשות בשנה החולפת ובתכניותיה העתידיות.
6. חדשנות טכנולוגית בפריפריה: תעשיית ההייטק בישראל פועלת ברובה באזור המרכז, בעוד שאזורי הפריפריה מתמחים בעיקר בייצור תעשייתי ובחקלאות.
   כ-75% מכלל המשרות בענפי ההיי-טק בישראל ממוקמות במרכז הארץ. קיים פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז: השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.
7. אסטרטגיית רשות החדשנות להתמודדות עם אתגרים אלו בפריפריה כוללת ארבעה יעדים מרכזיים: קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה; עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים; חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות; וחיזוק אקוסיסטם ההייטק בירושלים, חיפה ובאר שבע.

1. ביצועי תעשיית ההייטק הישראלית ב-2017-2018 היו מצוינים:

• צמיחה העקבית בהיקף גיוסי ההון המשיכה גם בשנת 2018, כאשר הצפי הוא שסך גיוסי ההון יסתכמו בלמעלה מ-6 מיליארד דולר, לעומת 5.3 מיליארד ב-2017. מרבית הגידול בגיוסי ההון בשנים האחרונות מיוחס לחברות הזנק בשלבי צמיחה. 
• ענפי בינה מלאכותית, תחבורה ובריאות דיגיטלית, מובילים בשיעור הצמיחה שלהם במספר החברות ובהיקף ההון המושקע בהם בין השנים 2015 ו-2018,  יחד עם ענפי הפינטק והסייבר הוותיקים יותר שממשיכים לצמוח במהירות. מנגד, בענף התקשורת ניכרת דעיכה משמעותית.
• ייצוא ההייטק צמח ב-8 אחוזים ב-2017 והגיע לכ-45 מיליארד דולר, כאשר ענף תוכנה הוא המנוע המרכזי בצמיחה זו. 

לצד זאת, בשלבים הראשוניים (early stage) ניכרת היחלשות:

• לאחר מספר שנים בהן נפתחו למעלה מ-1,000 חברות הזנק חדשות בשנה, בשנת 2017 נפתחו כ-770 חברות הזנק, ומנתונים ראשוניים נראה כי מגמת הירידה נמשכה ב-2018. כמו כן, ישנה ירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי הכולל לעומת השיא של שנת 2015.
• הירידה בקצב פתיחת חברות הזנק חדשות בישראל משקפת את השינוי העולמי כפי שבא לידי ביטוי בהעדפות המשקיעים. נראה כי קרנות ההון סיכון בעולם מעדיפות להמר על מספר קטן יותר של חברות הזנק מבטיחות ולהמשיך לתמוך בהן זמן רב יותר במימון נדיב, בתקווה לזכות בסופו של דבר באקזיט משמעותי, גם אם בשלב מאוחר יותר. כלומר, משקיעים בישראל ובעולם מנסים “לבחור מנצחים” כבר בשלב מאוד מוקדם.

2. התפתחויות דרמטיות בכלכלה העולמית בשנת 2018 טורפות את הקלפים:
   ההתפתחויות המרכזיות הן: רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר ארה”ב-סין והידוק הרגולציה במדינות המפותחות על פעילותן של חברות טכנולוגיה. רפורמת טראמפ כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המיסוי האמריקנית, שנועדו בין היתר למשוך פעילות כלכלית של חברות אמריקאיות רב-לאומיות – בהן חברות טכנולוגיה – חזרה לארה”ב. השפעתם של שינויים אלה על חברות הייטק ישראליות צפויה להיות משמעותית, משום שרובן גלובליות עם דגש על השוק האמריקאי. ממשלת ישראל מכירה בצורך לעדכן את סביבת המיסוי שלה כדי להישאר אטרקטיבית עבור חברות הזנק וחברות גדולות. הממשלה בוחנת כיצד להקל את נטל המס הצפוי להן כתוצאה מהרפורמה. נכון לסוף 2018 נראה שהשחקנים הרלוונטיים במערכת החדשנות בישראל “יושבים על הגדר” ומחשבים את צעדיהם נוכח השינויים הגלובליים.

3. הובלה בטכנולוגיות העתיד – ישראל זקוקה לאסטרטגיית בינה מלאכותית
   בינה מלאכותית צפויה לשמש כליבת הטכנולוגיה של המאה ה-21. חדשנות מבוססת בינה מלאכותית צפויה להיות המפתח לצמיחה כלכלית של מדינות, ענפים וחברות אשר יהיו בחזית טכנולוגיה זו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מדינות המפתחות אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית. נכון לסוף 2018, 17 מדינות כבר הכריזו על אסטרטגיה כזו, חלקן בהשקעות של מיליארדי דולרים. זהו סימן נוסף לכך שהמרוץ להובלה טכנולוגית בתחום זה כבר בעיצומו.בגלי הטכנולוגיה הקודמים של המהפכה הדיגיטלית ישראל הייתה בין המדינות המובילות. טכנולוגיות ויכולות בתחומי התקשורת שפותחו במערכת הביטחון בשילוב עם מצוינות אקדמית בתחומי התוכנה הביאו לכך שישראל ניצבה בעמדה טובה לנצל את התפתחות האינטרנט. במקביל, מדיניות נכונה ויוצאת דופן של הממשלה, תרמה להובלה הטכנולוגית בישראל. 

• הדו”ח קורא להתלכדות של כל המגזרים – ממשלה, אקדמיה ותעשייה –  סביב חזון ואסטרטגיית בינה מלאכותית למשק הישראלי. אסטרטגיה כזו צריכה לתת מענה למספר אתגרים מרכזיים: 
• חיזוק תשתיות המחקר בתחומי הבינה המלאכותית באקדמיה, והפיכת אוניברסיטאות המחקר בישראל למרכזי מצוינות בתחום זה. 
• טיפוח כלל פירמידת ההון האנושי הנדרשת בתחום. 
• פיתוח תשתיות מו”פ שישרתו את האקדמיה ואת התעשייה, ובפרט תשתיות מחשוב ומידע. 
• הטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל ענפי הכלכלה. הערך הכלכלי האדיר הטמון ביישום בינה מלאכותית עשוי לאפשר גידול ביעילות וברווחה בכל תחומי החיים. יש ללוות את עידוד הטמעת הטכנולוגיה ברגולציה מתאימה (במיוחד בנושאי קבלת החלטות ושמירה על פרטיות) ובהכשרת הון אנושי שיהיה ערוך להתמודדות עם אתגרי שוק העבודה בעידן המכונות החכמות.

4. רפואה מותאמת אישית – הזדמנות לפיתוח אקוסיסטם ביופארמה 

• המצוינות המדעית ארוכת השנים בתחום הביופארמה
• מקורות מידע רפואי וגנומי ייחודיים
• מובילות ישראלית בטכנולוגיות מידע, חישוביות ובינה מלאכותית
• מערכת הבריאות המתקדמת מספקת פלטפורמה לשיתופי פעולה פוריים 
• נכסים אלו רלוונטיים מאוד לשלב גילוי התרופות ולניסויים קליניים. חברות ביופארמה ישראליות שישכילו לרתום את המגמות הטכנולוגיות יוכלו להגיע לשוק בעלות נמוכה יותר ובמהירות גבוהה יותר. 

5. מתעשיית הייטק למשק טכנולוגי חכם – הטכנולוגיה צריכה לחדור למרקם החיים

6. חדשנות טכנולוגית בפריפריה 

1. פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז:  השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ
2. תעשיית ההיי-טק בישראל אינה ממצה את פוטנציאל ההון האנושי בפריפריה – סוגייה קריטית נוכח המחסור בהון אנושי שהתעשייה סובלת ממנו.

1. קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה. הרשות תפעל להגדלת השתתפותן של חברות מתחומים אלו הפועלות בפריפריה במסלולי התמיכה השונים באמצעות פעילות אזורית אינטנסיבית (שיווק בשטח, פרישת המכינה למו”פ במספר מוקדים בפריפריה, שיתוף פעולה עם אשכולות הרשויות המקומיות המתגבשים בנגב ובגליל להנגשת המסלולים). במקביל, הרשות תפעל לעודד שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות תעשייה, חקלאות ומזון ובין חברות הייטק, יזמים טכנולוגיים ומוסדות מחקר יישומי.
2. עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים. רשות החדשנות תפעל לעידוד יזמות מקומית בפריפריה, ובפרט בזיקה לעוגנים אזוריים דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, חקלאות ומזון, באמצעות מסלול חדש – “חממות יזמות”*. הרחבה על חממות יזמות: מסלול חדש לעידוד יזמות מקומית ותעסוקה בפריפריה באמצעות חממות ייעודיות שיסייעו בהקמת חברות שיבצעו פעולות מו”פ ומסחור. פעילויות החממה יכללו גיבוש וקידום מיזמים בפריפריה שיפותחו על ידי יזמים או סטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה, מיזמים משותפים בין תעשייה ליזמים או חברות הזנק ומיזמים של מוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת המסלול יבחרו זכיינים לניהול והפעלת חממות יזמות בפריפריה אשר ישקיעו בפיתוח יזמות מקומית על ידי כלים מגוונים הכוללים:  מענקי יזמות, מענקים למיזמים באקדמיה מקומית ומיזמים שעונים לצרכים של עוגני התעשייה המקומית. בנוסף יספקו החממות שירותים לטובת חברות החממה, ובכלל זה הנחייה טכנולוגית ועסקית וחיבור לעוגנים בסביבת החממה, כגון: תעשייה, אקדמיה,  גורמי שלטון מקומי,  משקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים. זכייני החממות הנבחרות יזכו לתקופת זיכיון של חמש שנים עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות, וזאת באמצעות הליכים תחרותיים המבוצעים באזורי פיתוח א’ בישראל. המסלול יאפשר ליזמים וחברות הזנק לקבל סיוע בהשקעה ראשונית מרשות החדשנות עד לתקרת תקציב של 1,000,000 ₪ ולמענקים נוספים מרשות החדשנות במסגרת מסלולי הטבה אחרים של הרשות כגון: תנופה וחברות מתחילות.
3. חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות. הרשות תתמרץ חברות הייטק חדשניות המעוניינות להגדיל את מעגלי החיפוש לעובדים פוטנציאליים לפתוח שלוחות בפריפריה, תוך תמיכה בהכשרות והתאמות נדרשות, באמצעות מסלול ייעודי. המסלול ישים דגש על הקמת עוגנים מקומיים של מצוינות טכנולוגית, המבוססים על “טאלנטים” מקומיים.
4. חיזוק אקוסיסטם ההייטק בערים הגדולות. בחיפה, בירושלים ובבאר שבע מתקיימים תנאי פתיחה לאקוסיסטם הייטק, כדוגמת אוניברסיטאות מחקר עם חוזקות במדעים מדויקים והנדסה, יזמות טכנולוגית ומרכזי מו”פ של חברות גדולות ורב-לאומיות. רשות החדשנות תפעל להמשיך ולפתח אקוסיסטם ההייטק בשלוש הערים כדי לממש את הפוטנציאל שלהן כמוקדי תעסוקת הייטק אזוריים. כבר בשנת 2018 אושר במועצת רשות החדשנות מסלול חדש לעידוד יזמות טכנולוגית בעיר חיפה. כמו כן, תיפתח במהלך השנה שנת 2019 תיפתח מעבדת חדשנות בתחום ה-FinSec בבאר שבע, בשיתוף פעולה עם רשות הסייבר הלאומית להגנת סייבר ומשרד האוצר. 

• 450 מיליון ₪ ניתנו לחברות שהגישו בקשה לתמיכה לראשונה השנה
• כ-550 מיליון ₪ בתחומי מדעי החיים
• כ-400 מיליון ₪ לייצור מתקדם
• כ-520 מיליון ₪ באזורי הפריפריה.

• 213 חברות הזנק זכו לתמיכה בהיקף כולל של כ-400 מיליון ₪ במסלול החממות הטכנולוגיות ובמסלול חברות מתחילות בזירת הזנק
• 177 חברות צמיחה ובוגרות קיבלו מענקים מקרן המו”פ בהיקף כולל של כ-430 מיליון ₪. המענק הממוצע היה 2.4 מיליון ש”ח
• כ-200 קבוצות מחקר נתמכו במחקר יישומי ובשיתופי פעולה עם התעשייה
• 60 חברות קיבלו 70 מיליון ₪ לביצוע פיילוטים לטכנולוגיות חדשניות במגוון אתרי הרצה בישראל, בהשתתפות מגוון משרדי ממשלה
• 7 מסגרות הכשרה החלו לפעול במסגרת מסלול “סיירות תכנות” להכשרת מעל 250 בוגרים, וקיבלו למעלה מ-10 מיליון ₪ בשנת ההפעלה הראשונה
• 17 חברות הזנק של יזמים/ות חרדים וערבים קיבלו תמיכה במסגרת תת-מסלול ייעודי, בהיקף כולל של כ-30 מיליון ש”ח
• 57 פרויקטים חדשניים נתמכו במסגרת מסלול חדשנות אתגרי המגזר הציבורי המשותף לרשות החדשנות ולמטה ישראל דיגיטלית בהיקף כולל של 35 מיליון ₪
• 90 חברות ישראליות קיבלו מענקים לביצוע פרוייקטי מו”פ בשיתוף פעולה עם חברות ממדינות אחרות
• מספר בקשות התמיכה במו”פ שהוגשו לרשות גדל ב-6% ב-2018 יחסית ל-2017

• מסלול לעידוד יזמות מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים, דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, מזון וחקלאות – מסלול חממות יזמות בפריפריה. המסלול יופעל בזירת הזנק. במהלך שנת 2019, ייבחרו באמצעות הליך תחרותי זכיינים אשר יקימו ויפעילו את החממות. על הזכיין יהיה לאתר ולבחור מיזמים מקומיים מתאימים, לספק להם ליווי טכנולוגי ועסקי, ולחבר אותם לעוגנים אזוריים, משקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים. כמו כן, הוא יספק ליזמים ולסטארטאפים שיוקמו מרחב עבודה במידת הצורך, וישקיע מימון משלים בהם ובתפעול החממה. רשות החדשנות תשתתף במימון התפעול השוטף של החממה, ותעניק תמריצים לעידוד יזמות, למסחור מחקר יישומי ולפעילות מו”פ של חברות הזנק שיוקמו בחממה, באמצעות מגוון מסלולי ההטבה של הרשות, ובהם מסלול תנופה, מסלול חברות מתחילות, ותכניות קמין ונופר למחקר יישומי.
• מסלול לעידוד הקמת והרחבת פעילות של חברות הייטק באזורי הפריפריה, שיופעל בזירת צמיחה. המסלול מספק תמריצים לחברות הייטק לבסס מרכזי מצוינות טכנולוגית בפריפריה, במטרה כפולה: מינוף ההון האנושי בפריפריה לצורכי כוח האדם בתעשיית ההייטק ויצירת תעסוקה מקומית בפריון גבוה. תנאי המסלול כוללים הטבות נדיבות לחברות לפתיחת פעילות מו”פ בפריפריה, לצד דרישה לביצוע מרבית עבודת המו”פ הנתמכת על ידי עובדים מקומיים והקפדה על רף חדשנות גבוה. כדי למתן את הסיכון הכרוך בפתיחת פעילות מו”פ באזור מרוחק ובשוק תעסוקה “רזה”, החברות הנתמכות במסלול יזכו לאופק תמיכה ודאי של שלוש שנים, בשיעור מענק אשר מתחיל מ-70 אחוזים מהתקציב המאושר, ויורד בהדרגה ל-50 אחוזים בשנה השלישית, עד תקרה של 10 מיליון ₪ בשנה. כמו כן, החברות יקבלו עד 3 מיליון ₪ לפעילות היערכות נדרשת, כגון רכישת ציוד מו”פ והכשרת כוח אדם. מנגד, התמיכה תותנה בכך ש-60 אחוזים מהמועסקים העובדים על פרויקט המו”פ הנתמך יהיו תושבי הפריפריה, ובאיכות גבוהה של הפרויקט. לאחר שלוש שנות תמיכה תהיה לחברות אפשרות לפנות לתמיכה נוספת במסגרת מסלולי התעסוקה של משרד התעשייה והכלכלה (רשות ההשקעות).

1. הרשות פועלת לביסוס ויישום תפיסת שירות חדשה בשנת 2018, וכחלק ממנה פעלה לקיצור זמני התגובה של הרשות לאורך מחזור התמיכה ביזם או בחרה. התוצאות כבר ניכרות בשטח: 90% מהיזמים וחברות ההזנק שהגישו בקשה לתמיכה במסגרת זירת הזנק קיבלו את החלטת הוועדה תוך 9 שבועות, ו-83% מהחברות בזירות האחרות נענו תוך 12 שבועות. 
2. אושרה תמיכה של הרשות בפרויקטים הכוללים קוד פתוח שנמסר לשימוש הכלל. זאת, כל עוד מסירת קוד המקור לשימוש הכלל צפויה לייצר תועלת כלכלית ועסקית עבור החברה הנתמכת.