נשים בהייטק – תמונת מצב 2024
עלייה משמעותית במספר הנשים במשרות מו״פ – כמעט 40% מהנשים המועסקות בענף עוסקות במחקר ופיתוח
עם זאת, נשים עדיין מאיישות רק כשליש מכלל משרות ההייטק – ובקצב הגידול הנוכחי התעשייה לא תגיע ליעד של 43% שנקבע לה בוועדת פרלמוטר לשנת 2035. בקצב הנוכחי מסתמן פער של 80 אלף משרות של נשים יהודיות (לא חרדיות) לעמידה ביעד.
בשורות חיוביות: מספר הנשים בתפקידי מו״פ עלה ב-130% בעשור האחרון.
נתונים עיקריים העולים מהדוח:
- גידול משמעותי במספר הנשים במשרות בתפקידי מו״פ בעשור האחרון , עלייה של כמעט 130%
- 38% מהנשים בענף ההייטק מועסקות במשרות מו״פ ב-2023 – בהשוואה לכ-28% לפני עשור
- 2.7% גידול שנתי במספר הנשים בענף ההייטק, בדומה לגברים
- 80,000 הוא פער “משרות הטק” לנשים יהודיות (לא חרדיות) בקצב הצמיחה הנוכחי מיעד הצמיחה שנקבע להן ל-2035 על ידי ועדת פרלמוטר
- שליש מהמועסקים במשרות טק בהייטק ובמשק היו נשים בשנת 2023
- 132,000 נשים מועסקות בענף ההייטק
מנתוני רשות החדשנות ומכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן שפורסמו היום לרגל יום האישה הבינלאומי עולה כי מספר הנשים במשרות הייטק בשוק הישראלי עומד ב-2024 על כשליש (33.3%), כ-132,000 במספר המשרות – ללא שינוי מהשנים הקודמות. לפי יעדי ועדת פרלמוטר שיעור הנשים צריך לעמוד על 43% ב-2035.
במסגרת הדו”ח מוצגים שני דוחות אשר מתפרסמים לראשונה:
- הקשר בין לימודים בתיכון לשכר ותעסוקה בהייטק – אשר הובל ע”י מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בשיתוף רשות החדשנות
- פערי שכר מגדריים בהייטק: כיצד מעברי עבודה משפיעים על הפערים – אשר הובל ע”י קרן טראמפ בשיתוף רשות החדשנות
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “ענף ההייטק מהווה כבר שנים רבות חוד החנית של הכלכלה הישראלית, אך בכל הקשור לשוויון מגדרי יש עוד דרך לעשות. אנו רואים יותר נשים בתפקידי ליבה אך קצב הגידול אינו מספיק כדי כדי להגיע ליעד השוויון המגדרי. בשנת 2023 התווספו להייטק כ-3,500 משרות של נשים לעומת כ-6,700 משרות לגברים. כדי להביא לשינוי חייבים לגבש מאמץ משותף ארוך טווח של תעשיית ההייטק וגופי הממשלה הרלוונטיים כדי להמשיך ולשבור את תקרות הזכוכית בשלבים מוקדמים יותר בקרב הנשים”.
ד”ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: “מנתוני המחקר ניתן לראות כי הפערים המגדריים בתעסוקה במשרות טק וענף ההייטק ובמשרות מו”פ בענף ההייטק אינם תוצאה של ההבדלים ביכולת או ההישגים של בנות לעומת בנים, אלא נובעים מבחירות שונות שלהן בשלבים שונים במערכת החינוך. לפיכך, מכיוון שלימודים בכיתת מצוינות, בדגש על כיתת עתודה מדעית טכנולוגית (עמ”ט) המאפשרת לימודי פיזיקה ומדעי המחשב בחטיבת הביניים, הם אחד מהגורמים הבולטים המסבירים את הפער המגדרי בתעסוקה במשרות טק וענף ההייטק, יש לאפשר גישה ללימודי בגרות הייטק לכל תלמידה ותלמיד בישראל במסגרת בית הספר או במרכזי מצוינות על-אזוריים. כמו כן, יש לתת תשומת לב להסברה של הצוות המקצועי בבית הספר לגבי תרומת כישורי הייטק לתעסוקה איכותית של תלמידות”
אלי הורביץ, מנכ״ל קרן טראמפ לחינוך: ״המחקר מראה, והורים שזה חשוב להם חייבים לדעת את זה, שהבחירה החשובה של הבנות שלהם נעשית כבר בחטיבת הביניים. מי שבוחרת ומתקבלת לכיתת המצוינות המדעית בחטיבה, לומדת שם פיזיקה, מחשבים ומתמטיקה ברמה גבוהה. ואז, כשמגיע הרגע לבחור מגמות בתיכון, יש לה פור גדול על מי שלמד בכיתות הרגילות בחטיבה שבהן לא למדו פיזיקה ומחשבים בכלל. הבעיה כיום שבכיתות המצוינות בחטיבה אין כמעט תלמידות, ואת זה בתי ספר יכולים וצריכים לשנות״.
למרות ההאטה בענף הייטק בשנה האחרונה בצל המלחמה והתוכנית המשפטית, קצב הצמיחה במספר המשרות של נשים וגברים בתעשייה ב-2023 היה דומה (כ-2.7%). תופעה דומה הייתה גם בשנת 2020, שנת הקורונה, שהייתה שנת משבר כלכלי עולמי. כלומר נשים לא הושפעו בעוצמה שונה מבחינת קצב הגידול בתקופה.
עוד עולה מהדו”ח כי כ-38% מכלל הנשים בענף ההייטק מועסקות בתפקידי מחקר ופיתוח לעומת כ-28% בשנת 2014, עלייה של כ-37% בעשור האחרון. בהתאמה, שיעור הנשים בתחומי המטה והפיתוח העסקי ירד מ-50.7% בשנת 2014 ל-41.4% בשנת 2024, ירידה של כ-18% בעשור האחרון
העיסוק הנפוץ לנשים בהייטק הוא במשרות המשתייכות לאשכול תפקידי המטה והביזנס – 54.5 אלף ב-2023. בקרב גברים בהייטק, העיסוק הנפוץ ביותר הוא במשרות מו״פ. חלקן היחסי של נשים מכלל המשרות (של נשים וגברים) בתפקידי מו״פ עלה ב-3 נקודות האחוז – מ-23.1% ב-2014 ל-26.1% ב-2023. אמנם מדובר במגמת עליה איטית, אך ניכרת מגמת שיפור.
כאשר בוחנים את מקור הצמיחה במספר הנשים המועסקות בענף ההייטק בעשור האחרון, ניתן לראות שהגידול במספר הנשים במשרות מו״פ מסביר את רוב הגידול – במהלך עשור (2014-2023) התווספו 28 אלף נשים בתחום המו״פ 2023, עלייה של כמעט 130%.
בהשוואה בינלאומית, תעשיית ההייטק בישראל משקפת מגמות עולמיות, כאשר נשים מהוות כשליש מכוח העבודה, בדומה למדינות כמו פולין, גרמניה וצרפת. גם בשבדיה, מדינה שידועה כמובילה בדירוגי שוויון בינלאומיים, שיעור הנשים בהייטק נמוך בהשוואה לזה שבישראל – 29%. באסטוניה, מדינה מובילה בטרנספורמציה דיגיטלית, שיעור הנשים בהייטק גבוה יחסית – 40%. בארה״ב השיעור הוא 36.5%.
בדו״ח המסכם של וועדת פרלמוטר להון אנושי בהייטק, הוגדרה מטרה להגדיל את ההון האנושי ואת פוטנציאל הצמיחה במשרות הטק בקרב אוכלוסיות שנמצאות כיום בתת ייצוג (נשים, ערבים, חרדים ותושבי הפריפריה). בראי קצב הצמיחה במספר משרות הטק כפי שהיה בשנת 2023, נראה כי רוב הקבוצות יעקפו את יעדי הגידול שנקבעו עבורן, אך למרות ההתקדמות, הדוח מעלה כי נשים יהודיות (לא חרדיות) צפויות להיות מתחת ליעדי הצמיחה שנקבעו לשנת 2035 בכ-80,000 משרות. באופן דומה, גם נשים ערביות לא צפויות לעמוד ביעדיהן ללא התערבות נוספת.