הפעימה השנייה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית יוצאת לדרך: השקעה של כ-500 מיליון שקלים בתשתיות מחקר ופיתוח הכוללות מכון AI, הון אנושי והטמעת AI בעבודת הממשלה עד 2027

מנהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית המיישמת את החלטות פורום תל”מ (הכולל את רשות החדשנות, מל”ג-ות”ת, מפא”ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, מכריזה על יציאה לדרך של הפעימה השנייה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הפעימה תימשך עד שנת 2027, ויוקצו לה כ-500 מיליון שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו”פ , לרבות מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשייה, פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצבא, ולהוביל לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההייטק, והטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי.

שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: “הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההייטק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי בדגש על השלטון המקומי במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל. נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים.  כל זאת, תוך שימוש אחראי ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו. ונבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית”.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’:  “מדינת ישראל צועדת קדימה. התכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהייטק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההייטק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו״..

מנכ”ל רשות החדשנות, דרור בין: “בינה מלאכותית היא מרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית, והפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה.”

ראש מפא”ת במשרד הביטחון תא”ל (מיל’) ד”ר דניאל גולד: “הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה”ל”.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: “כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות-המדע-והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל”ם נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית”

יו”ר ות”ת פרופ’ יוסי מקורי: “מל”ג-ות”ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו”ר ות”ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות”ת לתכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו”.

הפעימה השנייה מתמקדת בתחומים חדשים וביניהם:

• הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות

שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות יהיו נדבך מרכזי בפעימה השנייה, עם דגש על תהליכים תחרותיים שיתמכו בפרויקטים חדשניים במגזר הציבורי. פרויקטים אלו יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

• שימור ההובלה הישראלית בתחומי המחקר

במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית.

• הגדלת ההון האנושי בתעשייה 

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. אחד היעדים המרכזיים הוא פיתוח מסלול הכשרה ייעודי בצה”ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו”ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

• נגישות למידע ונתונים 

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו”פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו”פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית.

• עידוד מיזמים משני מציאות בהייטק 

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר עשויים לשנות מציאות במגוון תחומים. המיזמים שיזכו להשקעה זו יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

בנוסף, ימשיך התהליך של קידום תחומים שכבר טופלו בפעימה הראשונה של התכנית, לרבות:

• הגדלת עתודות הסגל האקדמי באמצעות תכנית מלגות לתארים מתקדמים, שתסייע להגדיל את מספר הסטודנטים החוקרים בבינה מלאכותית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחום.

• המשך עבודה על רגולציה, אתיקה ושיתופי פעולה בינלאומיים – פעימה זו תתמקד גם בפיתוח כלים רגולטוריים שיבטיחו שימוש אתי ונכון בבינה מלאכותית. כמו כן, יינתן דגש על חיזוק קשרי החוץ ושיתופי הפעולה עם מדינות נוספות ועם גופי מחקר ותעשייה בינלאומיים.

זיו קציר, מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית: “הדגיש כי הפעימה השנייה של התכנית מהווה שלב קריטי בשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, מדובר ביוזמה אסטרטגית רחבת היקף המשלבת כוחות ומשאבים בין גופים ממשלתיים שונים, תעשיות מובילות וגופי מחקר אקדמיים. שיתוף פעולה זה יאפשר לישראל לא רק לשמור על יתרונותיה התחרותיים בשוק הגלובלי, אלא גם להעצים את יכולותיה בתחומים קריטיים כמו חדשנות טכנולוגית, פיתוח כלים מתקדמים ותשתיות מחקר חזקות. קציר הוסיף כי המהלך מבוסס על היתרונות הייחודיים של ישראל – בהם ההון האנושי, היכולות היזמיות והגישה המתקדמת למחקר ופיתוח, וכי אלו ישמשו כמנוף ליצירת ערך רב לכלכלה הישראלית ולעתיד תחום הבינה המלאכותית בארץ”.

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים: “אני שמח לברך על הפעימה השניה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. התכנית, שתצא לפועל בשנים הקרובות, כוללת רכיבים אסטרטגיים כמו מכון מחקר לבינה מלאכותית שישלב חוקרים מהאקדמיה ומהתעשיה, השקעה בהון אנושי באקדמיה, בצבא ובתעשיה וטיוב המגזר הציבורי באמצעות כלי בינה מלאכותית. יישום רכיבים אלו יחזקו את ההובלה העולמית של ישראל במו”פ ויעודדו את הצמיחה ואת הכלכלה בתקופה מורכבת זו”.

ד”ר אלון סטופל, יו״ר רשות החדשנות: ״הבינה המלאכותית  הינה טכנולוגיה משבשת המפציעה אחת למספר עשורים שאת השפעתה מתחילים רק להבין. הטכנולוגיה תשפיע על אופנים רבים בהם אנו חיים, מתנהלים, מבצעים את עבודתנו ומקבילים החלטות.

מובילות טכנולוגית בישראל תשמר ותחזק את מעמדה של ישראל בשוק הטכנולוגי, ביכולתיה הביטחוניות ובחוסן בלאומי. הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית הינה אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית ומבטאת בין השאר, יחד עם מהלכים משלימים, את החשיבות שנותנת מדינת ישראל לתחום זה״.