הממשלה אישרה: חבילת "בוסט" להייטק הישראלי

רשות החדשנות תשיק חבילת תכניות להאצה ולחיזוק ההייטק הישראלי

בתום עבודה מאומצת של אגף תקציבים במשרד האוצר ורשות החדשנות הוחלט על שורה של מהלכים לחיזוק ההייטק הישראלי. בין התכניות שתשיק הרשות:

• השקת קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בסבבי הפרה סיד, הסיד וה- A תוך התמקדות בסטארטאפים עם זמינות הון פרטי נמוכה, בעלי עומק טכנולוגי וחדשנות פורצת דרך
• השקת קרן יוזמה 2.0 לעידוד השקעות של גופים מוסדיים ישראליים (במודל Fund of funds) בקרנות הון סיכון ישראליות בכ 4 מיליארד שקל של השקעות משותפות ל 5 שנים
• קול קורא להקמת חממות חדשות – חממות אלו יהיו גופי השקעה חדשים אשר יכללו גם משקיעים בינלאומיים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להנבטת סטרטאפים (Venture Creation) בתחומי הדיפטק.

אלה יצטרפו לתכניות שכבר הושקו בתקופה האחרונה: ערוץ מהיר שימשיך לפעול, הקמה של מועדוני אנג’לים, הקמת תשעה מרכזי חדשנות אזוריים-תמטיים בפריסה ארצית, הכפלת המענק לשלב הרעיון (קרן תנופה) ועוד.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: “אתגרי הביטחון דורשים מאיתנו התכנסות תקציבית, אך אנחנו נחושים להשקיע במנועי הצמיחה. ההייטק הישראלי הוא הקטר של המשק ומוביל את הכלכלה הישראלית ואנחנו נותנים לו בדיוק את הבוסט שהוא צריך בתקופה הזו. התוכנית שאנו משיקים היום תאפשר הזרמת מימון ישירה לחברות הייטק צעירות עם  Runway  קצר ואף תספק הגדלה משמעותית יותר של כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות על ידי מתן תמריצים לגופים המוסדיים. כל אלו יאפשרו הרחבה של זמינות ההון לענף וחיזוק היציבות שלו על ידי הגדלת משקל ההון המקומי. בנוסף, אנחנו פועלים לגוון את ענף ההייטק על ידי תמיכה ישירה בחברות דיפטק עם חדשנות פורצת דרך. לצד תכניות אלו, אנחנו משיקים תוכנית להשבת מוחות, ע״י מענקי מחקר לחוקרים ישראלים מצטיינים. התוכנית תאפשר לנו להפוך את המשבר הנוכחי להזדמנות בתקופת מלחמה. אני מאמין בהייטק הישראלי, באנשי ההייטק הישראלי ובטוח שהסטארט-אפ ניישן ימשיך להיות מהמובילים בעולם.”

שר החדשנות מדע וטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״ההחלטה היא בשורה ענקית להייטק הישראלי! בתחילת המלחמה הבטחנו שהשקעות חדשות בתמיכה ממשלתית תגדלנה כדי להתניע את קטר הצמיחה של המשק הישראלי. הבטחנו – ואנחנו מקיימים. ההחלטה על הגדלת תקציב רשות החדשנות, שמטרתה עידוד השקעות בהייטק הישראלי חיונית ביתר שאת והיא מסר לתעשייה הישראלית ולמשקיעים הזרים בעולם כולו״.

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “אין לנו תכנית עסקית אחרת למשק הישראלי! ההייטק הוא משאב הטבע שלנו ואנו נחושים לעשות כל שנדרש על מנת להבטיח את עוצמתו: היכולת של הכלכלה הישראלית לצאת המשבר תלויה במידה רבה בכך שיפתחו כאן עוד סטרטאפים, חברות ההייטק ימשיכו לצמוח ולמכור, חברות ימשיכו לגייס השקעות וכי הבסיס האיתן של הכלכלה הישראלית ימשיך להוות עבורה גב ומקפצה גם בעתיד. לאורך השנים הכלכלה הישראלית התבססה בצורה דרמטית על מנוע הצמיחה הזה וזה מהווה גם יתרון וגם חיסרון עבורה: אם ההייטק צומח המדינה צומחת ואם ההייטק יצטמצם גם הכלכלה הישראלית כולה תלך בעקבותיו. ההחלטה שהתקבלה הבוקר לצאת לתכנית הבוסט הזאת היא בגדר החלטה אסטרטגית אשר תישא פרי גם עשור קדימה. אנו מזהים שני אתגרים מרכזיים להייטק כיום: הראשונה, ירידה עקבית בכמות הסטארטאפים החדשים שנפתחים מדי שנה בישראל וירידה בגיוון שלהם (התמקדות בעולמות התוכנה) והשנייה, ירידה חדה בהשקעות ברבעונים האחרונים והתלות הגבוהה של ההשקעות בהון זר. חבילת התכניות שאנחנו משיקים היום תיתן מענה משמעותי לשני האתגרים הללו ותסייע להייטק הישראלי לצאת חזק יותר מהמשבר הנוכחי, כפי שקרה בכל המשברים הקודמים.”

הרשות החלה ותמשיך, להשיק באופן משולב סדרה של מהלכים אשר ייתנו מענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי על מנת להבטיח את התעצמותו וחיזוק התחרותיות שלו אל מול HUBS אחרים של חדשנות בעולם, המסלולים שיושקו יחליפו חלק מהתכניות הקיימות של רשות החדשנות ובכל מסלול יינתן מענה לאתגר אחר הניצב בפני תעשיית ההייטק הישראלית.

על רקע אתגרי התקופה,  רשות החדשנות בשיתוף פעולה עם אגף תקציבים משיקה חבילת תוכניות חדשות ומותאמות אשר יתנו מענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי בדגש על יצירת התנאים שיאפשרו הנבטת יותר סטארטאפים חדשים תוך גיוונו של ההייטק, שינוי מגמת הירידה בהשקעות פרטיות וצמצום התלות במשקיעים זרים. זאת על מנת להבטיח את המשך צמיחת הענף המשמעותי למשק הישראלי וחיזוק התחרותיות שלו מול מרכזי חדשנות עולמיים.

החידושים העיקריים בתוכניות הרשות שיחליפו חלק ממסלולי ההשקעה הקיימים ויתנו מענה לאתגרי תעשיית ההייטק הישראלית.

העקרונות המנחים לתוכניות ההשקעה החדשות של רשות החדשנות

שנת 2023 הייתה רוויות תהפוכות ואירועים כתוצאה משילוב של גורמים עולמיים וגורמים מקומיים. בזירה העולמית ניתן למנות בעיקר את המשך מלחמת רוסיה-אוקראינה והשפעתה על מחירי האנרגיה והאינפלציה, וכן שינויים מאקרו כלכליים בסביבת הריבית. בישראל עצמה, תקופה ארוכה של חוסר וודאות כתוצאה מחוסר יציבות פוליטית לאחריה תקופה של חוסר יציבות ביטחונית החל מהשבעה באוקטובר אשר נמשכת עד היום.

במקביל לכך, בהמשך לעבודת עומק שנעשתה ברשות, זוהתה בשנים האחרונות בהייטק הישראלי מגמה של התרכזות ההשקעות בתחומים מועטים ומיעוט של משקיעים מתמחים בתחומים שאינם ICT (תוכנה, סייבר, פינטק וכו’), האירועים אשר הוזכרו לעיל, במקביל למגמות ארוכות הטווח הקיימות, הובילו לכך שההייטק הישראלי ניצב כיום אל מול מספר אתגרים מרכזיים:

אתגרי כמות וגיוון החברות:

1. ירידה מתמשכת במספר הסטארטאפים החדשים הקמים בכל שנה
2. ריכוז הולך וגובר של השקעות בחברות בתחום התוכנה, וצמצום השקעות בתחומי טכנולוגיה עמוקה
3. עליה בשיעור רישום חברות ישראליות בחו”ל

אתגרי ההשקעות:

1. ירידה בהשקעות הון סיכון בישראל
2. תלות משמעותית בהון זר המהווה כ-80% מכלל הון הסיכון בישראל

רשימת אתגרים זו אינה עומדת בפני עצמה ולמעשה היא מאפיינת השקעות הון סיכון ברחבי העולם. בקצרה, המצב הוא תולדה של כשלי שוק מרכזיים בתחום השקעות ההון סיכון בשווקי הון לא משוכללים המתבססים על פערי ידע בנוגע לאיכות החברות בין יזמים/ות ומשקיעים/ות. בישראל המצב מועצם על ידי שני גורמים: תלות גבוהה בהון זר להשקעות בסטארטאפים, בעיקר הון אמריקאי, והשני הוא היעדר מדיניות סדורה של ניהול סיכונים. הסתמכות גבוהה על הון זר מובילה לכך שבמקרה של משבר גלובלי ישראל צפויה לחוות צמצום מהיר וגבוה יותר בהשקעות, זאת ביחס לנעשה בארה”ב.^[1]

כפי שניתן לראות בגרף מטה, התנודתיות של ההשקעות בסטארטאפים בישראל בהשוואה להאבים הגדולים בארה”ב, סן-פרנסיסקו, ניו-יורק ובוסטון, גבוהה יותר.^[2] תנודתיות זו מוסברת בין היתר בכך שרוב ההשקעות בישראל מגיעות ממשקיעים זרים שבעיתות משבר מצמצמים השקעות, וכמו כן, הגודל של השוק הופך אותו לרגיש יותר לתנודות בהשקעות. כך, סך ההשקעות הידועות בישראל בשנת 2023 עומדות על כ-7 מיליארד דולר. נתון זה מהווה רק כ-15%-10% מסך ההשקעות בהאבים הגדולים בארה”ב, סן פרנסיסקו וניו-יורק ופחות משליש מסך ההשקעות בבוסטון.

במסגרת המהלך יושקו הקרנות הבאות –

קרנות שיתנו מענה לאתגרי כמות וגיוון החברות:

1. הקמת קרן ההזנק בהיקף של כ-500 מיליון ש”ח בשנה –

הקרן נועדה לסייע בהקמה ומימון סבבי גיוס הון סיכון לחברות דיפ-טק בכל שלבי ההנבטה משלב הרעיון ועד צמיחה, בסנכרון עם השוק. הקרן תכוון את פעילותה לשלבי הפיתוח המוקדמים בתחומים עתירי מו”פ, בעלי סיכון גבוה הקיימת בהם בעיית זמינות הון פרטי. במסגרת הקרן החדשה רשות החדשנות תשתתף בכל סבבי ההשקעה משלב הפרה-סיד, דרך סיד ועד סבב גיוס A, בהשקעה משותפת עם משקיעי הון סיכון או משקיעים פרטיים, זאת על מנת להוריד סיכון למשקיעים ולעודד את מימוש ההשקעה. יש להדגיש כי החברה תוכל להגיש בקשת מימון לקרן ההזנק הן עם הסכם השקעה חתום עם משקיע, או ללא הסכם השקעה. חברות שיאושרו ללא הסכם השקעה, יקבלו מסגרת זמן של מספר חודשים לאחר אישור מימון הרשות לגייס את המימון המשלים הנדרש בשוק הפרטי.

המטרה היא לדאוג למימון רובסטי המתאים לשלב החברה, שיאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה לגיוס הון (בניגוד לסבבים קטנים מדי שלא מקדמים מספיק את החברה).

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים:

• מסלול פרה סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ₪.
• מסלול סיד – מענק רשות החדשנות בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 10 מיליון ₪.
• מסלול round A – מענק רשות החדשנות בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ₪, ותקרת תקציב של 50 מיליון ₪.
• לחברות שבהם היזמים מאוכלוסייה בתת-ייצוג או שעיקר פעילותן באזורי עדיפות א’ יינתן במסלולים השונים מענק מוגדל.

2. עדכון קרן תנופה – הקרן מעניקה בכל שנה לכ-100 מיזמים עם רעיונות פורצי דרך, מענק של 200,000 ש”ח שמטרתו קידום הרעיון, בניית אב טיפוס ראשוני, וקידומו לקראת שלב הוכחת ההתכנות (POC) וגיוס הון ראשוני. בניגוד למסלולים אחרים ברשות, לקרן תנופה ניתן גם לגשת כיזמים עצמאיים, בטרם הקמת חברה. במסגרת המסלול החדש, הורחב המענק המוצע מסכום של 100,000 ש”ח שניתן להגיש פעמיים ל-2 תקופות, לתקציב של 250,000 ש”ח בפעימה אחת, בשיעור מענק של 80% (200,000 ש”ח). כמו כן התעדכן תהליך הבדיקה וחל פישוט בהליך ההגשה.

3. הקמת מרכזי חדשנות ברחבי הארץ – הקמת  9 מרכזי חדשנות בפריסה ארצית מצפון עד דרום. במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם תעסוקת הייטק באזור. בין היתר , נבחרו מרכזים חדשים בגליל העליון, באזור הכנרת והעמקים, בנגב, באילת ובעוטף עזה. המרכזים בחרו להתמקד בתחומי הייטק בהם קיים פוטנציאל עולמי רב, תוך כדי מינוף היתרונות היחסיים של האזור ושל ישראל כדוגמת טכנולוגיות חדשניות בחקלאות (אגטק), מזון (פודטק), אנרגיה מתחדשת, בניה ירוקה, טכנולוגיות מים, מענה לאתגרי שינוי האקלים והמדבור (קליימטק) ובריאות (הלת’טק).  סך ההשקעה במרכזי החדשנות המשותפת לרשות החדשנות ולמספר משרדי ממשלה השותפים בתכנית, יעמוד על כ-100 מיליון ש”ח, לתקופה של 5 שנים.

4. קרן החממות  – במודל השקעה חדש להקמה של גופי השקעה חדשים מבוססי Venture Creation. לקרן שתוקם, אליה יתפרסם קול קורא בו יוכלו להשתתף גם גופים בינלאומיים, בחודשים הקרובים, שתי מטרות עיקריות: ראשית, לקדם הקמה של חברות חדשות בתחומי ה-Deep-Tech מבוססות מחקר וידע עמוק, בעלי פוטנציאל עסקי משמעותי. שנית, לסייע ביצירת גופי Venture Creation חדשים וגדולים בישראל , בשותפות של גופים פיננסיים משמעותיים ברמה הבינלאומית, אשר יפתחו ויקימו חברות בתחומי ה-Deep-Tech שיוכלו לגדול ולהתפתח בצורה עצמאית תוך גיוס ההון הנדרש לגדילת החברות בתחומים אלו. הגופים שיזכו בהליך התחרותית, יזכו  להשתתפות משמעותית, בסך של עד 40 מיליון ש”ח (כ-10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בהוצאות התפעול של החממה והקמת מעבדה מרכזית לשימוש החברות שיונבטו בה.  מעבר לכך, החברות אשר תוקמנה על ידי גופים אלו תוכלנה גם לקבל מימון ישיר במסגרת קרן ההזנק שתוארה לעיל, לאורך חיי החברה, ובצורה תחרותית מול שאר החברות שייגשו לבקשת ההשקעה.  ההערכה היא, כי הגופים הללו שיקומו כחלק מהמכרז ייצרו עשרות חברות חדשות בישראל, וימשיכו את פעילותם כגופי השקעה משמעותיים להקמת חברות חדשות בישראל גם לאחר סיום הזיכיון.

קרנות שיתנו מענה לאתגרי ההשקעות:

1. קרן יוזמה 2.0 – הקמת “קרן יוזמה” להשקעה צד בצד עם מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות במטרה להרחיב את זמינות המימון לשוק הון הסיכון הישראלי בשנים הקרובות ולהגדיל את משקל ההון המקומי ואת היציבות בו.

מטרת הקרן היא להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי מתוך מטרה לצמצם את התלות בהון הזר ובכך להגדיל את יציבות שוק הון הסיכון הישראלי, בדגש על תקופות משבר. התוכנית צפויה להזרים כמיליארד דולר לקרנות הון סיכון ישראליות בשנים 2024-2026. יודגש כי, השקעות המוסדיים ינוהלו על-ידם בצורה אוטונומית, ללא התערבות ממשלתית, מלבד אישור מקדמי שינתן לקרנות הון סיכון ישראליות.

השקעות קרן יוזמה 2.0 צפויות להתקיים בשתי פעימות של הקצאת התחייבות השקעה מצד המדינה למשקיעים המוסדיים ביחס של 0.3 דולר ממשלתי לכל 1 דולר מוסדי. הפעימה הראשונה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 700 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון השלישי של 2024 והפעימה השנייה בסך השקעה מוסדי וממשלתי של 300 מיליון דולר צפויה להתחיל ברבעון הראשון של 2026. כך, התמריץ הממשלתי צפוי להיות לעמוד על למעלה מ- 800 מיליון ₪.

מבנה התמריץ הממשלתי יוצר מינוף כפול. ראשית, הוא מתמרץ את המוסדיים להיכנס לשוק ההון הסיכון על מתן מאצ’ינג ממשלתי ותוספת תשואה על הכסף הממשלתי, ושנית הוא מצמצם את אי הוודאות בתהליך הקמת קרנות הון סיכון  וגיוס הכספים שלהן, מכיוון שמייצר עבורן משקיעי עוגן משמעותיים בדמות המוסדיים יחד עם המדינה, ובכך מתמרץ כניסת משקיעים פרטיים נוספים לקרנות. הערכת המינוף הכפול מגיעה לכ-3 מיליארד דולר.

2. מועדוני אנג’לים – הרשות תממן עד שלושה מועדוני משקיעים פרטיים (אנג’לים), אשר יפעלו ליצירת פלטפורמות למשקיעים פרטיים להתאגד יחד, לסנכרן השקעות מצרפיות במיזמים טכנולוגיים בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה בשלביהם הראשוניים, להעניק להם תמיכה וערך מוסף של ידע עסקי וניהולי. בנוסף יסייעו המועדונים למשקיעים בצדדים המשפטיים והפיננסיים הנדרשים, כולל היכרות עם חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע שאושר ביולי האחרון, ואשר כולל הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים בחברות הזנק, וכן בהגשות למסלולי רשות החדשנות או בחינת השקעת המימון הפרטי הנדרש בחברות שיאושרו על ידיה. סך ההשקעה בתכנית כ-9 מליון ש”ח ל-3 שנים. המועדונים שיוקמו במסגרת התכנית מיועדים למשוך משקיעים פרטיים מהארץ ומהעולם ולאפשר להם להתאגד ולהשקיע בסטארטאפים ישראלים בעלי עומק טכנולוגי בשלבי הפרה-סיד והסיד, בין היתר תוך מינוף התמיכה לחברות הניתנת בקרן ההזנק.

3. חוק תעשיות עתירות ידע – החוק שאושר ביולי 2023  מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות בשלבי הפרה-סיד והסיד במטרה להגדיל את חלקם של משקיעים ישראלים בענף ההייטק, הטבות לחברות ישראליות שרוכשות חברות אחרות, והטבות לחברות ישראליות המקבלות מימון מגופים זרים. חלקו הראשון של החוק מעניק הטבה המאפשרת למשקיע שביצע השקעה בחברת המו”פ לקבל זיכוי ממס וכך לדחות חלק מתשלומי המס שלו כך שישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה. החלק השני מעניק הטבה המאפשרת למשקיעים שמכרו מניות של חברת מו”פ ישראלית לא לשלם מס במועד המכירה על רווח ההון או האקזיט אלא להשקיע בחברת ישראלית אחרת במהלך 12 החודשים מהמועד בו נמכרו המניות. החלק השלישי מעניק הטבות מס לחברות הייטק ישראליות הרוכשות חברות טכנולוגיה אחרות. חברות אלו יוכלו לנכות את סכום הרכישה מההכנסות הטכנולוגיות המועדפות וכך לשלם פחות מס. כלומר, ההשקעה שלהן תוכר כהוצאה לצורכי מס. הרציונל הוא עידוד חברות ישראליות לגדול ולצמוח בישראל ולא למכור את פעילותן או להתמזג עם חברות בינלאומיות.

בנוסף לכל האמור לעיל, ימשיך לפעול המסלול שהושק בחודשים האחרונים כדי לסייע לסטארטאפים שנקלעו למצוקה מימונית עקב המלחמה: המשך פעילות הערוץ המהיר

הערוץ המהיר החל לפעול פחות מחודש מתחילת מלחמת “חרבות ברזל” במטרה לסייע לחברות הייטק בשלבים מוקדמים בעלות יתרת מזומנים המספיקות לפחות משישה חודשים (Runway) ובעלות נכסים טכנולוגיים ו/או עסקיים משמעותיים לצלוח את המלחמה עד שיוכלו לצאת לסבב גיוס מלא. עד כה חולקו במסגרת הערוץ כ-200 מיליון ש”ח לכ-120 חברות, ועד סוף פעילותו במרץ 2024 צפויים להיות מחולקים 200 מיליון ש”ח נוספים.

כל זה מצטרף לתכניות הלאומיות לבינה מלאכותית, ביו-קונברג’נס ומחשוב קוואנטי אשר תקציבן לא נפגע ומיועדות להכין את האב החדשנות הישראלי לגלי הטכנולוגיה הבאים.

---

^[1] טענה זו נתמכת גם על ידי מגוון מאמרים אקדמיים כגון:

Bernstein, Shai, Josh Lerner, and Filippo Mezzanotti. “Private Equity and Portfolio Companies: Lessons from the Global Financial Crisis.” Journal of Applied Corporate Finance Vol. 32, 3 (2020);

Bernstein, Shai, Xavier Giroud, and Richard Townsend. “The Impact of Venture Capital Monitoring.” The Journal of Finance (2015)

Chen, Henry, Paul Gompers, Anna Kovner, and Josh Lerner. “Buy local? The geography of

venture capital.” Journal of Urban Economics (2010).

Bai, Jessica, et al. Public entrepreneurial finance around the globe. National Bureau of Economic Research, 2021.

^[2] נתוני ההשקעות בישראל מבוססים על מסד הנתונים של IVC, וכוללים את כלל ההשקעות הידועות ביום 4.1.2024. סך ההשקעות בהאבים האמריקאים בשנת 2023 חושב כאקסטרפולציה של סך ההשקעות בשלושת הרבעונים הראשונים מתוך מאגר הנתונים של CrunchBase.