במסגרת תכנית חלל אושרו 18.5 מיליון ₪ ל11 חברות שיפתחו מוצרים חדשניים

במסגרת התכנית שיזמה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות אושרו 18.5 מיליון ₪ ל 11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "מברכת ושמחה על היוזמה החשובה של סוכנות החלל הישראלית שבמשרדי לקידום פיתוחים אזרחיים בתחום החלל. תחום החלל העולמי עובר מהפכה של ממש. השוק הכפיל את גודלו בעשור החולף וצפוי לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות. למדינת ישראל יתרונות  מוכרים בתחום החלל אבל בעיקר בעולמות הביטחוניים. לכן עלינו כעת להשכיל ולקדם גם את התחום האזרחי של החלל ולחברו לתעשיית ההייטק הישראלית וזה מה שהתכנית זו של סוכנות החלל בדיוק עושה. התכנית תביא לחיזוק וקידום 11 חברות טכנולוגיות מתחומי התקשורת הלוויינית, הנעה רקטית, סנסורים שיתרמו להתמודדות עם שינוי האקלים, כריית מחצבים, חקלאות ועוד. תחום החלל נמצא בתנופה ונוגע בכל תחומי חיינו - והתכנית הזו היא חלק מתהליך חשוב של העצמת תעשיה זו."

תא"ל (מיל) אורי אורון. מנהל סוכנות החלל הישראלית, במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה: "תעשיית החלל העולמית נמצאת בנקודת צמיחה חסרת תקדים, המסלול מאפשר כניסת שחקנים חדשים לתחום בישראל, וכן חיזוק חברות קיימות, תוך מינוף יכולות טכנולוגיות בתחום החלל הקיימת בישראל. שילוב זה מהווה  מנוע צמיחה כלכלי וחברתי".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: " פיתוח תעשיית החלל בישראל מהווה מנוף לצמיחה כלכלית וחברתית. השקעה בתחום החלל ממנפת חוזקות קיימות ובכך נוצרת הלימה בין התחומים הצומחים בתחום ליכולות הישראליות- AI, סייבר וחישה מרחוק. תמיכת רשות החדשנות וסוכנות החלל הישראלית, ניתנת רק לאחר הערכה מקצועית מקיפה של הפרויקט ומהווה תו איכות לחברות בתעשייה ומקלה עליהן לגייס משקיעים בהמשך הדרך". סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות מקדמות בשיתוף פעולה מסלול תמיכה בתחום החלל המעודד מחקר ופיתוח למציאת פתרונות טכנולוגיים חדשניים ומוצרים מתקדמים בתחומי החלל, הכולל גם שימוש בסביבת חלל או תוך קליטת, עיבוד וניתוח נתונים מהחלל.  במסגרת המסלול, שכבר קיים משנת 2012, בוצעו כבר כ-62 תכניות מו"פ שזכו למענקים של כ- 160 מלש"ח.

מטרת המסלול הינה לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל, לעודד צמיחת חברות הזנק בתחומי טכנולוגיות החלל, לעודד שימוש בטכנולוגיות קיימות לצורך שימוש בסביבת חלל, לצמצם פערי ידע מול הנעשה בשווקי החלל בעולם ושיפור כושר התחרות של התעשייה בישראל ולהגביר את השימוש של התעשייה הישראלית בידע מדעי בתחומי טכנולוגיות החלל.

המסלול מאפשר עיסוק במו"פ ארוך טווח לפיתוח מוצרים עתידיים וטכנולוגיות חדשניות המקנים לחברה יתרון תחרותי, מאפשרים חדירה לשווקים חדשים ומחזקים את הצמיחה הכללית במשק הישראלי.
המסלול מציע השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות. חברה נתמכת תחזיר לרשות החדשנות את המימון שקיבלה על ידי תשלום תמלוגים ממכירות, רק אם המיזם הצליח להגיע לשלב המסחור.
הקריטריונים לפיהם בוצעה הערכת החברות הינם: 

  • המוצר והטכנולוגיה –מידת החדשנות הטכנולוגית, העומק הטכנולוגי, ייחודיות, חסמים טכנולוגיים בפני מתחרים, קיומה של תכנית עבודה מגובשת להשגת יעדי התכנית וההישגים הצפויים בתום התכנית.
  • צוות המו"פ - יכולות צוות המו"פ העומדות לרשות מגיש הבקשה לשם השגת יעדי התכנית.
  • תכנית עסקית – קיום מודל עסקי מגובש למימוש הפוטנציאל הגלום במוצר.
  • השוק המקומי והשוק העולמי - גודל השוק וקצב צמיחתו, נתח השוק הצפוי למוצר בתחום החלל, יתרונות המוצר ומחירו בהשוואה למתחרים.
  • שוק החלל המקומי והעולמי- גודל השוק וקצב צמיחתו, נתח השוק הצפוי למוצר בתחום החלל, יתרונות המוצר ומחירו בהשוואה למוצרים מתחרים. 

החברות הזוכות הינם:

  1. אייכה מערכות תקשורת בע"מ- החברה חוקרת מערכת מתקדמת לתקשורת אש"ד(אינטרנט של דברים) על גבי לווין. במסגרת המחקר אייכה מפתחת שיטת תקשורת מתקדמת המאפשר להעביר כמות גדולה של הודעות מרשתות IOT דרך לווייני LEO, באופן המאפשר להעביר יותר הודעות ברוחב סרט נתון. ברשתות אלו רוחב הסרט מוגבל ולכן ישנה חשיבות גדולה להגדלת הקיבול. בנוסף אייכה מפתחת טכנולוגיות שיאפשרו בעתיד לספק מסופי תקשורת קטנים וזולים שיעבדו עם רשתות ה LEO, טכנולוגיה פורצת דרך זו תאפשר לספק תקשורת רציפה למכוניות אוטונומיות, כדי לאפשר קישור גם במקרים שאין כיסוי סלולרי זמין ועל ידי כך לאפשר למכוניות אוטונומיות לנסוע במקומות שאינן מכוסים בתקשורת קרקעית.
  2. חברת פקסיס בע"מ-  פרויקט SpaceSiC  בחברת פקסיס הינו פרויקט תלת שנתי שעסק בפיתוח חומר קרמי ייעודי שיטות לייצור מבנים וגופים מורכבים/תלת ממדים מסיליקון קרביד ליישומי לווינות וחלל. חומרים קרמיים ובפרט סיליקון קרביד, מאופיינים בשילוב של תכונות אופטימלית לעבודה בתנאי חלל על פני חומרים אחרים שנמצאים כיום בשימוש. התכונות וההרכב הייעודי של סיליקון הקרביד שפותח בפקסיס כולל: צפיפות נמוכה משולבת חוזק גבוה ביותר, הולכת חום גבוהה משולבת בהתפשטות חום נמוכה מאוד, שהותאמו לעמידות בתנאי סביבה קיצוניים האופייניים לחלל ומקנים לחומר יציבות תרמו – מכנית יוצאת דופן. כחלק מהפרויקט, פותחו שיטות ותהליכי ייצור תומכים ע"ב טכנולוגיות ותשתיות ייצור קיימות, כך שבאמצעותם ניתן יהיה לייצר גופים מורכבים תלת ממדיים צורניים ודקי דופן, המתאימים לחלקי מבנה ללוויין, לבסיס מראת ללוויין, בכל גודל וגאומטריה שתידרש.

                                                                                                                                        

 

 

 

 

  1. טרא ספייס לאב- עסקה בפיתוח מטע"ד סורק חללי ייעודי בעל מחוש אינפרא-אדום מולטי-ספקטראלי. הפוד הייחודי שפותח מותקן על גבי ננו-לוויינים (6U  ומעלה) ללא צורך בשינויים מהותיים במרכב הלוויין (Hosted Payload),מאפשר סריקת שטח מולטיספקטראלית בתחום ה-IR וביצוע עיבוד נתונים בזמן אמת בחלל. שילוב של זמן חזרה מהיר, שימוש ברזולוציה מרחבית גבוהה (מהמתחרים), יכולת עיבוד ותגובה בזמן אמת, בעלות נמוכה משמעותית מהווה אבן יסוד במערך ננו לוויינים. 
  2. אנ.אס.אל.קום בע"מ- החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לכיסוי קרקעי גלובאלי באמצעות קונסטלציות נאנו-לוויינים. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הדרישה לתקשורת גלובאלית בקבצים גבוהים המותאמת לצרכי הלקוחות. התוכנית תתמקד בפיתוח טכנולוגיות ליבה חדשניות אשר תאפשרנה פיתוח של מגוון פתרונות לטווח הארוך המתבססים על מטע"ד ואנטנות ייחודיות.טכנולוגיות הליבה שתפותחנה הן:
    1. חומרים מרוכבים בעלי התנהגות וביצועים זהים הן בתנאי כבידה והן בתנאי חוסר כבידה
    2. טכנולוגית אנטנה reflect array משולבת אלומות מרובות (multi beam) בתדרי Ka/K התומכת בפס רחב
    3. יכולת ניתוב בין לוויינים ובין נקודות בקרקע ללא (gateways​(channelizer.
  3. גורילה לינק- החברה חוקרת שיבוץ תקשורת לוויינית במערכות ללא ידע מוקדם
    חברת גורילה לינק, מפתחת מוצר המשלב בצורה פשוטה יכולות תקשורת לוויינית בפתרונות IoT המוצעים ללקוחות הקצה, ללא צורך בהתחייבות לרשת לוויינים מסוימת או ידע מוקדם בתקשורת לוויינית. הטכנולוגיה רותמת רשתות לווייניות רבות לצורך מתן כיסוי תקשורת לוויינית עולמי לפתרונות בתחום האינטרנט של הדברים (IoT) הממוקמים באזורים ללא כיסוי סלולרי או כגיבוי במקרים בהם אין רשת סלולרית יציבה. הפיתוח מספק פלטפורמה שתאפשר ליצרני IoT ולמשתמשי הקצה, להתחבר לרשת לוויינית בצורה פשוטה ומהירה ללא צורך בגיוס מהנדסים מקצועיים וללא התחייבות לרשת לוויין מסוימת. הפיתוח יאפשר הטמעה מהירה וזולה שבסופו תספק תקשורת אינטרנט יציבה מכל מקום ובכל זמן.
     

                                                                                                                              

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. גריןאוניקס בע״מ- החברה חקרה גידול בחלליות של מזון-על טרי לאסטרונאוטים במסעות חלל עמוקים (Deep Space). אחד האילוצים המרכזיים שאיתם מתמודדת NASA היא מציאת דרכים ושיטות הזנה, לשמירת בריאות האסטרונאוטים בטיסות חלל ארוכות טווח. למשל: במשלחות מאוישות למאדים שזמן הטיסה הממוצע עומד על 9 חודשים לכיוון. לכן יצאהNASA  בקריאה לפתרונות הזנה למסעות חלל אוטונומיים באורך של 3 שנים העומדות בדרישות ובאילוצי משימות חלל.  גריןאוניקס, פיתחה פתרון שיוכל לענות  על האתגרים ביצור ואספקה רציפה של ירקות-על בריאים שNASAבחרה כאופטימליים לחלל ואף יותר מכך, להישתלב כחלק ממערכת תמיכת החיים במסעות כאלו ע״ אספקה רצופה של חמצן טרי לנשימה וספיגת CO2  שנפלט ע״ נשימת האסטרונאוטים. השלב הראשון בתוכנית הוא שיגור למעבורת החלל (ISS) מערכת גידול אוטומטית מוקטנת לבדיקת קצב הגידול ואיכות התוצרת בתנאי חוסר כבידה כולל פתרונות חדשניים לצריכת הירק הטרי ללא בישול או עיבוד בתנאי טיסת חלל.             

                                                                                                       

 
 
 
 
 
 
 
    1. הליוס (HELIOS) - הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח. הטכנולוגיה של הליוס תפיק חמצן על פני הירח, באמצעות כור המוזן בחול הירח ומבצע תהליך המפיק מהאדמה חמצן וסוגי מתכות שונות. התהליך אינו דורש חומרים מתכלים שהובאו מכדור הארץ ולכן מאפשר למושבות "לחיות מהאדמה" בבסיסי קבע מרוחקים מכדור הארץ. החמצן נחוץ לצריכת חמצן אנושית לנשימה, אך מרביתו ישמש לשיגור ותנועה של כלי רכב בחלל, מאחר וחמצן דרוש לתהליך הבעירה. הטכנולוגיה המהפכנית שמפתחת  הליוס היא הפקת החמצן הנדרש מחול הירח ללא צורך בחומרי גלם מתכלים מכדור הארץ, ובכך לחסוך את העלויות ולאפשר שינוע של מטען גדול יותר על חשבון החמצן. הפקת חמצן על הירח תתמוך לא רק בנוכחות אנושית קבועה על הירח, כמו בתוכניות ארטמיס והלונר גייטוויי, אלא גם במשימות לחלל העמוק – כמו במשימות מאוישות למאדים. מאחר שכוח הכבידה של כדור הארץ חזק בהרבה מזה של הירח, צריך פי 25 יותר אנרגיה כדי לשנע חמצן מכדור הארץ לחלל הקרוב מאשר לעשות זאת מהירח. למעשה, יהיה זול יותר לתדלק סטארשיפ בחמצן מהירח מאשר בחמצן מכדור הארץ, אפילו אם החללית מקיפה את כדור הארץ. התהליך העיקרי שהליוס מפתחת נקרא Molten Regolith Electrolysis, תוך שימוש בכור המוזן ברגוליט. הוא ממיס את הרגולית הירח ב-1600 מעלות צלזיוס ולאחר מכן, באמצעות אלקטרוליזה, מוציא חמצן שנאגר לשימוש. הליוס תשגר שלושה מטענים בקנה מידה קטן אל פני הירח עד שנת 2024, כדי להדגים את הטכנולוגיה ולחזור על התהליך למיטוב תחת סביבת ירח אמיתית.
       

     

     

     

     

     

     

    1. SCD- החברה עוסקת בפיתוח גלאי רחב-סרט VIS - Extended SWIR מרובה פיקסלים עבור מצלמה היפר-ספקטראלית לחלל. בפרויקט יפותח גלאי חדשני ופורץ דרך בפורמט גדול עם תגובה ספקטראלית רחבה וגבוהה בתחום ה- Visible + SWIR + Extended SWIR. גלאי Extended SWIR בעל פורמט גדול ותגובה רחבת סרט, נדרש עבור מגוון יישומים חלל כולל צילום כדור הארץ מהחלל כאשר רוצים לכסות שטח נרחב ברזולוציה גבוהה ע"י מספר גדול של פיקסלים, ובד בבד לקבל מידע היפר-ספקטראלי ברזולוציה גבוהה על מנת לזהות חומרים שונים בחישה פסיבית מרחוק. כך ניתן לזהות את ההבדל בין צמחיה טבעית לבין הסוואה, מינרליים שונים ביבשה, צפיפות חומרים שונים באטמוספירה (ארוסולים, אדי מים, וכו'), כתמי שמן וזיהומים בים, מחלות של צמחים ויערות, זיהוי של שרפות, נתונים על הקרקע לצורכי חקלאות (לחות, חומרים אורגניים, מליחות וכו'). מאחר ורמות האנרגיה (ויברציה, רוטציה) של מולקולות רבות הן בתחום ה- SWIR, ליישום של חישה היפר-ספקטראלית מרחוק יש ערך רב בתחום זה.תמונה של מפרץ חיפה והרי הגליל מגלאי אינפרא-אדום בתחום התרמי (MWIR), אשר מהווה בסיס לפיתוח הטכנולוגי החדש עבור יישום של חישה היפר-ספקטראלית מהחלל.
       

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    1. ספייס פלזמטיקס בע"מ- פיתוח מערכת הנעה חשמלית למיקרולוויינים-במסגרת פרויקט זה תפותח מערכת הנעה חשמלית ללוויינים קטנים מבוססת פלזמה בטכנולוגיית Hall Thruster בעלת מימדים והספק חשמלי הקטנים ביותר בשוק כיום. מערכת ההנעה תכלול מנוע חדשני בשם microHET המבוסס על פיתוחים ופטנטים פורצי דרך של היזם, דר' יגאל קרונהאוז, במסגרת עבודתו באקדמיה. החדשנות הטכנולוגית נוגעת לגאומטריה החדשה של ערוץ המנוע העושה שימוש בתעלה מתכתית צרה, כאשר עובי החתך ביציאה הוא 1 מ"מ בלבד. נפח התעלה הקטן מאפשר יינון הגז ויצירת פלזמה בספיקות גז ובהספק חשמלי קטנים במיוחד. המוצר עושה שימוש גם בידע הייחודי והחדשני הנוגע להצתת מנוע מסוג כזה. החדשנות הפונקציונלית של המוצר הסופי תתבטא בעובדה שמדובר מנוע הפועל בכ-20 וואט בלבד ומייצר דחף של 1 מילי-ניוטון ובעל מתקף כולל המתאים לכל סוגי המשימות הצפויות ללוויינים קטנים ובכך משפר את ביצועיהם בהיבטי שינוי מסלול, שמירת מסלול, De-orbit, ותמרוני חמיקה מפסולת חלל (collision avoidance).
       

     

     

     

     

         צילום של מנוע הmicroHET בפעולה בתא וואקום (ימין), צילום של אב טיפוס מנוע הmicroHET בקוטר 3 ס”מ (שמאל).

     

    1. ניורוקט – החברה עוסקת בפיתוח מערכת הנעה חללית לשלב עליון במשגר ולוויינים גדולים. מנועים רקטיים כימיים לשימושי חלל מבוססים כיום בעיקר על הידרזין, המשמש כחד-הודף, וחומרים מבוססי הידרזין המשמשים בהרכבי דו-הודף אנרגטיים. הידרזין הינו חומר רעיל ביותר. השימוש בו מייקר משמעותית את עלויות הפרויקט החללי ומסכן את העוסקים בו, ולכן תעשיית החלל מונעת לאתר הודפים חלופיים. הודפים חלופיים המפותחים היום כוללים בעיקר חד-הודפים המוגדרים בעלי "רעילות מופחתת", אשר ביצועיהם נמוכים מביצועי הדו-הודף של ניורוקט. מטרת הפרויקט היא שיפור והמשך הבשלת טכנולוגיות חומרים, תהליכים ובקרה למערכת הנעת הכוון והכנסה למסלול לשלב עליון במשגר לוויינים, מבוססת מנועים רקטיים מונעי דו-הודף ג'ל (Bi-propellant) "ירוק" – קרי, הודף אשר אינו רעיל. במסגרת הפרויקט יפותח מדגים מערכת הנעה בסיסי מבוססת דו-הודף ירוק בדחפים של N400 ו - N25. דו-ההודף הינו ייחודי ומקורו בעבודת פיתוח רבת שנים בטכניון ובחברת ניורוקט. המערכת מיועדת למערכות הנעה ראשיות למשגרים (בעיקר מערכות שלבים עליונים), ומערכות הנעה ללוויינים, חלליות ונחתות, שם נושאים כגון הורדת משקל, ביצועים ועלויות הינם משמעותיים ביותר.

     

     

     

     

     

     

    1. רמון ספייס- החברה הוקמה בניסיון לתת מענה על צורך אסטרטגי של ישראל בזמנו לבניית שבבים ללוויינים, מאחר וקיימות מגבלות רבות על יבוא שבבים לצורכי חלל, בעיקר מארה"ב. כיום מפתחת רמון ספייס את הדור הבא של שבבי החלל שיתמחה בעיבוד אותות ומידע שמקבלים לוויינים. למשל, בעת צילום תמונה, יוכלו שבבים אלה לעבד ולשפר את התמונה ואף לגלות בה עצמים או תכונות שהוגדרו מראש. לוויינים למטרות סביבה אזרחיות, כגון "ונוס" הישראלי הנבנה בתעשייה האווירית על ידי סוכנות החלל הישראלית, יוכלו בעתיד להשתמש בשבבים אלה לעיבוד המידע המגיע מצילומי שדות חקלאים, למשל, ולעבד את המידע בדבר השקיית שדות. במקום לשלוח את התמונה לכדור הארץ, יאפשר השבב המתקדם לעבד את המידע כבר ברגע שהתקבל בחלל ולהתגבר על מגבלות העברת נתונים רבים מדי מלוויינים לכדור הארץ. בהיבט המסחרי, השבבים שמפתחת רמון ספייס מתאימים גם ללווייני תקשורת כגון לווייני עמוס. לצד ההיבט המסחרי, לשבבי החלל של רמון ספייס מקום של כבוד גם במשימות חלל בין-לאומיות. בתחילת דצמבר 2014 שיגרה סוכנות החלל היפנית (JAXA) את חללית האיאבוסה 2 אל משימתה לחקור את אחד מאסטרואידי אפולו. האיאבוסה 2 נשאה על גביה שבב מחשב פרי תכנון של חברת רמון ספייס ושייצורו התבצע בחברת טאואר במגדל העמק.