דוח רשות החדשנות 2018-19: האתגר המשמעותי של ישראל הוא השקעה בטכנולוגיות עתידיות

דוח החדשנות לשנת 2018-19 סוקר את המגמות, התמורות ומאפייני החדשנות בישראל, מציג את האתגרים המשקיים בתחום החדשנות ומספק פתרונות להתמודדות איתם.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "״בעולם הכלכלי המאופיין בחדשנות טכנולוגית, מדינת ישראל היא שחקן מפתח. הדבר ניכר בכמות חברות ההזנק שבישראל ובמספר החברות הבינלאומיות המובילות הפועלות בישראל. על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בהייטק הישראלי האתגר המשמעותי הוא לפעול להעלאת מספר המועסקים בענפי הטכנולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט, שיסייע לצמיחה ולכלכלה הישראלית. כמו כן, על רקע העלייה החדה בהיקף החברות הבינלאומיות שמגיעות לישראל התורמות ליצירת אקוסיסטם מן הצד האחד, יש לפעול לתמרוץ סטרטאפים להמשיך ולגדול בארץ, תוך הקצאת משאבים, תמריצים וכוח אדם שיאפשר להם לפתח טכנולוגיות בעלות ערך גבוה ולשמר את היזמות בארץ״
 
אהרון אהרון,  מנכ"ל רשות החדשנות: "עלינו להכיר בעובדה שהמרוץ להובלה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית כבר החל. מדינת ישראל חייבת להדביק את הפער אל מול מדינות אחרות המשקיעות סכומי עתק בבניית תשתיות של בינה מלאכותית. בינה מלאכותית, והשינויים שהיא תביא איתה, הינן המפתח לצמיחה כלכלית בכל העולם. כדי שישראל תמשיך להוביל במרוץ הטכנולוגי העולמי נדרשת הקצאת מקורות ואסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית משותפת לממשלה, לאקדמיה ולתעשייה".
 
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה: ""על מנת להבטיח את ההישגים המרשימים של תעשיית ההייטק ואת השגשוג העתידי של הכלכלה הישראלית, מדינת ישראל צריכה להפוך מ-Startup Nation ל-Smart-Up Nation - משק טכנולוגי וחכם, שמוביל גם בפיתוח טכנולוגיות עתידיות וגם בהטמעה שלהן בכל תחומי החיים".
 
 דוח החדשנות לשנת 2018-19 סוקר את המגמות, התמורות ומאפייני החדשנות בישראל, מציג את האתגרים המשקיים בתחום החדשנות ומספק פתרונות להתמודדות איתם. 
עיקרי הדו"ח מצביעים על מספר סוגיות משמעותיות בעלות חשיבות מכרעת:
  1. השנים 2017-2018 היו שנים מצוינות בהייטק הישראלי. שהתבטאו במספר תחומים:
  • גידול מהיר בגיוסי הון – בעיקר בשלבי צמיחה.
  • התפתחות תחומים חדשים (בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, פינטק ותחבורה חכמה שבהן ניכרת הצמיחה המרבית), וצמיחה בפרמטרים הכלכליים ובראשם ייצוא ההייטק. 
  • מגמה של הסטת המימון הפרטי משלבי מוקדמים לשלבי צמיחה – מגמה עולמית שמשקפת שינוי בהעדפות המשקיעים. 
  1. שינויים גלובליים – ביניהם: רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר סין-ארה"ב והידוק הרגולציה על חברות טכנולוגיה באירופה. שינויים אלה מטילים צל של אי-ודאות גם על תעשיית ההייטק בישראל.
  2. החשיבות של בינה מלאכותית למשק הישראלי - התחרות העולמית על הובלה בטכנולוגיות עתידיות – ובפרט בבינה מלאכותית מתעצמת. ההובלה בבינה מלאכותית תהיה מנוף להתרחבות אקוסיסטם החדשנות בישראל לתחומים נוספים – כדוגמת רפואה מותאמת אישית. 
  3. רפואה מותאמת אישית – כהזדמנות לפיתוח אקוסיסטם של ביופארמה בישראל:גישת הרפואה המותאמת אישית הולכת ומתבססת בתעשיית הביופארמה העולמית, כאשר השילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית וביג דאטה (Big Data) משנה את כל תהליך פיתוח התרופות. מגמה זו מטשטשת את הגבולות בין תחום הביופארמה ה"קלאסי" ובין תחום טכנולוגיות המידע, והיא מייצרת הזדמנות לפריצה המיוחלת של תעשיית הביופארמה המקומית. התעשייה הישראלית נמצאת בעמדת זינוק מצוינת להובלה בתחום זה שכן היא נהנית מיתרונות גדולים במידע קליני וגנומי ייחודי ובמדע בסיסי מפותח. ההובלה בבינה מלאכותית היא חיונית למיצוי ההזדמנות לפיתוח התחום.
  4. חדירת חדשנות לכל תחומי המשק (From Startup Nation to Smart-up Nation)  - כדי להבטיח שהצלחת ההייטק תתורגם לצמיחה כלכלית כללית, לא די בפיתוח טכנולוגיות חדשניות – יש לחתור להטמעתן בכל ענפי המשק ובכל תחומי החיים. לשם כך ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם המוביל הן בפיתוח טכנולוגיות והן בהטמעתן. יש לסגור את הפער בין תעשיית ההייטק ובין חיי היום-יום בישראל כדי שכל אזרחי המדינה ירוויחו מההשקעה בחדשנות. לשם כך יש צורך בקידום רגולציה שמעודדת חדשנות במטרה להגביר את הממשקים בין תעשיית ההייטק ובין ענפים אחרים במשק. שיתוף הפעולה בין רשות החדשנות ובין יתר זרועות הממשלה הוא קריטי להשגת מטרות אלה – והוא אכן מצוי במוקד פעילותה של הרשות בשנה החולפת ובתכניותיה העתידיות.
  5. חדשנות טכנולוגית בפריפריה: תעשיית ההייטק בישראל פועלת ברובה באזור המרכז, בעוד שאזורי הפריפריה מתמחים בעיקר בייצור תעשייתי ובחקלאות.
    כ-75% מכלל המשרות בענפי ההיי-טק בישראל ממוקמות במרכז הארץ. קיים פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז: השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.
  6. אסטרטגיית רשות החדשנות להתמודדות עם אתגרים אלו בפריפריה כוללת ארבעה יעדים מרכזיים: קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה; עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים; חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות; וחיזוק אקוסיסטם ההייטק בירושלים, חיפה ובאר שבע.
 
הרחבה:
  1. ביצועי תעשיית ההייטק הישראלית ב-2017-2018 היו מצוינים:

 

  • צמיחה העקבית בהיקף גיוסי ההון המשיכה גם בשנת 2018, כאשר הצפי הוא שסך גיוסי ההון יסתכמו בלמעלה מ-6 מיליארד דולר, לעומת 5.3 מיליארד ב-2017. מרבית הגידול בגיוסי ההון בשנים האחרונות מיוחס לחברות הזנק בשלבי צמיחה. 
  • ענפי בינה מלאכותית, תחבורה ובריאות דיגיטלית, מובילים בשיעור הצמיחה שלהם במספר החברות ובהיקף ההון המושקע בהם בין השנים 2015 ו-2018,  יחד עם ענפי הפינטק והסייבר הוותיקים יותר שממשיכים לצמוח במהירות. מנגד, בענף התקשורת ניכרת דעיכה משמעותית.
  • ייצוא ההייטק צמח ב-8 אחוזים ב-2017 והגיע לכ-45 מיליארד דולר, כאשר ענף תוכנה הוא המנוע המרכזי בצמיחה זו. 

לצד זאת, בשלבים הראשוניים (early stage) ניכרת היחלשות:

  • לאחר מספר שנים בהן נפתחו למעלה מ-1,000 חברות הזנק חדשות בשנה, בשנת 2017 נפתחו כ-770 חברות הזנק, ומנתונים ראשוניים נראה כי מגמת הירידה נמשכה ב-2018. כמו כן, ישנה ירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי הכולל לעומת השיא של שנת 2015.
  • הירידה בקצב פתיחת חברות הזנק חדשות בישראל משקפת את השינוי העולמי כפי שבא לידי ביטוי בהעדפות המשקיעים. נראה כי קרנות ההון סיכון בעולם מעדיפות להמר על מספר קטן יותר של חברות הזנק מבטיחות ולהמשיך לתמוך בהן זמן רב יותר במימון נדיב, בתקווה לזכות בסופו של דבר באקזיט משמעותי, גם אם בשלב מאוחר יותר. כלומר, משקיעים בישראל ובעולם מנסים "לבחור מנצחים" כבר בשלב מאוד מוקדם.
  1. התפתחויות דרמטיות בכלכלה העולמית בשנת 2018 טורפות את הקלפים:
    ההתפתחויות המרכזיות הן: רפורמת טראמפ, מלחמת הסחר ארה"ב-סין והידוק הרגולציה במדינות המפותחות על פעילותן של חברות טכנולוגיה. רפורמת טראמפ כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המיסוי האמריקנית, שנועדו בין היתר למשוך פעילות כלכלית של חברות אמריקאיות רב-לאומיות – בהן חברות טכנולוגיה - חזרה לארה"ב. השפעתם של שינויים אלה על חברות הייטק ישראליות צפויה להיות משמעותית, משום שרובן גלובליות עם דגש על השוק האמריקאי. ממשלת ישראל מכירה בצורך לעדכן את סביבת המיסוי שלה כדי להישאר אטרקטיבית עבור חברות הזנק וחברות גדולות. הממשלה בוחנת כיצד להקל את נטל המס הצפוי להן כתוצאה מהרפורמה. נכון לסוף 2018 נראה שהשחקנים הרלוונטיים במערכת החדשנות בישראל "יושבים על הגדר" ומחשבים את צעדיהם נוכח השינויים הגלובליים.
  1. הובלה בטכנולוגיות העתיד – ישראל זקוקה לאסטרטגיית בינה מלאכותית
    בינה מלאכותית צפויה לשמש כליבת הטכנולוגיה של המאה ה-21. חדשנות מבוססת בינה מלאכותית צפויה להיות המפתח לצמיחה כלכלית של מדינות, ענפים וחברות אשר יהיו בחזית טכנולוגיה זו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מדינות המפתחות אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית. נכון לסוף 2018, 17 מדינות כבר הכריזו על אסטרטגיה כזו, חלקן בהשקעות של מיליארדי דולרים. זהו סימן נוסף לכך שהמרוץ להובלה טכנולוגית בתחום זה כבר בעיצומו.בגלי הטכנולוגיה הקודמים של המהפכה הדיגיטלית ישראל הייתה בין המדינות המובילות. טכנולוגיות ויכולות בתחומי התקשורת שפותחו במערכת הביטחון בשילוב עם מצוינות אקדמית בתחומי התוכנה הביאו לכך שישראל ניצבה בעמדה טובה לנצל את התפתחות האינטרנט. במקביל, מדיניות נכונה ויוצאת דופן של הממשלה, תרמה להובלה הטכנולוגית בישראל. 
  • הדו"ח קורא להתלכדות של כל המגזרים – ממשלה, אקדמיה ותעשייה –  סביב חזון ואסטרטגיית בינה מלאכותית למשק הישראלי. אסטרטגיה כזו צריכה לתת מענה למספר אתגרים מרכזיים: 
  • חיזוק תשתיות המחקר בתחומי הבינה המלאכותית באקדמיה, והפיכת אוניברסיטאות המחקר בישראל למרכזי מצוינות בתחום זה. 
  • טיפוח כלל פירמידת ההון האנושי הנדרשת בתחום. 
  • פיתוח תשתיות מו"פ שישרתו את האקדמיה ואת התעשייה, ובפרט תשתיות מחשוב ומידע. 
  • הטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל ענפי הכלכלה. הערך הכלכלי האדיר הטמון ביישום בינה מלאכותית עשוי לאפשר גידול ביעילות וברווחה בכל תחומי החיים. יש ללוות את עידוד הטמעת הטכנולוגיה ברגולציה מתאימה (במיוחד בנושאי קבלת החלטות ושמירה על פרטיות) ובהכשרת הון אנושי שיהיה ערוך להתמודדות עם אתגרי שוק העבודה בעידן המכונות החכמות.
  1. רפואה מותאמת אישית – הזדמנות לפיתוח אקוסיסטם ביופארמה 
גישת הרפואה המותאמת אישית הולכת ומתבססת בתעשיית הביופארמה העולמית, כאשר השילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית וביג דאטה (Big Data) משנה את כל תהליך פיתוח התרופות. מגמה זו מטשטשת את הגבולות בין תחום הביופארמה ה"קלאסי" ובין תחום טכנולוגיות המידע, והיא מייצרת הזדמנות לפריצה המיוחלת של תעשיית הביופארמה המקומית, שלאורך השנים לא מימשה את הפוטנציאל המדעי שלה. התמורות בתעשיית הביופארמה המקומית בשנים האחרונות מצביעות על מומנטום חיובי לכך –היקף ההשקעות בתחום עלה משמעותית בשנים האחרונות, וסבב הגיוס הממוצע עלה פי שלושה.
מספר נכסים מייצרים יתרון תחרותי לתעשיית הביופארמה הישראלית בעידן הרפואה המותאמת אישית:
  • המצוינות המדעית ארוכת השנים בתחום הביופארמה
  • מקורות מידע רפואי וגנומי ייחודיים
  • מובילות ישראלית בטכנולוגיות מידע, חישוביות ובינה מלאכותית
  • מערכת הבריאות המתקדמת מספקת פלטפורמה לשיתופי פעולה פוריים 
  • נכסים אלו רלוונטיים מאוד לשלב גילוי התרופות ולניסויים קליניים. חברות ביופארמה ישראליות שישכילו לרתום את המגמות הטכנולוגיות יוכלו להגיע לשוק בעלות נמוכה יותר ובמהירות גבוהה יותר. 
הממשלה נוקטת מספר צעדים כדי להנגיש את המידע הרפואי והגנומי לתעשייה ולעודד סינרגיה בין טכנולוגיות מידע ובין ביופארמה. צעד מרכזי הוא הקמת מיזם "פסיפס". במסגרת המיזם, המוקם בשיתוף פעולה בין משרד המדע, מפא"ת, משרד הבריאות, רשות החדשנות, ות"ת-מל"ג והמשרד לשוויון חברתי, תוקם תשתית מידע גנומי וקליני חדשה הן לטובת מחקר אקדמי והן לטובת פיתוח מוצרים ושירותים בתעשייה. כמו כן, רשות החדשנות, במימון משותף עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, מקימה בימים אלה איגוד משתמשים לבריאות דיגיטלית – שישמש כמערך תשתיות מידע רפואי משותף לתעשייה. 
השקעה לאומית בתחום הבינה המלאכותית תשמש בין היתר למינוף היתרונות של מדינת ישראל ברפואה מותאמת אישית, ותאיץ פיתוח אקוסיסטם מתקדם בתחום זה.
במקביל, רשות החדשנות פועלת לטיוב מסלולי התמיכה שלה בתחום הביופארמה. במסגרת היוועצות רחבה שערכה רשות החדשנות בשנה האחרונה עם התעשייה ועם האקדמיה למיפוי חסמים לצמיחה בתעשיית הביופארמה, עלה כי שלב המחקר התרגומי, כלומר תהליך הבאת התגלית המדעית לכדי התחלת פיתוח תרופה מסחרית, לוקה בחסר. רשות החדשנות מגבשת בימים אלו, יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים, מתווה לטיוב תהליך המחקר התרגומי בישראל. עוד עלה בהיוועצות כי התמיכה הממשלתית בשלבים קליניים מוקדמים אפקטיבית יותר מבשלבים מאוחרים. לפיכך, רשות החדשנות תגדיל את שיעור תמיכתה בשלבים קליניים מוקדמים עבור ניסויים יעילים וחכמים התואמים את המגמה העולמית.
 
  1. מתעשיית הייטק למשק טכנולוגי חכם – הטכנולוגיה צריכה לחדור למרקם החיים
מדינת ישראל ביססה את עצמה בעשורים האחרונים כמרכז חדשנות עולמי המצטיין בפיתוח טכנולוגיות ומוליד חברות פורצות דרך. מנגד, סקטורים ציבוריים משמעותיים בארץ כגון תחבורה, מסחר, בנייה, חינוך ושירותים נמצאים עדיין מאחור יחסית למדינות המערב במידת החדשנות. למצב זה גורמים מגוונים, אך בעיקר אופי התחרות במגזר העסקי והסביבה הרגולטורית בישראל. בשל מאפיינים מבניים של המשק הישראלי –- ענפים רבים בישראל אינם חשופים לתחרות דבר שמקטין את התמריץ להשקעה בחדשנות טכנולוגית. במקביל, לרגולציה תפקיד מפתח בעידוד או עיכוב הטמעת חדשנות טכנולוגית במשק המקומי. 
מגמות הדיגיטציה והאוטומציה העולמיות עשויים לשנות "שחקנים" גם במשק הישראלי. סנונית ראשונה לתהליכים אלו ניכרת בענפים קמעונאיים שמאוימים לאחרונה על ידי סחר מקוון בינלאומי. במקביל, כניסתן של טכנולוגיות חדשניות לתחומים עתירי רגולציה ו"מקומיים", כתחבורה ופיננסים, משנה את כללי המשחק.  נראה כי, לאורך זמן לא ניתן יהיה למנוע כניסת מתחרים זריזים וחדשניים לשווקים אלה. אזרחי ישראל עצמם, החשופים יותר מבעבר לסטנדרטים במדינות המפותחות - דורשים רכבות המגיעות בזמן, אספקת חבילות דואר באופן סדיר, הקלה בפקקים בכבישים ועוד שירותים חיוניים בסיסיים. 
 
המגמות הללו יחשפו חברות בכל הענפים במגזר העסקי בישראל לתחרות גלובלית ויגבירו את הלחץ על הרגולטורים להתאים את הכללים לעידן החדש. לשיטתנו, תגובת נגד שעיקרה הגבהת "חומות ההגנה" המשקיות לא תהיה אפקטיבית לאורך זמן ולא תשרת את האינטרס של אזרחי ישראל. התגובה צריכה להיות הפוכה – יש לסייע לחברות ישראליות להתמודד עם התחרות הגלובלית על בסיס חדשנות, ולהתאים את  הרגולציה לטכנולוגיות החדשות. 
צעד ראשון ומתבקש בכיוון זה הוא הגברת החיבור בין חברות היי-טק בישראל ובין יתר הסקטורים במשק – צעד שיניב תועלת לשני הצדדים. רשות החדשנות נושאת את הדגל של משימה זו, וכבר החלה לפעול למימושה. המסלול החדש של הרשות לתמיכה בפיילוטים (אתרי הרצה) מעודד חברות הייטק ישראליות לערוך ניסויים או הדגמות של מוצריהן באתרים מסוגים שונים בישראל. המסלול פועל בשיתוף פעולה עם מגוון משרדי ממשלה המעוניינים לעודד הטמעת חדשנות בתחומם, והם משתתפים בתמיכה כספית ובמתן אישורים רגולטוריים להדגמת הטכנולוגיה החדשנית לפי הצורך. 
 
במקביל, רשות החדשנות בוחנת שיתוף פעולה לקידום רגולציה המעודדת חדשנות. במסגרת בדיקה זו שנרקמת בימים אלה עם הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) ישראל צפויה להצטרף לרשת המכונה C4IR שמטרתה גיבוש ושיתוףbest practices  בתחום הרגולציה של החדשנות. במסגרת הרשת, יפעל מרכז ישראלי ברשות החדשנות, שיעבוד עם הרגולטורים המקומיים שיקבעו כללים רגולטוריים לטכנולוגיות עתידיות כמקובל בעולם.
 
  1. חדשנות טכנולוגית בפריפריה 
תעשיית ההייטק בישראל פועלת ברובה באזור המרכז, בעוד שאזורי הפריפריה מתמחים בייצור תעשייתי ובחקלאות. כ-75% מכלל המשרות בענפי ההיי-טק בישראל ממוקמות במרכז הארץ, בעוד שכמחצית המשרות בתעשיית הייצור וכ-80% מכלל השטחים החקלאיים המעובדים ממוקמים בפריפריה. מגמת ההתמרכזות אף מתגברת: 70% מהגידול במספר משרות השכיר בענפי ההיי-טק בין השנים 2015-2017 מיוחס למחוז תל אביב לבדו. 
זו תופעה רווחת בעולם: חברות חדשניות נוטות להתרכז באזורים גאוגרפיים בהם קיים אקוסיסטם מפותח - ובעיקר סביב ערי מטרופולין. ככל שאזורים אלו צומחים, הם הופכים למגנט רב-עוצמה שמושך אליו את מרבית ה"טאלנטים", המשקיעים והיזמים. אך בישראל תופעת ההתמרכזות מייצרת שני אתגרים: 
  1. פער פריון בין הפריפריה לבין המרכז:  השכר בפריפריה נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ
  2. תעשיית ההיי-טק בישראל אינה ממצה את פוטנציאל ההון האנושי בפריפריה – סוגייה קריטית נוכח המחסור בהון אנושי שהתעשייה סובלת ממנו.
אסטרטגיית רשות החדשנות להתמודדות עם אתגרים אלו כוללת ארבעה יעדים מרכזיים:
  1. קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה. הרשות תפעל להגדלת השתתפותן של חברות מתחומים אלו הפועלות בפריפריה במסלולי התמיכה השונים באמצעות פעילות אזורית אינטנסיבית (שיווק בשטח, פרישת המכינה למו"פ במספר מוקדים בפריפריה, שיתוף פעולה עם אשכולות הרשויות המקומיות המתגבשים בנגב ובגליל להנגשת המסלולים). במקביל, הרשות תפעל לעודד שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות תעשייה, חקלאות ומזון ובין חברות הייטק, יזמים טכנולוגיים ומוסדות מחקר יישומי.
  2. עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים. רשות החדשנות תפעל לעידוד יזמות מקומית בפריפריה, ובפרט בזיקה לעוגנים אזוריים דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, חקלאות ומזון, באמצעות מסלול חדש – "חממות יזמות"*. הרחבה על חממות יזמות: מסלול חדש לעידוד יזמות מקומית ותעסוקה בפריפריה באמצעות חממות ייעודיות שיסייעו בהקמת חברות שיבצעו פעולות מו"פ ומסחור. פעילויות החממה יכללו גיבוש וקידום מיזמים בפריפריה שיפותחו על ידי יזמים או סטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה, מיזמים משותפים בין תעשייה ליזמים או חברות הזנק ומיזמים של מוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת המסלול יבחרו זכיינים לניהול והפעלת חממות יזמות בפריפריה אשר ישקיעו בפיתוח יזמות מקומית על ידי כלים מגוונים הכוללים:  מענקי יזמות, מענקים למיזמים באקדמיה מקומית ומיזמים שעונים לצרכים של עוגני התעשייה המקומית. בנוסף יספקו החממות שירותים לטובת חברות החממה, ובכלל זה הנחייה טכנולוגית ועסקית וחיבור לעוגנים בסביבת החממה, כגון: תעשייה, אקדמיה,  גורמי שלטון מקומי,  משקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים. זכייני החממות הנבחרות יזכו לתקופת זיכיון של חמש שנים עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות, וזאת באמצעות הליכים תחרותיים המבוצעים באזורי פיתוח א' בישראל. המסלול יאפשר ליזמים וחברות הזנק לקבל סיוע בהשקעה ראשונית מרשות החדשנות עד לתקרת תקציב של 1,000,000 ₪ ולמענקים נוספים מרשות החדשנות במסגרת מסלולי הטבה אחרים של הרשות כגון: תנופה וחברות מתחילות.
  3. חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות. הרשות תתמרץ חברות הייטק חדשניות המעוניינות להגדיל את מעגלי החיפוש לעובדים פוטנציאליים לפתוח שלוחות בפריפריה, תוך תמיכה בהכשרות והתאמות נדרשות, באמצעות מסלול ייעודי. המסלול ישים דגש על הקמת עוגנים מקומיים של מצוינות טכנולוגית, המבוססים על "טאלנטים" מקומיים.
  4. חיזוק אקוסיסטם ההייטק בערים הגדולות. בחיפה, בירושלים ובבאר שבע מתקיימים תנאי פתיחה לאקוסיסטם הייטק, כדוגמת אוניברסיטאות מחקר עם חוזקות במדעים מדויקים והנדסה, יזמות טכנולוגית ומרכזי מו"פ של חברות גדולות ורב-לאומיות. רשות החדשנות תפעל להמשיך ולפתח אקוסיסטם ההייטק בשלוש הערים כדי לממש את הפוטנציאל שלהן כמוקדי תעסוקת הייטק אזוריים. כבר בשנת 2018 אושר במועצת רשות החדשנות מסלול חדש לעידוד יזמות טכנולוגית בעיר חיפה. כמו כן, תיפתח במהלך השנה שנת 2019 תיפתח מעבדת חדשנות בתחום ה-FinSec בבאר שבע, בשיתוף פעולה עם רשות הסייבר הלאומית להגנת סייבר ומשרד האוצר. 
 
קצת עלינו:  סיכום פעילות רשות החדשנות בשנת 2018 
שנת 2018 הייתה שנה של עשייה פורייה ברשות החדשנות, והשנה הראשונה בה נכנסו כל זירות החדשנות והחטיבות ברשות לאיוש מלא ולפעילות מלאה. מאפיין מרכזי לפעילות הרשות בשנה החולפת הוא שיתוף פעולה מוגבר עם כלל זרועות הממשלה בישראל. הסינרגיה בין הידע, הניסיון והסמכויות הרגולטוריות של גורמי הממשל השונים ובין המומחיות של הרשות בקידום בחדשנות טכנולוגית, עומדת בבסיס מגוון מסלולי תמיכה משותפים שהושקו בשנה זו, והיא מחזקת את יכולתה של הממשלה להצעיד את המשק הישראלי קדימה.
ב-2018 הרשות תמכה ב-920 חברות ומימנה 1480 פרויקטים חדשניים בהיקף כולל של מעל 1.7 מיליארד ₪. מתוכם:
  • 450 מיליון ₪ ניתנו לחברות שהגישו בקשה לתמיכה לראשונה השנה
  • כ-550 מיליון ₪ בתחומי מדעי החיים
  • כ-400 מיליון ₪ לייצור מתקדם
  • כ-520 מיליון ₪ באזורי הפריפריה.
נתוני מפתח נוספים:
  • 213 חברות הזנק זכו לתמיכה בהיקף כולל של כ-400 מיליון ₪ במסלול החממות הטכנולוגיות ובמסלול חברות מתחילות בזירת הזנק
  • 177 חברות צמיחה ובוגרות קיבלו מענקים מקרן המו"פ בהיקף כולל של כ-430 מיליון ₪. המענק הממוצע היה 2.4 מיליון ש"ח
  • כ-200 קבוצות מחקר נתמכו במחקר יישומי ובשיתופי פעולה עם התעשייה
  • 60 חברות קיבלו 70 מיליון ₪ לביצוע פיילוטים לטכנולוגיות חדשניות במגוון אתרי הרצה בישראל, בהשתתפות מגוון משרדי ממשלה
  • 7 מסגרות הכשרה החלו לפעול במסגרת מסלול "סיירות תכנות" להכשרת מעל 250 בוגרים, וקיבלו למעלה מ-10 מיליון ₪ בשנת ההפעלה הראשונה
  • 17 חברות הזנק של יזמים/ות חרדים וערבים קיבלו תמיכה במסגרת תת-מסלול ייעודי, בהיקף כולל של כ-30 מיליון ש"ח
  • 57 פרויקטים חדשניים נתמכו במסגרת מסלול חדשנות אתגרי המגזר הציבורי המשותף לרשות החדשנות ולמטה ישראל דיגיטלית בהיקף כולל של 35 מיליון ₪
  • 90 חברות ישראליות קיבלו מענקים לביצוע פרוייקטי מו"פ בשיתוף פעולה עם חברות ממדינות אחרות
  • מספר בקשות התמיכה במו"פ שהוגשו לרשות גדל ב-6% ב-2018 יחסית ל-2017
פעילויות מרכזיות בשנה האחרונה:
 
קידום חברות צמיחה חדשניות
במהלך שנת 2018 החל לפעול בזירת צמיחה מסלול חדש לתמיכה בתכניות הרצה (פיילוטים) טכנולוגיות המתבצעות בישראל, אשר נועד לעודד חברות חדשניות לעבור משלב המו"פ לגמלון ולמסחור וכך לעלות על מסלול צמיחה. המסלול פועל בשיתוף פעולה עם מגוון גורמי ממשל – שיתוף פעולה אשר מאפשר להגדיל את היקף התמיכה בחברות ולהבטיח כי הפיילוטים יוכלו לפעול בהתאם לדרישות הרגולציה, או תחת מתווה רגולטורי ייעודי במקרה הצורך. כבר בשנת פעילותו הראשונה של המסלול הוגשו עשרות בקשות לתמיכה בפיילוטים במגוון אתרי הרצה בתחומי בריאות דיגיטלית, הגנת הסביבה, אנרגיה, תחבורה חכמה, הגנת סייבר, חקלאות ובחברות ממשלתיות, והוא צפוי להתרחב בשנים הקרובות לתחומים נוספים ולשיתופי פעולה עם גורמי ממשל נוספים. מסלול זה הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבור רשות החדשנות משום שהוא מעודד חברות לצמוח כחברות שלמות בישראל ומשמש כגשר בין תעשיית ההייטק לשאר חלקי המשק הישראלי גם יחד.
בנוסף, בסוף שנת 2018 השיקה זירת ייצור מתקדם, בשיתוף פעולה עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, מסלול לתמיכה בבדיקת היתכנות לייצור ראשוני. מטרת המסלול היא לגשר על עמק המוות שבין שלבי המחקר והפיתוח לייצור ההתחלתי (small scale) וליצור רצף של תמיכה ממשלתית בפיתוח הטכנולוגי – משלב המחקר ועד הקמת מפעל תעשייתי בישראל.
 
קידום ייצור מתקדם
פעילות אינטנסיבית הן בתמיכה במפעלי ייצור במו"פ וחדשנות טכנולוגית והן בפיתוח תשתיות טכנולוגיות לתחום הייצור. מסלול מופ"ת שמפעילה זירת ייצור מתקדם, שמטרתו לעודד מפעלי תעשייה מוטי ייצור לקדם ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית, קודם במהלך השנה בקרב חברות תעשייתיות באמצעות עבודת שטח אינטנסיבית, ובפרט באזורי הפריפריה. ואכן, כמחצית מסך החברות התעשייתיות שהגישו בקשה לתמיכה במסגרת מסלול מופ"ת (מו"פ בתעשייה) השנה היו כאלו שזוהי להן ההגשה הראשונה. את מסלול מופ"ת משלים מסלול המכינה למו"פ, שמטרתו לסייע לחברות תעשייתיות שמעולם לא עסקו במו"פ, או שזקוקות להכוונה בתחום זה, לעלות על מסלול החדשנות. במהלך השנה, 23 חברות שסיימו בהצלחה בשנים האחרונות את המכינה למו"פ, עברו למסלול מופ"ת – נתון המשקף קפיצת מדרגה של חברות אלו שהתאפשרה באמצעות תמיכת רשות החדשנות. 
בתחום התשתיות הטכנולוגיות לייצור מתקדם, זירת תשתיות טכנולוגיות מגבשת בימים אלה תכנית אסטרטגית להגברת האפקטיביות של מכוני המחקר היישומיים המשרתים את תעשיית הייצור. במקביל, הרשות פועלת יחד עם משרד הכלכלה להקמת מכונים יישומיים חדשים בתחום המזון ובתחום הייצור המתקדם – שניהם יפעלו בצפון הארץ. 
 
טכנולוגיות עתידיות
במהלך שנת 2018 אושרו מספר מאגדי מגנ"ט (מו"פ גנרי-טכנולוגי) חדשים: מאגד אינטרנט של הדברים (IoT) בתחום המזון, מאגד תקשורת חלל, מאגד מעבד גנרי לרכיבים אלקטרוניים ומאגד חישה קוונטית. מסלול מאגדי מגנ"ט, שמופעל בזירת תשתיות טכנולוגיות, נועד לעודד פיתוח טכנולוגיות גנריות על ידי קבוצות של חברות מהתעשייה וחוקרים מהאקדמיה. 
בנוסף, זירת תשתיות טכנולוגיות יצרה במהלך השנה שיתוף פעולה עם מאיץ החלקיקים CERN לטובת העברת ידע לחברות בישראל, החלה לתמוך במסחור ידע אקדמי בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות במסגרת תכנית השת"פ האירופית Quantera, והשתתפה במימון פרויקטים של חברות ישראליות בתחום הננוטכנולוגיה יחד עם חברות ומכוני מחקר בגרמניה. 
זירת צמיחה פעלה במהלך שנת 2018 להרחבת המסלול לעידוד מחקר ופיתוח גנרי. המסלול, הפונה לחברות בוגרות וגדולות, תומך במחקר ופיתוח ארוך טווח של טכנולוגיות פורצות דרך שהחברות יוכלו למנף בעתיד למגוון מוצרים. כדי להרחיב את קהל החברות הגדולות המשקיעות בפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בישראל, הזירה עודדה בשנה האחרונה חברות בשלבי צמיחה מתקדמים להצטרף למסלול, וההשקעה הכוללת בו עלתה מ-60 מיליון ₪ בשנת 2017 ל-85 מיליון ₪ השנה. 
בשנת 2019, רשות החדשנות תפעל לקידום אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית בשיתוף פעולה ממשלתי רחב.
 
הגדלת היצע הון אנושי להייטק
במהלך שנת 2018 התחילה הזירה החברתית-ציבורית ברשות להפעיל את מסלול "סיירות תכנות" לתמיכה בהכשרות מסוג coding bootcamps. מודל התגמול בו פועל המסלול מותנה בהצלחה בשילוב בוגרי ההכשרה בתעשייה בתפקידי פיתוח בשכר גבוה, ומתמרץ שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג בהייטק. כבר ניכרת תנופה בשוק הכשרות העילית החוץ-אקדמיות לתכנות – עם 20% תוספת להיצע בוגרי מקצועות ההייטק ב-2018 ועלייה מ-8 מסגרות פעילות ב-2016 ל-20 ב-2018. בנוסף, הרשות הייתה שותפה בהשקת קטגוריה חדשה של ויזת עבודה עבור מומחים זרים, המיועדת למומחים בהייטק בלבד. כמו כן הושקה תכנית הפיילוט "חוזרים להייטק", הפועלת לשלב מחדש של ישראלים וישראליות המתגוררים בחו"ל בעלי ידע ונסיון בתעשיית ההייטק בתעשייה בישראל, על ידי חיבורם למעסיקים ולהזדמנויות תעסוקה רלוונטיות. במקביל, עלייה בבקשות ובמענקים ליזמים וחברות הזנק חרדים וערבים.
ערוצים נוספים בהם פעלה הזירה במהלך שנת 2018 להגדלת היצע ההון האנושי בהייטק כוללים הסרת חסמים לשילוב מומחים זרים בתעשייה, חיבור תושבים חוזרים בעלי מקצועות טכנולוגיים לחברות הייטק, ועידוד יזמות טכנולוגית בקרב אוכלוסיות המיוצגות בחסר בתעשייה. כדי לאפשר לחברות הייטק בישראל להעסיק מומחים זרים בעלי ידע ייחודי, יצרו רשות האוכלוסין, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה, משרד החוץ והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בשיתוף עם רשות החדשנות קטגוריה חדשה של ויזת עבודה עבור מומחים זרים, המיועדת למומחים בהייטק בלבד. לערוץ זה יתרונות רבים וביניהם הגשה אלקטרונית, תהליך אישור מהיר של היתר העסקה וויזת עבודה לבן הזוג. כמו כן הושקה תכנית הפיילוט "חוזרים להייטק", הפועלת לשלב מחדש של ישראלים וישראליות המתגוררים בחו"ל בעלי ידע ונסיון בתעשיית ההייטק בתעשייה בישראל, על ידי חיבורם למעסיקים ולהזדמנויות תעסוקה רלוונטיות. ואחרונה, המסלול לעידוד יזמות טכנולוגית בקרב מיעוטים וחרדים, שמפעילה הזירה יחד עם זירת הזנק, עודכן במטרה להגדיל את מספר ואיכות המיזמים הנתמכים. זאת בעקבות ניתוח מעמיק של תוצאות המסלול שנערך על ידי חטיבת האסטרטגיה ברשות. במסגרת המסלול המעודכן בוצע שיווק נרחב כדי להגיע לקהלי היעד המתאימים. כתוצאה מכך, מספר המיזמים שנתמכו במסגרת המסלול בשנת 2018 עלה ב-20 אחוזים לעומת שנת 2017. 
 
חדשנות בפריפריה
בתחום הייצור המתקדם – שכמחצית הפעילות בו נמצאת בפריפריה, בוצעה עבודת שטח אינטנסיבית להנגשת מסלולי התמיכה של הרשות לחברות תעשייתיות, ובפרט באזורי הפריפריה. במסגרת זו, צוות זירת ייצור מתקדם ערך עשרות ביקורים בחברות והשתתף בכנסים מקצועיים בפריפריה. כתוצאה, למעלה ממחצית החברות שנתמכו בזירה הן כאלו הפועלות בצפון הארץ ובדרומה.
בנוסף, הזירה ערכה השנה במכללת כנרת בצפון אירוע "ספיד דייטינג" ראשון מסוגו בין חברות הזנק המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם ובין חברות תעשייתיות. בעקבות הצלחת האירוע, בו נכחו 160 משתתפים ונוצרו חיבורים רבים, מתוכנן כנס שני מסוג זה בתחילת 2019, באזור הדרום.
 
במקביל, במהלך שנת 2018 פורסם הליך תחרותי להקמת חממה בתחום הפוד-טק בנפת צפת שתוצאותיו יתפרסמו בשנת 2019, ואושרה הקמת מעבדת חדשנות חדשה בבאר שבע בתחומי הגנת הסייבר והפינטק (finsec), בשיתוף רשות הסייבר ומשרד האוצר, אשר תמנף נכסים לאומיים (ובראשם ה-CERT) לקידום חברות הזנק בתחום. 
יוזמות אלו יתחילו לפעול בשנת 2019, יחד עם שני מסלולים חדשים המשקפים את מימוש האסטרטגיה לקידום חדשנות בפריפריה שהובאה בדוח החדשנות: 
  • מסלול לעידוד יזמות מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים, דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, מזון וחקלאות – מסלול חממות יזמות בפריפריה. המסלול יופעל בזירת הזנק. במהלך שנת 2019, ייבחרו באמצעות הליך תחרותי זכיינים אשר יקימו ויפעילו את החממות. על הזכיין יהיה לאתר ולבחור מיזמים מקומיים מתאימים, לספק להם ליווי טכנולוגי ועסקי, ולחבר אותם לעוגנים אזוריים, משקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים. כמו כן, הוא יספק ליזמים ולסטארטאפים שיוקמו מרחב עבודה במידת הצורך, וישקיע מימון משלים בהם ובתפעול החממה. רשות החדשנות תשתתף במימון התפעול השוטף של החממה, ותעניק תמריצים לעידוד יזמות, למסחור מחקר יישומי ולפעילות מו"פ של חברות הזנק שיוקמו בחממה, באמצעות מגוון מסלולי ההטבה של הרשות, ובהם מסלול תנופה, מסלול חברות מתחילות, ותכניות קמין ונופר למחקר יישומי.
  • מסלול לעידוד הקמת והרחבת פעילות של חברות הייטק באזורי הפריפריה, שיופעל בזירת צמיחה. המסלול מספק תמריצים לחברות הייטק לבסס מרכזי מצוינות טכנולוגית בפריפריה, במטרה כפולה: מינוף ההון האנושי בפריפריה לצורכי כוח האדם בתעשיית ההייטק ויצירת תעסוקה מקומית בפריון גבוה. תנאי המסלול כוללים הטבות נדיבות לחברות לפתיחת פעילות מו"פ בפריפריה, לצד דרישה לביצוע מרבית עבודת המו"פ הנתמכת על ידי עובדים מקומיים והקפדה על רף חדשנות גבוה. כדי למתן את הסיכון הכרוך בפתיחת פעילות מו"פ באזור מרוחק ובשוק תעסוקה "רזה", החברות הנתמכות במסלול יזכו לאופק תמיכה ודאי של שלוש שנים, בשיעור מענק אשר מתחיל מ-70 אחוזים מהתקציב המאושר, ויורד בהדרגה ל-50 אחוזים בשנה השלישית, עד תקרה של 10 מיליון ₪ בשנה. כמו כן, החברות יקבלו עד 3 מיליון ₪ לפעילות היערכות נדרשת, כגון רכישת ציוד מו"פ והכשרת כוח אדם. מנגד, התמיכה תותנה בכך ש-60 אחוזים מהמועסקים העובדים על פרויקטinfo-icon המו"פ הנתמך יהיו תושבי הפריפריה, ובאיכות גבוהה של הפרויקט. לאחר שלוש שנות תמיכה תהיה לחברות אפשרות לפנות לתמיכה נוספת במסגרת מסלולי התעסוקה של משרד התעשייה והכלכלה (רשות ההשקעות).
קידום שיתופי פעולה בינלאומיים והנגשת מימון בינלאומי לתעשייה הישראלית
במהלך שנת 2018 נחתמו שבעה הסכמים בילטרליים חדשים בין ישראל ובין מדינות ברחבי העולם: בריטניה, תאילנד, ארגנטינה וארבע מדינות בארה"ב, והחלה לפעול קרן ישראל-הודו למו"פ תעשייתי וחדשנות טכנולוגית. כמו כן, התבצעה פעילות ענפה להגדלת ההשתתפות של חברות ישראליות במסלולים השונים שמציעה תכנית המו"פ האירופית Horizon 2020. סך ההשתתפות של התעשייה בישראל בתכנית המסגרת האירופית מתחילתה עומדת כיום על למעלה מ-200 מיליון אירו, כאשר בשנים 2017 ו-2018 ניכרה מגמת עלייה בהיקף ההשתתפות. 
 
עידוד מו"פ למענה על אתגרים חברתיים וציבוריים
הזירה החברתית-ציבורית ריכזה השנה את כל  מסלולי ההטבה שנותנים מענה לתחומים אלו תחת מטריה אסטרטגית אחת, והחלה במיקוד כלל התכניות בכיוון אסטרטגי של השקעות אימפקט (impact). בהתאם, המסלולים עודכנו ונעשו פעולות שיווק נרחבות יחד עם שותפים מגוונים מרחבי האקוסיסטם כדי להרחיב את קהל היעד, להגדיל את היקף ואיכות המיזמים הפונים לתמיכה, ולמקד את היזמים התחום להתמקד באתגרים משמעותיים שהוגדרו בקולות הקוראים. במסגרת זו, המסלול לעידוד חדשנות לאתגרי המגזר הציבורי, הפועל בשיתוף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, והמסלול לעידוד פיתוח טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלויות ("עזרטק"), הפועל בשיתוף פעולה עם אגף הקרנות של המוסד לביטוח לאומי, הופעלו בשנת 2018 באמצעות קולות קוראים המכוונים לתחומי מיקוד מועדפים. בנוסף, שיטת ההערכה של הפרויקטים המוגשים במסגרתם שופרה. במקביל, מסלול אתגר – חדשנות לאתגרי בריאות גלובליים, הפועל בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, שלא היה פעיל מאז שנת 2015, עודכן והושק מחדש במהלך שנת 2018. 
 
שיפור הממשקים עם התעשייה
  1. הרשות פועלת לביסוס ויישום תפיסת שירות חדשה בשנת 2018, וכחלק ממנה פעלה לקיצור זמני התגובה של הרשות לאורך מחזור התמיכה ביזם או בחרה. התוצאות כבר ניכרות בשטח: 90% מהיזמים וחברות ההזנק שהגישו בקשה לתמיכה במסגרת זירת הזנק קיבלו את החלטת הוועדה תוך 9 שבועות, ו-83% מהחברות בזירות האחרות נענו תוך 12 שבועות. 
  2. אושרה תמיכה של הרשות בפרויקטים הכוללים קוד פתוח שנמסר לשימוש הכלל. זאת, כל עוד מסירת קוד המקור לשימוש הכלל צפויה לייצר תועלת כלכלית ועסקית עבור החברה הנתמכת.