שומרים על המובילות העולמית של ישראל בתחום החלבונים האלטרנטיביים

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “מדינת ישראל סימנה את תחום הפודטק כאחד מתחומי המו”פ שיש לתת להם עדיפות, ואשר עשוי להניב 55 אלף משרות בשכר גבוה במשק עד שנת 2030. תמיכת רשות החדשנות בתחום הפודטק בעשור האחרון הייתה מעל 230 מיליון ש”ח במונחי מענק, ומתוכם מעל 140 מיליון לתחום החלבון האלטרנטיבי. יצוין כי כ-90% מסך התמיכה הנ”ל נרשמה מתחילת 2020 ועד מועד זה – עדות נוספת לתאוצה של האקוסיסטם בישראל. אנו מקוים שבאמצעות תשתית זו לפרמנטציה מדייקת של מיקרואורגניזמים לתחום המזון נוכל לשמר את כוחו של האקוסיסטם הישראלי, ולהאיץ פיתוח של סטרטאפים וחברות המשוועות לפתרונות הגמלון בתחום.” 

מדינת ישראל מעוניינת לשמר ולהרחיב את כוחו של האקוסיסטם לפיתוח תחום החלבונים האלטרנטיביים הפועל בתחומה. כחלק מתוכנית הפעולה שגובשה בנושא, הרשות יוצאת בקול קורא חדש להקמת תשתיות פרמנטציה מדייקת של מיקרואורגניזמים לפיתוח תחליפי חלבון. טכנולוגיית הפרמנטציה בכלל והמדייקת בפרט מהווים נדבך מרכזי בתחום זה, הן כאמצעי לייצור חלבונים ורכיבים שונים עבור תעשיית המזון והן כאמצעי העיקרי לייצור רכיבים ייעודיים וחיוניים עבור תחום החלבונים המתורבתים (cultured) ורכיבים להעשרת תחליפי בשר וחלב על בסיס צמחי. בשנת 2021 לבדה הסתכמו סך ההשקעות העולמיות בטכנולוגיות פרמנטציה למזון ב-1.69 מיליארד דולר שהם גידול של 285% לעומת ההשקעות בשנת 2020. כל זאת לעומת 2.81 מיליארד דולר שהושקעו בתחום הפרמנטציה בין השנים 2013-2021. טכנולוגיית הפרמנטציה מהווה נדבך מרכזי בתחום תחליפי חלבון, הן בפני עצמה כאמצעי לייצור חלבונים ורכיבים שונים עבור תעשיית המזון והן כאמצעי העיקרי לייצור רכיבים ייעודיים וחיוניים עבור תחום החלבונים המתורבתים ורכיבים להעשרת תחליפי בשר וחלב על בסיס צמחי. תשתיות הפרמנטציה יאפשרו, לראשונה בישראל, לבצע גמלון (סקייל אפ) לנפחים מגוונים, לצד ניסויים להיתכנות טכנו-כלכלית וייצור אצוות בסדר גודל המאפשר בחינת המוצרים על-ידי לקוחות פוטנציאליים. הקמת תשתיות מו”פ מסוג זה בארץ תאפשר למיזמים רבים להמשיך בתהליכי המחקר והפיתוח הנדרשים בגבולות ישראל, ואולי אף בעתיד להקים מפעלי ייצור מקומיים, וכן תסייע להסדרת אישורים רגולטוריים למזון עבור הרכיבים המיוצרים בטכנולוגיית פרמנטציה.

רקע נוסף:

תחום תחליפי חלבון חווה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, והוא צפוי להמשיך להציג שיעור צמיחה גבוה גם בשנים הבאות. המוטיבציות המרכזיות הדוחפות ומאיצות את הפיתוח של טכנולוגיות ומוצרים בתחום זה נובעות בעיקר מהחשש לאפקט הסביבתי-אקלימי של הדרישה ההולכת וגוברת למזון מבוסס בע”ח וחקלאות תעשייתית של בע”ח, כחלק מהגידול הצפוי באוכלוסייה, ולצידה גם החשש לביטחון אספקת המזון. כמענה לצורך זה, חלה כאמור צמיחה של תחום תחליפי חלבון (ולצידו גם תחום ייצור רכיבי מזון חדשים שאינם חלבון), בשיטות של ביולוגיה סינתטית העושה שימוש במיקרואורגניזמים מותמרים כמערכות הייצור (צבעי מאכל, שומנים בעלי מבנה של שומן מן החי, אנזימים לטובת ייצור מזון, חומרי טעם וריח ועוד). ניתן לחלק את תחום תחליפי החלבון לארבע קטגוריות מרכזיות: תחליפי בשר וחלב על בסיס חלבון ורכיבים מהצומח (לדוגמא, חלבון אפונה); תחליפי בשר וחלב על בסיס תרביות תאים (לאחרונה מימנה הרשות את המאגד הגדול בתחומו לייעול תהליכי ייצור של בשר מתורבת); חלבונים ורכיבים שונים מן החי והצומח המיוצרים על-ידי מיקרואורגניזמים (עבורו מיועדת תשתית זו); וחלבון ורכיבים המופקים מחרקים כמקור אלטרנטיבי למזון (לפני כחודש הודיעה הרשות על מימון מאגד זבוב החייל השחור שנועד לקדם טכנולוגיה זו). 

רשות החדשנות פועלת במקביל לקידום כלל הטכנולוגיות על מנת לקדם ולשמר את מקומה של התעשייה הישראלית בקדמה העולמית. מבין ארבע קטגוריות תחליפי חלבון, טכנולוגיית הפרמנטציה לייצור מזון מסתמנת כבעלת פוטנציאל שוק עם צמיחה גבוהה במיוחד וכבעלת יכולת לעשות שימוש בתשתית מו”פ משותפת למספר חברות. ניתן לחלק את שיטות הייצור בפרמנטציה לשלוש תת-קטגוריות נוספות על-פי עוצמתן הטכנולוגית:

1. פרמנטציה מסורתית: התססת מזון מן החי והצומח לשינוי טעם, מרקם או ערך תזונתי (לדוגמא בירה, יוגורט, יין, רוטב סויה וכו’).
2. פרמנטציה של מיקרואורגניזמים לייצור ביומסה: ניצול שיעור הגידול המהיר של מיקרואורגניזמים ליצירת מסה גדולה, אשר תשמש בעצמה כרכיב מזון או חלבון.
3. פרמנטציה מדייקת: התמרה גנטית של מיקרואורגניזמים לטובת ביטוי וייצור של חלבונים מן החי, כך שיתקבלו תחליפים קרובים למוצרים המקבילים מן החי (חלבון ביצה, חלב ועוד), ו/או לייצור רכיבים ייעודיים אחרים לתעשיית המזון (צבעי מאכל, שומנים ממקור אנימלי, אנזימים, סוכרים ייחודיים ועוד).