עמותת Start-Up Nation Central ורשות החדשנות בדו"ח משותף

16/12/2018

במשק הישראלי יש כ-15,000 משרות טכנולוגיות פנויות בחברות הייטק, החדשות הטובות: הפער מעיד על רצון התעשייה לצמוח וניצני השינוי כבר בפתח
עוד ממצאי הדו”ח: 1 מכל 4 חברות ישראליות מעסיקה עובדי פיתוח בחו”ל, כמות המהנדסים הערביים בחברות הייטק עלתה מפחות מאחוז ל 3% בכלל תעשיית ההייטק ו 8% בחברות גדולות

 
ממצאים נוספים מהדו”ח מצביעים על כך שמספר המשרות הפנויות הגדול ביותר בתחום הוא בפיתוח ותשתית תוכנה, ובפרט בחברות צומחות (11-50 עובדים) ובחברות גדולות (>500 עובדים). העסקת עובדי פיתוח בחו”ל היא פתרון לטווח קצר שרבע מהחברות משתמשות בו, כאשר אוקראינה הינה היעד המועדף על רובן. חצי מחברות אלו הקימו את הפעילות בחו”ל בשנתיים האחרונות. בטווח הבינוני והארוך, הגדלת היצע ההון אנושי המקומי תגיע מהגדלת מספר בוגרי תארים רלוונטיים באקדמיה, מימוש הפוטנציאל באוכלוסיות מגוונות (נשים, ערבים וחרדים) וכן בשילוב מומחים מחו”ל ובוגרי ערוצי הכשרה אלטרנטיביים.
 
יוג’ין קנדל, מנכ”ל Start-Up Nation Central: “מספרם של בוגרי מקצועות רלוונטיים להיי-טק באוניברסיטאות טרם הגיע לשיא שנרשם בשנת 2004. בשנים האחרונות יש גידול משמעותי במספר הבוגרים, אך עדיין הצמיחה בביקוש להון אנושי טכנולוגי מיומן עולה על ההיצע ובכך נוצר חוסר איזון. הממצאים בדבר שכר העובדים ושיעורי העזיבה מרצון בסקטור ההייטק מהווים אינדיקטורים נוספים למחסור. הממשלה, חברות היי-טק והמגזר השלישי עובדים בשיתוף פעולה להגדיל את היצע כוח האדם המיומן. סגירת הפער תתאפשר רק באמצעות שילוב אוכלוסיות נוספות – נשים, ערבים וחרדים.” 
 

לצפייה בדוח המלא לחצו כאן

 

אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות: “תעשיית ההייטק נמצאת בצמיחה מהירה ואינה מצליחה “להדביק” את הדרישה לכוח אדם מיומן. במהלך חמש השנים האחרונות מספר המועסקים בסקטור ההייטק הישראלי צמח מ-240,000 ל-280,000 אך האחוז שלהם מכלל כוח העבודה נשאר עומד על כ 8%. אחוז זה אינו מספק בהתחשב שבאותו פרק זמן השוק גדל משמעותית ומספר רב ביותר של חברות רב-לאומיות נכנסו לאקוסיסטם והחלו להעסיקו כוח אדם ישראלי. ממשלת ישראל החלה לאחרונה ביישום התכנית הלאומית להגדלת היצע כוח האדם המיומן להייטק – החל מהגדלת היצע בוגרי אקדמיה ומסלולים חוץ-אקדמיים איכותיים, עבור במיצוי הפוטנציאל של אוכלוסיות כמו נשים, ערבים וחרדים בשיתוף עם ארגוני מגזר שלישי וכלה בהקלת השילוב של עובדי הייטק מנוסים – ישראלים חוזרים וזרים – בהייטק הישראלי. חשוב לציין כי גם תעשיית ההייטק נרתמת למאמץ לאומי זה במיטב החדשנות והיצירתיות שלה”  
 

עוד מנתוני הדו”ח:

  • השנה 362 חברות ענו על הסקר. חברות אלו מעסיקות במשותף סך הכל 82,000 עובדים, המהווים כ-40% מסקטור החדשנות הישראלי, כפי שמוגדר על ידי מאגר Finder של סטארט-אפ ניישן סנטרל העוקב אחר חברות חדשניות בעלות מוצר טכנולוגי משלהן.
  • נכון ליולי 2018, אנו מעריכים כי מספר המשרות הפנויות בסקטור החדשנות עומד על כ-15,000. מספר זה אינו כולל ביקוש לעובדים טכנולוגיים מחוץ לסקטור החדשנות, לדוגמה: שירותי IT וחברות תקשורת, המוגדרות כחלק מסקטור ההייטק על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  • מספר המשרות הפנויות הגדול ביותר בתחום הוא בפיתוח ותשתית תוכנה. תפקידים כגון DevOps, ומתכנתי Front-end ו-Back-end. אנו גם רואים מחסור במהנדסים בתחום עיבוד הנתונים, למידת מכונה ובינה מלאכותית.
  • מספר המשרות הפנויות הגדול ביותר הוא בחברות המעסיקות כ-11-50 עובדים, ובחברות הגדולות המעסיקות למעלה מ-500 עובדים.
  • חמש השנים האחרונות אופיינו ברמה גבוהה של התפטרות מרצון בשילוב עם ירידה ניכרת בשיעור הפיטורין בסקטור ההייטק; שני נתונים אלו ממחישים ביתר שאת את המחסור בעובדים מיומנים.
  • אחד הפתרונות למצוקה בטווח הזמן הקרוב הוא מיקור חוץ (offshoring). חברות היי-טק ישראליות המחפשות כוח אדם מיומן, מגדילות את מערך המו”פ שלהן בחו”ל במקומות המציעים כוח אדם איכותי בעלות סבירה. כל חברה רביעית בסקר דיווחה שהיא מחזיקה צוות פיתוח בחו”ל, כאשר אוקראינה היא היעד המועדף על רובן. מדובר בתופעה הצוברת תאוצה – מחצית מהחברות שהקימו צוות בחו”ל, הקימו אותו בשנתיים האחרונות. ההעסקה בחו”ל מהווה פתרון חיובי לטווח הזמן הקרוב, היות והיא מאפשרת לסטרטאפים ישראליים לגדול, להישאר בישראל, ולשלוט בהוצאות שלהם.
 

מקורות חדשים להגדלת ההון האנושי בהייטק:

 

נשים 

  • שיעור הנשים המועסקות בהייטק הישראלי עומד על 30% מכלל המועסקים (כולל מקצועות לא טכנולוגיים כגון שיווק, משאבי אנוש ופיתוח עסקי) אולם בתפקידים הטכנולוגיים שיעור הנשים עומד על 23% בלבד, ובתפקידי ניהול טכנולוגי רק 16%.
  • מספרים אלו מעידים על הפוטנציאל הרב הגלום למשק בשילוב נשים רבות יותר בתעשיית ההיי-טק.
  • נשים חרדיות מהוות אף הן פוטנציאל רב. כיום כבר ישנן בכל שנה כ- 700 בוגרות בלימודי תוכנה (רמת הנדסאי – מה”ט). אולם בוגרות אלו זקוקות להכשרה וסיוע נוסף על מנת להשתלב באופן מלא בליבת תעשיית ההייטק.
  • BootCapms: רשות החדשנות השיקה מודל חדשני לתמיכה במסגרות הכשרה והסבה איכותיות לתכנות במתכונת של coding bootcapms. המודל מתאים במיוחד לנשים שלמדו תחום אחר ומעוניינות בהסבה להייטק, וכולל תמרוץ עודף למפעילים של 25% על כל אישה שיכשירו וישלבו בתעשייה. 
  • מיזם משותף בין משרד העבודה והרווחה וארגון shecodes מציע הכשרות תכנות חינמיות לנשים. כל אישה שמעוניינת להתנסות או להתקדם בלימודי תכנות יכולה ללמוד בחינם במסגרת ההכשרות של shecodes. 
  • הממשלה שוקלת תכניות נוספות לעידוד נשים בהייטק, ובפרט ברשות החדשנות ביזמות טכנולוגית.
 

ערבים

  • מקור נוסף לכוח אדם מיומן נמצא בקרב למעלה מ-2,000 הסטודנטים הערבים הלומדים כיום מקצועות טכנולוגיים ומשתלבים אט אט בסקטור ההייטק. אנו רואים הזדמנות מהותית בשילוב הערבים בתפקידים הנמצאים בליבת הטכנולוגיה.
  • בשנים האחרונות אנו עדים להיפוך מגמה משמעותי: בשנת 2016 בלבד, מספר הסטודנטים הערביים אשר למדו באקדמיה מקצועות הייטק היה גבוה מזה של כלל הסטודנטים הערבים שלמדו מקצועות אלה ב-30 השנים האחרונות (1985-2014) 2,222 לעומת 1,598 בהתאמה.
  • כיום, 18% מכלל הסטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטאות הינם ערבים.
  • למרות זאת, שני שליש מחברות ההייטק הישראליות שהשתתפו בסקר שלנו  מדווחים שאף אחד מהמועסקים שלהם במקצועות הטכנולוגיים אינו ערבי (רוב החברות במדגם הן סטארטאפים צעירים המעסיקים פחות מ-50 עובדים). הממוצע בכלל החברות שהשתתפו בסקר  עומד על כ-3% בלבד ממצבת כוח האדם של החברה.
  • בחברות גדולות יותר, חלקן רב-לאומיות, שיעור המועסקים הערבים גדול יותר – ממוצע של כ-8% ממצבת כוח האדם של החברה. 
  • שילוב איכותי דורש הכשרה ב”כישורים רכים” ומאמץ נוסף בהשמה. ממשלת ישראל שותפה בתכניות התומכות בגישור מעין זה: מאז 2014 יצאו שני מכרזים לשילוב עובדים ערבים בהייטק ויש פעילות ממוקדת הנושאת תוצאות יפות.
 

מהנדסים זוטרים (ג’וניורים)

  • חברות, בעיקר חברות סטארט-אפ קטנות, מעדיפות באופן ברור עובדים בעלי ניסיון. עובדים זוטרים (אשר סיימו לאחרונה את לימודיהם) מהווים כ-30% מכלל הגיוסים החדשים בחציון הראשון של 2018, כאשר 40% מהחברות ששכרו עובדים חדשים בחציון הראשון של 2018 לא שכרו מהנדסים זוטרים כלל.
  • חברות ששכרו מהנדסים זוטרים הראו העדפה ברורה לבוגרי אוניברסיטאות: 75% מהגיוסים בחציון הראשון של 2018, בעוד שרק 22% מהמועסקים הזוטרים היו בוגרי מכללות.
  • בשנים האחרונות התפתחו ערוצי כניסה אלטרנטיביים לעובדים בתחילת דרכם, בעיקר coding bootcapms, המציעים הכשרת עילית, חוץ אקדמית ומעשית במקצועות התכנות. רשות החדשנות הכירה בפוטנציאל הטמון בcoding bootcapms והשיקה ב -2018 פיילוט בשם “סיירות תכנות” לתמיכה בהן. 
 

מומחים טכנולוגיים מחו”ל

  • בתחילת השנה נקטה ממשלת ישראל בצעד חסר תקדים ליצירת הליך נוח ומהיר לקבלת ויזת מומחה בתחום ההייטק, על מנת לסייע בגיוס עובדים בעלי ניסיון. שינוי זה מחלחל לחברות באטיות, ועשרות כבר ניצלו את היתרון הגלום בהליך החדש. 46% מהחברות שהשתתפו בסקר ענו כי הן ישקלו אפשרות זו.
  • מקור נוסף לכוח אדם מיומן הוא ישראלים, העובדים בחברות הייטק בחו”ל. למעלה מ-500 עובדי הייטק ישראלים חוזרים לישראל מדי שנה. רשות החדשנות השיקה ב-2018 תכנית פיילוט לתמיכה בשילובם בחזרה בתעשייה בשם “חוזרים להייטק”.