דו״ח "תמונת ההייטק 2022" של רשות החדשנות: ההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך הנמוכה במדינות ה OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים

ההייטק רשם שיא של גיוסי הון בשנה החולפת אך נחתך בנאסד”ק בכ 10%; יצוא ההייטק הישראלי חצה לראשונה את רף ה-50% והתעסוקה בענף את רף ה-10% מהמועסקים; קצב הצטרפות העובדים להייטק – 8% בהשוואה ל-1% בשאר המשק ומדעי המחשב הוא המקצוע הפופולרי לתואר ראשון.

האתגרים שבפתח גדולים ומשמעותיים: ישראל מובילה בעולם בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה אך רק 15% מאלה הם מול חברות ישראליות.

עיקרי הדו”ח:

•  88 “מגה גיוסים” של מעל 100 מיליון דולר, בשנה החולפת אולם שווי השוק של חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד”ק נחתך בשנה האחרונה בכ-10%
• יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54%
• התעסוקה בענף עוברת לראשונה את רף ה-10%
• ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית; קיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית
• 19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק
• הכפלה בשיעור בני 45-49 המועסקים בהייטק – מ-6% ב-2012 לכמעט 12% ב-2021
• רק 8% מהמועסקים בענף עובדים בחברות המוגדרות חברות הזנק צעירות (סטארטאפים)
• כ-11% מהסטודנטים משלבים מדעי המחשב בלימודי התואר הראשון – המקצוע הפופולרי ביותר
• ישראל במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו״פ ביחס לתמ״ג אך אחרונה מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ מתוך כלל ההוצאה בתחום
• ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 ב-2019
• ישראל מובילה בעולם בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, אך רק 15% מהם מול חברות ישראליות

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “ההצלחה של ההייטק הישראלי מטשטשת את האתגרים העומדים בפניו בעתיד. מתוך הדו”ח עולה כי המשך השגשוג נמצא בסיכון בשל ריכוזיות יתר ענפית, גיאוגרפית ודמוגרפית ובשל השקעה ממשלתית נמוכה במו”פ פורץ דרך בסיכון גבוה בהשוואה למדינות מתחרות.  ללא מאמץ ממשלתי ממוקד ורחב היקף מדינת ישראל תתקשה לשמור על המובילות. לטווח הארוך נדרשת יד מכוונת, שמאיצה ומחברת בין כלל השחקנים בענף. לכן, במסגרת התוכנית האסטרטגית של רשות החדשנות, נמשיך, בין היתר, לפעול בחיזוק החיבור שבין המגזר הציבורי לבין תעשיית ההייטק הישראלי ובקידום “ארגזי חול” משותפים לניסוי בטכנולוגיות חדשות”.

ד”ר עמי אפלבום, יו”ר רשות החדשנות: “ישראל לא יכולה לשקוע בשאננות ולצפות שבלי השקעות ארוכות טווח בהייטק -ענף הייצוא המרכזי של המשק- ימשיך להוביל בזירה הגלובלית. לראיה, ההידרדרות של המדינה במדד החדשנות העולמית, ובמדדים הבוחנים את חוסנה של האקדמיה. השקעות עבר ברמה הלאומית אפשרו לישראל לתפוס עמדת הובלה עולמית בתחום החדשנות ועל המדינה להמשיך ולשמור על כך”.

תקציר ממצאי הדו”ח:

הרבה למעט – שלושה תחומים מושכים את רוב הגיוסים

56% מההשקעות בהייטק הופנו בשנה החולפת לאחד משלושה תחומים: תוכנה ארגונית, פינטק, סייבר (25%, 17% ו-14% בהתאמה). בנוסף, לפי נתוני CrunchBase ישראל גרפה 21.7% מההשקעות בסייבר בעולם.

ישראל בתחתית הרשימה בהשקעה ממשלתית במו”פ אל מול מדינות ה OECD 

ישראל מחזיקה במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו״פ ביחס לתמ״ג. ב-2019 ישראל חצתה לראשונה את רף ה-5% במדד זה וב-2020 הנתון כבר עמד על 5.44%. מנגד, ישראל מדורגת במקום האחרון מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו״פ מתוך כלל ההוצאה בתחום. בשנת 2019, פחות מ-10% מכלל מההוצאה למו״פ, השקולה לכ-0.5% תוצר, מומנה על ידי הממשלה,

לשם השוואה, בארצות הברית שיעור זה עלה על 20% והיווה כ-0.66% תוצר, ובמדינות כמו גרמניה וצרפת הוא טיפס עד לכ-30% שהיו 0.69%-0.88% תוצר. פערים אלה עשויים להיראות מינוריים אך הם מתורגמים לתוספת השקעה ממשלתית שנתית במו”פ של 2.4-5.7 מיליארד שקלים. ההשקעה ממשלתית זו מיועדת למו”פ פורץ דרך בסיכון גבוה אשר יבטיח את המשך הצמיחה בטווח הבינוני והארוך ושאותו מתקשה הסקטור הפרטי לממן.

ישראל אינה הנהנית העיקרית מהידע של האקדמיה הישראלית

ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בתחום שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה על פי מדד ה-Global Innovation Index (GII) אולם רק 15% משיתופי הפעולה של האקדמיה עם התעשייה הם מול חברות ישראליות. קרוב למחצית משיתופי הפעולה הם עם מיקרוסופט ו-IBM. העמקת שיתוף הפעולה בין חברות הטכנולוגיה הישראליות הצומחות לאקדמיה יחשוף את החברות גם למקור כוח אדם איכותי וגם לידע מתקדם ויאפשר להן להעמיק את היכולת שלהן להמשיך להיות חדשניות ותחרותיות בשוק הגלובלי.

HUB החדשנות בישראל מתדרדר בהשוואה בינלאומית

בשנת 2021 הדרדרה ישראל למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי (Global Innovation Index) לאחר שדורגה במקום ה-13 בשנת 2020 ובמקום ה-10 בשנת 2019. ישראל מדורגת במקום הראשון בדירוג החדשנות העולמי בתתי מדדים שונים, המעידים על רוחב ועומק ענף ההיי-טק במדינה, כגון הוצאה ציבורית על מחקר ופיתוח, היקף סבבי השקעות קרנות הון-סיכון, ייצוא מוצרי ICT ושיתופי פעולה בין-מגזריים בתחומי חדשנות. במדדים אחרים הנוגעים לתשתיות הקריטיות להשגת קידמה טכנולוגית כגון אקלים רגולטורי, השתתפות בתהליכים דיגיטליים במגזר הציבורי, אחוז הוצאה על תוכנה מתוך התמ”ג, מדינת ישראל מדורגת מתחת לממוצע העולמי.

ישראל מובילה עולמית בשיעור המועסקים בהייטק

מספר השכירים בענף ההייטק עמד בשנת 2021 על כ-362 אלף איש המהווים 10.4% מכלל השכירים בישראל, כך עולה מדו”ח “תמונת ההייטק 2022” של רשות החדשנות שיוצא היום.

לשם השוואה שיעור המועסקים בהייטק במדינות נבחרות:  אירלנד 9.2, שוודיה – 5.7, גרמניה -5.3, הולנד – 4.3, בריטניה – 5.5. מהדו”ח עולה כי היקף העובדים בהייטק רשם בשנה החולפת צמיחה של 8% – לעומת קצב גידול של 1% בשאר ענפי המשק, והוסיף אליו כ-27 אלף עובדים חדשים.

ההייטק מגוון פחות

עם זאת ההייטק הישראלי עדיין לא מגייס לקרבו נציגים מכלל המגזרים באוכלוסייה ושינויים בגיוון ההון האנושי בהייטק נשחקו. נצפתה ירידה של 6% בכמות העובדים החרדים בהייטק – ירידה של 700 מועסקים/ות שנבעה מיציאה של 1,200 נשים חרדיות מהתחום – וגידול צנוע של כ-200 עובדים בלבד במספרם של הערבים המועסקים בהייטק. למעשה, ההייטק שומר על מעמדו כענף שהצמיחה בו היא בעיקר של גברים המשתייכים לאוכלוסייה היהודית (שאינה חרדית) ובמרכז הארץ.

19% מבני 30 עד 34 מועסקים בתפקידים טכנולוגיים במשק ושיעור התעסוקה של בני 45-49 בהייטק עומד על כמעט 12% ב-2021

הצעירים הם שכבת הגיל הדומיננטית בענף. 19% מבני 30 עד 34 עובדים בתפקידים טכנולוגיים במשק, רובם מועסקים בחברות הייטק כך ששיעור המועסקים בענף בשכבת גיל זו עומד על 14%. שיעור התעסוקה של בני 45-49 בהייטק עומד על כמעט 12% ב-2021, הכפלה ביחס למצב ב-2012. שיעור ההשתתפות בהייטק של עובדים מבוגרים יותר, בני 50 עד 64 נע בין 7% ל-9%. עם זאת, רק 8% מהמועסקים בענף עובדים בחברות המוגדרות חברות הזנק צעירות (סטרטאפים). רבים יותר (כ-30%) מועסקים בחברות תעשיית ההייטק, הכוללות בעיקר את התעשיות הביטחוניות שהן בין המעסיקים הגדולים בענף.

כל הביצים בסל אחד: תל אביב היא בירת ההייטק הבלתי מעורערת

בחלוקה גאוגרפית לפי ערים בישראל עולה כי שליש מחברות ההייטק, ובהם כרבע מהעובדים בענף, ממוקמות בתל אביב. בירושלים ממוקמות בעיקר חברות הייטק בסדר גודל קטן / בינוני וחיפה מאכלסת בעיקר חברות רב לאומיות וגדולות. באר שבע היא העיר הצומחת ביותר מבחינת כמות הסטרטאפים הפועלים בה, אך המספרים עוד קטנים באופן יחסי – עלייה של 30 סטארטאפים בלבד מ-70 ב-2015 ל-100 ב-2020.

הריכוזיות של הענף באה לידי ביטוי לא רק במיקום המעסיקים, שלעיתים מרוחק מאזורי המגורים, אלא גם בישובים בהם גרים עובדי ההייטק. מנתוני הלמ״ס לשנת 2020. עולה כי 60.3% מהשכירים בהייטק גרים בערי המרכז, בעוד חלקם של כלל העובדים במשק מערים אלו הוא 45.5%. במילים אחרות, הייצוג של תושבי המרכז בהייטק גדול מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים בישראל בכ-35%. מנגד, הייצוג של תושבי הצפון והדרום בהייטק נמוך מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים בישראל בכ-33%. רק במחוז חיפה שיעור השכירים בהייטק תואם את חלקו במשק כולו. פערים אלו בין הפריפריה למרכז נובעים בחלקם מהייצוג הנמוך בענף ההייטק של החברה הערבית והחרדית, אשר לרוב מתגוררות מחוץ למרכז.

מקצוע הלימודים הפופולרי בישראל הוא מדעי המחשב

בשנת הלימודים תש”ף (2020) מדעי המחשב היה מקצוע הלימוד הפופולרי ביותר לתואר ראשון באקדמיה בישראל ומספר הסטודנטים אשר למדו שילוב כלשהו של מקצוע זה עמד עלה על 20 אלף סטודנטים – כ-10.8% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. יחד עם זאת, הדוח מציג כי בוגרי מקצועות ההייטק נוטים שלא להמשיך לתארים מתקדמים בהשוואה לבוגרי מקצועות אחרים, ככל הנראה בגלל התנאים האטרקטיביים שהם מקבלים לאחר השתלבותם בתעסוקה בהייטק.

שיא בגיוסי הון ב-2021 אל מול התקררות ניכרת בתחילת 2022

בשנת 2021 נשבר שיא נוסף בסך גיוסי ההון של סטארטאפים – כ-27 מיליארד דולר בשנה ויותר מפי שתיים בהשוואה לשנה הקודמת. כאמור, 56% מההון גויסו לחברות שעוסקות בתוכנה ארגונית, סייבר או פינטק, ואילו חברות בתחומים מסוכנים יותר, עם תהליכי פיתוח ומכירות ארוכים יותר אשר לרוב גם חשופים יותר להשלכות רגולטוריות, משכו פחות את תשומת הלב של משקיעי ההון סיכון. כמו כן, סבבי גיוס ההון הגדולים הופכים שכיחים יותר: 88 מהגיוסים ב-2021 הוגדרו כ”מגה סבבים” בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה. מאז 2018 כמות ה”מגה סבבים” השנתית גדלה ביותר מפי 10.

שווי השוק של חברות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד”ק נחתך בשנה האחרונה בכמעט 10%

בצד של חברות הטכנולוגיה הבוגרות בישראל החודשים האחרונים היו מתונים יותר וציננו את תחושת האופוריה וההתרגשות עם גל ההנפקות של החברות הישראליות בבורסות וול סטריט בשנת 2021. בחינה של נתוניהן של 125 חברות טכנולוגיה בעלות קשר לישראל הנסחרות בנאסד״ק מעלה כי שווין המצרפי ירד בין אפריל 2021 לאפריל 2022 בכ-9.4%, מכ-252 מיליארד דולר לכ-228 מיליארד דולר, בעוד מדד נאסד״ק 100 טיפס באותה תקופה בכ-9.3%. גם שווי חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות במדד ת”א 35 ירד ב-9.5%, בעוד שווי מדד ת״א 35 עלה ב-22%.

מגמה זו באה לידי ביטוי בניצנים ראשונים של ירידה בגיוסי הון בשוק הפרטי לסטארטאפים בישראל ובארה״ב ברבעון הראשון של 2022 בהשוואה לתקופות קודמות ומקבילות בשנה הקודמת. עם זאת, עוד מוקדם להצביע על מגמה ובתקופה הקרובה צריך יהיה להמשיך ולעקוב אחר התנודות בגיוסי הון לסטארטאפים.

היעד של הרשות: להנגיש חדשנות בחיי היום-יום של אזרחי ישראל

בעשורים האחרונים התמיכה הממשלתית בענף ההייטק התמקדה בהנחת התשתיות הנדרשות להקמתו וביסוסו. כעת, על רקע הירידה המתמשכת של ישראל בעוגת הון הסיכון העולמית ובמדדי החדשנות השונים, כגון מדדי דירוג אקדמיים, תשתיות טכנולוגיות ומוכנות לטכנולוגיות עתידיות, עולה הצורך לבחון מהן הפעולות שיאפשרו את קפיצת המדרגה הבאה של ההייטק הישראלי?

במידה רבה, מדינת ישראל ואזרחיה הם ״הסנדלר שהולך יחף״ בכל הקשור להטמעת הטכנולוגיה והחדשנות שהם נהנים ממנה. הדור החדש של כלי ההשקעה והתמיכה של רשות החדשנות, שמתחילים להיכנס לשימוש, מעידים על השינוי בתפקיד הממשלה ורשות החדשנות באקוסיסטם החדשנות, שתכליתו לעודד מעבר של טכנולוגיות ישראליות גם למגזר הציבורי ולחיי האזרחים הישראלים, שכיום לעיתים קרובות אינם נהנים מהחדשנות שנוצרת בחברות הישראליות. כלים אלה ישפרו את השירות לאזרח, חיי היום-יום בישראל ויאפשרו לה להמשיך לשמור על הובלה מול מוקדים אחרים של חדשנות בעולם.

בין היתר מפורטים בדו”ח אפיקים כגון תוכניות ל”ארגזי חול רגולטוריים”, פתיחת המגזר הציבורי כמגרש משחקים לניסוי בטכנולוגיות חדשות כמו רכב אוטונומי, וכן קידום שיתופי פעולה של המגזר הציבורי והפרטי לפיתוח פתרונות פורצי דרך לטובת אזרחי ישראל בתחומים כמו תחבורה ציבורית אוטונומית או בנייה מודולורית – שתביא להגדלת היצע הדירות בישראל.

גם חברות הטכנולוגיה הישראליות ידרשו להתאים את עצמן למציאות המשתנה ולהיותן חברות בוגרות עם צרכים משתנים כדי להמשיך בצמיחתן הגלובלית. על מנת להמשיך להיות חדשניות יהיה עליהן להמשיך להשקיע במו״פ ולגוון את תחומי הפעילות והשווקים בהם הן פועלות.

אחת הדוגמאות בדו”ח למהלך שיתרום לבניית חברות טכנולוגיה שלמות בישראל הוא שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה בישראל לאוניברסיטאות ומכוני המחקר. כיום, עיקר השת״פ בין התעשייה לאקדמיה בישראל נעשה על ידי חברות זרות ובראשן מיקרוסופט ויבמ, האחראיות יחד לכמחצית מהפרסומים המחקריים המשותפים למחקרים באקדמיה שממומנים על ידי חברות בתעשייה. חברות הטכנולוגיה הישראליות הצומחות כמעט ואינן פונות לאפיק זה כדי לתמוך בהמשך פיתוח החדשנות על ידן, על אף שזהו אפיק זמין לכוח אדם איכותי.

במסגרת התוכנית האסטרטגית החדשה של הרשות, היא תהפוך לגורם מתווך ומאפשר שיפעל לחיזוק החיבור בין המגזר הציבורי לתעשיית ההייטק הישראלי, מבחינת השירותים הציבוריים שמקבלים אזרחי ישראל והתשתיות הציבוריות להטמעת חדשנות.

לדוח המלא בעברית, לחצו כאן

לדוח המלא באנגלית, לחצו כאן