דו"ח חדש של הרשות, WEF -הפורום הכלכלי העולמי, ו- GFI Israel בתחום הפודטק מראה כי ישראל מובילה עולמית בענף החלבון האלטרנטיבי.
מדינת ישראל נמצאת במקום ה-2 בעולם, אחרי ארה”ב, בקידום תחום החלבון האלטרנטיבי עם כ-80 חברות סטארט-אפ וצפי לצמיחה של עוד 200 חברות חדשות עד 2030
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “הגישה הפרואקטיבית של ישראל לקידום חדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים משקפת את המחויבות שלנו לעתיד בר-קיימא לדורות הבאים. באמצעות השקעה במחקר אקדמי יישומי, תמיכה בחברות סטארט־אפ חדשניות בכל שלבי המיזם וסיוע לשיתופי פעולה בינלאומיים, אנו מאיצים את צמיחת האקוסיסטם הטכנולוגי לחלבונים אלטרנטיביים בישראל. לישראל יש את היכולת להוביל פתרונות טכנולוגיים, יעילים וברי קיימא, ורשות החדשנות שמה לה למטרה שישראל תוביל את תעשיית החלבונים האלטרנטיביים העולמית, דבר אשר יביא לשינוי של ממש בדרך לעתיד בטוח יותר בתחום המזון”.
אלה וולדמן- רנצר, סמנכלית אסטרטגיה וממשל, The Good Food Institute Israel, “הדוח שפורסם, ייחודי בכך שמציג גישה חדשנית לגיבוש אסטרטגיה הוליסטית בתחום. יתרונותיה של אסטרטגיה לאומית מגובשת לחלבונים אלטרנטיביים הם הרבה מעבר לתמיכה ממשלתית גרידא. אסטרטגיה כזו מאחדת את האקוסיסטם, מנחילה שפה משותפת לכלל בעלי העניין החל ממחקר, יזמות, תעשיה ושיווק ומאפשרת להם לעבוד יחד ולמנף ידע ותשתיות קיימות כדי לפתור אתגרים משותפים – ועל ידי כך יוצרת שינוי של ממש.”מדינת ישראל נמצאת במקום ה-2 בעולם בקידום תחום החלבון האלטרנטיבי, עם 80 חברות סטארטאפ בתחום וצפי לצמיחה של למעלה מ-200 חברות חדשות וכתריסר מתקני ייצור נוספים עד שנת 2030. כך עולה מדו”ח מקיף המתייחס לאקוסיסטם הישראלי בתחום החלבון האלטרנטיבי.
היקף ההשקעה בחברות ישראליות בתחום עומד על 1.2 מיליארד דולר קרי 10% מההשקעה העולמית בחלבונים אלטרנטיביים, בכך ישראל עוקפת מדינות כגון בריטניה, צרפת וסינגפור שלהן השקעות נמוכות יותר.
הדו”ח “יצירת אקוסיסטם פוּדטק חדשני: האופן שבו מקדמת ישראל מובילוּת טכנולוגית עולמית בתחום החלבון האלטרנטיבי”, (Creating a vibrant food-tech innovation ecosystem: How Israel is advancing alternative proteins across sectors) נכתב במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי של רשות החדשנות עם הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum), יחד עם The Good Food Institute (GFI) Israel ו C4IR Israel.
הדוח מדגיש את ייחודיותה של ישראל בקידום טכנולוגיות חדשניות לפתרון בעיות גלובליות באמצעות שיתופי פעולה רחביים ברמה העולמית והלאומית. בפרט, הדו”ח מדגיש את תפקידה החשוב של מדינת ישראל בקידום תחום החלבון האלטרנטיבי אשר מתמודד עם אתגרי האקלים, ביטחון מזון, בריאות הציבור ועוד. מקרה הבוחן הישראלי מדגים כיצד הובלה של תוכנית לאומית הנותנת מענה לכל אחד משלבי המו”פ עשויה לייצר שיתופי פעולה נרחבים והישענות על נכסי המדינה, על מנת להעצים את המובילות ברמה הגלובלית. בשנת 2023, רשמה ישראל שיא בהקמתן של 15 חברות סטארט־אפ חדשות בתחום, חברות אלו כוללות מיזמים בכל שלוש הטכנולוגיות (בשר מתורבת, בשר מן הצומח ופרמנטציה). כאשר בשנת 2022 25% מההשקעות הגלובליות בבשר מתורבת הושקעו בחברות ישראליות.
הדו”ח צופה כי עד שנת 2030, עם אסטרטגיית השקעה לאומית מתוכננת היטב, סקטור החלבונים האלטרנטיביים בישראל יוכל לראות צמיחה יציבה של חברות חדשות וכתריסר מתקני ייצור. הצמיחה תוביל ליצירתן של כ-10,000 משרות, שמהן כשליש יהיו בתפקידי ייצור, ותרומה בהיקף של 2.5 מיליארד דולר לכלכלה המקומית, הכוללים ייצוא, שכר, מִסי חברות ועוד.
עד שנת 2050 צריכת הבשר העולמית צפויה לגדול ב־50% בהשוואה להיקפה המתועד ב־2012, ולכן יש פוטנציאל אדיר בפיתוח חלבונים אלטרנטיביים, כולל בשר מן הצומח ובשר מתורבת למציאת פתרון שיוכל לפעול בקנה מידה עולמי.
על פי הדו”ח ענף החקלאות עשוי להרוויח מהמעבר לכלכלה המבוססת על חלבונים אלטרנטיביים, שכן הם מפחיתים את הסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים ועוזרים לגוון את ערוצי ההכנסה, לשקם קרקעות, לספוג פחמן, לשפר את איכות המים ולהגביר את המגוון הביולוגי. במבט קדימה ל־2030, התחזיות מצביעות על עודף משמעותי של תוצרי לוואי מגידולים חקלאיים. לכן חלבון אלטרנטיבי ייצר הזדמנות משמעותית לשיפור הקיימות והמחזוריות בשרשרת אספקת המזון וכן לייעול השימוש במשאבים וליצירת חקלאות איתנה יותר.
במדינות רבות, ההשקעה הממשלתית במחקרים בתחום החלבון האלטרנטיבי גוברת משנה לשנה, אך יש צורך במימון נוסף כדי לאפשר לענף לצמוח במהירות הנדרשת. הדו”ח מראה כי בשנים האחרונות חלה עלייה חסרת תקדים בהשקעות הציבוריות ובמחויבות למחקר ופיתוח של חלבונים אלטרנטיביים.
מדינות כמו אוסטרליה, ארה”ב, ברזיל, בריטניה, גרמניה, הודו, הולנד, יפן, ישראל, סין, סינגפור וקנדה מכירות בתפקיד המכריע שחלבונים אלטרנטיביים ימלאו בעתיד בתחום טכנולוגיות המזון והחדשנות. חלבונים אלטרנטיביים ישמשו תעשייה משלימה לתעשיית המזון המסורתית, תוך חיזוק הביוֹ-כלכלה והענקת יתרונות פוטנציאליים לסביבה ולבריאות הציבור.
הדו”ח משרטט את אופיו של הענף על אתגריו וחסמיו. בשל המורכבות הטכנולוגית, הוצאות ההון הגבוהות (CAPEX) הנדרשות לפיתוח והזמן הארוך עד להחזר ההשקעה, השקעה בחלבונים אלטרנטיביים עשויים להוות אתגר עבור גופים מסוימים במגזר הפרטי מדגישים בדו”ח. ממשלות – שכבר מקצות מיליארדי דולרים בכל שנה לאנרגיה מתחדשת ומחקרים בריאותיים, ואשר חלקן משקיעות גם בשיטות בטוחות ויעילות יותר לייצור בשר – יכולות להקל על הנטל הזה, באמצעות השקעות, מענקים או תמריצים כדי להקל על הסיכון הגבוה בשלב הגמלון (Scale-up) ולמשוך משקיעים מוסדיים המעוניינים בתשואות ארוכות טווח. מטרת הדו”ח, בין היתר, לאור האתגרים הרבים של התחום, לקדם יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים שיובילו להאצת פתרון בעיות גלובליות.
צעד חיוני נוסף על פי מחברי הדו”ח הוא גיבוש יזום של אסדרה בנושא, שישאב מניסיונן של מדינות אחרות וינקוט גישה שתבטיח את בטיחות המוצרים, אך במקביל תעודד חדשנות. יוזמות שכאלה הן כלי יעיל לתמיכה בפיתוח של שיטות בנות־קיימה לייצור חלבונים אלטרנטיביים ומיצובם כמרכיבים מרכזיים במערכת המזון העתידית.
תחזיות חיצוניות לגבי היקף שוק החלבון האלטרנטיבי עד 2030 משתנות מאוד זו מזו ומציגות טווח שבין 58 מיליארד ל־570 מיליארד דולר, אך כולן מעידות על כך שבשנים הקרובות יחול זינוק משמעותי בשוק. צמיחה שכזו תדרוש שיתוף פעולה, השקעה וחדשנות חסרי תקדים בענף מדגישים בדו”ח.