שיתוף הפעולה המחקרי-מדעי עם האיחוד האירופי בתוכנית "הורייזן 2020": מענקים מעל 1.3 מיליארד אירו הוענקו ל 1666 פרויקטים ישראלים מתחילת התכנית ועד סופה.

טקס הענקת אותות ההוקרה של משלחת האיחוד האירופי בישראל ושל ISERD, המנהלת הישראלית למו”פ האירופי, מרשות החדשנות, יתקיים הערב, יום ד’, 11 במאי, 2022 במרכז פרס לשלום וחדשנות.  ההצלחה של התעשייה והאקדמיה הישראלית בתכניות השת”פ במחקר וחדשנות עם אירופה תצוין בערב זה בו יוענקו אותות הוקרה לחוקרים ולחברות הישראליות שזכו במענקי “הורייזן 2020”, בשנות התכנית האחרונות 2019-2020. כמו כן תצוין כניסת ישראל לתכנית הבאה הורייזן אירופה.

משלחת האיחוד האירופי בישראל, מנהלת ISERD, וצוות ההיגוי שלה הכולל את הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד החוץ, מציינים את הערכתם לזוכים באירוע ההוקרה, שיערך בסימן שתוף הפעולה החשוב עם אירופה, שת”פ התורם משמעותית לביסוסה של ישראל כמדינה מובילה ובעלת מוניטין בינ”ל בתחומי המחקר, הפיתוח והחדשנות התעשייתיים והאקדמיים.

במסגרת התכנית, בשנים 2014-2020  זכו במסגרת התכנית  2045 חוקרים, חברות ויישויות שונות ב- 1666 מענקים בהיקף של כ- 1.3 מיליארד יורו, ועוד 550 מיליון אירו הושקעו בחברות ישראליות וקרנות הון סיכון באמצעות כלים פיננסיים שונים שהועמדו לטובת ישראל דרך הבנק האירופי להשקעות.

862 חברות זכו במענקים בסך של- 430 מיליון אירו, ומהן 539 חברות קטנות ובינוניות זכו במענקים בהיקפים של 272 מיליון אירו, ו- 961 חוקרים זכו במענקים בהיקף של 800 מיליון אירו.

התחומים הדומיננטיים בהם זכו החוקרים הישראליים הינם: מדעי הטבע, כ- 780 מיליון אירו, בריאות ומדעי החיים, 360 מיליון אירו, חקלאות – 56 מיליון אירו; מדעי הרוח – 61 מיליון אירו והנדסה – 397 מיליון אירו.

ישראל מובילה בזכיות של חוקרים במענקים היוקרתיים של ה- European Research Council למחקר פורץ דרך ובמסגרתה זכו 472 חוקרים בהיקף של 661 מיליון אירו. גם החברות הישראליות התבלטו בהיקף הזכייה במענקי EIC לחברות מצטיינות בהן זכן 309 חברות בהיקף תקציב מצטבר של 180 מיליון אירו. בנוסף זכו 903 חוקרים וחברות ישראליים בפרויקטים במסגרת תוכנית המאגדים בהיקף מצטבר של 427 מיליון דולר.

תוכנית הורייזן 2020 אומנם הסתיימה, ואולם ישראל כבר הצטרפה בשנה שעברה (2021) לתכנית ההמשך הנקראת הורייזן אירופה.  תכנית הורייזן אירופה הינה תוכנית שאפתנית הרבה יותר, ובהיקף תקציבי גדול יותר של כ- 95.5 מיליארד אירו ל- 7 שנים. ישראל אשר שותפה בתכניות האירופיות כמדינה נלווית מאז 1996 מאפשרת לכל ישות משפטית ישראלית להתחרות על מענקי המחקר והחדשנות כבר מעל 25 שנה. המועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות ומשרד המדע חולקות יחדיו את הוצאות מימון התכנית.

החברות בתכניות המו”פ של הקהילה האירופית חיזקו לאורך השנים את המצוינות האקדמית והתעשייתית הישראלית, אשר הובילה להשקעות בתשתיות מחקר ואפשרה מחקר ארוך טווח וחדשני. התכנית אפשרה לחברות ישראליות גישה לשותפים אירופיים לצורך התמודדות עם אתגרים סביבתיים וחברתיים וקידמה שתוף פעולה עם חוקרים ותעשייה בחזית המחקר האירופי. תכנית המסגרת האירופית מאפשרת גם לישראל להשתלב ברשת רחבה מאוד של תשתיות מחקר אירופיות,  וכן לקחת חלק פרויקטי דגל של התכנית כגון תכנית הדגל המתהווה בתחום טכנולוגיות הקוונטום, הגרפן וחקר המח.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: ״זוהי זכות גדולה לחלק היום פרסים ל-556 מדענים פורצי דרך בכל תחומי החיים שמהווים את החוד החנית של המדע הישראלי והעולמי.

השתתפות ישראל בהורייזן, תכנית המו”פ הגדולה והיוקרתית ביותר בעולם היא דוגמא נוספת לכך שלמוח הישראלי יש שם שחוצה גבולות ויבשות ולכך שישראל תורמת לקידום הישגי המדע העולמי במגוון תחומים רחב.

בשנות הסכם הורייזון הקודם, אלפי חוקרים ישראליים קיבלו מענקים בשווי כולל של כ-1.3 מיליארד יורו.

עולמות אלו מחברים את מדינת ישראל אל מדינות העולם ומחזקים את יחסי החוץ שלנו. התכנית מאפשרת לחוקרים ולחוקרות שלנו להמשיך ולקדם מחקרים פורצי דרך בפלטפורמות הבינלאומיות המובילות בעולם.״

דר’ עמי אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה, יו”ר רשות החדשנות ויו”ר ועדת ההיגוי של איסרד ציין כי: תכנית הורייזן אירופה היא התוכנית האירופאית השביעית בה ישראל לוקחת חלק והיא התכנית הגדולה והמשמעותית ביותר מכל תוכניות העבר. תכנית המסגרת האירופית הינה תכנית יוקרתית המאפשרת לתעשייה ולאקדמיה בישראל להתחרות בבמת המצוינות והחדשנות העולמית ולאפשר חדירה לשוק האירופאי במהירות גבוהה יותר. זכייה בתכנית מהווה תו איכות ומצוינות לחוקרים ולחברות שהשיגו את המענק וההצלחה הישראלית בתכנית מעידה על איכות המחקר פורץ הדרך בישראל.  התכנית מאפשרת הגשה פרטנית ומשולבת עם שותפים אירופים במסגרת מאגדים. הערך המוסף שמביאה התוכנית למשתתפים, מעבר למימון המשמעותי, היא ההזדמנות לשיתוף פעולה בתחומי המחקר והפיתוח ובעקבותיהם פיתוח עסקי עם ישויות אירופיות. ההשקעה הישראלית בתוכנית הנוכחית, שהחלה בשנת 2021, עומדת על סכום של כ – 2.3  מיליארד יורו לשבע השנים הבאות, ומהווה את ההשקעה הישראלית הגדולה ביותר במחקר ופיתוח בכל שנות השתתפות ישראל בתוכנית. זוהי הבעת אמון של ממשלת ישראל ביכולות המחקר והפיתוח הגבוהות של התעשייה והאקדמיה הישראליות ובחשיבותה האסטרטגית של התוכנית האירופית. עם זאת התוכנית מהווה אתגר משמעותי לתעשייה ולאקדמיה בישראל להרחבת שיתוף הפעולה עם מדינות אירופה ולמיצוי מלא של ערך התכנית. 
 

פרופ’ יוסי מקורי, יו”ר  הוועדה לתכנון ולתקצוב: ” לתכניות המחקר האירופאיות חשיבות אסטרטגית בקידום המחקר הישראלי, קשריו עם הקהילה האירופית, ומעמדו בחזית המדע. אנחנו גאים במיוחד בזכיות הרבות של חוקרים הישראליים במענקים של מועצת המחקר האירופאית (ERC), שהם בין היוקרתיים והתחרותיים ביותר בעולם. ההישגים הללו משקפים את המצוינות של המחקר האקדמי בישראל ואנו נמשיך לפעול לחיזוקו ולקידומו במסגרת התכנית האירופית החדשה ובתכניות נוספות”.

שגריר האיחוד האירופי לישראל, דימטר טנצ’ב: “אנו רואים ערך רב בשותפות הנפלאה שלנו. שותפות הממשיכה לשגשג למרות הקשיים שנוצרו עם פרוץ מגיפת הקורונה. בתמיכת האיחוד האירופי, חוקרים ישראלים במסגרת של תשע קבוצות מחקר זכו בסך של 4.5 מיליון יורו במסגרת תוכנית הוריזון 2020 והשתתפו במיזמים משותפים שנועדו למצוא מענה לאתגרים השונים שנבעו מהתפרצות מגיפת הקורונה, פרוייקטים שכללו לפחות שלושה שותפים ממדינות שונות.

החשיפה ההדדית הן של האקדמיה והתעשייה בישראל ובאיחוד האירופי למחקר פורץ דרך, הקשרים למוסדות מובילים ולשחקני מפתח במגזר הפרטי הינם בעלי חשיבות עליונה הן עבור עולמות המחקר בישראל ובאיחוד והן עבור האזרחים והכלכלות.

מעבר לפריצות דרך בתחומים שונים, הסינרגיה והשותפות בתוכנית הוריזון 2020 תרמו להעמקת הקשרים בין ישראל לאיחוד האירופי ולחיזוק הסכמי הסחר הקיימים.

בהמשך להישגים המרשימים הללו, אני מקווה כי השותפות ביננו תמשיך להעמיק ולהתחזק ותאפשר לנו לטפח את מיטב כישרונות הפיתוח והמחקר לטובת האנושות, כדור הארץ, הביטחון והשגשוג, גם בשבע השנים הקרובות.”

נילי שלו, מנהלת איסרד הוסיפה כי “תכנית המסגרת האירופית מספקת לחוקרים ולחברות יתרונות רבים מלבד מענקי מימון נדיבים. היא משדרגת את איכות המחקר, מאפשרת גיוס כח אדם איכותי, השקעה בציוד מתקדם, ועבודה בסטנדרטים בינלאומיים. המענק מאפשר לחברות קיצור זמן לשוק ואינטראקציה מרובה עם לקוחות פוטנציאלים. התכנית מציבה את המשתתפים בה בחזית המחקר העולמי בנושאים בעלי חשיבות סביבתית וחברתית. יש בתכנית כר נרחב של הזדמנויות ויתרונות ואנחנו קוראים לכל המתעניינים לפנות למנהלת ISERD שתשמש להם שער כניסה לתכנית”.

יעל רביע צדוק, סמנכ”לית כלכלה במשרד החוץ: “עם סיומה המוצלח של השתתפות ישראל בהוריזון 2020, הצטרפות ישראל לתוכנית הורייזן יורופ 2021-2027, שהינה תוכנית המשך להוריזון 2020 ובעיקר פתיחת תכניות הקוונטום המתקדמות, מהווה אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית. זאת בשורה חשובה לקהילת המדע והחדשנות בישראל וגם תוכנית זו בדומה להוריזון 2020 מציבה אותה בשורה אחת עם מוסדות המחקר והתעשייה המובילים באירופה. זוהי הבעת אמון אירופית בנכסיות של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים, אשר מרחיבה את אפשרויות שתופי הפעולה המחקרים והכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד.

מדינת ישראל נמצאת בפי אתגרים מדיניים וכלכליים מורכבים ומשרד החוץ, על נציגויותיו ברחבי תבל, יחד עם השותפים במערכת הישראלית, ימשיך להוביל את ישראל למחוזות חדשים של קידמה וחדשנות ובהתמודדות עם אתגרים אלה”.

דוגמאות לפרויקטים ולמחקרים שקיבלו מימון –

חברת מקורות – H2020 SMART-Plant Innovation Action בחינת טכנולוגיות להפיכת מתקני טיהור שפכים למתקן ליצור אנרגיה, חומרים מזינים, תאית וביופולימרים, תהליכים שיובילו לאופטימיזציה של עלויות תפעול , שיפור יעילות אנרגטית וניטרליות פחמן.

חברת Multilink Gateway in 5G networks- LIVEUשימוש במספר רשתות גישה בו-זמנית ושיפור האמינות של הזרם במיוחד בתמיכה במעבר חלק מנקודת שידור אחת לאזורי שידור רבים ומאזורים ב שידוריים לחד שידוריים.
 
מרכז מו”פ ערבה טכנולוגיה מודולרית לטיפול בשפכים במיקוד של אצות – חיידקים.  טכנולוגיית Saltgae שולבה בשלושה אתרי הדגמה הזמינים במיקומים שונים בישראל (ערבה), איטליה (קמפרוסו) וסלובניה (ליובליאנה). הם מציגים תנאי אקלים ומקורות שונים לטיפול בשפכים: מים מתעשיית החלב, מים ממחסן עורות כמייצגים וכן מים מגידול הדגים לגידול ספירולינה. התהליכים בכל אחד מאתרי ההדגמה הללו מגוונים ומאפשרים להוכיח את ההיתכנות של טכנולוגיית Saltgae מודולרית תחת תרחישים שונים.

חברת BREVEL – פיתחה טכנולוגיה משבשת לגידול מיקרו אצות אשר מחוללת מהפכה בתעשיית המיקרו אצות ומאפשרת ייצור בקנה מידה תעשייתי גדול באיכות גבוהה ובעלויות נמוכות משמעותית מהקיים כיום. Brevel שואפת להפוך למובילה עולמית בתעשיית המיקרו-אצות ולעזור לפתור את האתגר של מזון ותזונה גלובליים עם מיקרו-אצות מזינות ובמחיר סביר לכולם. Brevel מתכננת להרכיב את מפעל הפיילוט הראשון ולהיכנס לייצור מסחרי של מיקרו-אצות. מקרה השימוש הראשון אליו שואפת Brevel הוא שוק תוספי המזון לחקלאות דגי סלמון ולהחליף רכיבים סינתטיים המשמשים כיום ואסורים למאכל אדם ברכיבים טבעיים באיכות גבוהה מאצות.

פרופ’ אלט בויל, בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, אוניברסיטת רייכמן  –  ERC Starting 2019
HSS  – גישות קלאסיות בתכנון פרוטוקול חישוב מאובטח דורשות תקשורת מוגזמת בין הצדדים, בעוד שגישות המבוססות על הצפנה הומומורפית מלאה (FHE) דורשות חישוב כבד ועלויות תקשורת קונקרטיות משמעותיות. פרופ’ בויל מפתחת את היכולות של עיצוב מחשוב מאובטח באמצעות מתודולוגיה חדשה של שיתוף סודי הומומורפי (HSS) שבה הצפנה הומומורפית עשויה להיות מופצת בין גורמים שאינם מקיימים אינטראקציה. הפרויקט עשוי להוביל לפתרונות פשוטים ויעילים יותר עבור חישוב מאובטח עם יתרונות דומים ל-FHE fully homomorphic encryption)) עם התפתחויות והשלכות שיגיעו מעבר לתחום המחשוב המאובטח.

ד”ר בנג’מין פלמר, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב  – ERC Starting 2019
CRYSTALEYES – גבישים מולקולריים אורגניים הפכו בשנים האחרונות לנושא של מחקר תיאורטי וניסיוני אינטנסיבי במטרה לרתום את התכונות האופטיות, האלקטרוניות והמכניות הייחודיות שלהם ליישומים טכנולוגיים. אורגניזמים רבים שולטים היטב בהיווצרותם של גבישים כדי לתמרן את האור בדרכים מהפכניות. ד”ר פלמר עוקב אחר תהליך ההתגבשות הביולוגית במערכת מודל, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות לזיהוי המולקולות השולטות בגיבוש והגנים המקודדים להן. גילוי המתכון להצלחה עשוי להוביל ליצירת מפעלים חיים המייצרים גבישים אורגניים בהתאמה אישית לעידן חדש של יישומים אופטיים.

פרופ’ בינה קליסקי, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר אילן – ERC Consolidator 2019
SEE_QPT – בהובלת פרופ’ קליסקי, פרויקט SEE_QPT שואף לספק ראיות ברורות אודות גופים רבים שנמצאים בנקודה העיוורת של מדידות גלובליות. החוקרים משתמשים בהתקן הפרעות קוונטיות מוליך-על (SQUID), בדיקת סריקה רבת עוצמה כדי לזהות ולצלם כמויות של מוליכות, מוליכות-על ומגנטיות ברזולוציה מרחבית גבוהה. הכלי ישולב עם סט של ידיות כוונון כדי לאפשר מניפולציה והדמיה בו-זמנית של מעברי פאזה קוונטיים. תפוקות הפרויקט יספקו רמזים נוספים לגבי המנגנונים המניעים מעברי אלקטרונים בסיסיים ויסללו את הדרך לפיתוח חומרים קוונטיים חדשניים.

פרופ’ עירן הלפרין, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית – ERC Consolidator 2019
PerInterv – סכסוכים בין קבוצות הינם חלק מההסטוריה האנושית. פרופ’ הלפרין מפתח מסגרת חדשנית להתערבויות מותאמות אישית בין קבוצות. הפרויקט מורכב משלושה רבדים עיקריים: פרמטרים של התאמה אישית, המנגנונים המחברים את הפרמטרים הללו להתערבויות קונקרטיות וההתערבויות שייבדקו. שני מחקרים רחבי היקף נערכים מול פרמטרים רלוונטיים להתאמה אישית: הראשון יתמקד בסכסוכים ישראלים-פלסטינים והשני במהגרים באירופה. הפרויקט מבצע התערבויות בשטח בתחומי החינוך והמדיה החברתית.

פרופ’ אסף שוורץ, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
ERC Starting 2019 –  Niche 4NbS
לעיור יש השלכות משמעותיות הן על בריאות האדם והן על המערכות האקולוגיות הטבעיות. בהובלת פרופ’ שוורץ, פרויקט Niche4NbS מפתח ובודק גישה חדשה המייעלת את היתרונות הסביבתיים-חברתיים של הפתרונות מבוססי טבע Nature-based solutions)) לתופעת העיור. על ידי יישום תפיסת הנישה האקולוגית ורצף של ניסויים במינון-תגובה בטבע, הפרויקט מציע את היכולת לחזות ולתכנן את היישום הטוב ביותר של הפתרונות מבוססי טבע.