פורום תל"ם (תשתיות לאומיות למו"פ) אישר את השלב הראשוני בתוכנית חומש לאומית בהיקף של כ 435 מיליון ₪ לקידום תחום Bio-Convergence בישראל בכוונת רשות החדשנות להשקיע עוד 720 מיליון ₪ באופן עצמאי לקידום התחום
סך השקעת המדינה בתחום ה Bio-Convergence לאורך חמש השנים הקרובות צפויה להגיע קרוב ל 2 מיליארד ₪.
התוכנית תתמקד בבניית תשתיות ופיתוח יכולות בתחומים כמו התקנים ביו-הנדסיים, ביו-הדפסה, הנדסת רקמות, מיקרוביום סביבתי, ביולוגיה סינתטית ועוד
פורום תל”ם (תשתיות לאומיות למו”פ) בו חברים מפא”ת, ות”ת, משרד החדשנות והמדע, רשות החדשנות ומשרד האוצר, אישר הערב (XXX) את השלב הראשוני בתוכנית חומש לאומית בהיקף של כ 435 מיליון ש”ח לקידום תחום Bio-Convergence בישראל. בנוסף לתוכנית תל”ם, בכוונת רשות החדשנות להשקיע עוד 720 מיליון ₪ באופן עצמאי לקידום התחום. בהתאם, סך השקעת המדינה בתחום ה Bio-Convergence לאורך חמש השנים הקרובות צפויה להגיע קרוב ל 2 מיליארד ₪.
התוכנית תתמקד בבניית תשתיות ופיתוח יכולות בתחומים בהן לישראל חוזקות והכוללים בין היתר תחומים כמו התקנים ביו-הנדסיים, ביו-הדפסה, הנדסת רקמות, מיקרוביום סביבתי, ביולוגיה סינתטית ועוד, שישמשו כאבני בנין טכנולוגיות בעולמות המחקר והפיתוח, וישרתו את התעשייה והאקדמיה.
תחום ה Bio-Convergence משלב ידע וטכנולוגיות ממגוון סוגי ההנדסה (אלקטרוניקה, תוכנה, חומרים ועוד), עם מגוון תחומים ביולוגים. מדובר בעולם תוכן פורץ דרך המתפתח בקצב מואץ בתעשייה העולמית ותופס מקום חשוב ביישומים של רפואה, בטחון, אנרגיה נקייה, אקלים, חקלאות, מזון ועוד, וצפוי להיות הגורם המוביל בפיתוח וייצור בתחומים אלו בשנים הקרובות.
היוזמה מגיעה על רקע הרצון למנף הן את יכולות כוח האדם האיכותי והן את המחקר האקדמי המצטיין בתחומי מדעי החיים והביולוגיה המתקיימים בישראל זה מכבר שנים רבות, ואשר עד כה אינם הבשילו לכדי תעשייה משמעותית בסדרי הגודל של ההייטק. הכוונה היא לשלב בין המחקר, כוח האדם והאקוסיסטם המפותח של תעשיית ההייטק בה ישנה תרבות יזמית מקומית מפותחת ומצליחה, לצד יכולות גיוס הון והבאת חברות לצמיחה משמעותית. היוזמה אף תתרום לגיוון התחומים בהם פועל ההייטק הישראלי אשר כיום מרוכז בעיקר בעולמות המידע, הפינטק והסייבר.
בחירת תחומי המיקוד הטכנולוגיים של פורום תל”ם התבצעה על סמך מיפוי עמוק באקדמיה, בתעשייה ובמרכזים הרפואיים, בהסתמך על סקרים מחקריים, שולחנות עגולים ופגישות עם השחקנים הרלוונטים, והתבססה על רוחב התחום והאם יש לו מכנה משותף עם תחומים אחרים; רמת והיקף מחקר בארץ – מס’ מעבדות/קבוצות מחקר, מס’ מענקי מחקר תשתיות; התחלות בתעשייה ופוטנציאל יישום – מספר חברות, השקעות, חממות, מספר פטנטים, מחקרים יישומיים (הכוונת ידע); בשלות התחום ליצירת ערך כלכלי – חיבור לטרנדים וצרכים עולמיים (לדוגמא, יישומים רפואיים בטווח הקצר בהשוואה ליישומים בטחונים לטווח הארוך, פוטנציאל ייצור) ופוטנציאל לאימפקט נוסף שהוא לא כלכלי (כולל סינרגיה עם תכניות ממשלתיות אחרות ומקורות מימון נוספים, אימפקט על הפריפריה).
עם אישור תקציב המדינה, יחליט פורום תל”ם על השלמת ההשקעה בתוכנית הלאומית לקידום תחום Bio-Convergence, בדגש על השקעה בתשתיות במוסדות המחקר שיאפשרו ביצוע מחקר אקדמי משותף לחוקרים בתחומי הביולוגיה וההנדסה. מרכז הכובד לאחר החומש הראשון צפוי להתמקד בשלבי הצמיחה של חברות על ידי מינוף התשתיות שהוקמו והידע שנצבר. עם התבגרות התחום ובתום חמש השנים הראשונות, מדינת ישראל תימצא בנקודת פתיחה שונה משמעותית שתדרוש השקעות גדולות להצמחת החברות שיקומו ויתפתחו בחומש הראשון.
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות
קרדיט: חנה טייב