כנס כלים פיננסיים של רשות החדשנות: רשות החדשנות תשיק כלים פיננסיים מבוססי חוב בשיתוף הבנקים בישראל למימון חברות

הכנס, שאורגן ביוזמת רשות החדשנות, התמקד במימון באמצעות חוב ובמימון שלבי הצמיחה המוקדמים, של חברות ההייטק. זאת במטרה להגביר את החשיפה לכלי מימון אלו מצד חברות בצמיחה, משקיעים פיננסיים ובנקים בישראל, ולשפר את המצב כיום בו קיים קושי בקבלת מקורות מימון על בסיס הכנסות לחברות בסדר גודל כזה.

בכנס השתתפו נציגי הבנק האירופי, ביניהם תאודור רדונוב, מנהל כספים בקרן ההשקעות האירופאית EIF  מקבוצת EIB; סטפן ואאקי, ראש היחידה למכשירים פיננסיים בחברות קטנות ובינוניות ומכשירים בנציבות האירופית; סטפן אסיסינט, אחראי מחלקת הלוואות לתאגידים בבנק ההשקעות האירופי EIB ודיוויד דנה, סמנכ”ל השקעות בקרנות סיכון וקרנות הון בקרן ההשקעות האירופאיתEIF  מקבוצת EIB. לצדם, נכחו בכנס נציגים בולטים מעולם הבנקאות הישראלי- גיא עופר הירשלר, מנהל סקטור תאגידים בבנק מזרחי-טפחות; נגה שילוח, סמנכ”לית מוצרים פיננסים בלאומי טק; יוסי וינצקי, ראש תחום היי-טק בבנק הפועלים; ואורי טוויג, ראש אגף חברות גדולות בבנק דיסקונט. 

פתיחת המסחר בבורסה בסימן שנה להקמת רשות החדשנות. בתמונה (מימין לשמאל): נילי שלו, מנהלת שת״פ אירופה ומנהלת איסרד; מיכל רייספלד, ראש אגף שיווק ודוברות רשות החדשנות; אהרון אהרון, מנכ״ל רשות החדשנות; שגיא דגן, מנהל זירת חברות בצמיחה; נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית; איתי בן זאב, מנכ״ל הבורסה לניירות ערך.

נציגי הבנקים פגשו בשורת משקיעים וקרנות הון סיכון, מובילי מחלקות הייטק במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, מנהלי כספים של חברות בצמיחה (בעלי היקף מכירות מעל מיליון דולר), ומובילי גופי ממשל רלוונטיים, אשר התרשמו מכלי המימון והאסטרטגיה החדשים שרשות החדשנות מציעה למימון צמיחת חברות, לקידום אפשרויות למימון מבוסס חוב ולהגברת קצבי הצמיחה של חברות הייטק ישראליות.

מריון הוניקה, ראש חטיבת הלוואות לבנקים במדינות השכנות של האיחוד האירופי, ציינה כי: “בנק ההשקעות האירופי (EIB) פעיל בישראל מאז 1981, כאשר הסכם הגג לשיתוף פעולה עם רשות החדשנות הישראלית (לשעבר המדען הראשי) נחתם בשנת 2006. מאז שנת 2007, השקיעה קרן ההשקעות האירופית (EIF) 1.06 מיליון יורו ב-14 פרויקטים שונים. הקריטריונים להשקעה במיזמים ישראליים מבחינתנו הינם בראש ובראשונה- חדשנות טכנולוגית, ורצון שלנו בתמיכה בפיתוחים המשתייכים לסקטור הפרטי”.

שגיא דגן, מנהל זירת חברות בצמיחה הסביר כי: “ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהשקעות במו”פ תעשייתי. כ- 95 אחוזים מהכסף המושקע מגיע מכסף פרטי ופחות מחמישה אחוזים מגיע מהממשלה ומהרשות. אנחנו רוצים להביא לאימפקט משמעותי יותר של כספנו. במהלך 2018 נציג ארסנל של כלים פיננסיים חדשים שיאפשרו את הרחבת המימון לחברות בשלבי הצמיחה על ידי הלוואות מבוססות כספי רשות שימונפו על ידי כסף פרטי. כלומר, במקום שנממן חברות בהלוואות מסורתיות, הכסף שנלווה לחברות יהווה הנתח הראשון, שיתוגבר על ידי כסף פרטי. הדבר יגביר את מקורות המימון שאינם מדללים את היזמים ובעלי המניות. אני מזכיר שרשות החדשות לא צריכה להיות מאוזנת. אם נגיע לאיזון, זה אומר שלא השקענו בפרוייקטים בסיכון גבוה מספיק”.

אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות ציין כי: “מימון, שאינו מדלל את החברות, יביא לצמיחה משמעותית. המודל לפיו חברות בשלבי הצמיחה מקבלות מימון רק מהון, רק מאקוויטי, מונע מהן לממש את מלוא פוטנציאל הצמיחה שלהן כחברות ישראליות גלובאליות שמביאות להיקף תעסוקה גבוה במגזר ההייטק – גם מעבר לליבת עובדי המו”פ. אנחנו רוצים להעניק מגוון רחב של כלי מימון שיקטין משמעותית את דילול היזמים והמשקיעים. אחת ההבטחות סביב הקמת רשות החדשנות הייתה להשיק כלי מימון חכמים שאינם רק מענקים מותנים. היכולת שלנו לסייע לחברות ולמנף את כספי המדינה בעולם של הלוואות ומימון מבוסס חוב יסייע לחברות בשלבים של צמיחה לגוון את מקורות המימון שלהם, לאפשר צמיחה גלובאלית ארוכת טווח וללא צורך בדילול”. 

שמואל האוזר, יו”ר הרשות לניירות ערך ציין בכנס כי: “הבלוקציין הינה טכנולוגיה לגיטימית שתהפוך להיות חלק מחיינו. אבל הביטקוין זה סיפור אחר. הוא יצא משליטה. יש כאן יותר מידי דמיון לבועת ה-דוט.קום של שנות ה-2000”.